מנהל רשות המסים, ערן יעקב
צילום: ליאת מנדל
רשות המסים ניצחה

האחים נאוי לא יוכלו להשתמש בהפסדים צבורים של השלד הבורסאי שמוזג עם החברה; האם רשות המסים תפנה לעשרות חברות שניצלו הפסדים כאלו?

בפסק דין תקדימי קבע בית המשפט כי נאוי לא תוכל לקזז הפסדים צבורים של 153 מיליון שקל שהיו בשלד הבורסאי אותו רכשו בשנת 2011.
איתן גרסטנפלד | (6)

בית המשפט המחוזי בתל אביב, פסק כי חברת האשראי החוץ בנקאי  נאוי -0.53%  לא תוכל לקזז הפסדים צבורים בגובה של 153 מיליון שקל, בשלד הבורסאי אליו נכנסו (גולדן אקויטי). בכך, קיבל בית המשפט את עמדת רשות המסים לפיה רכישת שלד ציבורי וקיזוז הפסדים, מהווה עסקה מלאכותית.

נאוי היא רק דוגמה. עשרות חברות נכנסו בדלת האחורית לבורסה דרך מיזוג עם שלד, כשלחלק גדול מהשלדים היו הפסדים לצורכי מס. כבר בעת העסקה היה ברור לרוכשים שהפסדי המס הצבורים לא בהכרח יתקבלו על ידי רשות המסים כפטור עתידי ממס, אבל הם עבוד ועדיין עובדים בשיטת מצליח - מנסים, אם יצליח סבבה, אם לא - הולכים עם עורכי דין ורואי חשבון ומנסים לשלם כמה שפחות מס.

על פי פסק הדין, בשנת 2011, רכשו האחים נאוי שלד בורסאי (גולדן אקוויטי) מאיש העסקים אביחי סטולרו, ויצקו לתוכו את פעילותם. בשלד הציבורי אותו רכשו, היו 153 מיליון שקל הפסדים צבורים, אותם הם קיזזו כנגד ההכנסות תוך שנים ספורות. דבר שהביא לכך שלא שולם מס באותן שנים. רשות המסים בחנה את העסקה וקבעה כי מדובר בפעולה מלאכותית ולפיכך שללה את ההפסדים הצבורים שהיו במערערת.

בכך למעשה קיבל בית המשפט את עמדת רשות המסים לפיה, רכישת שלד ציבורי וקיזוז הפסדים כפי שביצעו האחים נאוי, מהווה עסקה מלאכותית. עוד נקבע כי המועד הקובע לבחינת העסקה, הוא יום רכישת השלד. כל מועד שלאחר מכן, הוא בבחינת "חוכמה שבדיעבד". בנוסף, הוכח כי רכישת השלד על ידי הקבוצה, נבעה מההפסדים הרבים שהיו בשלד במועד הרכישה, והציפייה שלהם לנצל את ההפסדים.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    יאללה לרוצ לשלם את הכסף (ל"ת)
    שולמן 21/01/2020 17:29
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    קדימה, עכשיו תבדקו את אס. אר. אקורד (ל"ת)
    משקיע 21/01/2020 14:25
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מכירות סוף שנה של נייר מרוויח לפיצוי נייר שהפסיד (ל"ת)
    מלאכותי 21/01/2020 13:34
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תתקדמו 21/01/2020 12:33
    הגב לתגובה זו
    מה הבעיה לציין את שם השלד שנרכש ?
  • בושה - 15 פעמים בכתבה מופיעה המילה שלד בלי לציין את שמו (ל"ת)
    מצפים ליותר 21/01/2020 14:15
    הגב לתגובה זו
  • למה ללכלך, הכתבה חזקה מאוד (ל"ת)
    מיקי 21/01/2020 12:40
    הגב לתגובה זו
יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהיו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברה
חשיפת Bizportal

נאוויטס נכנסת לגינאה ודרום אפריקה: תשלם עבור אופציה להיות מפעילה

נחשף בביזפורטל: נאוויטס חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים באפריקה

מנדי הניג |

נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש -0.94%   ממשיכה להתרחב אל מחוץ למגרש הביתי ומסמנת טריטוריות חדשות גיאנה ודרום אפריקה. לביזפורטל נודע כי שותפות הנפט חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם 2 מיליון דולר עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים. העסקה מציבה את נאוויטס, אחרי פרויקט שננדואה במפרץ מקסיקו ופרויקט Sea Lion בפוקלנד, במהלך בינלאומי נוסף שמכוון להרחבת תיק הנכסים שלה ולביסוסה כאופרייטר בפרויקטי חיפוש גדולים. יש לציין שזה אמנם לא סכום מהותי אבל יש לו פוטנציאל לפתוח לשותפות דלתות ביבשת האפריקאית העתירה במשאבים.

על פי ההסכם, נאוויטס מקבלת אופציה לכניסה של עד 80% ברישיון Orinduik מול חופי גיאנה, כולל קבלת המפעילות על הבלוק. מימוש האופציה יתבצע בתוך שנה וידרוש תשלום נוסף של 2.5 מיליון דולר. במקביל, נאוויטס תקבל אופציה לרכוש עד 47.5% ברישיון Block 1 CBK מול דרום אפריקה ולשמש בו כמפעילה. אופציה זו תקפה לשישה חודשים וכוללת תשלום של 4 מיליון דולר בעת מימושה. במסגרת שתי האופציות, Eco נהנית ממנגנון "carry" שלפיו נאוויטס תממן את חלקה בעבודות החיפוש והקידוחים עד תקרה של 11 מיליון דולר בגיאנה ו-7.5 מיליון דולר בדרום אפריקה, כך ש-Eco תוכל להתקדם עם תוכניות העבודה בלי להידרש להשקעות הוניות בתחילת הדרך.

הגדלה עתידית של ההחזקות

ההסכם כולל גם זכות לנאוויטס להגדיל בעתיד את אחזקותיה בנכסים נוספים של Eco, בהם רישיונות חיפוש ימיים בנמיביה ובדרום אפריקה, וכן להצטרף למיזמים חדשים על בסיס חלוקה של 50:50. לפי הצדדים, אופציות אלה מוגדרות לטווח של חמש עד עשר שנים, מה שמייצר עבור נאוויטס פלטפורמה להרחבת הפעילות הגלובלית שלה גם מעבר לשני הרישיונות הנוכחיים.

במקביל להסכם עם נאוויטס, Eco חתמה על הסכם אופציה עם השותפה המקומית OrangeBasin Energies להגדלת חלקה ברישיון Block 1 CBK. אם Eco תממש את האופציה במלואה, תידרש להעביר ל-OrangeBasin תשלומים בהיקף מצטבר של כ-4.8 מיליון דולר, חלקם במזומן וחלקם במניות. נאוויטס מצידה תוכל לבחור להשתתף במחצית מהאופציה ולהחזיר לאקו את חלקה היחסי.

שותפות ״טרנספורמטיבית״

ב-Eco Atlantic מגדירים את השותפות עם נאוויטס "טרנספורמטיבית", תוך דגש על יכולותיה של נאוויטס בפיתוח פרויקטי נפט וגז בקנה מידה גדול. מנכ"ל Eco, גיל הולצמן, מסר "השותפות עם נאוויטס, חברה עם יכולות מימון ופיתוח של פרויקטי נפט וגז בקנה מידה גדול, היא צעד משמעותי עבור Eco Atlantic. הכניסה המתוכננת שלהם לרישיונות בגיאנה ודרום אפריקה מחזקת את היכולת שלנו להאיץ תוכניות עבודה ולקדם בחינה מסחרית של התגליות הקיימות. ביקור משותף בגיאנה צפוי להתקיים עוד החודש, ולאחריו נוכל לחדד את תוכנית העבודה והקידוחים. השותפות הזו מעניקה לנו מסלול ברור קדימה והיא מהווה זרז אמיתי לצמיחת החברה. אני מבקש להודות לבעלי המניות על התמיכה המתמשכת ולגדעון תדמור ולצוות נאוויטס על שיתוף פעולה מקצועי וחזון משותף שאפשרו את קידום ההסכם."

PULS של אלביט (אלביט)PULS של אלביט (אלביט)

אלביט בחוזה ביוון: 758 מיליון דולר לאספקת מערכות PULS

אלביט מגדילה את הצבר, פוטנציאל לגידול גם ברפאל והתעשייה האווירית

רן קידר |
נושאים בכתבה אלביט מערכות

ועדת הביטחון של הפרלמנט היווני אישרה רכישת 36 מערכות שיגור רקטות מדויקות מסוג PULS מחברת אלביט מערכות, בעלות כוללת של 650 מיליון אירו (כ-758 מיליון דולר). העסקה כוללת ייצור מקומי ביוון של כ-25% מהרכיבים ביוון, לצד הדרכה והעברת ידע.

מערכת PULS מאפשרת ירי רקטות בטווח של עד 300 ק"מ עם דיוק גבוה, בכל תנאי מזג אוויר. המערכות מיועדות לשימוש בגבול הצפון-מזרחי עם טורקיה ובאיים בים האגאי. זו העסקה הראשונה במסגרת תוכנית "מגן אכילס" להגנה אווירית רב-שכבתית של יוון, בתקציב כולל של כ-3 מיליארד אירו.

הרכישה היא חלק מתוכנית מודרניזציה צבאית יוונית בהיקף 28–32 מיליארד דולר עד 2036, שמטרתה להחליף מערכות נשק רוסיות מיושנות במערכות מערביות לרבות ישראליות.

יוון וישראל ממשיכות במגעים לרכש נוסף, כולל מערכות הגנה אווירית מסוג SPYDER של רפאל ו-Barak MX של רפאל והתעשייה האווירית שעשויות להגיע לעלות כוללת של מעל 2 מיליארד דולר.

בין העסקאות הקודמות בין המדינות היה חוזה של 1.65 מיליארד דולר להקמת מרכז אימונים אווירי שמפעילה אלביט מאז 2023.