קרנית פלוג בנק ישראל
צילום: יצחק הררי

בנק ישראל: פרסום יתרות ינואר יחשוף את גודל ההתערבות בשוק

בצל הביקורת ובעוד הדולר נסחר מתחת ל-3.4 שקלים, בבנק ישראל יוצאים להגנה
גיא בן סימון | (8)
נושאים בכתבה פלוג שער הדולר

על רקע שלל טענות כנגד מידת התערבות נמוכה יחסית בשוק המט"ח, או נמוכה מהמצופה, ובעוד הדולר נחלש מול סל המטבעות בעולם ותורם להתחזקות נוספת של השקל, בבנק ישראל לא נותרו אדישים.

במסגרת דיון שנערך היום בוועדת הכספים אמר עמית פרידמן, מנהל חטיבת השווקים בבנק ישראל, כי בנק ישראל חזר לפעול באופן אגרסיבי בשוק, ולמעשה כאשר יפורסמו יתרות המט"ח של חודש ינואר ניווכח לראות את גודל ההתערבות. 

נזכיר כי במהלך ינואר האחרון אכן נרשמה תנודה חריגה בשער הדולר מול השקל, ולפי בדיקת Bizportal בנק ישראל אכן התערב באופן אגרסיבי בשוק. עם זאת, בכל הנוגע לשקל החזק, כלכלנים בשוק מזכירים כי תפקידו של בנק ישראל הוא בעיקר לשמור על יציבות המחירים ולכן את החיצים צריך להפנות לממשלה. (לכתבה המלאה)

(בנק ישראל לבד במערכה מול הדולר - לכתבה המלאה)

מאז אמצע 2017 בנק ישראל לקח צעד אחורה בכל הנוגע להתערבות בשוק, עד סוף דצמבר, אז רכש כמויות של דולרים בשוק במהלך שנמתח עד ינואר. הדולר נסחר כעת מתחת לרמה של 3.4 שקלים ומעורר שוב את הדיון בעניין ההתערבות בשוק המט"ח על רקע סכנה ממשית על היצואנים.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    יתכן שהבנק פועל,אבל האם גם בשעות הערב?ומה עם יום ו'? (ל"ת)
    שמואל 02/02/2018 14:42
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    טובינס 30/01/2018 19:42
    הגב לתגובה זו
    ומהר אחרת תיארו עם שקלים חסרי ערך
  • 6.
    שאול 30/01/2018 19:39
    הגב לתגובה זו
    והיא התמנתה רק בגלל לחצו של שר האוצר "הגאון" לשעבר יאיר לפיד על ראש הממשלה. אם נבחן את הנגידה ע"פי תיפקודה היום, היא יותר מחדל מאשר ברירה. כשאנו רואים את הריפיון, את החולשה ואת חוסר המעש של הנגידה מול הספקולנטים ומול האינטרסנטים שמחזקים את השקל יום יום ופוגעים בכלכלת המדינה, אין לנו אלא להתפלא נוכח אדישותם של ראש הממשלה ושל שר האוצר כאילו הדבר לא נוגע להם. בסופו של דבר, חוסר תיפקודה של הנגידה שמוביל להתחזקות השקל והתוצאות הקשות הצפויות למשק עקב כך, יפגעו בכל אחד ואחד מאיתנו האזרחים, ויחזרו כמו בומרנג אל פרצופם של ראש הממשלה, של שר האוצר ושל חבורת הבטלנים מבנק ישראל. זה רק עניין של זמן, וכנראה לא זמן ארוך.
  • 5.
    למה לא ממסים את המשקיעים הזרים שעושים עלינו סיבוב? (ל"ת)
    ישראל 30/01/2018 19:16
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שמואל ברגר 30/01/2018 19:04
    הגב לתגובה זו
    למה אני מסבסד יצואנים? לא להתערב! בנק ישראל לא יכול לנצח את כוחות השוק, וחבל סתם לשרוף כספי ציבור על זה.
  • 3.
    אבי 30/01/2018 15:56
    הגב לתגובה זו
    על התערבות נמוכה מדברים רק בעלי אינטרס = יצואנים ושחקני מטח. רוב הקולות מדברים על זה שבנק ישראל בוחר לסבסד סקטור מסוים על חשבון כל המשק בלי שום הצדקה.
  • 2.
    משה 30/01/2018 14:13
    הגב לתגובה זו
    במחצית הכספים שהשקיע בנק ישראל אבל הנגידה משדרת חוסר אונים וחולשה והספקולנטים לא סופרים אותה .......
  • 1.
    תאכלו אותה. העיקר שהיא לא תטריד מינית חחח (ל"ת)
    בחרתם מציאה 30/01/2018 14:10
    הגב לתגובה זו
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותנדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות
ראיון

“המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”

אנליסט הנדל״ן זיו בן אלי מסביר מדוע המחצית השנייה נפתחה בחולשה חריגה בשוק המגורים, איך ה׳מידל-מרקט׳ בתל אביב נשאר תקוע, למה ריטים למגורים נסחרים מתחת להון - ואילו מניות עדיין מציגות אפסייד למרות הסביבה המאתגרת


צלי אהרון |

מצד אחד האטה כבדה בשוק המגורים, שניכרת כמעט בכל נתון, ומצד שני תמחור מעניין במספר מניות נדל״ן, כולל יזמיות ומניב בחו״ל, שאולי מציגות הזדמנויות למרות תנאי המאקרו המכבידים. השנה הנוכחית נפתחה תחת אותן ההשפעות שכבר ליוו את השוק ב-2024: ריבית גבוהה, אי-ודאות כלכלית ומדינית בעקבות המלחמה, תקנות מימון מחמירות שהוציא בנק ישראל במרץ האחרון וירידה חדה בכמות העסקאות שמורגשת היטב גם בסקירת הכלכלן הראשי באוצר וגם בנתוני למ״ס. עם זאת, חברות רבות מציגות עדיין יציבות, ולעיתים אפילו המשך ביקושים במקטעים ספציפיים. 

אחת התופעות הבולטות במחצית הראשונה של השנה היתה הירידה הדרמטית במכירות הדירות, לא מדובר על תופעה של גורם אחד בלבד אלא של כמה תהליכים שהתרחשו כמעט במקביל. העלאת המע"מ בנובמבר האחרון הביאה להקדמת עסקות לסוף 2024 ופגעה ברבעון הראשון של 2025; הגבלות המימון החדשות של בנק ישראל על מבצעי המימון של הקבלנים האטו את קצב השיווק; והעימות הביטחוני מול איראן במבצע ׳עם כלביא׳ ביוני האחרון הוביל לסגירת אתרי בנייה ולבלימת עסקאות. 

גם סביבת הריבית הגבוהה ממשיכה להכביד על רוכשי הדירות, שמתקשים לסגור פערים בין הון עצמי למשכנתא גבוהה. אבל לצד תמונה זו, דוחות הרבעון השני של חברות הבנייה מגלים כי ברבעון השלישי נרשמה התעוררות מסוימת במכירות - בעיקר בפרויקטים בפריפריה או כאלה שנהנים ממבצעי מימון. הדוחות שפורסמו לרבעון השלישי רחוקים מלהיות חזקים, אך הם גם לא מבטאים חולשה לעומת רבעון קודם, אלא מגמה של עלייה קלה במכירות.  

כל זה כשבמקביל, שוק הנדל״ן המניב שומר על יציבות יחסית, כאשר בולטים מגזרי הלוגיסטיקה והתעשייה, בעוד שוק המשרדים מציג פער חד: ביקושים גבוהים בתל אביב, לעומת קושי משמעותי לסגור עסקאות מחוץ לה. 

בשיחה עם זיו עין אלי, אנליסט הנדל״ן של IBI, שמלווה את התחום לאורך שנים ומנתח את הדוחות מסביר עין אלי איפה עומד שוק המגורים כיום, והאם יש מניות מומלצות בתחום? 

מה בעצם הביא לירידה החדה במכירות הדירות במחצית הראשונה של השנה? 

אלדד צינמן
צילום: יחצ
דוחות

מור גמל ופנסיה: צמיחה בהכנסות אבל הרווח כמעט לא עלה

למרות עלייה של כ-22% בהכנסות ברבעון השלישי, הרווח הנקי של מור גמל ופנסיה עלה בכ-4% בלבד; ההוצאות הכוללות קפצו ב-23%, בין היתר בשל גידול בעמלות סוכנים, עלייה בהוצאות שכר והוצאה מבוססת מניות של כ-6.3 מיליון שקל, מה ששחק כמעט את כל הגידול בשורה העליונה

תמיר חכמוף |

מור גמל ופנסיה מור גמל פנסיה -1.25%   פרסמה את דוחות הרבעון השלישי לשנת 2025 המצביעים על המשך צמיחה בהכנסות, אך השורה התחתונה נותרה כמעט ללא שינוי.

הכנסות החברה, בניהולו של אלדד צינמן, מנכ"ל מור גמל ופנסיה, עמדו ברבעון השלישי של 2025 עמדו על כ-171.2 מיליון שקל, עליה של כ-22% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הצמיחה בהכנסות מקורה בעלייה בהיקף הנכסים המנוהלים, לאור פעילותה של חטיבת הלקוחות וערוצי הפצה שמנוהלת על ידי אורי קיסוס, משנה בכיר למנכ"ל מור השקעות, אשר מאפשרת לכלל חברות הקבוצה ליהנות מסינרגיה בפעילותן.

נכון ל-13 בנובמבר 2025 היקף הנכסים המנוהלים על ידי מור גמל ופנסיה עמד על כ-117 מיליארד שקל, צמיחה של כ-34% מתחילת שנת 2025. מתוך סך היקף הנכסים, כ-15.5 מיליארד שקל מנוהלים בקרנות הפנסיה שהחלו את פעילותן בחודש מאי 2022. החברה עדכנה בדוחות כי פעילות הפנסיה צפויה להגיע לאיזון במהלך שנת 2027.

עם זאת, ההוצאות עלו משמעותית. עמלות הוצאות שיווק ורכישה עלו לכ-64.5 מיליון שקל לעומת 66.5 מיליון שקל, והוצאות הנהלה וכלליות עלו לכ-52.8 מיליון שקל לעומת 45.9 מיליון שקל אשתקד. העלייה נובעת בין היתר מהוצאות גבוהות לעמלות סוכנים, גידול בהוצאות שכר והוצאה גדולה מבוססת מניות בגובה של כ-6.3 מיליון שקל. כולל הוצאות מימון (שרשמו ירידה קלה לעומת הרבעון המקביל), סך ההוצאות עמד על 141.2 מיליון שקל לעומת 114.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה של 23% ששחקה את מרבית הגידול בהכנסות.

הרווח הנקי ברבעון השלישי של שנת 2025 עמד על 18.9 מיליון שקל, צמיחה של כ-4% בלבד ביחס לרבעון המקביל אשתקד.

דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בהיקף של כ-18 מיליון שקל, אשר מצטרפים ל-39 מיליון שקל שחולקו השנה.

נתונים נוספים

מעבר לעלייה בהכנסות, הדוח של מור גמל ופנסיה מציג תמונה חיובית של המשך התרחבות בקצב מהיר: מספר העמיתים הכולל חצה את רף המיליון והגיע ליותר מ-1.01 מיליון חשבונות, גידול חד של כמעט 180 אלף עמיתים בתוך שנה. הצמיחה הזו נובעת מהרחבת הפעילות בכל הערוצים, ומורגשת היטב גם בהיקף הנכסים, שעמד בסוף הרבעון על כ-112.9 מיליארד שקלים, ובתאריך העדכני אף טיפס ל-117 מיליארד. מדובר בזינוק של כ-34% מתחילת השנה, שהגיע משילוב של צבירות נטו גבוהות ותשואות חיוביות בשוק.