איגרות החוב הממשלתיות הארוכות טיפסו אתמול לאחר כחודש של ירידות מחיר. אג"ח ממשלתי שקלי 0327 0.07% שנפדית ב-2027 (מח"מ 8.3 שנים) רושמת עלייה נאה, ונסחרת סביב תשואה של 1.85%. איגרות החוב הארוכות רשמו עליות בשיעור של יותר מאחוז - עלייה משמעותית מאוד ליום מסחר בודד עבור איגרות חוב המבטיחה ריבית של כ-3% לשנה.  ממשלתי שקלי 0347 0.33% עליית המחיר, כלומר ירידת התשואה באג"ח, נעשית לאחר תקופה של חודש בה סבלו המשקיעים באג"ח מירידת מחיר. בחודש האחרון איבדה אג"ח ממשלתית שקלית 0327 כ-2%. ממשלתית שקלית 0347 שהיא אג"ח ארוכה מאוד שנפדית ב-2047, איבדה כ-4% מסוף ינואר, וזינקה היום  ב-1%. כדאי לשים אצבע על המגמות המשפיעות על איגרות החוב הארוכות. איגרות החוב של ממשלת ישראל הן כלי מרכזי בחסכונות הציבור - קופות הגמל, קרנות הפנסיה וקרנות ההשתלמות. מגדילים את הפער מול ארה"ב על מנת להבין את התנודה החדה אתמול (ראשון) כדאי ללכת לחודש האחרון שהיה משמעותי בשוק החוב הממשלתי. ירידת המחיר בחודש האחרון (בערך מאמצע ינואר) נגרמה בשל מגמה עולמית. אג"ח האמריקאיות רושמות מזה מספר חודשים זחילה איטית בתשואות (מה שמתבטא למעשה בירידת מחירי האג"ח), שהתעצמה בחודש האחרון. הסיבות לכך מגוונות: החל מצעדי הבנק המרכזי של ארה"ב לצמצום מאזני החוב, צפי להמשך העלאות ריבית ב-2018, ועד סברה כי משקיעים סינים ויפנים מוכרים נכסים פיננסים אמריקאים. קראו עוד ב-Bizportal: על הזעזוע שפקד את שוק האג"ח בארה"ב

על בועת האשראי הצרכני בארה"ב בעוד שהסיבות מגוונות, התוצאה היא חד משמעית: התשואות של איגרות החוב הממשלתיות בארה"ב רשמו בחודשיים האחרונים עלייה מרמה של 2.4% לרמה הנוכחית של 2.9%. במונחי מחיר מדובר על ירידה של כ-5%. איגרות החוב של ישראל לא נותרו מאחור, וגם באג"ח השקליות התשואה עלתה מרמה של 1.6% באמצע ינואר (0327) לרמה נוכחית של 1.95%. נתעכב על הנתון הנוכחי: בעוד האג"ח הממשלתיות האמריקאיות עלו ב-0.6% במונחי תשואה בחודשיים האחרונים, האג"ח הישראליות לעשור עלו בפחות מ-0.4% במונחי תשואה. כלומר התרחב הפער בתשואות בין האג"ח הישראלית לאמריקאית. לאחר תנועה זו אג"ח של מדינת ישראל לעשור מניבה תשואה שנתית של כ-1.9%, ואילו אג"ח של ארה"ב מניבה תשואה של 2.9% (ראו גרף). ישראל? אל תצפו לעליית ריבית בקרוב האג"ח הישראליות שינו אתמול כיוון באופן חד, ומחקו כמעט שליש מהירידה בחודש האחרון. הסיבה נעוצה במדד המחירים לצרכן שפורסם בחמישי האחרון. מדד המחירים לצרכן לינואר הראה על ירידה של 0.5% - מה שרומז ששוב בנק ישראל צפוי להחטיא את יעד האינפלציה השנתי. תחת ההנחה הזו, כדאי לקרוא היטב את מה שאמר לפני כשבוע אנדרו אביר, מנהל חטיבת השווקים בבנק ישראל, ולהבין לאן מועדות פניו של בנק ישראל בתחום הריבית. אביר הרצה באחד מבתי ההשקעות בנוגע למדיניות המוניטרית שמנהל בנק ישראל., ואמר: "לירידה מתמשכת של קצב האינפלציה אל מתחת ליעד עלולות להיות השלכות שליליות על הפעילות הכלכלית לאורך זמן, ולכן המדיניות המוניטרית של בנק ישראל צפויה להמשיך להיות מרחיבה, כל עוד הדבר יידרש כדי לבסס את סביבת האינפלציה בתוך תחום היעד". דבריו של אביר נאמרו עוד טרם פורסמו נתוני מדד ינואר השלילי. "סביבת האינפלציה עדיין נמצאת מתחת ליעד", אמר אביר. לדבריו, "חלק מהירידה באינפלציה משקפת יבוא של האינפלציה הנמוכה מחו"ל, שביחד עם השפעת הייסוף מביא לירידה במחירי המוצרים הסחירים. בישראל השפיעו על האינפלציה גם הפחתות מחירים יזומות של הממשלה, ושינויים מבניים שמגבירים את התחרות במשק פועלים להפחתת האינפלציה".