תחילת סיקור לרבוע נדלן עם אפסייד של 22% על מחיר השוק
חברת הייעוץ רוסאריו פרסמה אתמול סקירה ראשונית על חברת רבוע נדלן -1.74% הנשלטת על ידי איש העסקים מוטי בן משה, עם מחיר יעד של 157 שקל למניה, גבוה בכ-22% ביחס למחיר הבסיס של המניה הבוקר.
בסקירת המניה מציינת האנליסטית אביטל איגנר כי "חברת רבוע כחול נדל"ן, בשונה ממרבית חברות הנדל"ן המניב בישראל, נסחרת בשווי נמוך מההון העצמי שלה. שווי החברה על פי NAV פשוט אשר לוקח את כל הנכסים בשווי בספרים מגיע לכ-1.95מיליארד שקל. שווי השוק של החברה עומד נכון למועד כתיבת הדוח על כ-1.48 מיליארד שקל אשר נמוך בכ-307 מיליון שקל ביחס להון העצמי של החברה וכ-470 מיליון שקל ביחס לשווי ה- NAV"
"באם נייחס את כל הפער בין שווי השוק לבין שווי ה-NAV לשווי חלקה בקניון TLV, נקבל כי הקניון מתומחר לפי שווי של כ-820 מיליון שקל בלבד, אשר ללא ספק הינו מחיר נמוך ביחס לשוויו הכלכלי. אנו חושבים כי השווי הכלכלי עבור קניון TLV עומד על כ-1.5 מיליארד שקל. באם ניקח באופן שמרני את מחיר הנכסים האחרים בשווי בספרים, ולא נוסיף שווי עודף בגין הפרויקטים היזמיים, נקבל כי השווי הראוי לחברה עומד על כ-1.82 מיליארד שקל אשר משקף שווי ראוי למניה של כ-157 שקל" כותבת איגנר.
קניון TLV - מימוש הפוטנציאל עוד 5 שנים
אחד הנכסים העיקריים של החברה הינו קניון TLV אותו יזמה החברה במסגרת פרויקט השוק הסיטונאי. הקניון, אשר ממוקם באזור מרכזי בתל אביב, נבנה בסטנדרטים גבוהים מאוד עם תמהיל חנויות מוטה אופנה, אשר חלקו הגדול פונה לפלח שוק גבוה. הקניון נפתח במרץ 2017 ובמחצית השנה הראשונה לפתיחתו, נגבו דמי שכירות כאחוז מפדיון בלבד.
לדברי איגנר "ביצועי הקניון עד כה מעט רחוקים מן החזוי, ולהערכתנו, צפוי לקחת מספר שנים עד שפוטנציאל ה-NOI יתממש. הסיבות לכך כוללות – שינויים ענפיים לרבות תחרות גוברת בשטחי מסחר, רכישות מקוונות ורכישות של ישראלים בחו"ל וכן בעיות ספציפיות הקשורות במיקום הקניון, אשר מצוי באזור בו מתבצעת בנייה מאסיבית, הן של המגורים בשכונה עצמה והן של הרכבת הקלה. גורמים אלו מפחיתים את הנגישות לקניון וימשיכו להשפיע על כמות המבקרים בו לטווח של 5-4 השנים הקרובות. עם הפעלת הרכבת הקלה והשלמת הבניה והאכלוס של אלפי יח"ד בסביבת הקניון, צפוי מימוש פוטנציאל ה-NOI המלא."
דירוג ותשואת דיבידנד גבוהים
"רבוע כחול נדל"ן מדורגת בדירוג גבוה של A+/A1 אשר מצביע על רמת סיכון פיננסית נמוכה יחסית", כותבת איגנר "החברה מחלקת דיבידנד שנתי בהתאם למדיניות חלוקת דיבידנד לחלוקת 25%-75% מהרווח הנקי בנטרול שערוכים. תשואת הדיבידנד ל-12 חודשים אחרונים עומדת על כ-6%."
גילוי נאות
- 1.מיקי 25/07/2018 18:10הגב לתגובה זונראה שיש דישדוש במניה (חוץ נפילה מטה זמנית שחזרה מעלה) והכיוון נראה מעלה. להחזיק שנה או עד שיגיע ל17500 בערך. רווח יפה...
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 1.18% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגטבע מטפסת 3%; ת"א נפט וגז מזנק 2%, הבנקים מאבדים 1% - מגמה מעורבת בבורסה
טבע מתחזקת אחרי הגשת בקשה ל-FDA לאישור זריקה תת-עורית לסכיזופרניה; עסקת הייצוא למצרים לקראת אישור סופי ושותפויות הגז מזנקות; נאוויטס עם סיקור ראשוני של איי.בי.איי ואפסייד של כ-30%; מגזר הפיננסים נצבע באדום היום אחרי רצף של עליות בימים האחרונים
המסחר במדדים במגמה מעורבת אחרי נעילה מעורבת אתמול ללא שינויים מהותיים. ת"א 35 מוסיף 0.1% העליות בת"א 90 נמחקות והמדד יורד 0.1%.
במגזר הפיננסים התמונה שונה - הבנקים יורדים בכ-1.1%, בעוד ת"א ביטוח יורד 0.1%. ת"א נדל"ן יציב ללא שינוי, בעוד ת"א נפט וגז מזנק 2.2%.
בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפויות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.
- זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש , שברון ורציו רציו פטרול יהש -1.86% זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר - ישראל ומצרים מתקרבות לחתימה: מתווה יצוא הגז מלוויתן יוצא לדרך
