איילון: ניצחון לרחמני. היו"ר יסיים את כהונתו עוד כשבועיים
חברת הביטוח איילון -3.13% דיווחה אמש כי הדירקטוריון ולוי רחמני, בעל השליטה (67.26%) בחברה הגיעו להבנות לסיום המחלוקות ביניהם. כחלק מההסכמות בין הצדדים, כהונתם של שלמה גרופמן כיו"ר דירקטוריון ושל הדירקטורית דינה האן תסתיים עם קיומה של האסיפה השנתית של בעלי המניות.
במסגרת הדיווח, מציינים באיילון כי האסיפה השנתית של בעלי המניות אשר זומנה ליום 11 ביוני תתקיים כמתוכנן וכהונתם של שלמה גרופמן כיו"ר דירקטוריון והדירקטורית דינה האן תסתיים עם קיומה של האסיפה.
בנוסף, אסיפת בעלי המניות אשר זימן רחמני ליום 28 במאי, תידחה ל-11 ביוני, ותתקיים כשעה לאחר תחילת האסיפה השנתית.
הודעת חברת הביטוח מגיעה לאחר שבחודש שעבר, זמן קצר לפני התכנסות ועדת הביקורת לדיון וקבלת החלטות הנוגעות למערכת היחסים בין רחמני והחברה, התכנסות עליה ידע רחמני, קיבל דירקטוריון החברה מכתב מרחמני ובו בקשה לכינוס אסיפה כללית מיוחדת של בעלי המניות, לצורך הדחת היו"ר ודירקטורית בלתי תלויה ומינוי דירקטורים מטעמו.
בנוסף, התבקש הדירקטוריון במכתב האמור "כי עד לקיומה של האסיפה (המיוחדת או הקבועה) לא יתקבלו בחברה החלטות שאינן במהלך העסקי הרגיל".
אירועים אלו, הגיעו בהמשך להתכתשות של דירקטוריון החברה עם רחמני, אשר בסוף חודש פברואר איימו כי במידה ובעל השליטה יבחר שלא לחדש את כהונת היו"ר כפי שאיים, הם יתפטרו מתוך חוסר נכונות לשמש כדירקטורים 'על תנאי' שכן הם לא מוכנים לשמש כחותמת גומי עבור בעל השליטה.
- חסימות בכביש 2 ובכביש 20 ביום שישי: גשר חדש יונף באודים
- מנכ"ל איילון: "התשואות על ההון מצדיקות את התמחור בביטוח"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חברי הדירקטוריון חשו כי הם נתונים ללחצים ואיומים מצד בעל השליטה, אשר באו לידי ביטוי בין השאר בדברים שנאמרו ע"י בעל השליטה, בני משפחתו ושליחים מטעמו בפגישות שונות, בישיבות של הדירקטוריון וועדותיו, ובפניות בכתב ובמדיה אלקטרונית.
הלחצים והאיומים כללו בין השאר, מכתב ששלח בעל השליטה אל חברי הדירקטוריון, ובו בקשה כי עד למועד כינוס האסיפה השנתית "לא תבצע החברה כל פעילות שאינה במהלך העסקים הרגיל שלה, ובפרט לא תפעל החברה לגיוס הון נוסף", תוך איום כי גיוס הון על ידי החברה יגרום לו נזקים כלכליים כבדים.

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?
תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה.
התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.
לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').