לוי רחמני
צילום: יח"צ

איילון: ניצחון לרחמני. היו"ר יסיים את כהונתו עוד כשבועיים

חברת הביטוח דיווחה כי הדירקטוריון הגיע להבנות עם בעל השליטה. כהונתם של שלמה גרופמן ושל הדירקטורית דינה האן תסתיים
ערן סוקול |

חברת הביטוח איילון 0.45%  דיווחה אמש כי הדירקטוריון ולוי רחמני, בעל השליטה (67.26%) בחברה הגיעו להבנות לסיום המחלוקות ביניהם. כחלק מההסכמות בין הצדדים, כהונתם של שלמה גרופמן כיו"ר דירקטוריון ושל הדירקטורית דינה האן תסתיים עם קיומה של האסיפה השנתית של בעלי המניות.   

במסגרת הדיווח, מציינים באיילון כי האסיפה השנתית של בעלי המניות אשר זומנה ליום 11 ביוני תתקיים כמתוכנן וכהונתם של שלמה גרופמן כיו"ר דירקטוריון והדירקטורית דינה האן תסתיים עם קיומה של האסיפה.  

בנוסף, אסיפת בעלי המניות אשר זימן רחמני ליום 28 במאי, תידחה ל-11 ביוני, ותתקיים כשעה לאחר תחילת האסיפה השנתית.

הודעת חברת הביטוח מגיעה לאחר שבחודש שעבר, זמן קצר לפני התכנסות ועדת הביקורת לדיון וקבלת החלטות הנוגעות למערכת היחסים בין רחמני והחברה, התכנסות עליה ידע רחמני, קיבל דירקטוריון החברה מכתב מרחמני ובו בקשה לכינוס אסיפה כללית מיוחדת של בעלי המניות, לצורך הדחת היו"ר ודירקטורית בלתי תלויה ומינוי דירקטורים מטעמו.

בנוסף, התבקש הדירקטוריון במכתב האמור "כי עד לקיומה של האסיפה (המיוחדת או הקבועה) לא יתקבלו בחברה החלטות שאינן במהלך העסקי הרגיל".

אירועים אלו, הגיעו בהמשך להתכתשות של דירקטוריון החברה עם רחמני, אשר בסוף חודש פברואר איימו כי במידה ובעל השליטה יבחר שלא לחדש את כהונת היו"ר כפי שאיים, הם יתפטרו מתוך חוסר נכונות לשמש כדירקטורים 'על תנאי' שכן הם לא מוכנים לשמש כחותמת גומי עבור בעל השליטה.

חברי הדירקטוריון חשו כי הם נתונים ללחצים ואיומים מצד בעל השליטה, אשר באו לידי ביטוי בין השאר בדברים שנאמרו ע"י בעל השליטה, בני משפחתו ושליחים מטעמו בפגישות שונות, בישיבות של הדירקטוריון וועדותיו, ובפניות בכתב ובמדיה אלקטרונית.

הלחצים והאיומים כללו בין השאר, מכתב ששלח בעל השליטה אל חברי הדירקטוריון, ובו בקשה כי עד למועד כינוס האסיפה השנתית "לא תבצע החברה כל פעילות שאינה במהלך העסקים הרגיל שלה, ובפרט לא תפעל החברה לגיוס הון נוסף", תוך איום כי גיוס הון על ידי החברה יגרום לו נזקים כלכליים כבדים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל: