לפידות נגד כצמן - "מגדילים סיכון בגזית בכדי לסייע לחברה האם"
יאיר לפידות תוקף את כצמן בתגובה להודעה על הצעת הרכש - "גזית גלוב ממונפת עוד לפני הצעת הרכש וכעת רכישת מניות בשווי של כ-350 מיליון שקל תדלל עוד יותר את קופת המזומנים"
גזית גלוב הודעת גזית גלוב על הצעת רכש לרכישת 20 מיליון מניות החברה במחיר של 17.29 שקלים למניה התקבלה אתמול על ידי השוק באופן צונן, מניית גזית ירדה אתמול בכ-4% אחרי פרסום ההודעה. יאיר לפידות מנכ"ל משותף בית השקעות ילין לפידות תוקף את כצמן בתגובה להודעה על הצעת הרכש. לדבריו, גזית גלוב ממונפת עוד לפני הצעת הרכש וכעת רכישת מניות בשווי של כ-350 מיליון שקל תדלל עוד יותר את קופת המזומנים של החברה ותגדיל את חובה הפיננסי לכיוון של 10 מיליארד שקלים.
שווי השוק של החברה הינו כ-2.8 מיליארד שקל, לפידות צופה שהמהלך המתוכנן יפגע במניית החברה ולמעשה מעמיד את החברה בסיכון גבוה. יתרה מכך הוסיף לפידות כי חברת גזית גלוב צריכה להזרים כסף ממקורות חיצוניים ולא להסתמך על מינוף גבוה שהינו עצום ממילא.
לדברי לפידות, הגדלת הסיכון בגזית נועדה לסייע לחברת האם נורסטאר, גם שם הציע לפעול בדרך דומה ולגייס כסף ממקורות חיצוניים.
סיכון נוסף לדברי לפידות הינו הפחתות שווי משמעותיות, לדבריו השוק מקדים את מעריכי השווי, ולמעשה ההפחתות במאזנים נכונות לימים שלפני הקורונה, וכעת נכסי החברה עלולים לספוג הפחתות שווי משמעותיות ונוצר פער לא סביר בין מחירי השוק לשווי המאזני.
- 1.ע 01/07/2020 13:24הגב לתגובה זומגדילים הון בגיוס אווקיטי.לא מתאים לך אל תשתתף ותדולל
- dw 01/07/2020 15:15הגב לתגובה זווילין לפידות מעדיפים לצמצם סיכון. בכל אופן נראה שחיים כצמן כבר לא פוגע והמניה מאותתת את זה כבר תקופה ארוכה. יכול להיות שהגיע הזמן להפרד כידידים, לקבל הצעת רכש מאיזושהי חברת נדלן בינ"ל, גם במחיר נמוך מהפנטזיות של נורסטאר. חיים כצמן מושך שכר גבוה אך לא מצליח לייצר לנו ערך במניה. אפשר להבין את מורת הרוח.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמניות הביטוח מזנקות 3.2% - מגמה חיובית מתונה במדדים
סוגת עם קבלת פנים חמה מהשוק - מזנקת ביומה הראשון ושווי השוק עוקף את 1.3 מיליארד שקל; גם אוריון שקיבלה 3 נכסים בפולין של ג׳י סיטי - מתחזקת עם פתיחת המסחר במניה; סולרום בולטת עם הזמנה קטנה מלקוח ביטחוני; ארית ממשיכה בתיקון ומתחזקת אחרי ביטול הנפקת רשף אמש - בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?
מגמה מעורבת במדדים אחרי פתיחה חיובית שהגיעה לכמעט אחוז, מדד ת״א 35 מוסיף 0.2%, בעוד ת״א 90 מאבד כ-0.1%.
בהסתכלות ענפית מגזר הפיננסים ברוטציה, ת״א בנקים יורד 0.1% בעוד ת״א ביטוח מזנק 2.9%. ת״א נדל״ן יורד 0.2%, ת״א נפט וגז יורד 0.1%.
מחזור המסחר עומד על כ-2.1 מיליארד שקל
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי
האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין
בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית - הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15% בעוד ההוצאות עלו ב-4% בלבד
