עובדים בהייטק 210421
צילום: Annie Spratt on Unsplash

מחקר של בנק ישראל: הרגולציה צריכה לתמוך בחדשנות ולא להפריע להייטק

על פי המחקר, שבחן דוחות כספיים של יותר מ-100 בנקים ב-18 מדינות, הדיגיטציה השפיעה על ניסוח הדוחות הכספיים הבנקים - ככל שהמדינה יותר תומכת בחדשנות כך הבנקים המסחריים מצליחים להתקדם לעידן המודרני
נתנאל אריאל | (1)

הגידול בפינטק (פיננסים וטכנולוגיה) השפיע על ניסוח הדוחות הכספיים הבנקים - בעיקר במדינות שתומכות ברגולציה מיטיבה עם ההייטק, כך עולה ממחקר חדש של בנק ישראל.

החוקרת לילך שמע זלטוקרילוב מחטיבת המחקר של בנק ישראל ניתחה את הטקסטים בדוחות הכספיים של יותר מ-100 בנקים ב-18 מדינות בעשור האחרון, ובחנה האם נוספו מילים על חדשנות כתוצאה מכך שהשוק מתמלא בחדשנות בתחום הטכנולוגיה. בין המדינות שנבדקו: ישראל, קוריאה הדרומית, אנגליה, ספרד, אוסטרליה, איטליה, קנדה, אוסטריה, שוויץ ודרום אפריקה.

הסיבה לקשר בין ניסוח הדוחות הכספיים לבין השיפור הטכנולוגי של הבנקים נעוץ במחקרים שגילו קשר בין נוסח הדוח הכספי לתוצאות העסקיות של הפירמה, בפרט במגזר שהוא מבוקר ומפוקח, ולכן על מחברי הדוחות בו מוטלת אחריות משפטית לאמינותם. הנחת המחקר הייתה שככל שהאסטרטגיה של הבנק נוטה לדיגיטציה וחדשנות, השיח בנושא יבוא לידי ביטוי בדוחותיו השנתיים, ובפרט בחלק של סקירות ההנהלה והדירקטוריון.

בבנק מצאו כי ככל שמדינה משקיעה יותר במחקר ופיתוח כך יש לבנקים המסחריים יותר נטייה לחדשנות, מה שמתבטא גם בדוחות שלהם. עוד מצאו בבנק כי מתן רישיון רגולטורי לבנק דיגיטלי ללא סניפים במדינה - משפיע גם הוא לחיוב. כלומר: ביטויים של מדיניות מעודדת חדשנות והקלות רגולטוריות בתחום הפינטק משפיעים לחיוב על הנטייה-לחדשנות באסטרטגיה של הבנקים.

מקור: בנק ישראל

"ככל שמתבהרים טיב ההשפעה התחרותית והיקפה, ומתבססת האפשרות של כניסת חברות טכנולוגיה גדולות לתחום הבנקאות, מצופה שבנקים יתאימו את התוכניות העסקיות שלהם ויציעו יותר שירותים דיגיטליים" אומרת שמע זלטוקרילוב.

במילים פשוטות, המשמעות לישראל היא שהרגולציה (אם בכלל צריך אותה) צריכה יותר לתמוך בחדשנות, ופחות להקשות על התפתחות ההייטק, או בלשון של בנק ישראל: "ממצא זה תומך במדיניות הגורסת כי רגולציה תומכת חדשנות היא גורם חשוב לשימור התחרות בשירותים הבנקאיים לקראת כניסתן לישראל של חברות טכנולוגיה גדולות".

מ

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אזרח פראייר 12/10/2021 15:28
    הגב לתגובה זו
    צריך להקים ועדת חקירה על בזבוז כספי הציבור בבנק ישראל על מחקרים מטופשים ברמת שיעורי בית של ילד בכיתה ד
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה - מניות הארביטראז', ארית, תקציב ואג"ח

על הטעויות הגדולות של משקיעים ואיך להימנע מהן

מערכת ביזפורטל |

מחקרים מהשנים האחרונות תומכים במחקרי עבר ומייצרים למשקיעים יכולת להבין את הטעויות הגדולות שלהם. הבנה של דפוסי פעולה שגויים יעזרו לכם לייצר תשואה טובה לאורך זמן. צריך להבין איפה "המלכודות" וצריך משמעת - מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?


אחרי נפילה של 20% בארית ארית תעשיות 0%   , מעניין יהיה לראות אם העצירה תיבלם. הנפילה מיוחסת לכוונה להנפיק את רשף הבת של ארית. זו הנפקה שנתפסת כמוזרה - היא משמרת את המכשיר הבעייתי שנקרא - חברות החזקה. למה להנפיק את רשף הבת שהיא בעצם 98% מהפעילות של ארית. למה שתי חברות? זו טכניקה לבצר את השליטה בחברת ההחזקות. צבי לוי מחזיק 46%, ואם היה מנפיק בארית החזקתו היתה מדלדלת ל-36%, ואולי מדובר על ויתור שליטה. הוא מעדיף להנפיק את החברה מתחת, ולהישאר עם 46^ בארית שתחזיק 80% ברשף.

אבל, זה רק חלק קטן מההסבר לנפילה. ההסבר המרכזי הוא שכאשר בעל שליטה מוכר ומממש בכמת כזו (גם הצעת מכר וגם הנפקה) זה מסוכן לבעלי המניות. בעל השליטה יודע מתי למכור יותר מכולם. ארית הצליחה בשנה האחרונה לזנק לשווי של 5 מיליארד שקל (לפני הנפילה), כשהיא מייצרת רווחים מרשימים, אבל הרווחים האלו בשיעורי הרווחיות האלו לא יכולים להחזיק הרבה זמן. הצגנו את הנתונים בשבוע שעבר, יכולים להרחיב: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהמספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים. ורק נדגיש כי למרות הסיכון, צפוי שהרווחים ימשיכו להיות חזקים בטווח הקרוב. 

האם ההנפקה תצליח או לא זו שאלה אחת - אם צוללים לתוך הדוחות מגלים שהצבר בארית קפוא. מזה חמישה חודשים שהצבר בארית רק יורד, כלומר המכירות מתבצעות ממימוש של הזמנות כשמהצד השני לא נכנסות הזמנות חדשות לצבר - הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת


המניות הדואליות חוזרות בעלייה קלה. פער חיובי של 0.1% בלבד. הנה רשימת המניות הדואליות הגדולות ופערי הארביטראז' (הקליקו לרשימה המלאה):