וול סטריט
צילום: istock

"מוקד הרעש המרכזי בשווקים יהיה החלטות הריבית בארה"ב"

בבית ההשקעות אינפיניטי סבורים כי קיים פער בין ציפיות המשקיעים לתוואי של הבנק המרכזי, מה שיכול להוביל לתנודות משמעותיות בשווקים
נועם בראל |

"מוקד הרעש המרכזי בשווקים יהיה החלטות הריבית בארה"ב", כך מסבירים בבית ההשקעות אינפיניטי בסקירתם השווקים אותה פרסמו הבוקר.

"לאחר צפירת ההרגעה הזמנית שהתקבלה בשווקים עם הסכם ההודנה בין ארה"ב לסין, טראמפ ממשיך לערער את שלוות המשקיעים, ומפנה את האש לעבר גוש האירו", כך אומרים הבוקר במחלקת המחקר של בית ההשקעות אינפינטי.

"על המוקד כרגע נמצאת התחרות בין יצרניות המטוסים בואינג האמריקאית ואיירבאס האירופאית, ששני הצדדים טוענים לתחרות לא הוגנת באמצעות סובסידיות ממשלתיות, וארה"ב מאיימת להטיל מכסים על סחורות אירופאיות בשווי של 4 מיליארד דולר". באינפיניטי מציינים כי, "למרות הרגיעה במלחמת הסחר מול סין והכרזת ארה"ב על מניעת הטלת מכסים נוספים אין עדיין פתרון לנושאי הליבה שנמצאים במחלוקת".  

"למרות כל ההתרחשויות בזירה הבינלאומית, מהזדמנות הצילום של טראמפ עם מנהיג צפון קוריאה למתיחות הנמשכת עם איראן, מוקד הרעש המרכזי בשווקים ימשיך להיות החלטות הריבית של הפד. קונצנזוס המשקיעים מדבר על הורדת ריבית אחת בהחלטה הקרובה ב-31 ליולי (כ-76% סיכוי) ועוד 2-3 הורדות עד סוף השנה. הפד כבר שינה את הטון שלו לכיוון יוני יותר, אך ניכר שעדיין קיים פער בין ציפיות המשקיעים לתוואי של הבנק המרכזי, מה שיכול להוביל לתנודות משמעותיות בשווקים".

בהתייחסות לשוק המקומי מציינים באינפיניטי כי ,"לעת עתה נראה כי משקיעי המניות מעדיפים להסתכל על הרגיעה בחזית ארה"ב-סין והאינדיקטורים החיוביים יותר, תחת ההבנה כי המדיניות המוניטרית תספק רוח גבית מספקת. מנגד משקיעי האג"ח נשארים סקפטיים והתשואה ל-10 שנים האמריקאית נותרה סביב רמת ה-2%, מה שמסביר כי הם פחות אופטימיים לעתיד".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיות

אלקטריאון: כניסתו ויציאתו של רובי ריבלין

ארבע שנים, הרבה ציפיות ומעט תוצאות: מסע הכניסה והיציאה של ריבלין מאלקטריאון הסתיים בקול ענות חלושה, ללא הישגים לצד ירידת ערך ומשקיעים מאוכזבים

רן קידר |

אי שם בקיץ 2021, חודש לאחר שסיים את תפקידו כנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין מונה לנשיא חברת אלקטריאון אלקטריאון -2.45%  , מפתחת הטכנולוגיה לטעינת רכבים חשמליים תוך כדי נסיעה. החברה, שנסחרה אז בשווי של כ־1.6 מיליארד שקל לאחר זינוק חד בתקופת הקורונה, ציפתה שריבלין יפתח עבורה דלתות ברחבי העולם, יחזק קשרים מול ממשלות ויגביר את אמון המשקיעים, וזאת למרות שהחברה עדיין לא הציגה הכנסות מהותיות. המשקיעים, שציפו למימושים בינלאומיים ולחוזים משמעותיים, קיוו שכניסתו של ריבלין תבלום את הירידה במניה, שהחלה עוד לפני כן בעקבות צמיחה איטית מהצפוי בפרויקטים המסחריים. 

והנה, קצת יותר מארבע שנים לאחר ההצטרפות, החברה הודיעה על סיום תפקידו של ריבלין כנשיא וכחלק מהדירקטריון ובזאת מושלם מהלך שלא הניב פירות, בטח לא לחברה ולמשקיעים בה. שכרו של ריבלין מעולם לא פורסם, אך ניתן רק לשער שהוא כן יצא נשכר מהמהלך שהושלם אתמול.

לא חתונה קתולית 

גם לאחר הצטרפות ריבלין, ולמרות הציפיות, אלקטריאון התקשתה להציג פריצת דרך מסחרית. המניה המשיכה להידרדר. ריבלין, לעומתה, לא חיכה וכמעט במקביל לכניסתו לתפקיד, השתתף בקמפיין פרסומי למותג "יכין", מהלך שעורר ויכוח ציבורי לגבי אדם שמילא תפקיד ממלכתי בכיר זמן קצר קודם לכן.

                        מניית אלקטריאון ב-5 השנים האחרונות

ריבלין לא לבד 

מבחינת ריבלין עצמו, הוא ממשיך בכיוונים אחרים, ולפני כחודש וחצי מונה לנשיא ויועץ לחברת הקריפטו BitCore, שמתמזגת עם השלד הבורסאי פליינג ספארק לפי שווי של 120 מיליון שקל. כחלק מחזון החברה להפוך לשחקנית משמעותית בתחום הביטקוין והמטבעות הדיגיטליים, החזון של ביטקור כלל גיוס שמות כבדים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי.

הסיפור של ריבלין אינו יוצא דופן. ישנה רשימה ארוכה של אישי ציבור בכירים שנכנסו לשוק ההון בתפקידים ייצוגיים, ויצאו כלעומת שבאו (שוב, לפחות בהקשרי החברות והמשקיעים). 

נשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיות

אלקטריאון: כניסתו ויציאתו של רובי ריבלין

ארבע שנים, הרבה ציפיות ומעט תוצאות: מסע הכניסה והיציאה של ריבלין מאלקטריאון הסתיים בקול ענות חלושה, ללא הישגים לצד ירידת ערך ומשקיעים מאוכזבים

רן קידר |

אי שם בקיץ 2021, חודש לאחר שסיים את תפקידו כנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין מונה לנשיא חברת אלקטריאון אלקטריאון -2.45%  , מפתחת הטכנולוגיה לטעינת רכבים חשמליים תוך כדי נסיעה. החברה, שנסחרה אז בשווי של כ־1.6 מיליארד שקל לאחר זינוק חד בתקופת הקורונה, ציפתה שריבלין יפתח עבורה דלתות ברחבי העולם, יחזק קשרים מול ממשלות ויגביר את אמון המשקיעים, וזאת למרות שהחברה עדיין לא הציגה הכנסות מהותיות. המשקיעים, שציפו למימושים בינלאומיים ולחוזים משמעותיים, קיוו שכניסתו של ריבלין תבלום את הירידה במניה, שהחלה עוד לפני כן בעקבות צמיחה איטית מהצפוי בפרויקטים המסחריים. 

והנה, קצת יותר מארבע שנים לאחר ההצטרפות, החברה הודיעה על סיום תפקידו של ריבלין כנשיא וכחלק מהדירקטריון ובזאת מושלם מהלך שלא הניב פירות, בטח לא לחברה ולמשקיעים בה. שכרו של ריבלין מעולם לא פורסם, אך ניתן רק לשער שהוא כן יצא נשכר מהמהלך שהושלם אתמול.

לא חתונה קתולית 

גם לאחר הצטרפות ריבלין, ולמרות הציפיות, אלקטריאון התקשתה להציג פריצת דרך מסחרית. המניה המשיכה להידרדר. ריבלין, לעומתה, לא חיכה וכמעט במקביל לכניסתו לתפקיד, השתתף בקמפיין פרסומי למותג "יכין", מהלך שעורר ויכוח ציבורי לגבי אדם שמילא תפקיד ממלכתי בכיר זמן קצר קודם לכן.

                        מניית אלקטריאון ב-5 השנים האחרונות

ריבלין לא לבד 

מבחינת ריבלין עצמו, הוא ממשיך בכיוונים אחרים, ולפני כחודש וחצי מונה לנשיא ויועץ לחברת הקריפטו BitCore, שמתמזגת עם השלד הבורסאי פליינג ספארק לפי שווי של 120 מיליון שקל. כחלק מחזון החברה להפוך לשחקנית משמעותית בתחום הביטקוין והמטבעות הדיגיטליים, החזון של ביטקור כלל גיוס שמות כבדים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי.

הסיפור של ריבלין אינו יוצא דופן. ישנה רשימה ארוכה של אישי ציבור בכירים שנכנסו לשוק ההון בתפקידים ייצוגיים, ויצאו כלעומת שבאו (שוב, לפחות בהקשרי החברות והמשקיעים).