תחילת סיקור לרבוע נדלן עם אפסייד של 22% על מחיר השוק
חברת הייעוץ רוסאריו פרסמה אתמול סקירה ראשונית על חברת רבוע נדלן 1.07% הנשלטת על ידי איש העסקים מוטי בן משה, עם מחיר יעד של 157 שקל למניה, גבוה בכ-22% ביחס למחיר הבסיס של המניה הבוקר.
בסקירת המניה מציינת האנליסטית אביטל איגנר כי "חברת רבוע כחול נדל"ן, בשונה ממרבית חברות הנדל"ן המניב בישראל, נסחרת בשווי נמוך מההון העצמי שלה. שווי החברה על פי NAV פשוט אשר לוקח את כל הנכסים בשווי בספרים מגיע לכ-1.95מיליארד שקל. שווי השוק של החברה עומד נכון למועד כתיבת הדוח על כ-1.48 מיליארד שקל אשר נמוך בכ-307 מיליון שקל ביחס להון העצמי של החברה וכ-470 מיליון שקל ביחס לשווי ה- NAV"
"באם נייחס את כל הפער בין שווי השוק לבין שווי ה-NAV לשווי חלקה בקניון TLV, נקבל כי הקניון מתומחר לפי שווי של כ-820 מיליון שקל בלבד, אשר ללא ספק הינו מחיר נמוך ביחס לשוויו הכלכלי. אנו חושבים כי השווי הכלכלי עבור קניון TLV עומד על כ-1.5 מיליארד שקל. באם ניקח באופן שמרני את מחיר הנכסים האחרים בשווי בספרים, ולא נוסיף שווי עודף בגין הפרויקטים היזמיים, נקבל כי השווי הראוי לחברה עומד על כ-1.82 מיליארד שקל אשר משקף שווי ראוי למניה של כ-157 שקל" כותבת איגנר.
קניון TLV - מימוש הפוטנציאל עוד 5 שנים
אחד הנכסים העיקריים של החברה הינו קניון TLV אותו יזמה החברה במסגרת פרויקט השוק הסיטונאי. הקניון, אשר ממוקם באזור מרכזי בתל אביב, נבנה בסטנדרטים גבוהים מאוד עם תמהיל חנויות מוטה אופנה, אשר חלקו הגדול פונה לפלח שוק גבוה. הקניון נפתח במרץ 2017 ובמחצית השנה הראשונה לפתיחתו, נגבו דמי שכירות כאחוז מפדיון בלבד.
לדברי איגנר "ביצועי הקניון עד כה מעט רחוקים מן החזוי, ולהערכתנו, צפוי לקחת מספר שנים עד שפוטנציאל ה-NOI יתממש. הסיבות לכך כוללות – שינויים ענפיים לרבות תחרות גוברת בשטחי מסחר, רכישות מקוונות ורכישות של ישראלים בחו"ל וכן בעיות ספציפיות הקשורות במיקום הקניון, אשר מצוי באזור בו מתבצעת בנייה מאסיבית, הן של המגורים בשכונה עצמה והן של הרכבת הקלה. גורמים אלו מפחיתים את הנגישות לקניון וימשיכו להשפיע על כמות המבקרים בו לטווח של 5-4 השנים הקרובות. עם הפעלת הרכבת הקלה והשלמת הבניה והאכלוס של אלפי יח"ד בסביבת הקניון, צפוי מימוש פוטנציאל ה-NOI המלא."
דירוג ותשואת דיבידנד גבוהים
"רבוע כחול נדל"ן מדורגת בדירוג גבוה של A+/A1 אשר מצביע על רמת סיכון פיננסית נמוכה יחסית", כותבת איגנר "החברה מחלקת דיבידנד שנתי בהתאם למדיניות חלוקת דיבידנד לחלוקת 25%-75% מהרווח הנקי בנטרול שערוכים. תשואת הדיבידנד ל-12 חודשים אחרונים עומדת על כ-6%."
גילוי נאות
- 1.מיקי 25/07/2018 18:10הגב לתגובה זונראה שיש דישדוש במניה (חוץ נפילה מטה זמנית שחזרה מעלה) והכיוון נראה מעלה. להחזיק שנה או עד שיגיע ל17500 בערך. רווח יפה...

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
