היא לא החברה הכי גדולה בשוק הקנאביס בישראל. היא גם לא החברה עם הכי הרבה ידוענים בדירקטוריון – כאלה שאמורים לפתוח דלתות בזירה הבינ"ל, כמו ראשי הממשלה לשעבר אהוד ברק שבחברת אינטרקיור -0.75% ואהוד אולמרט שבחברת יוניבו 0% . אבל אינטליקנה היא חברה מעניינת, שכמו כל הסקטור נמצאת לקראת נקודת המפנה, עם אישור הלגליזציה הממשמש.

ראשיה מצהירים, כלומר יונה לוי יו"ר הדירקטוריון והמנכ"ל והדירקטור אורי וייס, שהנר העסקי העומד לרגליהם הוא להשתמש ביכולות של ישראל כמעצמת טכנולוגיה ואגרוטק, כדי לבנות חברה קטנה ויעילה, עם עלויות גידול נמוכות יחסית למתחרות. לטענתם אין בכך ויתור על איכות המוצר הסופי, אלא רק הפיכתו לתחרותי יותר ביחס הקבוע שנכון למרבית הסחורות – איכות המוצר מול המחיר הסופי לצרכן הקצה.

בקנאביס, בניגוד לסחורות אחרות, הרבה יותר קשה לשמר איכות מוצרית לאורך זמן. זה לא כמו בדים, או חיטה או אפילו נפט, שם יש ידע מצטבר שמאפשר לספק מוצר איכותי בצורה עקבית. זה גם לא כמו בתעשית הפארמה, שמוגבלת רק באיכות המוצרים ופס הייצור, כדי לייצר את אותה התרופה באופן עקבי – או הדירות בעברית למהדרין.

בקנאביס, מספיק שינוי קטן בטמפרטורה, יחס שונה בין אור ללחות שסופגים הצמחים, זמן גידול, ייבוש וסוג של דשן, כדי לשנות את אופיו של המוצר הסופי. ולמוצר הזה יש חשיבות לא רק מבחינה טיפולית, אלא מבחינה כלכלית נטו. גורמים בכירים בחברות מודים בפה מלא כי האיכות משחקת תפקיד משמעותי, שבה אנשים מוכנים לשלם יותר, אבל הרבה יותר, על מוצר איכותי.

• השווי של RAY TLV נופל ל-143 מיליון שקל בדרך להשלמת המיזוג לשלד
• חברת RAY TLV רוצה להשלים המיזוג לשלד לפי שווי של 173 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השיטה המקובלת בעולם להתמודד עם הסוגיה היא מעבר לגידולי פנים, שלרוב גם משולב עם גידול הידרופוני. זה עסק יקר, אבל הוא מאפשר שליטה מלאה על סייקל האור וההשקייה, כמו גם רמת הלחות הכדאיים לצמח. בחו"ל זה א'-ב'. בארץ שטופת השמש – חממות פתוחות הן הכלי המועדף, למרות שיש שחקנים כמו פארמוקן שכבר פתחו מפעל אינדור.

אינטליקנה עשו יצור כלאיים. הם משתמשים בחממות סגורות עם מערכות תאורה והשקייה מתקדמות, המבוססות על טכנולוגיות ישראליות. כרגע פותחו רק 5 דונם מתוך 22 דונם שעליהם הם יכולים לייצר בין 5 ל-10 טון סחורה בשנה. אבל עם התפתחות השוק וכניסת הלגליזציה – שכנראה בוא תבוא בין היתר בגלל משבר הקורונה (החיפוש אחר הגדלת ההכנסות ממס) – החברה צפויה להמשיך לפתח דונמים נוספים.

קרדיט צילום: אינטליקנה

מי את אינטליקנה?

באמצע 2018, היזם יונה לוי ומגדל הקנאביס אורי וייס השתלטו על השלד של חברת תפן הוותיקה, לאחר שהמניה איבדה קרוב ל-75% מערכה ב-3 שנים וצנחה לשווי של כ-7 מיליון שקל בלבד. בהודעת המיזוג קפצה המניה ב-300%.

• מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור
• "אנחנו בעיצומה של המהפכה, נצטרך חוזה חברתי חדש" - בלומנברג על שוק העבודה החדש
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...

עד מחצית 2019 המניה הייתה בהיי. אם במאי 2018, לאחר הקפיצה הגיעה המניה למחיר של 2.4 שקלים, אז בתחילת אפריל 2019 המחיר כבר עמד על 11.4 שקל למניה. קפיצה של 379% ב-10 חודשים.

אבל אז באה הנפילה, יחד עם יתר שוק הקנאביס, שבניגוד ל-2020, די רצה לשכוח את 2019. עד כמה הייתה מהירה וכואבת הנפילה? כעבור חודשים המניה מחקה 50% משוויה, כשב-1 בינואר 2020, שוויה גירד את ה-2.15 שקלים למניה. בינתיים מתחילת השנה היא עולה ב-40%, אבל ב-12 החודשים האחרונים זה רק 25% והחודש היא במינוס 3.6%. שווי השוק שלה קרוב ל-120 מיליון שקל.

בכל מקרה, בפברואר השנה פרסמה החברה תחזית הכנסות עד סוף 2021 והיא מצפה לגידול נאה בהכנסות. אם עד סוף השנה החברה חזתה שתכניס 10.5 מיליון שקל, ב-2021, הצפי היה ל-38.5 מיליון שקל – עלייה של 267% בשנה.

אבל התחזיות האלה הן שמרניות. במיוחד כאשר מאז נחתמו כמה הסכמים אסטרטגיים, בהם הסכם שנחתם האפריל להפצה של קנאביס בהיקף של עד 30 מיליון שקל, ובמחיר של 8.5 שקל לגרם עם חברת היליז. בנוסף, החברה צופה כנסיה משמעותית לתחום ה-CBD, כמו כל יתר היצרנים שמעוניינים לנצל את כל מוצרי הצמח, כדי להרוויח כמה שיותר.

בראיון לביזפורטל, יונה לוי, היזם ויו"ר הדירקטוריון של החברה, מסביר למה הוא חושב שכל שוק הקנאביס הולך לקפוץ ב-2021, כשהצפי ששנה הבאה יהיו מכירות רק בתחום הרפואי של 1.5 מיליארד שקל.

"לפני שנכנסו לתחום, נוצרה אצלנו הבנה שהשוק יתפתח ונוכל להגיע לגידול הדיר", אומר לוי. "זה מאוד מורכב. יש 400 חומרים פעילים בקנאביס, וקשה מאוד להגיע למוצר אחיד. הבנו שאנשים רוצים להשתמש בצמח כולו. רצינו להרוויח ולשלוט מכל שרשרת הייצור. אז בנינו המתקן שלנו הוא האב טכנולוגי, שמנצל את כל היתרונות של ישראל, טכנולוגית, חקלאית ובטיחותית".

מה מבדל אתכם?

"גידול אינדור הוא יקר פי 3 מחממה. המתקן שלנו מנצל את השמש, אבל אנחנו יכולים לייצר הדירות. מי שעובד באינדור, מרוויח שליטה מלאה אבל העלות יקרה. אם המוצר שלי נמכר במחיר X, אז גידול אינדור הוא 3X. בשיטה שלנו הפחתנו עלויות מבלי לוותר על האיכות".

אבל המחיר הוא לא הפקטור המשמעותי – האיכות יותר משמעותית

"נכון. שמנו דגש על טכנולוגיה ופרוטוקלים כדי לייצר איכות".

אתה חושב שהסקטור לקראת נקודת פריצה?

"עוד לא רואים את הבוסט האמיתי בסקטור. בשנה שעברה מכרו קנאביס רפואי ב-150 מיליון שקל. השנה זה כבר על 750 מיליון. אנחנו הולכים לכיוון של 800 מיליון שקל ב-2020. גם שוק ה-CBD אמור להיפתח בקרוב ואנחנו שם.

"חברה שלא שם מוותרת על הכנסות רבות. ברגע שנגיע לשוק של פנאי, שכיום לא חוקי שמוערך כיום בעד 8 מיליארד שקל. יש 5 עד 10 חברות שיהיו גדולות. השוק עוד לא קורא נכון את הפוטנציאל".

אתה חושב שתהיה קונסולידציה בתחום?

יהיו שני דברים שיקרו. יהיו חיבורים כמו החיבור שעשינו עם ניופארם, שמדוורת כל שבוע לעשרות אלפי חולים בבית. זה גם יצא מתחום בתי המרקחת והרבה תמורות יבואו בגללו. אם רק יצמח באותו הקצב כמו השנה, זה דרמטי בצורה פונדמנטלית.

אתה רואה כניסה של מוסדיים ומשקיעים ותיקים יותר לתחום?

"בהחלט רואים שכרגע משקיעים חכמים מתעניינים בתחום. רואים את זה לפי רמת ההתעניינות, שרואים את מה שאנחנו רואים. אם בשנה הבאה אנחנו הולכים ל-1.5 מיליארד, כיום השווי המצרפי של כל החברות לא מגיע ל-1.5 מיליארד שקל".

אתה חושב שהמניה שלכם מתומחרת בחסר?

"אני חושב שכל השוק מתומחר בחסר משמעותי ורואים את זה בגלל השוויים ביחס לשווי השוק".

איפה אתם רואים את החברה בעוד 3 שנים?

"אנחנו בנינו מפעל שחשבנו שכולם יפתחו בשנים הבאות. האיכות שלנו נמדדת בטכנולוגיה שלנו. יש תאורה במיליונים, חיישנים בקרקע ועל הצמח ופרוטוקלים מתקדמים של גידול, כדי לדייק את התוצר שלנו".

המרתם חוב באופציות השבוע – למה?