איתי בן זאב
צילום: יח"צ

הבורסה לניירות ערך: ההכנסות ירדו ב-6%, הרווח ירד ב-55%

הבורסה לניירות ערך בישראל דיווחה על הכנסות של 66.4 מיליון שקל ברבעון האחרון. מחזורי המסחר היומי הממוצע ירד בשנה האחרונה ב-4% השנה והסתכם ב-1.1 מיליארד שקל
צחי אפרתי | (1)

הבורסה לניירות ערך מדווחת על ירידה של כ-6% בהכנסות הרבעון הרביעי של 2019, לצד ירידה של 55% ברווח, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. החברה תחלק דיבידנד של כ-8.77 מיליון שקל.  

 

ההכנסות ברבעון הרביעי לשנת 2019 הסתכמו בכ-66.4 מיליון שקל, לעומת כ-70.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, קיטון של 6%. עיקר הקיטון נבע מקיטון בכמות ימי המסחר בין הרבעונים בשיעור של כ-8%, בשל חגי תשרי.

 

הרווח הנקי המתואם הסתכם בכ-3.2 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2019, לעומת רווח נקי מתואם של כ-7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון ברווח נובע בעיקר מקיטון בהכנסות משירותים בעקבות קיטון כאמור במספר ימי המסחר ומגידול בהוצאות, בעיקר בגין הוצאות פחת ושיווק.

 

הוצאות הבורסה הסתכמו לכ-62.5 מיליון שקל ברבעון הרביעי לשנת 2019 בנטרול השפעת הוצאות בגין תשלום מבוסס מניות. זאת בהשוואה לכ-60.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. עיקר הגידול נובע מגידול בהוצאות הפחת, בין היתר בעקבות יישום IFRS 16, ובעלויות שיווק.

השפעות נגיף הקורונה

הבורסה מציינת כי בטווח הקצר לא ניתן לעמוד על ההשלכות השליליות של נגיף הקורונה על תוצאות פעילותה, אשר ככלל אינה מושפעת במישרין מרמתם של שערי ניירות הערך, אלא ממחזורי המסחר והסליקה בניירות ערך ובנגזרים ואשר הגיעו במהלך חודש מרץ 2020 לנתוני שיא.

התמשכותו והחרפתו של משבר גלובלי חסר תקדים זה, עלולות להשפיע לרעה על הפעילות העסקית והכלכלית בעולם ובישראל, לרבות על היקפי פעילות ההשקעה והמסחר בניירות ערך, באופן ובהיקף שאינם ניתנים בשלב זה להערכה ולכימות על ידי החברה. לבסוף יצוין, כי לאחר חלוף המשבר צפויה תקופת התאוששות הדרגתית. בשלב זה לא ניתן להעריך את היקפי המסחר והגיוסים במהלך תקופת ההתאוששות.

 

איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה לניירות ערך, אמר היום: "אנו מסכמים את שנת 2019 עם גידול בפעילות השוטפת ובשירותים. בהתאם לתוכנית האסטרטגית שלנו, בשנת 2019 המשכנו בהגדלת היקף ההשקעות לצורך הרחבת סל השירותים ופיתוח תשתיות ומוצרים חדשים. כחברה ציבורית חדשה הנסחרת בבורסה בתל אביב, הבורסה תחלק בפעם הראשונה בהיסטוריה דיבידנד לציבור המשקיעים ובכך תאפשר לציבור הרחב להיות שותף גם ברווחיה של הבורסה". 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בהתייחסותו לנגיף הקורונה והמצב בשווקים ציין בן זאב כי: "הבורסה בתל אביב, ערוכה תפעולית וטכנולוגית ותמשיך לפעול גם בימים אלה כסדרה. בכל תרחיש אפשרי נמשיך לספק את השירותים הנדרשים הן לציבור המשקיעים והן למשק הישראלי, על מנת לאפשר, ככל הניתן את המשך הפעילות הכלכלית שחשובה במיוחד בימים אלו".

 

הבורסה מדווחת כי לסוף שנת 2019 נסחרות 442 חברות, התווספו 11 חברות ונמחקו 17 חברות. מתוכן 55 חברות דואליות שנסחרות במקביל גם בארה"ב או באנגליה.

החברה מציינת כי יש מספר גורמי ההצלחה הקריטיים בתחום ביניהם אטרקטיביות ורלוונטיות שוק ההון בישראל, קיומן של תשתיות תקשורת ומערכות מסחר וסליקה תומכות מוצרי הפעילות. מצד שני הגורמים אשר לדעת החברה עשויים להשפיע לרעה על הצלחתה בעתיד בתחום הפעילות הינם השפעות מצב המשק הישראלי על שוק ההון, עודף רגולציה בכל הנוגע לפעילות החברה, וכן מצב השווקים הפיננסים בעולם אשר עשוי להשפיע על שוק ההון בישראל.

ירידה במחזורי המסחר

בשנת 2019 מחזור המסחר היומי הממוצע (ללא תעודות סל) הסתכם בכ- 1.1 מיליארד שקל, נמוך בכ- 4% ממחזור המסחר היומי הממוצע בשנת 2018.

מחזור המסחר היומי הממוצע באגרות חוב תאגידיות (כולל אג"ח מובנות, ללא מוצרי מדדים) הסתכם בכ-798 מיליון שקל בשנת 2019, נמוך בכ-12% ממחזורי השיא שנרשמו בשנים 2017 ו- 2018 .באג"ח ממשלתי חלה בשנת 2019 יציבות במחזורי המסחר באג"ח ממשלתי שקלי שהסתכם בכ-1.8 מיליארד שקל ובאג"ח ממשלתי צמוד מדד שהסתכם בכ- 0.8 מיליארד שקל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שיורידו כבר את המס על הבורסה!! (ל"ת)
    פ פח פחלון 25/03/2020 00:54
    הגב לתגובה זו
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.