טראלייט תקים מתקנים סולאריים במועצה האזורית מנשה ב-150 מיליון שקל
חברת טראלייט 2.32% העוסקת בייזום ופיתוח פרוייקטי אנרגיה סולארית, זכתה באמצעות חברת הבת סולארטק במכרז של המועצה האזורית מנשה, לתכנון, הקמה והפעלה של מתקנים סולאריים על גבי הגדרות ההיקפיות ביישובי המועצה המונה כ-22 ישובים ומשתרעת על שטח כולל של 160 אלף דונם. להערכת החברה, בשטחים ההיקפיים הרלוונטיים ניתן יהיה להקים מתקנים סולאריים בהיקף מצטבר של 50 מגה וואט, בהשקעה של כ-150 מיליון שקל.
הזכייה של טראלייט, הינה במכרז שעל פי תנאיו הגדרות צפויות להיות מוקמות בשטחי ציבור ברחבי המועצה, כפי שתגדיר זאת המועצה, כאשר בחלק מהשטחים המועצה הינה בעלת הזכויות, ובחלק מהשטחים הישובים אשר בתחום השיפוט של המועצה הינם בעלי הזכויות. המתקנים יוקמו על גבי גדרות הביטחון ההיקפיות, כאשר סולארטק (61.8%) תקבל במהלך כל תקופת ההסכם (24 שנים ו-11 חודשים) את מלוא התקבולים ממכירת החשמל שייווצר על ידי המתקנים הסולאריים, ותשלם למועצה או לישוב את תשלומי היזם.
רני ליפשיץ, מנכ"ל טראלייט: "טראלייט מקדמת כיום הקמה של מאות מגה וואט בקירויים, מאגרים, הצללות, גדרות וחממות בכל רחבי הארץ, והזכייה במכרז של המועצה האזורית מנשה הינה חלק מאסטרטגיה זו של החברה להרחבת פעילותה בתחום הדו-שימוש, תחום שהחברה רואה בו פוטנציאל עסקי רב. לצד זאת אנו ממשיכים בקידום פרויקטי הדגל של החברה, התענך ובקעת הירדן, כאשר לאחרונה הודענו על הסכם לרכישת מערכות סולאריות בהיקף של 48 מיליון דולר במסגרת תחילת הקמת פרויקט התענך 1 שצפוי לייצר הספק מותקן של 156 מגה וואט. נמשיך לפעול לביסוס מעמדה של טראלייט כיצרנית חשמל מובילה עם מאות מגה בישראל לצד פעילות משמעותית בחו"ל וזרוע אספקת חשמל בישראל".
מניית טראלייט ירדה מתחילת השנה ב-28% למחיר של 5.4 שקל המבטא שווי של 392.7 מיליון שקל. החברה הפסידה במחצית הראשונה השנה כ-11.5 מיליון שקל על הכנסות של 16.2 מיליון שקל. בשנת 2021 כולה הפסידה החברה 7.5 מיליון שקל על הכנסות של 18.1 מיליון שקל.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
