מנהל רשות המסים, ערן יעקב
צילום: ליאת מנדל
רשות המסים ניצחה

האחים נאוי לא יוכלו להשתמש בהפסדים צבורים של השלד הבורסאי שמוזג עם החברה; האם רשות המסים תפנה לעשרות חברות שניצלו הפסדים כאלו?

בפסק דין תקדימי קבע בית המשפט כי נאוי לא תוכל לקזז הפסדים צבורים של 153 מיליון שקל שהיו בשלד הבורסאי אותו רכשו בשנת 2011.
איתן גרסטנפלד | (6)

בית המשפט המחוזי בתל אביב, פסק כי חברת האשראי החוץ בנקאי  נאוי 0%  לא תוכל לקזז הפסדים צבורים בגובה של 153 מיליון שקל, בשלד הבורסאי אליו נכנסו (גולדן אקויטי). בכך, קיבל בית המשפט את עמדת רשות המסים לפיה רכישת שלד ציבורי וקיזוז הפסדים, מהווה עסקה מלאכותית.

נאוי היא רק דוגמה. עשרות חברות נכנסו בדלת האחורית לבורסה דרך מיזוג עם שלד, כשלחלק גדול מהשלדים היו הפסדים לצורכי מס. כבר בעת העסקה היה ברור לרוכשים שהפסדי המס הצבורים לא בהכרח יתקבלו על ידי רשות המסים כפטור עתידי ממס, אבל הם עבוד ועדיין עובדים בשיטת מצליח - מנסים, אם יצליח סבבה, אם לא - הולכים עם עורכי דין ורואי חשבון ומנסים לשלם כמה שפחות מס.

על פי פסק הדין, בשנת 2011, רכשו האחים נאוי שלד בורסאי (גולדן אקוויטי) מאיש העסקים אביחי סטולרו, ויצקו לתוכו את פעילותם. בשלד הציבורי אותו רכשו, היו 153 מיליון שקל הפסדים צבורים, אותם הם קיזזו כנגד ההכנסות תוך שנים ספורות. דבר שהביא לכך שלא שולם מס באותן שנים. רשות המסים בחנה את העסקה וקבעה כי מדובר בפעולה מלאכותית ולפיכך שללה את ההפסדים הצבורים שהיו במערערת.

בכך למעשה קיבל בית המשפט את עמדת רשות המסים לפיה, רכישת שלד ציבורי וקיזוז הפסדים כפי שביצעו האחים נאוי, מהווה עסקה מלאכותית. עוד נקבע כי המועד הקובע לבחינת העסקה, הוא יום רכישת השלד. כל מועד שלאחר מכן, הוא בבחינת "חוכמה שבדיעבד". בנוסף, הוכח כי רכישת השלד על ידי הקבוצה, נבעה מההפסדים הרבים שהיו בשלד במועד הרכישה, והציפייה שלהם לנצל את ההפסדים.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    יאללה לרוצ לשלם את הכסף (ל"ת)
    שולמן 21/01/2020 17:29
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    קדימה, עכשיו תבדקו את אס. אר. אקורד (ל"ת)
    משקיע 21/01/2020 14:25
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מכירות סוף שנה של נייר מרוויח לפיצוי נייר שהפסיד (ל"ת)
    מלאכותי 21/01/2020 13:34
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תתקדמו 21/01/2020 12:33
    הגב לתגובה זו
    מה הבעיה לציין את שם השלד שנרכש ?
  • בושה - 15 פעמים בכתבה מופיעה המילה שלד בלי לציין את שמו (ל"ת)
    מצפים ליותר 21/01/2020 14:15
    הגב לתגובה זו
  • למה ללכלך, הכתבה חזקה מאוד (ל"ת)
    מיקי 21/01/2020 12:40
    הגב לתגובה זו
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה - חוזרים לעליות?

דניה סיבוס עם הרחבת כביש 6 בחצי מיליארד שקל; דוראל אורבן ושמן נדל"ן יקימו מתקן אגירת חשמל בנמל חיפה; ב-18:30 יפורסם מדד המחירים לצרכן הציפיות הן לירידה של כחצי אחוז בנתוני האינפלציה - מה עשוי להשפיע בעיקר על המדד?

מערכת ביזפורטל |

הבורסה צפויה להיות היום יחסית רגועה. החוזים על וול סטריט בעלייה קלה. אסיה במגמה מעורבת עם נטייה לירידות. אתמול הבורסה ירדה, בעיקר בגלל המניות הדואליות והשבבים בראשם. 

אנחנו לקראת סיום שנה נהדרת בבורסה, אבל מה שכל כך עזר לה השנה יכול להיות בעוכריה בשנה הבאה - הבורסה שלנו מוטה פיננסים (וגם נדל"ן) - תראו כאן את התמהיל הכל כך חריג ביחס לבורסות אחרות בעולם - עברנו את הטריליון: הבנקים, הביטוח, הנדל"ן וטבע מחזיקים את ת"א 35. הבורסה שלנו נסמכת על בנקים וחברות ביטוח וזו היתה שנה טובה לבנקים ולביטוח, אבל זה לא מאוזן. איפה טכנולוגיה, איפה חברות יצרניות - פעם ולא מזמן המשקל שלהם היה מאוד גבוה. כן, יש את טבע, יש את אלביט מערכות, חברות השבבים, קניונים ועוד. אבל הפיננסים בולטים. 


מדוע חשוב להתמיד בהשקעה אחת שמאמינים בה ולא לקפוץ מקרן לקרן? מה כוחה של ההתמדה והנחישות גם בתקופה של ירידות? שלוש קרנות עם תשואה של מעל 350% ב-10 שנים מלמדות אותנו שיעור חשוב, כשגם המתחרות הפחות מוצלחות מציגות תשואות נהדרות בטווח הארוך - קרנות נאמנות מצליחות על פני זמן. ניתוח של גיא טל - המסלול ל-350%: הקרנות שהופכות השקעה צנועה להון מרשים בעשור אחד


לקראת מדד המחירים לצרכן - מה הציפיות ואיזה נתון יתפוס את תשומת הלב? אחרי מדד אוקטובר שהפתיע קצת כלפי מעלה, הציפייה למדד נובמבר שיפורסם היום ב-18:30 היא לתיקון חד יחסית, עם ירידה של כ-0.4%-0.5% כך מעריכים גם במזרחי טפחות. עיקר ההשפעה תגיא בגלל היציאה מתקופת חגי תשרי, ובעיקר מסעיף הטיסות לחו"ל. נובמבר התאפיין בכמות גבוהה יחסית של ישראלים שטסו, אך מנגד מחירי הטיסות עצמם היו אלו שתרמו במידה רבה להפתעה החיובית באוקטובר, וכעת הציפייה היא לתיקון מהכיוון הזה. בסעיף המזון התמונה מורכבת יותר, היסטורית נרשמו בנובמבר ירידות אחרי התייקרויות החגים, אבל בשנים האחרונות נרשמת דווקא מגמת עלייה. גם האומדן הנוכחי מצביע על עלייה קלה, אם כי ירידה צפויה במחירי פירות וירקות, עונתית ועל פי האומדנים, אמורה לקזז חלק גדול מההשפעה. סעיף הדיור ממשיך להיות נקודת אי-ודאות, אחרי שני מדדים רצופים מפתיעים כלפי מטה, למרות נתונים שממשיכים להצביע על עליות בשכירויות בחוזים חדשים. קצב העלייה השנתי התמתן ל-3.6%, שפל של שנה, וההערכה היא שהפער בין הנתונים למדד ייסגר, אך עדיין לא ברור באיזה כיוון.

בהנחה שהמדד יעמוד בצפי, האינפלציה תישאר סביב 2.5%, כשמדובר בעוד חודש כמעט נטול השפעות מדיניות, כזה שמקרב את יציאת השפעות המע"מ וההתייקרויות של תחילת 2024 מהחישוב השנתי. גם אם מחירי החשמל, המים והארנונה יעלו, ההערכה היא שהעליות יהיו מתונות יותר מאלה שנרשמו בינואר האחרון, ולא ישנו את תוואי ההתמתנות. לכך מצטרפת גם ציפייה לירידה במחירי הדלק בינואר, על רקע שקל חזק ומחירי נפט נמוכים, מה שעשוי לדחוף את האינפלציה הכוללת לאזור 1.9%, מתחת למרכז היעד של בנק ישראל. למרות הירידה בציפיות האינפלציה, ציפיות הריבית הגיבו באופן מוגבל בלבד. בבנק ישראל ממשיכים להצביע על סיכונים אפשריים, בעיקר גיאופוליטיים ופיסקליים, בעוד שהביקושים המקומיים לבדם, לאור היציבות במדד אמון הצרכנים, אינם נראים בשלב זה כגורם שמאיים להחזיר את האינפלציה למגמת עלייה - מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%