הירשמו
  1. ראשי
  2. וול סטריט

הצרכן האמריקני שוקע בחובות, וזה מתחיל לפגוע בבנקים הגדולים

דו"חות הבנקים הגדולים בארה"ב חשפו זינוק של 20% בשנה האחרונה בהפרשות לטובת כיסוי הפסדי אשראי מהצרכנים, מה יקרה שהריבית תעלה?
עמית טל | (4)
נושאים בכתבה חובות צרכנות ריבית

הזינוק בחובות משקי הבית והעלייה בתשואות האג"חים מתחילים לפגוע בבנקים הגדולים. בשבועיים האחרונים פרסמו 4 הבנקים הגדולים בארה"ב (סיטי בנק, בנק אוף אמריקה, וול פארגו וג'י פי מורגן) את תוצאותיהם לרבעון האחרון של 2017, ומהם ניתן להבחין באזהרה ברורה- הפסדי אשראי גדולים עקב אי יכולת של הצרכן האמריקני להחזיר את החובות.

ע"פ הדו"חות, 4 הבנקים הגדולים בארה"ב נאלצו להפריש 12.5 מיליארד דולר בשנה האחרונה לטובת כיסוי הפסדי אשראי של צרכנים. מדובר בנתון הגבוה ב-20% מ-2016. והערכות הן שהמגמה הזאת תחריף בשל הקפיצה בריביות והעובדה כי נרשם זינוק חד בכמות ההלוואות בחודשים האחרונים.

נזכיר כי ע"פ נתוני הפד' מחודש נובמבר האחרון, החוב המצטבר של משקי הבית בארה"ב עלה ברבעון השלישי של 2017 ב-116 מיליארד דולר, והסתכם ב-12.96 טריליון דולר (כ-66% מהתוצר של ארה"ב). מבחינת חלוקה, המשכנתאות לדיור המשיכו להיות החלק הגדול בחוב של משקי הבית, ורשמו עלייה של 52 מיליארד דולר, ההלוואות למכוניות עלו ב-23 מיליארד, החוב לחברות כרטיסי האשראי עלה ב-24 מיליארד, והלוואות למימון לימודים עלו ב-13 מיליארד דולר.

המגמה מתחזקת 

עונת החגים השנה הייתה חריגה במיוחד בארה"ב, בעוד שרוב הכותרות בתקשורת היו סביב השיאים במכירות, כמעט ולא התייחסו לעבודה כי כל הקניות האחרונות היו בעזרת גידול אדיר באשראי הצרכני. בשלושת החודשים האחרונים של שנת 2017, הצרכנים האמריקנים הגדילו את חובם בכרטיסי האשראי לבנקים הגדולים ב-3.2 מיליארד דולר, עלייה של 16% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

השינוי בחוב בכרטיסי האשראי- זינוק חד בחודשים האחרונים

 

חשוב לציין כי למרות המספרים הגדולים ב-2017, ההלוואות בכרטיסי אשראי עדיין רווחיות מאוד עבור הבנקים הגדולים, אך ספק אם זה ימשך במידה והמגמה תמשך. כמו כן, יש להזכיר כי הנתונים מגיעים בתקופת שיא בכלכלה האמריקנית: הכלכלה צומחת ושיעור האבטלה ברמת שפל.

מה שצריך להדליק נורה אדומה גדולה יותר הוא המתרחש לאחרונה בשוק האג"ח האמריקני. התשואות על אגרות החוב הממשלתיות מטפסות בשבועות האחרונים לשיאים של יותר מעשור, דבר שישפיע בקרוב גם על ההחזר החודשי של הצרכן האמריקני.

ההחזר החודשי מול ריבית הפד': ההחזרים ברמה של הפיק ב-2008, הריבית נמוכה הרבה יותר. סביבה מאתגרת להעלאות ריבית נוספות.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מה יקרה ??? 22/01/2018 21:31
    הגב לתגובה זו
    כלום . אכולי דאגות , עצבניים אחד על השני , כועסים ואלימים כל היום , וזהו . מישהו עושה משהו ? לא . תמיד ההמונים היו עניים ועצבניים . אצלנו כבר גם הורגים על ריב בחנייה , אז מה ? זה מזיז למישהו ? אתם רואים שהלחץ לא מזיז לאף אחד .
  • 2.
    נו באמת (ל"ת)
    זזז 22/01/2018 19:35
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    פה בארץ 22/01/2018 17:53
    הגב לתגובה זו
    כשהחוב של משקי הבית רק הולך וטופח, וברדיו מפמפמים נון-סטופ פרסומות להלוואות "סופר אטרקטיביות""לכל מטרה", המשק הכלכלי שלנו צועד באותו הכיוון כמו האמריקאים. רק שבניגוד לארה"ב, לנו לא יהיה את הכח לצאת מהבוץ. מספיק להאכיל את הציבור באשראי והלוואות לכל שטות. צריך להגביל את החוב של משקי הבית גם אם זה אומר שהבנקים ירוויחו פחות על גבם של מי שאין להם.
  • אחוז קטן קופץ מעל לפופיק הרוב אחראי (ל"ת)
    יעקב 22/01/2018 20:05
    הגב לתגובה זו

מנכ"ל UBS מנסה להרגיע: "דויטשה בנק אינה ליהמן ברדרס"

אלמוג עזר |
נושאים בכתבה דויטשה דויטשה בנק ליהמן ברדרס
מניית דויטשה בנק צוללת היום 4.6% ברקע לחדשות שדווחו לשווקים אתמול (ה'). הדיווחים נגעו לכך שמספר מנהלי קרנות בתחום הניגזרים משכו את כספם השבוע מהבנק והעבירו את הפעילות לבנקים אחרים, כך לפי בלומברג. בתוך כך, רויטרס  דיווח באותן שעות כי גורם בכיר בקואליציה של מרקל הבהיר כי לא יהיה שום סיוע מצד הממשלה לבנקים בגרמניה. כלומר, מי שקיווה כי במקרה הצורך דויטשה בנק יוכל לפנות אל הממשל לעזרה, נראה כי זהו כרגע אינו המצב.   התערערות היציבות הפיננסית שמקורה במערכת הבנקאות עשויה להזכיר את המשבר הפיננסי האמריקני של העשור הקודם. בתוך כך, אחד מהבנקאים הבכירים ביבשת, אקסל וובר, שמשמש כמנכ"ל UBS נשאל הבוקר האם השווקים חווים שוב את אותם הרגעים של ליהמן ברדרס (הבנק הגדול ביותר שהתמוטט בעקבות המשבר הכלכלי בארה"ב). וובר ענה בראיון לבלומברג שהוא חושב ש"הבנקים יציבים הרבה יותר מאשר בשנות המשבר של 2007 ו-2008". בד בבד וובר, שבעברו היה נגיד הבנק המרכזי בגרמני, שער כי הסיכויים שממשלות יחלצו בנקים במשבר הנוכחי הינם נמוכים יותר. לטענתו "המערכת בהווה יציבה הרבה יותר והתערבות עתידית של הממשלות תהיה מונעת רק מהצורך לייצב אותה שוב כמכלול. כמו כן, הממשלות לא יתמקדו בבנקים ספציפיים".