מנהל רשות המסים, ערן יעקב
צילום: ליאת מנדל
רשות המסים ניצחה

האחים נאוי לא יוכלו להשתמש בהפסדים צבורים של השלד הבורסאי שמוזג עם החברה; האם רשות המסים תפנה לעשרות חברות שניצלו הפסדים כאלו?

בפסק דין תקדימי קבע בית המשפט כי נאוי לא תוכל לקזז הפסדים צבורים של 153 מיליון שקל שהיו בשלד הבורסאי אותו רכשו בשנת 2011.
איתן גרסטנפלד | (6)

בית המשפט המחוזי בתל אביב, פסק כי חברת האשראי החוץ בנקאי  נאוי -1.44%  לא תוכל לקזז הפסדים צבורים בגובה של 153 מיליון שקל, בשלד הבורסאי אליו נכנסו (גולדן אקויטי). בכך, קיבל בית המשפט את עמדת רשות המסים לפיה רכישת שלד ציבורי וקיזוז הפסדים, מהווה עסקה מלאכותית.

נאוי היא רק דוגמה. עשרות חברות נכנסו בדלת האחורית לבורסה דרך מיזוג עם שלד, כשלחלק גדול מהשלדים היו הפסדים לצורכי מס. כבר בעת העסקה היה ברור לרוכשים שהפסדי המס הצבורים לא בהכרח יתקבלו על ידי רשות המסים כפטור עתידי ממס, אבל הם עבוד ועדיין עובדים בשיטת מצליח - מנסים, אם יצליח סבבה, אם לא - הולכים עם עורכי דין ורואי חשבון ומנסים לשלם כמה שפחות מס.

על פי פסק הדין, בשנת 2011, רכשו האחים נאוי שלד בורסאי (גולדן אקוויטי) מאיש העסקים אביחי סטולרו, ויצקו לתוכו את פעילותם. בשלד הציבורי אותו רכשו, היו 153 מיליון שקל הפסדים צבורים, אותם הם קיזזו כנגד ההכנסות תוך שנים ספורות. דבר שהביא לכך שלא שולם מס באותן שנים. רשות המסים בחנה את העסקה וקבעה כי מדובר בפעולה מלאכותית ולפיכך שללה את ההפסדים הצבורים שהיו במערערת.

בכך למעשה קיבל בית המשפט את עמדת רשות המסים לפיה, רכישת שלד ציבורי וקיזוז הפסדים כפי שביצעו האחים נאוי, מהווה עסקה מלאכותית. עוד נקבע כי המועד הקובע לבחינת העסקה, הוא יום רכישת השלד. כל מועד שלאחר מכן, הוא בבחינת "חוכמה שבדיעבד". בנוסף, הוכח כי רכישת השלד על ידי הקבוצה, נבעה מההפסדים הרבים שהיו בשלד במועד הרכישה, והציפייה שלהם לנצל את ההפסדים.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    יאללה לרוצ לשלם את הכסף (ל"ת)
    שולמן 21/01/2020 17:29
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    קדימה, עכשיו תבדקו את אס. אר. אקורד (ל"ת)
    משקיע 21/01/2020 14:25
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מכירות סוף שנה של נייר מרוויח לפיצוי נייר שהפסיד (ל"ת)
    מלאכותי 21/01/2020 13:34
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תתקדמו 21/01/2020 12:33
    הגב לתגובה זו
    מה הבעיה לציין את שם השלד שנרכש ?
  • בושה - 15 פעמים בכתבה מופיעה המילה שלד בלי לציין את שמו (ל"ת)
    מצפים ליותר 21/01/2020 14:15
    הגב לתגובה זו
  • למה ללכלך, הכתבה חזקה מאוד (ל"ת)
    מיקי 21/01/2020 12:40
    הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 0.69%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ת"א נפט וגז מוסיף 2%, הבנקים מאבדים 1% - מגמה מעורבת בבורסה

טבע מתחזקת אחרי הגשת בקשה ל-FDA לאישור זריקה תת-עורית לסכיזופרניה; עסקת הייצוא למצרים לקראת אישור סופי ושותפויות הגז מזנקות; נאוויטס עם סיקור ראשוני של איי.בי.איי ואפסייד של כ-30%; מגזר הפיננסים נצבע באדום היום אחרי רצף של עליות בימים האחרונים

מערכת ביזפורטל |

  


המסחר במדדים במגמה מעורבת אחרי נעילה מעורבת אתמול ללא שינויים מהותיים. ת"א 35 מוסיף 0.3% העליות בת"א 90 נמחקות והמדד יורד 0.1%.

במגזר הפיננסים התמונה שונה - הבנקים יורדים בכ-1%, בעוד ת"א ביטוח יציב על שערי הפתיחה בנטיה לעליות קלות. ת"א נדל"ן עולה 0.1%, בעוד ת"א נפט וגז מזנק 2%.


בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפויות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.

על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש  , שברון ורציו רציו פטרול יהש -1.86%   זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר - ישראל ומצרים מתקרבות לחתימה: מתווה יצוא הגז מלוויתן יוצא לדרך