מערכת סולארית היא מתקן המייצר חשמל מאנרגיית השמש, באמצעות פאנלים פוטו-וולטאיים הממירים קרינה סולארית לזרם חשמלי. מערכות אלו מותקנות הן בהיקף ביתי, על גגות מבנים למגורים ולעסקים, והן בהיקף גדול במתקני שדות סולאריים המספקים חשמל לרשת הארצית.
בשנים
האחרונות חלה ירידה משמעותית בעלויות הטכנולוגיה הסולארית, מה שהפך את התחום לאטרקטיבי יותר מבחינה כלכלית, הן עבור צרכנים פרטיים והן עבור יזמים ומשקיעים בתחום האנרגיה המתחדשת. ממשלות רבות, ובהן ישראל, מקדמות תמריצים ומדיניות רגולטורית לעידוד התקנת מערכות
סולאריות.
לצד היתרונות הסביבתיים והכלכליים, מלווה התחום גם באתגרים הנוגעים לאחסון האנרגיה, לזמינות שטחים להתקנה ולהתאמת תשתיות רשת החשמל לקליטת כמויות גדלות והולכות של חשמל ממקורות מתחדשים. בישראל, המאופיינת בשעות שמש רבות לאורך רוב ימות השנה,
נחשבת האנרגיה הסולארית לאחד המקורות המתחדשים המרכזיים במעבר ההדרגתי של המשק לתמהיל אנרגיה מגוון יותר, הכולל גם מקורות רוח ואגירת אנרגיה. עלות ההתקנה של מערכת סולארית ביתית נגזרת מגורמים כגון גודל המערכת, סוג הפאנלים ותנאי הגג, ולעיתים ניתן לקבל החזר
השקעה משמעותי באמצעות חיסכון בחשבון החשמל לאורך שנים.
התקנות על גגות ובשדות תופסות מקום גדל בייצור החשמל המקומי, אך עמידה ביעדים בתחום אנרגיה מתחדשת תלויה גם בהתקדמות פרויקטי אגירת
אנרגיה ובחיבור מתקנים חדשים לרשת ההולכה.
הזינוק באנרגיה הירוקה נמשך, אך ישראל עדיין רחוקה מהיעדים שהציבה לעצמה: למרות שיא חדש בחיבור מתקנים סולאריים וצניחה חדה בשימוש בפחם, העלייה המתמשכת בביקוש לחשמל, מקשה על מעבר מהיר לאנרגיה מתחדשת
ההסכם בהיקף של כ-9 מיליון שקל לאספקת רובוטים לניקוי פאנלים סולאריים לחברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בהודו; איירטאצ הונפקה בגל ההנפקות של 2021 והתרסקה לצד חברות נוספות שהנופקו באותו גל
הסכם המימון כולל גיוס חוב בכיר של כ-575 מיליון שקל, מסגרת גישור מתגלגלת בסך 300 מיליון שקל ומסגרות נוספות בסך של כ-175 מיליון שקל; הסכם המימון הינו הראשון מסוגו בישראל לפרויקטים סולאריים משולבי אגירה, שעלות הקמתם מוערכת בכ-675 מיליון שקל
התקנה של מערכת סולארית מסחרית יכולה להניב רווח פאסיבי משמעותי לכל בית עסק שיש לו גג פנוי שעומד ריק. הקלות שונות במס הופכות את הרווח שבייצור אנרגיה סולארית למשתלם אף יותר. כל הפרטים בכתבה הבאה