הנפקות 2019: מעט יותר אבל גדול יותר - מי כיכבה ומי איכזבה?
שנת 2019 הייתה מעניינת מאוד בתחום ההנפקות הראשוניות לציבור. היא אמנם היתה השנה בה נרשם המספר הנמוך ביותר של הנפקות ראשוניות - 7 בלבד - אבל, הסכום אותו גייסו החברות המנפיקות היה הגבוה ביותר ב-3 השנים האחרונות. כמו כן, תזכר שנת 2019 כשנה שבה הבורסה הנפיקה בבורסה, וכשנה שבה ההנפקות היו מוצלחות יחסית. התשואה הממוצעת של מניה בהנפקה היתה 20% - אבל ממוצעים, אתם יודעים, מטעים, לצד הבורסה ואלטשולר שחם גמל שעלו 60%, ישראכרט דווקא ירדה בכ-7%, ועדיין - זה נתון מעודד, מכיוון שבשנים האחרונות הונפקו כאן חברות שמהר מאוד איבדו חלק גדול מערכן וחיזקו את התחושה של הציבור שבורסה זה קזינו.
אז הנה - זה לא נכון - יש הנפקות טובות, ובכלל - בורסה זה ממש לא קזינו. בורסה מבטאת בטווח הארוך את השווי האמיתי של החברות, והשווי נגזר בעיקר מרווחים ורווחים אמיתיים זה לא הימורים - זה שורה תחתונה אמיתית בדוח הכספי. תעריכו נכונה את כיוון הרווחים, תמצאו חברות שיגדילו רווחים - מצאתם חברה טובה. זה עוד לא אומר שהמניה טובה, אבל אם המניה גם נסחרת בתמחור סביר, כנראה שתרוויחו לאורך זמן - לא הימורים, אלא ידע, קריאת דוות, הבנת שוק וניסיון.
ובחזרה להנפקות - ההנפקה הבולטת ביותר בשנה החולפת היתה של ישראכרט 4.94% , כאשר זו הונפקה על ידי בנק הפועלים לפי שווי של 2.7 מיליארד שקל. מאז שהחלה להסחר, ב-14 באפריל, ירדה מנית חברת כרטיסי האשראי בכ-7% והיא נסחרת כיום בשווי שוק של 2.5 מיליארד שקל.
ההנפקה השניה בגודלה השנה הייתה זו של חברת קמעונאות המזון יוחננוף -0.13% , אשר הונפקה בשווי שוק של 2.35 מיליארד שקל וגייסה כ-500 מיליון שקל. המניה, אשר הונפקה בסוף חודש אוקטובר, ירדה מאז בכ-2% והיא נסחרת כיום בשווי שוק של כ-2.25 מיליארד שקל.
- פרודלים בדרך להנפקה, השווי הצפוי 1.7-1.8 מיליארד שקל
- סוגת בדרך לבורסה לפי שווי של 1.2-1.3 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההנפקה השלישית בגודלה הייתה של אלטשולר שחם גמל, כאשר זו הונפקה לפי שווי שוק של 1.2 מיליארד שקל וגייסה כ-288 מיליון שקל. בשונה מהשתיים הראשונות, מנייתה של החברה רשמה מאז ההנפקה תשואה פנטסטית של כ-60%, וזאת תוך 5 חודשים בלבד. אלטשולר שחם גמל נסחרת כיום בשווי שוק של כ-2 מיליארד שקל.
ההנפקה הרביעית בגדולה הייתה של רשת הסופרים פרשמרקט, אשר הונפקה בשווי שוק של 1 מיליארד שקל. החברה גייסה בהנפקה כ-250 מיליון שקל, וחודשיים לאחר מכך כבר חילקה דיבידנד של 220 מיליון שקל לבעלי המניות, ממנו נהנו בעיקר הבעלים של החברה, אמיר יוסף ואמיר שלמה, אשר מחזיקים ב-75% מהמניות ובית ההשקעות אלטשולר שחם, אשר מחזיק בכ-14% מהחברה. מאז הונפקה בחודש מאי, עלתה מניית החברה בכ-35% והיא נסחרת כיום בשווי שוק של 1.3 מיליארד שקל.
וכמובן, אי אפשר לסכם את ההנפקות הראשוניות הבולטות של 2019 מבלי להזכיר את זו של הבורסה לניירות ערך בעצמה. הבורסה הונפקה בשווי שוק של 710 מיליון שקל, 66 שנים לאחר הווסדה וגייסה כ-225 מיליון שקל. מניית הבורסה לניע בתא -3.04% , אשר טיפסה בכ-30% כבר ביום המסחר הראשון שלה, ירדה מאז קצת, אך מסכמת את השנה עם עליה של 28% תוך 4 חודשים, כשהיא נסחרת כיום בשווי שוק של 1.17 מיליארד שקל - עליה של כ-60% מאז ההנפקה.
- אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
- טריא פורעת את תיק המשכנתאות שלה בהיקף של 400 מיליון שקלים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
חמש החברות האלו, יחד עם שירותי בנק אוטו -0.05% , אשר גייסה 129 מיליון שקל וג'נריישן קפיטל -0.38% שגייסה 52 מיליון שקל, משלימות את רשימת ההנפקות הראשונות לציבור שבוצעו בשנה החולפת וגייסו סכום כולל של כ-3.2 מיליארד שקל.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגקמהדע נופלת 6.5%, ישראכרט עולה 4.8% - ת״א ביטוח מזנק 3%
סוגת עם קבלת פנים חמה מהשוק - מזנקת ביומה הראשון ושווי השוק עוקף את 1.3 מיליארד שקל; גם אוריון שקיבלה 3 נכסים בפולין של ג׳י סיטי - מתחזקת עם פתיחת המסחר במניה; סולרום בולטת עם הזמנה קטנה מלקוח ביטחוני; ארית ממשיכה בתיקון ומתחזקת אחרי ביטול הנפקת רשף אמש - בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?
מגמה מעורבת במדדים אחרי פתיחה חיובית שהגיעה לכמעט אחוז, מדד ת״א 35 מוסיף 0.2%, בעוד ת״א 90 מאבד כ-0.1%.
בהסתכלות ענפית מגזר הפיננסים ברוטציה, ת״א בנקים יורד 0.1% בעוד ת״א ביטוח מזנק 2.9%. ת״א נדל״ן יורד 0.2%, ת״א נפט וגז יורד 0.1%.
מחזור המסחר עומד על כ-2.3 מיליארד שקל
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
