"מוקד הרעש המרכזי בשווקים יהיה החלטות הריבית בארה"ב"
"מוקד הרעש המרכזי בשווקים יהיה החלטות הריבית בארה"ב", כך מסבירים בבית ההשקעות אינפיניטי בסקירתם השווקים אותה פרסמו הבוקר.
"לאחר צפירת ההרגעה הזמנית שהתקבלה בשווקים עם הסכם ההודנה בין ארה"ב לסין, טראמפ ממשיך לערער את שלוות המשקיעים, ומפנה את האש לעבר גוש האירו", כך אומרים הבוקר במחלקת המחקר של בית ההשקעות אינפינטי.
"על המוקד כרגע נמצאת התחרות בין יצרניות המטוסים בואינג האמריקאית ואיירבאס האירופאית, ששני הצדדים טוענים לתחרות לא הוגנת באמצעות סובסידיות ממשלתיות, וארה"ב מאיימת להטיל מכסים על סחורות אירופאיות בשווי של 4 מיליארד דולר". באינפיניטי מציינים כי, "למרות הרגיעה במלחמת הסחר מול סין והכרזת ארה"ב על מניעת הטלת מכסים נוספים אין עדיין פתרון לנושאי הליבה שנמצאים במחלוקת".
"למרות כל ההתרחשויות בזירה הבינלאומית, מהזדמנות הצילום של טראמפ עם מנהיג צפון קוריאה למתיחות הנמשכת עם איראן, מוקד הרעש המרכזי בשווקים ימשיך להיות החלטות הריבית של הפד. קונצנזוס המשקיעים מדבר על הורדת ריבית אחת בהחלטה הקרובה ב-31 ליולי (כ-76% סיכוי) ועוד 2-3 הורדות עד סוף השנה. הפד כבר שינה את הטון שלו לכיוון יוני יותר, אך ניכר שעדיין קיים פער בין ציפיות המשקיעים לתוואי של הבנק המרכזי, מה שיכול להוביל לתנודות משמעותיות בשווקים".
בהתייחסות לשוק המקומי מציינים באינפיניטי כי ,"לעת עתה נראה כי משקיעי המניות מעדיפים להסתכל על הרגיעה בחזית ארה"ב-סין והאינדיקטורים החיוביים יותר, תחת ההבנה כי המדיניות המוניטרית תספק רוח גבית מספקת. מנגד משקיעי האג"ח נשארים סקפטיים והתשואה ל-10 שנים האמריקאית נותרה סביב רמת ה-2%, מה שמסביר כי הם פחות אופטימיים לעתיד".
- "השקל יתחזק מאוד, הדולר עשוי להיחלש בעתיד ל-2 שקלים; תתרחקו מנדל"ן"
- שימו את הכסף בארה"ב וישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
