רני ליפשיץ מנכל טראלייט
צילום: חן וגשל

טראלייט תקים מתקנים סולאריים במועצה האזורית מנשה ב-150 מיליון שקל

להערכת החברה, בשטחים ההיקפיים הרלוונטיים ניתן יהיה להקים מתקנים סולאריים בהיקף מצטבר של 50 מגה וואט
דור עצמון |

חברת טראלייט 0% העוסקת בייזום ופיתוח פרוייקטי אנרגיה סולארית, זכתה באמצעות חברת הבת סולארטק במכרז של המועצה האזורית מנשה, לתכנון, הקמה והפעלה של מתקנים סולאריים על גבי הגדרות ההיקפיות ביישובי המועצה המונה כ-22 ישובים ומשתרעת על שטח כולל של 160 אלף דונם. להערכת החברה, בשטחים ההיקפיים הרלוונטיים ניתן יהיה להקים מתקנים סולאריים בהיקף מצטבר של 50 מגה וואט, בהשקעה של כ-150 מיליון שקל.

הזכייה של טראלייט, הינה במכרז שעל פי תנאיו הגדרות צפויות להיות מוקמות בשטחי ציבור ברחבי המועצה, כפי שתגדיר זאת המועצה, כאשר בחלק מהשטחים המועצה הינה בעלת הזכויות, ובחלק מהשטחים הישובים אשר בתחום השיפוט של המועצה הינם בעלי הזכויות. המתקנים יוקמו על גבי גדרות הביטחון ההיקפיות, כאשר סולארטק (61.8%) תקבל במהלך כל תקופת ההסכם (24 שנים ו-11 חודשים) את מלוא התקבולים ממכירת החשמל שייווצר על ידי המתקנים הסולאריים, ותשלם למועצה או לישוב את תשלומי היזם.

רני ליפשיץ, מנכ"ל טראלייט: "טראלייט מקדמת כיום הקמה של מאות מגה וואט בקירויים, מאגרים, הצללות, גדרות וחממות בכל רחבי הארץ, והזכייה במכרז של המועצה האזורית מנשה הינה חלק מאסטרטגיה זו של החברה להרחבת פעילותה בתחום הדו-שימוש, תחום שהחברה רואה בו פוטנציאל עסקי רב. לצד זאת אנו ממשיכים בקידום פרויקטי הדגל של החברה, התענך ובקעת הירדן, כאשר לאחרונה הודענו על הסכם לרכישת מערכות סולאריות בהיקף של 48 מיליון דולר במסגרת תחילת הקמת פרויקט התענך 1 שצפוי לייצר הספק מותקן של 156 מגה וואט. נמשיך לפעול לביסוס מעמדה של טראלייט כיצרנית חשמל מובילה עם מאות מגה בישראל לצד פעילות משמעותית בחו"ל וזרוע אספקת חשמל בישראל".

מניית טראלייט ירדה מתחילת השנה ב-28% למחיר של 5.4 שקל המבטא שווי של 392.7 מיליון שקל. החברה הפסידה במחצית הראשונה השנה כ-11.5 מיליון שקל על הכנסות של 16.2 מיליון שקל. בשנת 2021 כולה הפסידה החברה 7.5 מיליון שקל על הכנסות של 18.1 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

חוסר היציבות הניהולי בנופר נמשך: סמנכ"ל הכספים ניר פלג עוזב אחרי שלושה חודשים בלבד

רן קידר |

נופר אנרג'י, שבשליטת עופר ינאי, מדווחת על עזיבה נוספת בצמרת: סמנכ"ל הכספים ניר פלג, שמונה לתפקיד בספטמבר 2025, הודיע על התפטרות. במקומו ימונה אברהם גולדה, שכיהן עד לאחרונה כסמנכ"ל כספים בשיכון ובינוי למשך חצי שנה וכבר משמש כסמנכ"ל פיתוח עסקי בנופר. המהלך מגיע זמן קצר לאחר הכוונה לרכוש את אלומיי: נופר משלמת כ-458.5 מיליון שקל ומרחיבה את התמהיל, שמוסיפה נכסי גז כמו תחנת דוראד (850 מגה-וואט) ומגוונת את הפורטפוליו. אך הרכישה הזו רחוקה מלהיות סגורה, פריים אנרג'י וקבוצת לוזון מתנגדות. 

העזיבה של פלג מצטרפת לרצף טלטלות ניהוליות ב-2025. בפברואר פרש סמנכ"ל הכספים נועם פישר לאחר 11 שנים, לאחר מכירת מלוא החזקותיו (4.9%) תמורת 148 מיליון שקל. ביוני עזבו המנכ"לים המשותפים נדב טנא ושחר גרשון, לאחר מכירת מניות בהיקף כולל של 225 מיליון שקל - טנא מכר 1.74 מיליון מניות תמורת 165 מיליון שקל, וגרשון 637 אלף מניות תמורת 60 מיליון שקל. המהלך לווה בירידה של 9.5% במניה באותו יום, על נפח מסחר של 55 מיליון שקל. בעקבות העזיבות מונה ינאי למנכ"ל זמני ביולי, והמינוי הפך קבוע בספטמבר, לאחר שניסיון למנות את עמי לנדאו נכשל עקב התנגדות מוסדיים לחבילת שכר של 11 מיליון שקל שנתיים. 

באוקטובר אושרו תנאי העסקה מחודשים לינאי: דמי ניהול חודשיים של 166 אלף שקל (כ-2 מיליון שקל שנתיים), בונוס שנתי של מיליון שקל מותנה ביעדים כמו הרחבת מימון ב-700 מיליון שקל ללא חוב או הנפקות, גידול 25% בהספק מחובר בפוטו-וולטאי, רוח ו-CCGT, עלייה 50% באגירה, ורווח נקי של 5% על ההון ב-2026 ו-7% ב-2027-2028. בנוסף, מנגנון PSU מאפשר מניות בשווי 5% מהחברה אם שווי השוק יגיע ל-16 מיליארד שקל בתוך שלוש שנים, לעומת כ-3.9 מיליארד שקל כיום.

למרות האתגרים הניהוליים, נופר רשמה צמיחה תפעולית משמעותית ב-2025. בתשעת החודשים הראשונים עלו ההכנסות לכ-546 מיליון שקל, כפול מהתקופה המקבילה, על רקע האצת הקמות, כפי שפורט בנופר אנרגיה מציגה קפיצה בהכנסות - אבל הרווחיות עוד מתנדנדת. צפי Run Rate להכנסות של 1.1 מיליארד שקל, זינוק 55%, עם השלמת 436 מגה-וואט ו-209 מגה-וואט-שעה אגירה ברבעון השלישי. ההספק המחובר עלה ל-1,271 מגה-וואט, אך הוצאות מימון גבוהות העמיקו הפסד נטו ל-120 מיליון שקל ברבעון השני. ינאי עצמו מימש מעל 500 מיליון שקל ממניות במהלך השנה.

התרחבות גלובלית תמכה בגידול: בספטמבר רכשה נופר פורטפוליו סולארי של 1 ג'יגה-וואט בארה"ב, לצד 1.2 ג'יגה-וואט-שעה אגירה בפיתוח. שותפות עם LONGi הבטיחה טכנולוגיית BC לפרויקט רומני של 282 מגה-וואט בקורבי מארי, הגדול במדינה, עם מימון 192 מיליון אירו מ-EBRD לשלושה פרויקטים בסך 531 מגה-וואט. בדצמבר זכתה במכרז איטלקי ל-150 מגה-וואט, שהוביל לעלייה של 5% במניה. באוקטובר מכרה פרויקט רטסטי ברומניה (155 מגה-וואט) תמורת 45.6 מיליון אירו לאקונרג'י. בספרד תורמים פרויקטים כמו סבינאר (278 מגה-וואט, עלות 139 מיליון אירו) ועולמדילה (169 מגה-וואט, 130 מיליון אירו) לייצור יציב. בגרמניה מכרה מיעוט בפרויקט אגירה תמורת 25 מיליון אירו, מגובה בהלוואה של 86.5 מיליון אירו.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות

סקטור הפיננסים נחלש היום, כשמדדי הביטוח והבנקים ירדו בחדות; ניו מד התקדמה לעבר השקעה סופית באפרודיטה שבקפריסין, ואילו אלביט המשיכה לטפס בעקבות עסקת הנשק עם יוון; ארקין אופורטיוניטי יצאו מאר פי אופטיקל, שירדה; אקוואריוס הכריזה על עצמה כשלד דה פקטו, ותנסה למזג פעילות ביטחונית; מדוע עלתה בריינסוויי? 

מערכת ביזפורטל |


התנועות במדדים:מדד ת"א 35 0.07%     מדד ת"א 90 0.31%   מדד ת"א 125  

מדדים ענפיים:  מדד ת"א בנקים -1.43%   מדד ת"א-ביטוח -2.06%   , מדד ת"א נדל"ן 0.06%    מדד ת"א נפט וגז   מדד ת"א בטחוניות 0.98%  

התקדמות נוספת נרשמת בפיתוח מאגר הגז אפרודיטה שבמים הכלכליים של קפריסין. ניו מד ניו-מד אנרג יהש 2.33%    והשותפות במאגר, שברון Chevron Corp.   ושל Shell PLC  , מדווחות כי אישרו יציאה לביצוע תכנון הנדסי מפורט (FEED), שלב מרכזי בדרך לקבלת החלטת השקעה סופית בפרויקט. היקף ההשקעה הכולל בתכנון ההנדסי מוערך בכ-106 מיליון דולר, כאשר חלקה של השותפות עומד על כ-32 מיליון דולר - השותפות במאגר אפרודיטה יוצאות ל-FEED בהיקף של 106 מיליון דולר, לקראת FID ב-2027


דולר שקל רציף       

מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). חייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות. בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים. תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים