הנפקות 2019: מעט יותר אבל גדול יותר - מי כיכבה ומי איכזבה?
שנת 2019 הייתה מעניינת מאוד בתחום ההנפקות הראשוניות לציבור. היא אמנם היתה השנה בה נרשם המספר הנמוך ביותר של הנפקות ראשוניות - 7 בלבד - אבל, הסכום אותו גייסו החברות המנפיקות היה הגבוה ביותר ב-3 השנים האחרונות. כמו כן, תזכר שנת 2019 כשנה שבה הבורסה הנפיקה בבורסה, וכשנה שבה ההנפקות היו מוצלחות יחסית. התשואה הממוצעת של מניה בהנפקה היתה 20% - אבל ממוצעים, אתם יודעים, מטעים, לצד הבורסה ואלטשולר שחם גמל שעלו 60%, ישראכרט דווקא ירדה בכ-7%, ועדיין - זה נתון מעודד, מכיוון שבשנים האחרונות הונפקו כאן חברות שמהר מאוד איבדו חלק גדול מערכן וחיזקו את התחושה של הציבור שבורסה זה קזינו.
אז הנה - זה לא נכון - יש הנפקות טובות, ובכלל - בורסה זה ממש לא קזינו. בורסה מבטאת בטווח הארוך את השווי האמיתי של החברות, והשווי נגזר בעיקר מרווחים ורווחים אמיתיים זה לא הימורים - זה שורה תחתונה אמיתית בדוח הכספי. תעריכו נכונה את כיוון הרווחים, תמצאו חברות שיגדילו רווחים - מצאתם חברה טובה. זה עוד לא אומר שהמניה טובה, אבל אם המניה גם נסחרת בתמחור סביר, כנראה שתרוויחו לאורך זמן - לא הימורים, אלא ידע, קריאת דוות, הבנת שוק וניסיון.
ובחזרה להנפקות - ההנפקה הבולטת ביותר בשנה החולפת היתה של ישראכרט 1.62% , כאשר זו הונפקה על ידי בנק הפועלים לפי שווי של 2.7 מיליארד שקל. מאז שהחלה להסחר, ב-14 באפריל, ירדה מנית חברת כרטיסי האשראי בכ-7% והיא נסחרת כיום בשווי שוק של 2.5 מיליארד שקל.
ההנפקה השניה בגודלה השנה הייתה זו של חברת קמעונאות המזון יוחננוף 0.03% , אשר הונפקה בשווי שוק של 2.35 מיליארד שקל וגייסה כ-500 מיליון שקל. המניה, אשר הונפקה בסוף חודש אוקטובר, ירדה מאז בכ-2% והיא נסחרת כיום בשווי שוק של כ-2.25 מיליארד שקל.
- פרודלים בדרך להנפקה, השווי הצפוי 1.7-1.8 מיליארד שקל
- סוגת בדרך לבורסה לפי שווי של 1.2-1.3 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההנפקה השלישית בגודלה הייתה של אלטשולר שחם גמל, כאשר זו הונפקה לפי שווי שוק של 1.2 מיליארד שקל וגייסה כ-288 מיליון שקל. בשונה מהשתיים הראשונות, מנייתה של החברה רשמה מאז ההנפקה תשואה פנטסטית של כ-60%, וזאת תוך 5 חודשים בלבד. אלטשולר שחם גמל נסחרת כיום בשווי שוק של כ-2 מיליארד שקל.
ההנפקה הרביעית בגדולה הייתה של רשת הסופרים פרשמרקט, אשר הונפקה בשווי שוק של 1 מיליארד שקל. החברה גייסה בהנפקה כ-250 מיליון שקל, וחודשיים לאחר מכך כבר חילקה דיבידנד של 220 מיליון שקל לבעלי המניות, ממנו נהנו בעיקר הבעלים של החברה, אמיר יוסף ואמיר שלמה, אשר מחזיקים ב-75% מהמניות ובית ההשקעות אלטשולר שחם, אשר מחזיק בכ-14% מהחברה. מאז הונפקה בחודש מאי, עלתה מניית החברה בכ-35% והיא נסחרת כיום בשווי שוק של 1.3 מיליארד שקל.
וכמובן, אי אפשר לסכם את ההנפקות הראשוניות הבולטות של 2019 מבלי להזכיר את זו של הבורסה לניירות ערך בעצמה. הבורסה הונפקה בשווי שוק של 710 מיליון שקל, 66 שנים לאחר הווסדה וגייסה כ-225 מיליון שקל. מניית הבורסה לניע בתא 3.6% , אשר טיפסה בכ-30% כבר ביום המסחר הראשון שלה, ירדה מאז קצת, אך מסכמת את השנה עם עליה של 28% תוך 4 חודשים, כשהיא נסחרת כיום בשווי שוק של 1.17 מיליארד שקל - עליה של כ-60% מאז ההנפקה.
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
- מחר בבורסה - ארית, תקציב, אג"ח
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
חמש החברות האלו, יחד עם שירותי בנק אוטו -0.05% , אשר גייסה 129 מיליון שקל וג'נריישן קפיטל 0.7% שגייסה 52 מיליון שקל, משלימות את רשימת ההנפקות הראשונות לציבור שבוצעו בשנה החולפת וגייסו סכום כולל של כ-3.2 מיליארד שקל.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - ארית, תקציב, אג"ח
אחרי נפילה של 20% בארית, מעניין יהיה לראות אם העצירה תיבלם. הנפילה מיוחסת לכוונה להנפיק את רשף הבת של ארית. זו הנפקה שנתפסת כמוזרה - היא משמרת את המכשיר הבעייתי שנקרא - חברות החזקה. למה להנפיק את רשף הבת שהיא בעצם 98% מהפעילות של ארית. למה שתי חברות? זו טכניקה לבצר את השליטה בחברת ההחזקות. צבי לוי מחזיק 46%, ואם היה מנפיק בארית החזקתו היתה מדלדלת ל-36%, ואולי מדובר על ויתור שליטה. הוא מעדיף להנפיק את החברה מתחת, ולהישאר עם 46^ בארית שתחזיק 80% ברשף.
אבל, זה רק חלק קטן מההסבר לנפילה. ההסבר המרכזי הוא שכאשר בעל שליטה מוכר ומממש בכמת כזו (גם הצעת מכר וגם הנפקה) זה מסוכן לבעלי המניות. בעל השליטה יודע מתי למכור יותר מכולם. ארית הצליחה בשנה האחרונה לזנק לשווי של 5 מיליארד שקל (לפני הנפילה), כשהיא מייצרת רווחים מרשימים, אבל הרווחים האלו בשיעורי הרווחיות האלו לא יכולים להחזיק הרבה זמן. הצגנו את הנתונים בשבוע שעבר, יכולים להרחיב: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור, המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים. ורק נדגיש כי למרות הסיכון, צפוי שהרווחים ימשיכו להיות חזקים בטווח הקרוב.
המניות הדואליות חוזרות בעלייה קלה. פער חיובי של 0.1% בלבד. הנה רשימת המניות הדואליות הגדולות ופערי הארביטראז' (הקליקו לרשימה המלאה):
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב המדינה אושר ביום שישי על ידי הממשלה. ומדובר בתקציב טוב - גירעון של 3.6%, הטלת מסים על הבנקים, העלאת השכר לשכירים שמשתכרים מעל 16 אלף שקל - ראו כאן: בכמה יעלה השכר שלכם? מחשבון. ביום שישי בנימין נתניהו עשה לפרופ' אמיר ירון מה שטראמפ עושה לג'רום פאוול, יו"ר הפד - "אני יודע שעצמאות הבנק חשובה מאוד, אבל אתה חייב להוריד את הריבית". הוא היה זהיר, אבל אסרטיבי. לא בטוח שפרופ' ירון יפעל כך. יכול להיות שדווקא רמזים עבים כאלו יעשו ההיפך - הוא יתבצר בעמדתו ורק כדי להוכיח שהוא לא נכנע לפוליטיקאים.
