קרנית פלוג בנק ישראל
צילום: יצחק הררי

בנק ישראל: פרסום יתרות ינואר יחשוף את גודל ההתערבות בשוק

בצל הביקורת ובעוד הדולר נסחר מתחת ל-3.4 שקלים, בבנק ישראל יוצאים להגנה
גיא בן סימון | (8)
נושאים בכתבה פלוג שער הדולר

על רקע שלל טענות כנגד מידת התערבות נמוכה יחסית בשוק המט"ח, או נמוכה מהמצופה, ובעוד הדולר נחלש מול סל המטבעות בעולם ותורם להתחזקות נוספת של השקל, בבנק ישראל לא נותרו אדישים.

במסגרת דיון שנערך היום בוועדת הכספים אמר עמית פרידמן, מנהל חטיבת השווקים בבנק ישראל, כי בנק ישראל חזר לפעול באופן אגרסיבי בשוק, ולמעשה כאשר יפורסמו יתרות המט"ח של חודש ינואר ניווכח לראות את גודל ההתערבות. 

נזכיר כי במהלך ינואר האחרון אכן נרשמה תנודה חריגה בשער הדולר מול השקל, ולפי בדיקת Bizportal בנק ישראל אכן התערב באופן אגרסיבי בשוק. עם זאת, בכל הנוגע לשקל החזק, כלכלנים בשוק מזכירים כי תפקידו של בנק ישראל הוא בעיקר לשמור על יציבות המחירים ולכן את החיצים צריך להפנות לממשלה. (לכתבה המלאה)

(בנק ישראל לבד במערכה מול הדולר - לכתבה המלאה)

מאז אמצע 2017 בנק ישראל לקח צעד אחורה בכל הנוגע להתערבות בשוק, עד סוף דצמבר, אז רכש כמויות של דולרים בשוק במהלך שנמתח עד ינואר. הדולר נסחר כעת מתחת לרמה של 3.4 שקלים ומעורר שוב את הדיון בעניין ההתערבות בשוק המט"ח על רקע סכנה ממשית על היצואנים.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    יתכן שהבנק פועל,אבל האם גם בשעות הערב?ומה עם יום ו'? (ל"ת)
    שמואל 02/02/2018 14:42
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    טובינס 30/01/2018 19:42
    הגב לתגובה זו
    ומהר אחרת תיארו עם שקלים חסרי ערך
  • 6.
    שאול 30/01/2018 19:39
    הגב לתגובה זו
    והיא התמנתה רק בגלל לחצו של שר האוצר "הגאון" לשעבר יאיר לפיד על ראש הממשלה. אם נבחן את הנגידה ע"פי תיפקודה היום, היא יותר מחדל מאשר ברירה. כשאנו רואים את הריפיון, את החולשה ואת חוסר המעש של הנגידה מול הספקולנטים ומול האינטרסנטים שמחזקים את השקל יום יום ופוגעים בכלכלת המדינה, אין לנו אלא להתפלא נוכח אדישותם של ראש הממשלה ושל שר האוצר כאילו הדבר לא נוגע להם. בסופו של דבר, חוסר תיפקודה של הנגידה שמוביל להתחזקות השקל והתוצאות הקשות הצפויות למשק עקב כך, יפגעו בכל אחד ואחד מאיתנו האזרחים, ויחזרו כמו בומרנג אל פרצופם של ראש הממשלה, של שר האוצר ושל חבורת הבטלנים מבנק ישראל. זה רק עניין של זמן, וכנראה לא זמן ארוך.
  • 5.
    למה לא ממסים את המשקיעים הזרים שעושים עלינו סיבוב? (ל"ת)
    ישראל 30/01/2018 19:16
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שמואל ברגר 30/01/2018 19:04
    הגב לתגובה זו
    למה אני מסבסד יצואנים? לא להתערב! בנק ישראל לא יכול לנצח את כוחות השוק, וחבל סתם לשרוף כספי ציבור על זה.
  • 3.
    אבי 30/01/2018 15:56
    הגב לתגובה זו
    על התערבות נמוכה מדברים רק בעלי אינטרס = יצואנים ושחקני מטח. רוב הקולות מדברים על זה שבנק ישראל בוחר לסבסד סקטור מסוים על חשבון כל המשק בלי שום הצדקה.
  • 2.
    משה 30/01/2018 14:13
    הגב לתגובה זו
    במחצית הכספים שהשקיע בנק ישראל אבל הנגידה משדרת חוסר אונים וחולשה והספקולנטים לא סופרים אותה .......
  • 1.
    תאכלו אותה. העיקר שהיא לא תטריד מינית חחח (ל"ת)
    בחרתם מציאה 30/01/2018 14:10
    הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?