מנהל רשות המסים, ערן יעקב
צילום: ליאת מנדל
רשות המסים ניצחה

האחים נאוי לא יוכלו להשתמש בהפסדים צבורים של השלד הבורסאי שמוזג עם החברה; האם רשות המסים תפנה לעשרות חברות שניצלו הפסדים כאלו?

בפסק דין תקדימי קבע בית המשפט כי נאוי לא תוכל לקזז הפסדים צבורים של 153 מיליון שקל שהיו בשלד הבורסאי אותו רכשו בשנת 2011.
איתן גרסטנפלד | (6)

בית המשפט המחוזי בתל אביב, פסק כי חברת האשראי החוץ בנקאי  נאוי 0.06%  לא תוכל לקזז הפסדים צבורים בגובה של 153 מיליון שקל, בשלד הבורסאי אליו נכנסו (גולדן אקויטי). בכך, קיבל בית המשפט את עמדת רשות המסים לפיה רכישת שלד ציבורי וקיזוז הפסדים, מהווה עסקה מלאכותית.

נאוי היא רק דוגמה. עשרות חברות נכנסו בדלת האחורית לבורסה דרך מיזוג עם שלד, כשלחלק גדול מהשלדים היו הפסדים לצורכי מס. כבר בעת העסקה היה ברור לרוכשים שהפסדי המס הצבורים לא בהכרח יתקבלו על ידי רשות המסים כפטור עתידי ממס, אבל הם עבוד ועדיין עובדים בשיטת מצליח - מנסים, אם יצליח סבבה, אם לא - הולכים עם עורכי דין ורואי חשבון ומנסים לשלם כמה שפחות מס.

על פי פסק הדין, בשנת 2011, רכשו האחים נאוי שלד בורסאי (גולדן אקוויטי) מאיש העסקים אביחי סטולרו, ויצקו לתוכו את פעילותם. בשלד הציבורי אותו רכשו, היו 153 מיליון שקל הפסדים צבורים, אותם הם קיזזו כנגד ההכנסות תוך שנים ספורות. דבר שהביא לכך שלא שולם מס באותן שנים. רשות המסים בחנה את העסקה וקבעה כי מדובר בפעולה מלאכותית ולפיכך שללה את ההפסדים הצבורים שהיו במערערת.

בכך למעשה קיבל בית המשפט את עמדת רשות המסים לפיה, רכישת שלד ציבורי וקיזוז הפסדים כפי שביצעו האחים נאוי, מהווה עסקה מלאכותית. עוד נקבע כי המועד הקובע לבחינת העסקה, הוא יום רכישת השלד. כל מועד שלאחר מכן, הוא בבחינת "חוכמה שבדיעבד". בנוסף, הוכח כי רכישת השלד על ידי הקבוצה, נבעה מההפסדים הרבים שהיו בשלד במועד הרכישה, והציפייה שלהם לנצל את ההפסדים.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    יאללה לרוצ לשלם את הכסף (ל"ת)
    שולמן 21/01/2020 17:29
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    קדימה, עכשיו תבדקו את אס. אר. אקורד (ל"ת)
    משקיע 21/01/2020 14:25
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מכירות סוף שנה של נייר מרוויח לפיצוי נייר שהפסיד (ל"ת)
    מלאכותי 21/01/2020 13:34
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תתקדמו 21/01/2020 12:33
    הגב לתגובה זו
    מה הבעיה לציין את שם השלד שנרכש ?
  • בושה - 15 פעמים בכתבה מופיעה המילה שלד בלי לציין את שמו (ל"ת)
    מצפים ליותר 21/01/2020 14:15
    הגב לתגובה זו
  • למה ללכלך, הכתבה חזקה מאוד (ל"ת)
    מיקי 21/01/2020 12:40
    הגב לתגובה זו
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.