מנהל רשות המסים, ערן יעקב
צילום: ליאת מנדל
רשות המסים ניצחה

האחים נאוי לא יוכלו להשתמש בהפסדים צבורים של השלד הבורסאי שמוזג עם החברה; האם רשות המסים תפנה לעשרות חברות שניצלו הפסדים כאלו?

בפסק דין תקדימי קבע בית המשפט כי נאוי לא תוכל לקזז הפסדים צבורים של 153 מיליון שקל שהיו בשלד הבורסאי אותו רכשו בשנת 2011.
איתן גרסטנפלד | (6)

בית המשפט המחוזי בתל אביב, פסק כי חברת האשראי החוץ בנקאי  נאוי 0%  לא תוכל לקזז הפסדים צבורים בגובה של 153 מיליון שקל, בשלד הבורסאי אליו נכנסו (גולדן אקויטי). בכך, קיבל בית המשפט את עמדת רשות המסים לפיה רכישת שלד ציבורי וקיזוז הפסדים, מהווה עסקה מלאכותית.

נאוי היא רק דוגמה. עשרות חברות נכנסו בדלת האחורית לבורסה דרך מיזוג עם שלד, כשלחלק גדול מהשלדים היו הפסדים לצורכי מס. כבר בעת העסקה היה ברור לרוכשים שהפסדי המס הצבורים לא בהכרח יתקבלו על ידי רשות המסים כפטור עתידי ממס, אבל הם עבוד ועדיין עובדים בשיטת מצליח - מנסים, אם יצליח סבבה, אם לא - הולכים עם עורכי דין ורואי חשבון ומנסים לשלם כמה שפחות מס.

על פי פסק הדין, בשנת 2011, רכשו האחים נאוי שלד בורסאי (גולדן אקוויטי) מאיש העסקים אביחי סטולרו, ויצקו לתוכו את פעילותם. בשלד הציבורי אותו רכשו, היו 153 מיליון שקל הפסדים צבורים, אותם הם קיזזו כנגד ההכנסות תוך שנים ספורות. דבר שהביא לכך שלא שולם מס באותן שנים. רשות המסים בחנה את העסקה וקבעה כי מדובר בפעולה מלאכותית ולפיכך שללה את ההפסדים הצבורים שהיו במערערת.

בכך למעשה קיבל בית המשפט את עמדת רשות המסים לפיה, רכישת שלד ציבורי וקיזוז הפסדים כפי שביצעו האחים נאוי, מהווה עסקה מלאכותית. עוד נקבע כי המועד הקובע לבחינת העסקה, הוא יום רכישת השלד. כל מועד שלאחר מכן, הוא בבחינת "חוכמה שבדיעבד". בנוסף, הוכח כי רכישת השלד על ידי הקבוצה, נבעה מההפסדים הרבים שהיו בשלד במועד הרכישה, והציפייה שלהם לנצל את ההפסדים.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    יאללה לרוצ לשלם את הכסף (ל"ת)
    שולמן 21/01/2020 17:29
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    קדימה, עכשיו תבדקו את אס. אר. אקורד (ל"ת)
    משקיע 21/01/2020 14:25
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מכירות סוף שנה של נייר מרוויח לפיצוי נייר שהפסיד (ל"ת)
    מלאכותי 21/01/2020 13:34
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תתקדמו 21/01/2020 12:33
    הגב לתגובה זו
    מה הבעיה לציין את שם השלד שנרכש ?
  • בושה - 15 פעמים בכתבה מופיעה המילה שלד בלי לציין את שמו (ל"ת)
    מצפים ליותר 21/01/2020 14:15
    הגב לתגובה זו
  • למה ללכלך, הכתבה חזקה מאוד (ל"ת)
    מיקי 21/01/2020 12:40
    הגב לתגובה זו
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 0%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 0% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה - על ארית והחוזים העתידיים

מה יהיה הבוקר בבורסה ועל תקופת שיפוצי התשואות

מערכת ביזפורטל |

הסיפור של היום ואתמול הוא - ההנפקה של ארית. הרחבנו כאן: 3 הערות על הנפקת ארית, אבל בגדול מדובר על הורדת מדרגה בשווי ההנפקה של רשף, הבת של ארית שמהווה כ-99% מהפעילות של ארית כולה. זה כמו להנפיק את עצמך. זו הנפקה שנעשתה לגופים מוסדיים - הפניקס, מור, כלל ומיטב. מנהלי ההשקעות בכל אחד מהגופים האלו הם אנשים רציניים. הם לא רואים שלחברה אין הזמנה כבר 5 חודשים? הם יודעים. אבל הם יודעים דברים שאתם לא יודעים - קוראים לזה "מידע פנים מוסדי", אז או שהם יודעים כי הם קיבלו מידע לקראת ההנפקה, ואגב, זה חוקי, אבל בעייתי מאוד, או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. אחרי הכל מה זה לכל גוף כזה 100 מיליון שקל, הם מנהלים עשרות רבות של מיליארדים וחלקם גם מאות מיליארדים.  

ארית תעשיות 0%  


מה צפוי בפתיחה הבוקר? אסיה ירוקה, על רקע החלטת הבנק המרכזי של סין (PBOC) להותיר את ריביות הפריים ללא שינוי - בהתאם לציפיות השוק. הבנק השאיר את ריבית ההלוואות לשנה על 3% ואת הריבית לחמש שנים על 3.5%, זה החודש השביעי ברציפות, בניסיון לשמור על יציבות פיננסית תוך תמיכה מתונה בצמיחה. מדד ניקיי מוביל את העליות ומטפס ב-1.8%, על רקע חולשה ביין והמשך זרימת הון למניות היצואניות. בסין, שנגחאי מתחזק ב-0.8% ושנזן מזנק ב-1.3%, כאשר המשקיעים מפרשים את הותרת הריבית כסימן לכך שבבייג’ינג מעדיפים צעדים ממוקדים ולא מהלך רוחבי אגרסיבי. בדרום קוריאה מדד קוספי קופץ ב-1.7%, בהובלת מניות הטכנולוגיה.

החוזים על וול סטריט עולים בעד 0.4%, זו רוח גבית לשוק המקומי. הגופים המוסדיים מחפשים את "שיפוץ התשואות", זה סוף המירוץ השנתי הם עושים הרבה כדי לשפר תשואות. המידע על בזק ואפריקה ישראל מאתמול הוא הדלפות של שיפוץ תשואה. זה לא אומר שזה לא יקרה, זה אומר שהעיתוי  נעשה כדי לשפר תשואה. בסוף הגופים האלו רחוקים אחד מהשני עשיריות אחוז, כל פיפס במניות שהם מהווים חלק גדול מההחזקה לעומת האחרים יעזרו להם. 

 

הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות. עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות. בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך. מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת? אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר