הנפקות 2019: מעט יותר אבל גדול יותר - מי כיכבה ומי איכזבה?
הנפקה שנת 2019 הייתה מעניינת מאוד בתחום ההנפקות הראשוניות לציבור. היא אמנם היתה השנה בה נרשם המספר הנמוך ביותר של הנפקות ראשוניות - 7 בלבד - אבל, הסכום אותו גייסו החברות המנפיקות היה הגבוה ביותר ב-3 השנים האחרונות. כמו כן, תזכר שנת 2019 כשנה שבה הבורסה הנפיקה בבורסה, וכשנה שבה ההנפקות היו מוצלחות יחסית. התשואה הממוצעת של מניה בהנפקה היתה 20% - אבל ממוצעים, אתם יודעים, מטעים, לצד הבורסה ואלטשולר שחם גמל שעלו 60%, ישראכרט דווקא ירדה בכ-7%, ועדיין - זה נתון מעודד, מכיוון שבשנים האחרונות הונפקו כאן חברות שמהר מאוד איבדו חלק גדול מערכן וחיזקו את התחושה של הציבור שבורסה זה קזינו.
אז הנה - זה לא נכון - יש הנפקות טובות, ובכלל - בורסה זה ממש לא קזינו. בורסה מבטאת בטווח הארוך את השווי האמיתי של החברות, והשווי נגזר בעיקר מרווחים ורווחים אמיתיים זה לא הימורים - זה שורה תחתונה אמיתית בדוח הכספי. תעריכו נכונה את כיוון הרווחים, תמצאו חברות שיגדילו רווחים - מצאתם חברה טובה. זה עוד לא אומר שהמניה טובה, אבל אם המניה גם נסחרת בתמחור סביר, כנראה שתרוויחו לאורך זמן - לא הימורים, אלא ידע, קריאת דוות, הבנת שוק וניסיון.
ובחזרה להנפקות - ההנפקה הבולטת ביותר בשנה החולפת היתה של ישראכרט -0.14% , כאשר זו הונפקה על ידי בנק הפועלים לפי שווי של 2.7 מיליארד שקל. מאז שהחלה להסחר, ב-14 באפריל, ירדה מנית חברת כרטיסי האשראי בכ-7% והיא נסחרת כיום בשווי שוק של 2.5 מיליארד שקל.
ההנפקה השניה בגודלה השנה הייתה זו של חברת קמעונאות המזון יוחננוף 1.64% , אשר הונפקה בשווי שוק של 2.35 מיליארד שקל וגייסה כ-500 מיליון שקל. המניה, אשר הונפקה בסוף חודש אוקטובר, ירדה מאז בכ-2% והיא נסחרת כיום בשווי שוק של כ-2.25 מיליארד שקל.
- סוגת בדרך לבורסה לפי שווי של 1.2-1.3 מיליארד שקל
- המניה של האחים וינקלבוס צונחת מתחת למחיר ההנפקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההנפקה השלישית בגודלה הייתה של אלטשולר שחם גמל, כאשר זו הונפקה לפי שווי שוק של 1.2 מיליארד שקל וגייסה כ-288 מיליון שקל. בשונה מהשתיים הראשונות, מנייתה של החברה רשמה מאז ההנפקה תשואה פנטסטית של כ-60%, וזאת תוך 5 חודשים בלבד. אלטשולר שחם גמל נסחרת כיום בשווי שוק של כ-2 מיליארד שקל.
ההנפקה הרביעית בגדולה הייתה של רשת הסופרים פרשמרקט, אשר הונפקה בשווי שוק של 1 מיליארד שקל. החברה גייסה בהנפקה כ-250 מיליון שקל, וחודשיים לאחר מכך כבר חילקה דיבידנד של 220 מיליון שקל לבעלי המניות, ממנו נהנו בעיקר הבעלים של החברה, אמיר יוסף ואמיר שלמה, אשר מחזיקים ב-75% מהמניות ובית ההשקעות אלטשולר שחם, אשר מחזיק בכ-14% מהחברה. מאז הונפקה בחודש מאי, עלתה מניית החברה בכ-35% והיא נסחרת כיום בשווי שוק של 1.3 מיליארד שקל.
וכמובן, אי אפשר לסכם את ההנפקות הראשוניות הבולטות של 2019 מבלי להזכיר את זו של הבורסה לניירות ערך בעצמה. הבורסה הונפקה בשווי שוק של 710 מיליון שקל, 66 שנים לאחר הווסדה וגייסה כ-225 מיליון שקל. מניית הבורסה לניע בתא 3.66% , אשר טיפסה בכ-30% כבר ביום המסחר הראשון שלה, ירדה מאז קצת, אך מסכמת את השנה עם עליה של 28% תוך 4 חודשים, כשהיא נסחרת כיום בשווי שוק של 1.17 מיליארד שקל - עליה של כ-60% מאז ההנפקה.
- רבל זינקה לאור עלייה ברווחיות ולמרות ירידה בהכנסות
- אפל תרכוש חשמל מאקונרג'י, לאחר חיבור של פרויקט של 52 מגה וואט לרשת בפולין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אין עשן בלי אש - תחזית מאכזבת לנייס, אבל יש נקודת אור
חמש החברות האלו, יחד עם שירותי בנק אוטו -0.38% , אשר גייסה 129 מיליון שקל וג'נריישן קפיטל 0.41% שגייסה 52 מיליון שקל, משלימות את רשימת ההנפקות הראשונות לציבור שבוצעו בשנה החולפת וגייסו סכום כולל של כ-3.2 מיליארד שקל.
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמשבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון
הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר
מניף הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69% , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.
וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.
כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.
מי הם הלקוחות של מניף?
מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.
- מניף: הרווח הנקי ברבעון 42 מיליון שקל - התשואה על ההון: 30%
- מניף: הרווח ברבעון קפץ ב-25% ל-41.5 מ' שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמשבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון
הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר
מניף הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69% , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.
וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.
כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.
מי הם הלקוחות של מניף?
מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.
- מניף: הרווח הנקי ברבעון 42 מיליון שקל - התשואה על ההון: 30%
- מניף: הרווח ברבעון קפץ ב-25% ל-41.5 מ' שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.
