"מוקד הרעש המרכזי בשווקים יהיה החלטות הריבית בארה"ב"
"מוקד הרעש המרכזי בשווקים יהיה החלטות הריבית בארה"ב", כך מסבירים בבית ההשקעות אינפיניטי בסקירתם השווקים אותה פרסמו הבוקר.
"לאחר צפירת ההרגעה הזמנית שהתקבלה בשווקים עם הסכם ההודנה בין ארה"ב לסין, טראמפ ממשיך לערער את שלוות המשקיעים, ומפנה את האש לעבר גוש האירו", כך אומרים הבוקר במחלקת המחקר של בית ההשקעות אינפינטי.
"על המוקד כרגע נמצאת התחרות בין יצרניות המטוסים בואינג האמריקאית ואיירבאס האירופאית, ששני הצדדים טוענים לתחרות לא הוגנת באמצעות סובסידיות ממשלתיות, וארה"ב מאיימת להטיל מכסים על סחורות אירופאיות בשווי של 4 מיליארד דולר". באינפיניטי מציינים כי, "למרות הרגיעה במלחמת הסחר מול סין והכרזת ארה"ב על מניעת הטלת מכסים נוספים אין עדיין פתרון לנושאי הליבה שנמצאים במחלוקת".
"למרות כל ההתרחשויות בזירה הבינלאומית, מהזדמנות הצילום של טראמפ עם מנהיג צפון קוריאה למתיחות הנמשכת עם איראן, מוקד הרעש המרכזי בשווקים ימשיך להיות החלטות הריבית של הפד. קונצנזוס המשקיעים מדבר על הורדת ריבית אחת בהחלטה הקרובה ב-31 ליולי (כ-76% סיכוי) ועוד 2-3 הורדות עד סוף השנה. הפד כבר שינה את הטון שלו לכיוון יוני יותר, אך ניכר שעדיין קיים פער בין ציפיות המשקיעים לתוואי של הבנק המרכזי, מה שיכול להוביל לתנודות משמעותיות בשווקים".
בהתייחסות לשוק המקומי מציינים באינפיניטי כי ,"לעת עתה נראה כי משקיעי המניות מעדיפים להסתכל על הרגיעה בחזית ארה"ב-סין והאינדיקטורים החיוביים יותר, תחת ההבנה כי המדיניות המוניטרית תספק רוח גבית מספקת. מנגד משקיעי האג"ח נשארים סקפטיים והתשואה ל-10 שנים האמריקאית נותרה סביב רמת ה-2%, מה שמסביר כי הם פחות אופטימיים לעתיד".
- "השקל יתחזק מאוד, הדולר עשוי להיחלש בעתיד ל-2 שקלים; תתרחקו מנדל"ן"
- שימו את הכסף בארה"ב וישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
