יונה לוי, יור אינטליקנה
צילום: דבורה אורבך

"שוק הקנאביס כולו מתומחר בחסר – אנחנו לקראת נקודת המפנה"

בראיון לביזפורטל, יונה לוי, יו"ר חברת הקנאביס אינטליקנה, מסביר מה הייחוד של החברה ביחס למתחרות ולאן הם צופים שילך השוק בשנים הקרובות. "הכנסות הסקטור הגיעו השנה ל-800 מיליון שקל. כל החברות מתומחרות במיליארד שקל"
ארז ליבנה | (8)

היא לא החברה הכי גדולה בשוק הקנאביס בישראל. היא גם לא החברה עם הכי הרבה ידוענים בדירקטוריון – כאלה שאמורים לפתוח דלתות בזירה הבינ"ל, כמו ראשי הממשלה לשעבר אהוד ברק שבחברת אינטרקיור 0.47% ואהוד אולמרט שבחברת יוניבו 0% . אבל אינטליקנה היא חברה מעניינת, שכמו כל הסקטור נמצאת לקראת נקודת המפנה, עם אישור הלגליזציה הממשמש.

 

ראשיה מצהירים, כלומר יונה לוי יו"ר הדירקטוריון והמנכ"ל והדירקטור אורי וייס, שהנר העסקי העומד לרגליהם הוא להשתמש ביכולות של ישראל כמעצמת טכנולוגיה ואגרוטק, כדי לבנות חברה קטנה ויעילה, עם עלויות גידול נמוכות יחסית למתחרות. לטענתם אין בכך ויתור על איכות המוצר הסופי, אלא רק הפיכתו לתחרותי יותר ביחס הקבוע שנכון למרבית הסחורות – איכות המוצר מול המחיר הסופי לצרכן הקצה.

 

בקנאביס, בניגוד לסחורות אחרות, הרבה יותר קשה לשמר איכות מוצרית לאורך זמן. זה לא כמו בדים, או חיטה או אפילו נפט, שם יש ידע מצטבר שמאפשר לספק מוצר איכותי בצורה עקבית. זה גם לא כמו בתעשית הפארמה, שמוגבלת רק באיכות המוצרים ופס הייצור, כדי לייצר את אותה התרופה באופן עקבי – או הדירות בעברית למהדרין.

 

בקנאביס, מספיק שינוי קטן בטמפרטורה, יחס שונה בין אור ללחות שסופגים הצמחים, זמן גידול, ייבוש וסוג של דשן, כדי לשנות את אופיו של המוצר הסופי. ולמוצר הזה יש חשיבות לא רק מבחינה טיפולית, אלא מבחינה כלכלית נטו. גורמים בכירים בחברות מודים בפה מלא כי האיכות משחקת תפקיד משמעותי, שבה אנשים מוכנים לשלם יותר, אבל הרבה יותר, על מוצר איכותי.

 

השיטה המקובלת בעולם להתמודד עם הסוגיה היא מעבר לגידולי פנים, שלרוב גם משולב עם גידול הידרופוני. זה עסק יקר, אבל הוא מאפשר שליטה מלאה על סייקל האור וההשקייה, כמו גם רמת הלחות הכדאיים לצמח. בחו"ל זה א'-ב'. בארץ שטופת השמש – חממות פתוחות הן הכלי המועדף, למרות שיש שחקנים כמו פארמוקן שכבר פתחו מפעל אינדור.

 

אינטליקנה עשו יצור כלאיים. הם משתמשים בחממות סגורות עם מערכות תאורה והשקייה מתקדמות, המבוססות על טכנולוגיות ישראליות. כרגע פותחו רק 5 דונם מתוך 22 דונם שעליהם הם יכולים לייצר בין 5 ל-10 טון סחורה בשנה. אבל עם התפתחות השוק וכניסת הלגליזציה – שכנראה בוא תבוא בין היתר בגלל משבר הקורונה (החיפוש אחר הגדלת ההכנסות ממס) – החברה צפויה להמשיך לפתח דונמים נוספים.

קרדיט צילום: אינטליקנה

מי את אינטליקנה?

באמצע 2018, היזם יונה לוי ומגדל הקנאביס אורי וייס השתלטו על השלד של חברת תפן הוותיקה, לאחר שהמניה איבדה קרוב ל-75% מערכה ב-3 שנים וצנחה לשווי של כ-7 מיליון שקל בלבד. בהודעת המיזוג קפצה המניה ב-300%.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

עד מחצית 2019 המניה הייתה בהיי. אם במאי 2018, לאחר הקפיצה הגיעה המניה למחיר של 2.4 שקלים, אז בתחילת אפריל 2019 המחיר כבר עמד על 11.4 שקל למניה. קפיצה של 379% ב-10 חודשים.

 

אבל אז באה הנפילה, יחד עם יתר שוק הקנאביס, שבניגוד ל-2020, די רצה לשכוח את 2019. עד כמה הייתה מהירה וכואבת הנפילה? כעבור חודשים המניה מחקה 50% משוויה, כשב-1 בינואר 2020, שוויה גירד את ה-2.15 שקלים למניה. בינתיים מתחילת השנה היא עולה ב-40%, אבל ב-12 החודשים האחרונים זה רק 25% והחודש היא במינוס 3.6%. שווי השוק שלה קרוב ל-120 מיליון שקל.

 

בכל מקרה, בפברואר השנה פרסמה החברה תחזית הכנסות עד סוף 2021 והיא מצפה לגידול נאה בהכנסות. אם עד סוף השנה החברה חזתה שתכניס 10.5 מיליון שקל, ב-2021, הצפי היה ל-38.5 מיליון שקל – עלייה של 267% בשנה.

 

אבל התחזיות האלה הן שמרניות. במיוחד כאשר מאז נחתמו כמה הסכמים אסטרטגיים, בהם הסכם שנחתם האפריל להפצה של קנאביס בהיקף של עד 30 מיליון שקל, ובמחיר של 8.5 שקל לגרם עם חברת היליז. בנוסף, החברה צופה כנסיה משמעותית לתחום ה-CBD, כמו כל יתר היצרנים שמעוניינים לנצל את כל מוצרי הצמח, כדי להרוויח כמה שיותר.

בראיון לביזפורטל, יונה לוי, היזם ויו"ר הדירקטוריון של החברה, מסביר למה הוא חושב שכל שוק הקנאביס הולך לקפוץ ב-2021, כשהצפי ששנה הבאה יהיו מכירות רק בתחום הרפואי של 1.5 מיליארד שקל.

"לפני שנכנסו לתחום, נוצרה אצלנו הבנה שהשוק יתפתח ונוכל להגיע לגידול הדיר", אומר לוי. "זה מאוד מורכב. יש 400 חומרים פעילים בקנאביס, וקשה מאוד להגיע למוצר אחיד. הבנו שאנשים רוצים להשתמש בצמח כולו. רצינו להרוויח ולשלוט מכל שרשרת הייצור. אז בנינו המתקן שלנו הוא האב טכנולוגי, שמנצל את כל היתרונות של ישראל, טכנולוגית, חקלאית ובטיחותית".

 

מה מבדל אתכם?

"גידול אינדור הוא יקר פי 3 מחממה. המתקן שלנו מנצל את השמש, אבל אנחנו יכולים לייצר הדירות. מי שעובד באינדור, מרוויח שליטה מלאה אבל העלות יקרה. אם המוצר שלי נמכר במחיר X, אז גידול אינדור הוא 3X. בשיטה שלנו הפחתנו עלויות מבלי לוותר על האיכות".

אבל המחיר הוא לא הפקטור המשמעותי – האיכות יותר משמעותית

"נכון. שמנו דגש על טכנולוגיה ופרוטוקלים כדי לייצר איכות".

 

אתה חושב שהסקטור לקראת נקודת פריצה?

"עוד לא רואים את הבוסט האמיתי בסקטור. בשנה שעברה מכרו קנאביס רפואי ב-150 מיליון שקל. השנה זה כבר על 750 מיליון. אנחנו הולכים לכיוון של 800 מיליון שקל ב-2020. גם שוק ה-CBD אמור להיפתח בקרוב ואנחנו שם.

"חברה שלא שם מוותרת על הכנסות רבות. ברגע שנגיע לשוק של פנאי, שכיום לא חוקי שמוערך כיום בעד 8 מיליארד שקל. יש 5 עד 10 חברות שיהיו גדולות. השוק עוד לא קורא נכון את הפוטנציאל".

 

אתה חושב שתהיה קונסולידציה בתחום?

יהיו שני דברים שיקרו. יהיו חיבורים כמו החיבור שעשינו עם ניופארם, שמדוורת כל שבוע לעשרות אלפי חולים בבית. זה גם יצא מתחום בתי המרקחת והרבה תמורות יבואו בגללו. אם רק יצמח באותו הקצב כמו השנה, זה דרמטי בצורה פונדמנטלית.

 

אתה רואה כניסה של מוסדיים ומשקיעים ותיקים יותר לתחום?

"בהחלט רואים שכרגע משקיעים חכמים מתעניינים בתחום. רואים את זה לפי רמת ההתעניינות, שרואים את מה שאנחנו רואים. אם בשנה הבאה אנחנו הולכים ל-1.5 מיליארד, כיום השווי המצרפי של כל החברות לא מגיע ל-1.5 מיליארד שקל".

 

אתה חושב שהמניה שלכם מתומחרת בחסר?

"אני חושב שכל השוק מתומחר בחסר משמעותי ורואים את זה בגלל השוויים ביחס לשווי השוק".

 

איפה אתם רואים את החברה בעוד 3 שנים?

"אנחנו בנינו מפעל שחשבנו שכולם יפתחו בשנים הבאות. האיכות שלנו נמדדת בטכנולוגיה שלנו. יש תאורה במיליונים, חיישנים בקרקע ועל הצמח ופרוטוקלים מתקדמים של גידול, כדי לדייק את התוצר שלנו".

 

המרתם חוב באופציות השבוע – למה?

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    לפחות בנושא התאורה בחממה נראה שיש להם עוד הרבה ללמוד (ל"ת)
    אורי מאירי 24/12/2020 14:53
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    משה 22/12/2020 14:44
    הגב לתגובה זו
    כבר שנתיים. המתחרים שלהם יותר גדולים ויותר יעילים. בידול?
  • 6.
    ערני 22/12/2020 09:16
    הגב לתגובה זו
    עושים צעדים נכונים בתעשייה בלי להתרברב ולגייס אהוד ברקים
  • 5.
    חנן 21/12/2020 22:59
    הגב לתגובה זו
    כשתהיה ליגליזציה אנשים יגדלו בעצמם,חשבתם על זה?
  • 4.
    חנן 21/12/2020 22:56
    הגב לתגובה זו
    בדו"ח האחרון שלה יש אזהרת עסק חי והמבין יבין
  • 3.
    איסתרא בלגינא קיש קיש קריא (ל"ת)
    מוש מוש 21/12/2020 21:58
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    נאווה 21/12/2020 16:00
    הגב לתגובה זו
    בתור מטופלת מעניין לקרוא. מכירה את מר לוי מחברה אחרת שלו, ואשמח לדגום מהמוצר שלהם לכשיצא. מאמינ שיהיה איכותי.
  • 1.
    רון 21/12/2020 15:42
    הגב לתגובה זו
    אינטליקנה הולכת להיות מעצמה לא בגלל הקנאביס שלה, אלא בגלל השת"פ עם ניאופארם ,שהופך אותה לחברת שילוח הקנאביס הגדולה בישראל. אינטליקנה, היא חברת שילוח קנאביס שצריכה להיסחר באמצע 2021 לפי מתחרות בסדר גודל הזה בכ800 מילון ש"ח וצפונה.
אפליקציות מסחר (גרוק)אפליקציות מסחר (גרוק)
מחקר

המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם

חוקרים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם ניתחו את התנהגותם של משקיעים וגילו: המעבר למסחר באפליקציות מוביל להפסדים; הסיבה: שילוב הרסני של טכנולוגיה, פסיכולוגיה והטיות קוגניטיביות

עוזי גרסטמן |

השנה היא 2010. משקיע ממוצע פותח את תוכנת המסחר במחשב הביתי, קורא דוחות כספיים, מנתח נתונים, בודק גרפים ורק אז מקבל החלטת השקעה. במהירות קדימה להיום - משקיע שוכב במיטה בשעה 22:17, גולל בפיד של אינסטגרם, רואה התראה שמניית אפל ירדה 2%, ותוך 10 שניות מוכר את כל האחזקות שלו. ברוכים הבאים לעידן החדש של שוק ההון, עידן שבו אפליקציות המסחר הפכו את המסחר לנגיש, מהיר, מרגש,. עידן שבו הרשתות מוצפות ב"מומחים" למניות, עידן שבו משקיעים חדשים הם לא באמת משקיעים - אלא מהמרים. 

המשקיעים החדשים נולדו לאפליקציות המסחר, אבל גם משקיעים וותיקים הופכים להיות מכורים יותר לנוחות, לריגושים, "למשחק", ומקבלים החלטות מהירות שהם יותר הימורים מאשר השקעות. בורסה היא לא קזינו. נסחרות בה חברות עם ערך ומי שבודק, מנתח ומשקיע לאורך זמן, מקבל תמורה. השקעה בבורסה נשענת על הבנה, מומחיות וניתוח. הימור מנגד נשען על מזל. בהימור לרוב מפסידים. מחקרים מוכיחים שמסחר באפליקציות גורם לכם להפסיד יותר מאשר במסחר במערכות אחרות. כלומר, הנגישות, המהירות, הפיתוי הופך את ההשקעה להימור - ככה אתם מפסידים אלפי דולרים בשנה.     

למעשה, העידן הדיגיטלי הבטיח ל"דמוקרטיזציה של שוק ההון". אפליקציות מסחר נוחות ונגישות אמורות היו להפוך כל אחד למשקיע חכם ומיומן. אבל סדרת מחקרים אקדמיים מהשנים האחרונות חושפת תמונה הפוכה: הטכנולוגיה שאמורה הייתה לעזור לנו דווקא פוגעת בביצועי ההשקעות שלנו באופן דרמטי.

המחקר המרכזי: השקעות חכמות?

המחקר המקיף ביותר בתחום פורסם תחת הכותרת "Smart(Phone) Investing? A within Investor-Time Analysis of New Technologies and Trading Behavior" על ידי צוות חוקרים בינלאומי: אנקיט קלדה (Assistant Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה), בנג'מין לוס (Associate Professor מאוניברסיטת הטכנולוגיה של סידני), אלסנדרו פרביטרו (Associate Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה) ופרופ' אנדראס האקת'ל (Professor of Finance מאוניברסיטת גתה בפרנקפורט).

המחקר, שניתח התנהגות של אלפי משקיעים גרמנים לאורך מספר שנים, מצא שהמעבר מפלטפורמות מסחר מסורתיות לאפליקציות סמארטפון מוביל לעלייה דרמטית בנפח המסחר ולירידה בביצועים. החוקרים תיעדו שמשקיעים שעברו לאפליקציות הגבירו את פעילות המסחר שלהם באופן משמעותי, תוך כדי נטילת סיכונים גבוהים יותר והחזקת תיקים פחות מגוונים.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ת"א 35 איבד 1.2%, מדד הבנקים נפל 3.5%

אחרי עליות אתמול בזכות מניות הארביטרז', ת"א 35 סגר בירידות כשהבנקים בלטו לשלילה וירדו בחדות; גם מדד הביטוח ירד בכ-2%

מערכת ביזפורטל |

המגמה השלילית הורגשה גם ביום המסחר האחרון לשבוע - ת״א 35 ירד 1.2% בעוד ת״א 90 סגר בעלייה של 0.2%.

בהסתכלות על המגזר הפיננסי - מדד הבנקים נפל 3.5% ות״א ביטוח איבד 2%. ת״א נדל״ן הוסיף 0.1% לעומתו ת״א בניה ירד בכ-1.7%.


מניות הבנקים בלטו לשלילה, כאשר המדד איבד 3.5%. זה לא משהו שרואים בכל יום, וזה מגיע כאשר המשקיעים מבינים שהתקופה החלומית שבה הבנקים נהנו מריבית גבוהה שהובילה לרווחי שיא בדרך להסתיים. אבל בעוד ברור שהירידה בריבית תפגע בהכנסות, צריך לשאול, עד כמה הורדת ריבית תפגע באמת בבנקים, ואם יש הבדלים בינהם. אז יצאנו לבדוק, והמספרים משקפים גם הבדל בין הבנקים הגדולים מול הקטנים, וגם את השוני בין סוגי האשראי שנתוני הבנקים. לניתוח המלא - כמה יפסידו הבנקים מהורדת הריבית?


הכנסות המדינה ממיסים ממשיכות לעלות. המדינה גבתה יותר מיסים בהשוואה שנתית בעיקר מחברות וגם הגאות בבורסה תרמה את חלקה כשניכויי המס מניירות ערך זינקו ב-132% שם נרשמה פעילות ערה במיוחד; לעומת זאת, המיסים מצריכה ויבוא ירדו בשל עונת החגים ומספר ימי עבודה מצומצם הכנסות המדינה ממסים עלו ל-42.7 מיליארד שקל בספטמבר - גידול שנתי ריאלי של 4%


השפעות המלחמה: התוצר הרבעוני התכווץ ב-3.9% המלחמה שיתקה את הצריכה הפרטית ונרשמה ירידה של 4.8% בהוצאות משקי הבית ו-12.8% בהשקעות; הבנייה למגורים נפלה ב-17.6% אבל ענף ההייטק המשיך למשוך השקעות; הלמ"ס מפרסמת את האומדן השלישי לרבעון השני של 2025 שמצביע על האטה חדה בפעילות הכלכלית ועל פגיעה רוחבית במגזר העסקי.


דחקנו בכם לפני כמה ימים שיש לכם חלון הזדמנות קצר מאוד כדי להשיג תשואות יחסית טובות בפיקדונות (כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות? ) החלון הזה לרוב הציבור נסגר, רק אלו שיכולים להתמקח מול הבנק וחשובים לבנק אולי יכולים לקבל ריבית עם קידומת 4. ואז עולה השאלה - מה צריך לעשות משקיע סולידי?

הציפיות להורדת ריבית כבר גלומות בשוק האג"ח וגם במק"מ (מלווה קצר מועד). התשואות ירדו מאוד בימים האחרונים כשהתשואה לשנה עומדת על 3.5%. במקביל הבנקים הורידו את הריבית בפקדונות - בבנקים הגדולים אתם תקבלו עד 3.5% בפיקדון לשנה בריבית קבועה. אם תנהלו מו"מ אולי תקבלו עוד כמה עשיריות, כנראה שמעטים יוכלו עדיין לקבל 4%. בקרוב גם זה לא יהיה אפשרי. הבנקים לא חיכו לירידת ריבית בנק ישראל כדי להוריד את הריבית בפיקדונות. מנגד, הריבית על ההלוואות לא ירדה. זה אומר שהמרווח שלהם דווקא גדל - הפער בין הריבית שהם מקבלים לריבית שהם משלמים דווקא עלה - הריבית על הפיקדונות בבנקים ירדה - ריבית תעריף עד 3.5%