הדפלציה והקורלציה: הסיבות שאיגרות החוב הממשלתיות זינקו
איגרות החוב הממשלתיות הארוכות טיפסו אתמול לאחר כחודש של ירידות מחיר. אג"ח ממשלתי שקלי 0327 -0.01% שנפדית ב-2027 (מח"מ 8.3 שנים) רושמת עלייה נאה, ונסחרת סביב תשואה של 1.85%. איגרות החוב הארוכות רשמו עליות בשיעור של יותר מאחוז - עלייה משמעותית מאוד ליום מסחר בודד עבור איגרות חוב המבטיחה ריבית של כ-3% לשנה. ממשלתי שקלי 0347 0.02% עליית המחיר, כלומר ירידת התשואה באג"ח, נעשית לאחר תקופה של חודש בה סבלו המשקיעים באג"ח מירידת מחיר. בחודש האחרון איבדה אג"ח ממשלתית שקלית 0327 כ-2%. ממשלתית שקלית 0347 שהיא אג"ח ארוכה מאוד שנפדית ב-2047, איבדה כ-4% מסוף ינואר, וזינקה היום ב-1%. כדאי לשים אצבע על המגמות המשפיעות על איגרות החוב הארוכות. איגרות החוב של ממשלת ישראל הן כלי מרכזי בחסכונות הציבור - קופות הגמל, קרנות הפנסיה וקרנות ההשתלמות. מגדילים את הפער מול ארה"ב על מנת להבין את התנודה החדה אתמול (ראשון) כדאי ללכת לחודש האחרון שהיה משמעותי בשוק החוב הממשלתי. ירידת המחיר בחודש האחרון (בערך מאמצע ינואר) נגרמה בשל מגמה עולמית. אג"ח האמריקאיות רושמות מזה מספר חודשים זחילה איטית בתשואות (מה שמתבטא למעשה בירידת מחירי האג"ח), שהתעצמה בחודש האחרון. הסיבות לכך מגוונות: החל מצעדי הבנק המרכזי של ארה"ב לצמצום מאזני החוב, צפי להמשך העלאות ריבית ב-2018, ועד סברה כי משקיעים סינים ויפנים מוכרים נכסים פיננסים אמריקאים. קראו עוד ב-Bizportal: על הזעזוע שפקד את שוק האג"ח בארה"ב
על בועת האשראי הצרכני בארה"ב
בעוד שהסיבות מגוונות, התוצאה היא חד משמעית: התשואות של איגרות החוב הממשלתיות בארה"ב רשמו בחודשיים האחרונים עלייה מרמה של 2.4% לרמה הנוכחית של 2.9%. במונחי מחיר מדובר על ירידה של כ-5%.
איגרות החוב של ישראל לא נותרו מאחור, וגם באג"ח השקליות התשואה עלתה מרמה של 1.6% באמצע ינואר (0327) לרמה נוכחית של 1.95%. נתעכב על הנתון הנוכחי: בעוד האג"ח הממשלתיות האמריקאיות עלו ב-0.6% במונחי תשואה בחודשיים האחרונים, האג"ח הישראליות לעשור עלו בפחות מ-0.4% במונחי תשואה. כלומר התרחב הפער בתשואות בין האג"ח הישראלית לאמריקאית. לאחר תנועה זו אג"ח של מדינת ישראל לעשור מניבה תשואה שנתית של כ-1.9%, ואילו אג"ח של ארה"ב מניבה תשואה של 2.9% (ראו גרף).
ישראל? אל תצפו לעליית ריבית בקרוב
האג"ח הישראליות שינו אתמול כיוון באופן חד, ומחקו כמעט שליש מהירידה בחודש האחרון. הסיבה נעוצה במדד המחירים לצרכן שפורסם בחמישי האחרון. מדד המחירים לצרכן לינואר הראה על ירידה של 0.5% - מה שרומז ששוב בנק ישראל צפוי להחטיא את יעד האינפלציה השנתי.
תחת ההנחה הזו, כדאי לקרוא היטב את מה שאמר לפני כשבוע אנדרו אביר, מנהל חטיבת השווקים בבנק ישראל, ולהבין לאן מועדות פניו של בנק ישראל בתחום הריבית.
אביר הרצה באחד מבתי ההשקעות בנוגע למדיניות המוניטרית שמנהל בנק ישראל., ואמר: "לירידה מתמשכת של קצב האינפלציה אל מתחת ליעד עלולות להיות השלכות שליליות על הפעילות הכלכלית לאורך זמן, ולכן המדיניות המוניטרית של בנק ישראל צפויה להמשיך להיות מרחיבה, כל עוד הדבר יידרש כדי לבסס את סביבת האינפלציה בתוך תחום היעד".
דבריו של אביר נאמרו עוד טרם פורסמו נתוני מדד ינואר השלילי. "סביבת האינפלציה עדיין נמצאת מתחת ליעד", אמר אביר. לדבריו, "חלק מהירידה באינפלציה משקפת יבוא של האינפלציה הנמוכה מחו"ל, שביחד עם השפעת הייסוף מביא לירידה במחירי המוצרים הסחירים. בישראל השפיעו על האינפלציה גם הפחתות מחירים יזומות של הממשלה, ושינויים מבניים שמגבירים את התחרות במשק פועלים להפחתת האינפלציה".
- 6.עמך 19/02/2018 17:34הגב לתגובה זושחטו את החסכון הפינסיוני . נפחו בועות במניות ואגחים בשם קוד שמירה על היצוא עלק.
- 5.אזרח 18/02/2018 19:57הגב לתגובה זושקר המדד הגדול. האם משהוא הרגיש ב4 שנים האחרונות הוזלות מחיר? ואני לא מדבר ברכישה מקוונת מחול בגלל מחירי המט"ח. מחירי הדירות עלו, השכירות עלתה, האריזות בסופר התייקרו וקטנו, בקיצור שילמנו יותר וכבר 4 שנים מדד שלילי שלא מיצג את המציאות. היה והמדד נכון למה העלו שכר מינימום, למה יש דרישה להעלאת קצבאות הנכים? למה אגרות ממשלתיות/ארנונות,היטלים מתייקרים?איך כל זה מתרחש והמדד המעוות הזה יורד. גם מי שרכש דירה במחיר למשתכן לא שילם פחות כי מדד תשומות הבניה עלה אז על מי בדיוק הם עובדים בלמ"ס. הם מסדרים נתונים לפי דרישת הבוס.
- תתעורר עיוני 25/02/2018 20:47הגב לתגובה זוביגוד ומזון - בשר גבינות ירדו חזק
- 4.ושום מילה על בועת האג"ח ? (ל"ת)דניאל 18/02/2018 19:26הגב לתגובה זו
- 3.אין 18/02/2018 19:05הגב לתגובה זוכתבות מעניינות מאוד שאין בשום מקום אחר.
- 2.בארצנו הבורסה עוקבת אחרי ארה"ב רק בירידות למה לא יודע (ל"ת)משה ראשל"צ 18/02/2018 16:41הגב לתגובה זו
- המניות בארץ זולות? קנה בשמחה! (ל"ת)יד הנפץ 19/02/2018 01:59הגב לתגובה זו
- 1.מחזיק אגח צמוד 18/02/2018 16:40הגב לתגובה זואם לא יתקנו את המדד בעקבות הטעות שנעשתה בחישוב שכר הדירה - אשקול להגיש בג"צ. אני מחזיק באג"ח מדינה צמוד ואי תיקון המדד גורם לי הפסד המדינה לוותה ממני כסף והיא חייבת לחשב נכון את המדד.
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
ילין לפידות בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.
"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.
מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור
המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח
אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".
במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה, בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.
הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית.
- ארית מציגה מרווחים של אנבידיה; איפה מסתתרת החולשה בדוחות?
- ארית במזכר הבנות עם חברה אירופית לשיווק וייצור מרעומים למדינות נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?
