בנק ישראל: פרסום יתרות ינואר יחשוף את גודל ההתערבות בשוק
על רקע שלל טענות כנגד מידת התערבות נמוכה יחסית בשוק המט"ח, או נמוכה מהמצופה, ובעוד הדולר נחלש מול סל המטבעות בעולם ותורם להתחזקות נוספת של השקל, בבנק ישראל לא נותרו אדישים.
במסגרת דיון שנערך היום בוועדת הכספים אמר עמית פרידמן, מנהל חטיבת השווקים בבנק ישראל, כי בנק ישראל חזר לפעול באופן אגרסיבי בשוק, ולמעשה כאשר יפורסמו יתרות המט"ח של חודש ינואר ניווכח לראות את גודל ההתערבות.
נזכיר כי במהלך ינואר האחרון אכן נרשמה תנודה חריגה בשער הדולר מול השקל, ולפי בדיקת Bizportal בנק ישראל אכן התערב באופן אגרסיבי בשוק. עם זאת, בכל הנוגע לשקל החזק, כלכלנים בשוק מזכירים כי תפקידו של בנק ישראל הוא בעיקר לשמור על יציבות המחירים ולכן את החיצים צריך להפנות לממשלה. (לכתבה המלאה)
(בנק ישראל לבד במערכה מול הדולר - לכתבה המלאה)
מאז אמצע 2017 בנק ישראל לקח צעד אחורה בכל הנוגע להתערבות בשוק, עד סוף דצמבר, אז רכש כמויות של דולרים בשוק במהלך שנמתח עד ינואר. הדולר נסחר כעת מתחת לרמה של 3.4 שקלים ומעורר שוב את הדיון בעניין ההתערבות בשוק המט"ח על רקע סכנה ממשית על היצואנים.
- האג"ח הממשלתיות רשמו עליות על רקע הורדת תחזית הריבית
- ריבית בנק ישראל נותרה ללא שינוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 8.יתכן שהבנק פועל,אבל האם גם בשעות הערב?ומה עם יום ו'? (ל"ת)שמואל 02/02/2018 14:42הגב לתגובה זו
- 7.טובינס 30/01/2018 19:42הגב לתגובה זוומהר אחרת תיארו עם שקלים חסרי ערך
- 6.שאול 30/01/2018 19:39הגב לתגובה זווהיא התמנתה רק בגלל לחצו של שר האוצר "הגאון" לשעבר יאיר לפיד על ראש הממשלה. אם נבחן את הנגידה ע"פי תיפקודה היום, היא יותר מחדל מאשר ברירה. כשאנו רואים את הריפיון, את החולשה ואת חוסר המעש של הנגידה מול הספקולנטים ומול האינטרסנטים שמחזקים את השקל יום יום ופוגעים בכלכלת המדינה, אין לנו אלא להתפלא נוכח אדישותם של ראש הממשלה ושל שר האוצר כאילו הדבר לא נוגע להם. בסופו של דבר, חוסר תיפקודה של הנגידה שמוביל להתחזקות השקל והתוצאות הקשות הצפויות למשק עקב כך, יפגעו בכל אחד ואחד מאיתנו האזרחים, ויחזרו כמו בומרנג אל פרצופם של ראש הממשלה, של שר האוצר ושל חבורת הבטלנים מבנק ישראל. זה רק עניין של זמן, וכנראה לא זמן ארוך.
- 5.למה לא ממסים את המשקיעים הזרים שעושים עלינו סיבוב? (ל"ת)ישראל 30/01/2018 19:16הגב לתגובה זו
- 4.שמואל ברגר 30/01/2018 19:04הגב לתגובה זולמה אני מסבסד יצואנים? לא להתערב! בנק ישראל לא יכול לנצח את כוחות השוק, וחבל סתם לשרוף כספי ציבור על זה.
- 3.אבי 30/01/2018 15:56הגב לתגובה זועל התערבות נמוכה מדברים רק בעלי אינטרס = יצואנים ושחקני מטח. רוב הקולות מדברים על זה שבנק ישראל בוחר לסבסד סקטור מסוים על חשבון כל המשק בלי שום הצדקה.
- 2.משה 30/01/2018 14:13הגב לתגובה זובמחצית הכספים שהשקיע בנק ישראל אבל הנגידה משדרת חוסר אונים וחולשה והספקולנטים לא סופרים אותה .......
- 1.תאכלו אותה. העיקר שהיא לא תטריד מינית חחח (ל"ת)בחרתם מציאה 30/01/2018 14:10הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם
אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות? אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%
מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח
הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה:
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
