מניות גרפים
צילום: pixabay

הנפקות 2019: מעט יותר אבל גדול יותר - מי כיכבה ומי איכזבה?

למרת המספר הנמוך ביותר של הנפקות ראשונות בבורסה בת"א - 7 בלבד - הסכום אותו גייסו החברות המנפיקות היה הגבוה ביותר ב-3 השנים האחרונות; וגם - התשואה המשוקללת של ההנפקות היתה טובה יותר מהשוק - לעומת מצב הפוך בשנים הקודמות 
נועם בראל |
נושאים בכתבה הנפקה

שנת 2019 הייתה מעניינת מאוד בתחום ההנפקות הראשוניות לציבור. היא אמנם היתה השנה בה נרשם המספר הנמוך ביותר של הנפקות ראשוניות - 7 בלבד - אבל, הסכום אותו גייסו החברות המנפיקות היה הגבוה ביותר ב-3 השנים האחרונות. כמו כן, תזכר שנת 2019 כשנה שבה הבורסה הנפיקה בבורסה, וכשנה שבה ההנפקות היו מוצלחות יחסית. התשואה הממוצעת של מניה בהנפקה היתה 20% - אבל ממוצעים, אתם יודעים, מטעים, לצד הבורסה ואלטשולר שחם גמל שעלו 60%, ישראכרט דווקא ירדה בכ-7%, ועדיין - זה נתון מעודד, מכיוון שבשנים האחרונות הונפקו כאן חברות שמהר מאוד איבדו חלק גדול מערכן וחיזקו את התחושה של הציבור שבורסה זה קזינו.

אז הנה - זה לא נכון - יש הנפקות טובות, ובכלל - בורסה זה ממש לא קזינו. בורסה מבטאת בטווח הארוך את השווי האמיתי של החברות, והשווי נגזר בעיקר מרווחים ורווחים אמיתיים זה לא הימורים - זה שורה תחתונה אמיתית בדוח הכספי. תעריכו נכונה את כיוון הרווחים, תמצאו חברות שיגדילו רווחים - מצאתם חברה טובה. זה עוד לא אומר שהמניה טובה, אבל אם המניה גם נסחרת בתמחור סביר, כנראה שתרוויחו לאורך זמן - לא הימורים, אלא ידע, קריאת דוות, הבנת שוק וניסיון. 

   

ובחזרה להנפקות - ההנפקה הבולטת ביותר בשנה החולפת היתה של ישראכרט 2.94% , כאשר זו הונפקה על ידי בנק הפועלים לפי שווי של 2.7 מיליארד שקל. מאז שהחלה להסחר, ב-14 באפריל, ירדה מנית חברת כרטיסי האשראי בכ-7% והיא נסחרת כיום בשווי שוק של 2.5 מיליארד שקל.

ההנפקה השניה בגודלה השנה הייתה זו של חברת קמעונאות המזון יוחננוף 0.34% , אשר הונפקה בשווי שוק של 2.35 מיליארד שקל וגייסה כ-500 מיליון שקל. המניה, אשר הונפקה בסוף חודש אוקטובר, ירדה מאז בכ-2% והיא נסחרת כיום בשווי שוק של כ-2.25 מיליארד שקל.

ההנפקה השלישית בגודלה הייתה של אלטשולר שחם גמל, כאשר זו הונפקה לפי שווי שוק של 1.2 מיליארד שקל וגייסה כ-288 מיליון שקל. בשונה מהשתיים הראשונות, מנייתה של החברה רשמה מאז ההנפקה תשואה פנטסטית של כ-60%, וזאת תוך 5 חודשים בלבד. אלטשולר שחם גמל נסחרת כיום בשווי שוק של כ-2 מיליארד שקל.

ההנפקה הרביעית בגדולה הייתה של רשת הסופרים פרשמרקט, אשר הונפקה בשווי שוק של 1 מיליארד שקל. החברה גייסה בהנפקה כ-250 מיליון שקל, וחודשיים לאחר מכך כבר חילקה דיבידנד של 220 מיליון שקל לבעלי המניות, ממנו נהנו בעיקר הבעלים של החברה,  אמיר יוסף ואמיר שלמה, אשר מחזיקים ב-75% מהמניות ובית ההשקעות אלטשולר שחם, אשר מחזיק בכ-14% מהחברה. מאז הונפקה בחודש מאי, עלתה מניית החברה בכ-35% והיא נסחרת כיום בשווי שוק של 1.3 מיליארד שקל.

וכמובן, אי אפשר לסכם את ההנפקות הראשוניות הבולטות של 2019 מבלי להזכיר את זו של הבורסה לניירות ערך בעצמה. הבורסה הונפקה בשווי שוק של 710 מיליון שקל, 66 שנים לאחר הווסדה וגייסה כ-225 מיליון שקל. מניית הבורסה לניע בתא 1.98% , אשר טיפסה בכ-30% כבר ביום המסחר הראשון שלה, ירדה מאז קצת, אך מסכמת את השנה עם עליה של 28% תוך 4 חודשים, כשהיא נסחרת כיום בשווי שוק של 1.17 מיליארד שקל - עליה של כ-60% מאז ההנפקה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

חמש החברות האלו, יחד עם שירותי בנק אוטו -0.34% , אשר גייסה 129 מיליון שקל וג'נריישן קפיטל 0% שגייסה 52 מיליון שקל, משלימות את רשימת ההנפקות הראשונות לציבור שבוצעו בשנה החולפת וגייסו סכום כולל של כ-3.2 מיליארד שקל. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל מכליס אלביט מערכות
צילום: תמר מצפי

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד

אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"

תמיר חכמוף |

אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23%   לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".

האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.

הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.

הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.

מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.

משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צמשה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צ
דוחות

שפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל

חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שפיר הנדסה

שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5%   פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.

הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.

מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.

לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.