פמס: ירידה של כ-16.5% ברווח הנקי ברבעון הראשון של שנת 2019
חברת פמס 0.69% העוסקת בפיתוח וייצור אריגים לתעשיית המיגון דיווחה היום (ג') על תוצאותיה לרבעון הראשון של שנת 2019 עם ירידה של 4.3% בהכנסות, ירידה בשולי הרווחיות הגולמית וירידה של 16.5% ברווח הנקי. מניית החברה איבדה כ-1.4% מתחילת השנה והחברה נסחרת כעת במכפיל 17 על הרווח הנקי של 12 החודשים האחרונים.
הכנסות פמס ברבעון הראשון של שנת 2019 הסתכמו בכ-18.1 מיליון דולר, ירידה של כ-4.3% לעומת הכנסות של כ-18.9 מיליון דולר ברבעון המקביל. עם זאת, הכנסות הרבעון היו גבוהות בכ-1.7% ביחס לרבעון הקודם (לכתבה המלאה).
בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של כ-4.2 מיליון דולר, ירידה של כ-16.5% לעומת הרווח הנקי ברבעון המקביל אשר הסתכם בכ-5 מיליון דולר.
הרווח הגולמי הסתכם בכ-6.8 מיליון דולר ברבעון הראשון, על שולי רווחיות גולמית של כ-37.7%, מדובר בירידה של כ-9.1% לעומת הרווח הגולמי ברבעון המקביל אשתקד אשר הסתכם בכ-7.5 מיליון דולר, על שולי רווחיות גולמית של כ-39.7%. החברה מייחסת את הירידה בשיעור הרווחיות בעיקר לתמהיל עסקאות בשיעור רווחיות גולמית נמוך יחסית ביחס לתקופה המקבילה.
ברמה התפעולית, החברה הציגה עלייה בשולי הוצאות התפעול לכ-10.5% מההכנסות ברבעון, לעומת כ-8.7% מהכנסות הרבעון המקביל אשתקד. הוצאות המכירה ושיווק הסתכמו בכ-782 אלפי דולר, עלייה של כ-63% לעומת כ-481 אלפי דולר ברבעון המקביל. הוצאות ההנהלה וכלליות הסתכמו בכ-1.1 מיליון דולר ברבעון הראשון, ירידה של כ-41 אלף דולר לעומת הרבעון המקביל.
- פמס: ירידה של 32% ברווח הנקי ל-8.9 מיליון דולר; המגמה משתנה?
- פמס: צמיחה של 13% בהכנסות ב-2024 - 128 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:

600% בארבע שנים: שלוש החברות של ג’נרל אלקטריק מתפצלות בביצועים
הפיצול של ג’נרל אלקטריק הופך את התמונה לחדה יותר, כי כל עסק עומד לבד. וורנובה נהנית מביקוש לחשמל וטורבינות גז, איירוספייס נשענת על תנועה אווירית ושירותים, והלת’קייר סופגת לחץ מסין וממכסים
ג’נרל אלקטריק מפרקת בשנים האחרונות את הקונצרן הישן לשלוש חברות ציבוריות נפרדות, אחת לתעופה, אחת לאנרגיה ואחת לבריאות. מהרגע שהשוק מתחיל לתמחר כל פעילות לבד, התמונה נהיית ברורה יותר, גם לטוב וגם לרע.
מאז ההודעה על המהלך בנובמבר 2021 ועד היום, מי שהחזיק את ההשקעה לאורך כל הדרך ומחזיק גם בשלוש החברות שנולדו מהפיצול מציג תשואה מצטברת
של יותר מ-600%. זה מגיע מזה שחלק מהפעילויות מושכות חזק למעלה, ואחרות מתקדמות בקצב איטי יותר, בלי שמישהו “מסתיר” את זה בתוך דוח מאוחד.
בפועל זה קורה בשני שלבים. בתחילת 2023 פעילות הבריאות יוצאת כחברה עצמאית. באפריל 2024 גם פעילות האנרגיה מתפצלת, ופעילות התעופה נשארת כחברה עצמאית שממותגת כאיירוספייס.
וורנובה
בוורנובה GE Vernova -4.61% הסיפור הוא בעיקר ביקוש לחשמל, לא סיסמאות. ברגע שהביקוש עולה, חברות חשמל צריכות עוד יכולת ייצור ועוד חיזוק לרשת. וכשצריך להוסיף יכולת מהר יחסית, טורבינות גז וציוד תשתיות חוזרים למרכז, גם אם זה פחות נוצץ מכותרות על אנרגיה ירוקה.
