הדפלציה והקורלציה: הסיבות שאיגרות החוב הממשלתיות זינקו
איגרות החוב הממשלתיות הארוכות טיפסו אתמול לאחר כחודש של ירידות מחיר. אג"ח ממשלתי שקלי 0327 0.05% שנפדית ב-2027 (מח"מ 8.3 שנים) רושמת עלייה נאה, ונסחרת סביב תשואה של 1.85%. איגרות החוב הארוכות רשמו עליות בשיעור של יותר מאחוז - עלייה משמעותית מאוד ליום מסחר בודד עבור איגרות חוב המבטיחה ריבית של כ-3% לשנה. ממשלתי שקלי 0347 0.05% עליית המחיר, כלומר ירידת התשואה באג"ח, נעשית לאחר תקופה של חודש בה סבלו המשקיעים באג"ח מירידת מחיר. בחודש האחרון איבדה אג"ח ממשלתית שקלית 0327 כ-2%. ממשלתית שקלית 0347 שהיא אג"ח ארוכה מאוד שנפדית ב-2047, איבדה כ-4% מסוף ינואר, וזינקה היום ב-1%. כדאי לשים אצבע על המגמות המשפיעות על איגרות החוב הארוכות. איגרות החוב של ממשלת ישראל הן כלי מרכזי בחסכונות הציבור - קופות הגמל, קרנות הפנסיה וקרנות ההשתלמות. מגדילים את הפער מול ארה"ב על מנת להבין את התנודה החדה אתמול (ראשון) כדאי ללכת לחודש האחרון שהיה משמעותי בשוק החוב הממשלתי. ירידת המחיר בחודש האחרון (בערך מאמצע ינואר) נגרמה בשל מגמה עולמית. אג"ח האמריקאיות רושמות מזה מספר חודשים זחילה איטית בתשואות (מה שמתבטא למעשה בירידת מחירי האג"ח), שהתעצמה בחודש האחרון. הסיבות לכך מגוונות: החל מצעדי הבנק המרכזי של ארה"ב לצמצום מאזני החוב, צפי להמשך העלאות ריבית ב-2018, ועד סברה כי משקיעים סינים ויפנים מוכרים נכסים פיננסים אמריקאים. קראו עוד ב-Bizportal: על הזעזוע שפקד את שוק האג"ח בארה"ב
על בועת האשראי הצרכני בארה"ב
בעוד שהסיבות מגוונות, התוצאה היא חד משמעית: התשואות של איגרות החוב הממשלתיות בארה"ב רשמו בחודשיים האחרונים עלייה מרמה של 2.4% לרמה הנוכחית של 2.9%. במונחי מחיר מדובר על ירידה של כ-5%.
איגרות החוב של ישראל לא נותרו מאחור, וגם באג"ח השקליות התשואה עלתה מרמה של 1.6% באמצע ינואר (0327) לרמה נוכחית של 1.95%. נתעכב על הנתון הנוכחי: בעוד האג"ח הממשלתיות האמריקאיות עלו ב-0.6% במונחי תשואה בחודשיים האחרונים, האג"ח הישראליות לעשור עלו בפחות מ-0.4% במונחי תשואה. כלומר התרחב הפער בתשואות בין האג"ח הישראלית לאמריקאית. לאחר תנועה זו אג"ח של מדינת ישראל לעשור מניבה תשואה שנתית של כ-1.9%, ואילו אג"ח של ארה"ב מניבה תשואה של 2.9% (ראו גרף).
ישראל? אל תצפו לעליית ריבית בקרוב
האג"ח הישראליות שינו אתמול כיוון באופן חד, ומחקו כמעט שליש מהירידה בחודש האחרון. הסיבה נעוצה במדד המחירים לצרכן שפורסם בחמישי האחרון. מדד המחירים לצרכן לינואר הראה על ירידה של 0.5% - מה שרומז ששוב בנק ישראל צפוי להחטיא את יעד האינפלציה השנתי.
תחת ההנחה הזו, כדאי לקרוא היטב את מה שאמר לפני כשבוע אנדרו אביר, מנהל חטיבת השווקים בבנק ישראל, ולהבין לאן מועדות פניו של בנק ישראל בתחום הריבית.
אביר הרצה באחד מבתי ההשקעות בנוגע למדיניות המוניטרית שמנהל בנק ישראל., ואמר: "לירידה מתמשכת של קצב האינפלציה אל מתחת ליעד עלולות להיות השלכות שליליות על הפעילות הכלכלית לאורך זמן, ולכן המדיניות המוניטרית של בנק ישראל צפויה להמשיך להיות מרחיבה, כל עוד הדבר יידרש כדי לבסס את סביבת האינפלציה בתוך תחום היעד".
דבריו של אביר נאמרו עוד טרם פורסמו נתוני מדד ינואר השלילי. "סביבת האינפלציה עדיין נמצאת מתחת ליעד", אמר אביר. לדבריו, "חלק מהירידה באינפלציה משקפת יבוא של האינפלציה הנמוכה מחו"ל, שביחד עם השפעת הייסוף מביא לירידה במחירי המוצרים הסחירים. בישראל השפיעו על האינפלציה גם הפחתות מחירים יזומות של הממשלה, ושינויים מבניים שמגבירים את התחרות במשק פועלים להפחתת האינפלציה".
- 6.עמך 19/02/2018 17:34הגב לתגובה זושחטו את החסכון הפינסיוני . נפחו בועות במניות ואגחים בשם קוד שמירה על היצוא עלק.
- 5.אזרח 18/02/2018 19:57הגב לתגובה זושקר המדד הגדול. האם משהוא הרגיש ב4 שנים האחרונות הוזלות מחיר? ואני לא מדבר ברכישה מקוונת מחול בגלל מחירי המט"ח. מחירי הדירות עלו, השכירות עלתה, האריזות בסופר התייקרו וקטנו, בקיצור שילמנו יותר וכבר 4 שנים מדד שלילי שלא מיצג את המציאות. היה והמדד נכון למה העלו שכר מינימום, למה יש דרישה להעלאת קצבאות הנכים? למה אגרות ממשלתיות/ארנונות,היטלים מתייקרים?איך כל זה מתרחש והמדד המעוות הזה יורד. גם מי שרכש דירה במחיר למשתכן לא שילם פחות כי מדד תשומות הבניה עלה אז על מי בדיוק הם עובדים בלמ"ס. הם מסדרים נתונים לפי דרישת הבוס.
- תתעורר עיוני 25/02/2018 20:47הגב לתגובה זוביגוד ומזון - בשר גבינות ירדו חזק
- 4.ושום מילה על בועת האג"ח ? (ל"ת)דניאל 18/02/2018 19:26הגב לתגובה זו
- 3.אין 18/02/2018 19:05הגב לתגובה זוכתבות מעניינות מאוד שאין בשום מקום אחר.
- 2.בארצנו הבורסה עוקבת אחרי ארה"ב רק בירידות למה לא יודע (ל"ת)משה ראשל"צ 18/02/2018 16:41הגב לתגובה זו
- המניות בארץ זולות? קנה בשמחה! (ל"ת)יד הנפץ 19/02/2018 01:59הגב לתגובה זו
- 1.מחזיק אגח צמוד 18/02/2018 16:40הגב לתגובה זואם לא יתקנו את המדד בעקבות הטעות שנעשתה בחישוב שכר הדירה - אשקול להגיש בג"צ. אני מחזיק באג"ח מדינה צמוד ואי תיקון המדד גורם לי הפסד המדינה לוותה ממני כסף והיא חייבת לחשב נכון את המדד.
תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק
אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד
בי קומיוניקיישנס 5.8% מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.
המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.
במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.
גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל
בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.
- 38% מבני הנוער אומרים שה-AI מבין אותם יותר טוב מהמשפחה והחברים
- בזק מעלה את תחזית הרווח ל-1.55 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.
אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת
צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד
אינטרקיור מניית אינטרקיור -12.72% ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל.
חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר.
מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה
במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות).
- אינטרקיור מסכמת מחצית: הכנסות של 130 מיליון שקל ותזרים תפעולי חיובי
- הקנאביס ב"היי" - טראמפ שיתף סרטון והמניות קופצות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.
