בנק ישראל: פרסום יתרות ינואר יחשוף את גודל ההתערבות בשוק
על רקע שלל טענות כנגד מידת התערבות נמוכה יחסית בשוק המט"ח, או נמוכה מהמצופה, ובעוד הדולר נחלש מול סל המטבעות בעולם ותורם להתחזקות נוספת של השקל, בבנק ישראל לא נותרו אדישים.
במסגרת דיון שנערך היום בוועדת הכספים אמר עמית פרידמן, מנהל חטיבת השווקים בבנק ישראל, כי בנק ישראל חזר לפעול באופן אגרסיבי בשוק, ולמעשה כאשר יפורסמו יתרות המט"ח של חודש ינואר ניווכח לראות את גודל ההתערבות.
נזכיר כי במהלך ינואר האחרון אכן נרשמה תנודה חריגה בשער הדולר מול השקל, ולפי בדיקת Bizportal בנק ישראל אכן התערב באופן אגרסיבי בשוק. עם זאת, בכל הנוגע לשקל החזק, כלכלנים בשוק מזכירים כי תפקידו של בנק ישראל הוא בעיקר לשמור על יציבות המחירים ולכן את החיצים צריך להפנות לממשלה. (לכתבה המלאה)
(בנק ישראל לבד במערכה מול הדולר - לכתבה המלאה)
מאז אמצע 2017 בנק ישראל לקח צעד אחורה בכל הנוגע להתערבות בשוק, עד סוף דצמבר, אז רכש כמויות של דולרים בשוק במהלך שנמתח עד ינואר. הדולר נסחר כעת מתחת לרמה של 3.4 שקלים ומעורר שוב את הדיון בעניין ההתערבות בשוק המט"ח על רקע סכנה ממשית על היצואנים.
- האג"ח הממשלתיות רשמו עליות על רקע הורדת תחזית הריבית
- ריבית בנק ישראל נותרה ללא שינוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 8.יתכן שהבנק פועל,אבל האם גם בשעות הערב?ומה עם יום ו'? (ל"ת)שמואל 02/02/2018 14:42הגב לתגובה זו
- 7.טובינס 30/01/2018 19:42הגב לתגובה זוומהר אחרת תיארו עם שקלים חסרי ערך
- 6.שאול 30/01/2018 19:39הגב לתגובה זווהיא התמנתה רק בגלל לחצו של שר האוצר "הגאון" לשעבר יאיר לפיד על ראש הממשלה. אם נבחן את הנגידה ע"פי תיפקודה היום, היא יותר מחדל מאשר ברירה. כשאנו רואים את הריפיון, את החולשה ואת חוסר המעש של הנגידה מול הספקולנטים ומול האינטרסנטים שמחזקים את השקל יום יום ופוגעים בכלכלת המדינה, אין לנו אלא להתפלא נוכח אדישותם של ראש הממשלה ושל שר האוצר כאילו הדבר לא נוגע להם. בסופו של דבר, חוסר תיפקודה של הנגידה שמוביל להתחזקות השקל והתוצאות הקשות הצפויות למשק עקב כך, יפגעו בכל אחד ואחד מאיתנו האזרחים, ויחזרו כמו בומרנג אל פרצופם של ראש הממשלה, של שר האוצר ושל חבורת הבטלנים מבנק ישראל. זה רק עניין של זמן, וכנראה לא זמן ארוך.
- 5.למה לא ממסים את המשקיעים הזרים שעושים עלינו סיבוב? (ל"ת)ישראל 30/01/2018 19:16הגב לתגובה זו
- 4.שמואל ברגר 30/01/2018 19:04הגב לתגובה זולמה אני מסבסד יצואנים? לא להתערב! בנק ישראל לא יכול לנצח את כוחות השוק, וחבל סתם לשרוף כספי ציבור על זה.
- 3.אבי 30/01/2018 15:56הגב לתגובה זועל התערבות נמוכה מדברים רק בעלי אינטרס = יצואנים ושחקני מטח. רוב הקולות מדברים על זה שבנק ישראל בוחר לסבסד סקטור מסוים על חשבון כל המשק בלי שום הצדקה.
- 2.משה 30/01/2018 14:13הגב לתגובה זובמחצית הכספים שהשקיע בנק ישראל אבל הנגידה משדרת חוסר אונים וחולשה והספקולנטים לא סופרים אותה .......
- 1.תאכלו אותה. העיקר שהיא לא תטריד מינית חחח (ל"ת)בחרתם מציאה 30/01/2018 14:10הגב לתגובה זו
משקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexelsמדוע המשקיע העצמאי כמעט תמיד מפסיד: המחקרים המדעיים שחושפים את האמת המרה
מה הגורמים שמשפיעים על משקיעים פרטים בהשקעות? וגם - משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם וביטחון יתר
מה באמת משפיע על המשקיע הפרטי? המחקר החלוצי מ-1994
כבר ב-1994 ניסו החוקרים רוברט א' נאגי ורוברט וו' אוברנברגר להבין מה מניע את המשקיע הפרטי בבחירות ההשקעה שלו. המחקר שלהם, שפורסם ב-Financial Analysts Journal, סקר 137 משקיעים במניות Fortune 500 ובדק 34 משתנים שונים שעשויים להשפיע על החלטות ההשקעה.
הממצאים היו מפתיעים: "הנתונים שנאספו מאנשים שהשיבו לשאלון שנשלח למדגם אקראי של משקיעי מניות עם אחזקות משמעותיות בחברות Fortune 500 מגלים שאנשים מבססים את החלטות רכישת המניות שלהם על קריטריונים שונים ולא דווקא רציונליים" כותבים נאגי ואוברנברגר. "הם לא נוטים להסתמך על גישה אינטגרטיבית אחת."
בשנים האחרונות אתם מרוויחים הרבה כסף בהשקעות שלכם - גם משקיעים-חוסכים דרך גופים מוסדיים וגם משקיעים באופן ישיר. השקעה עצמאית יכולה להיות נהדרת, אתם עוקפים את דמי הניהול, אתם אמורים גם להרוויח יותר כי אן לכם דמי ניהול והבנצ'מרק-מדד הוא בהישג יד ודווקא הגופים המוסדיים לרוב לא מגיעים למדד, ומעבר לכך - אם אתם קוראים, לומדים, משקיעים זמן ויש לכם סבלנות, אתם יכולים להרוויח תשואה עודפת.
שבעה גורמים עיקריים - אף אחד לא דומיננטי
המחקר זיהה שבעה גורמים עיקריים המשפיעים על החלטות המשקיעים:
צריך לזה אופי, צריך משמעת, צריך הבנה בקריאת דוחות, מגמות, קריאת המפה, ובעיקר סבלנות כי שווקים יכולים לרדת. זו התורה שלנו להשקעות ויש לא מעטים שפועלים בדרך הזו ומייצרים תשואות מצוינות על פני זמן.
- הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?
- המשקיע הגדול ביותר של אנבידיה מוכר מניות ב-150 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
1. מידע ניטרלי (Neutral Information): כיסוי בעיתונות הפיננסית, המלצות שירותי ייעוץ השקעות, תנועות מחירים אחרונות במדדים.
2. מידע חשבונאי (Accounting Information): מצב הדוחות הכספיים, רווחים צפויים, נתונים מדוחות שנתיים ותשקיפים, שימוש במודלי הערכה. שני פריטים בקטגוריה זו - רווחים צפויים ומצב הדוחות הכספיים - דורגו כחשובים ביותר למשקיעים.
אלביט מערכות. קרדיט: אלביט מערכותאלביט סוגרת חוזים בכ-150 מיליון דולר להגנת מטוסים באירופה
מערכות הלייזר נגד טילי כתף נכנסות לעוד ציי מטוסים, כולל מדינות אירופאיות החברות בנאט"ו, על רקע דרישה גוברת להגנה לפלטפורמות אוויריות יקרות
אלביט Elbit Systems Ltd. 2.47% , חברה ישראלית שמפתחת ומייצרת מערכות ביטחוניות וטכנולוגיות הפועלת מול צבאות וגופי ביטחון בארץ ובעולם, זוכה בחוזים חדשים בהיקף כולל של כ-150 מיליון דולר לאספקת מערכות DIRCM להגנה עצמית מפני טילים מונחי חום. העסקאות כוללות התקנה של המערכות על צי מטוסים של מדינה באירופה, לצד הזמנות נוספות לציי מטוסי תובלה של מדינות אירופאיות החברות בנאט"ו.
במונחים תפעוליים, מדובר בעוד שכבת הגנה שנכנסת למטוסים שמבצעים משימות עם ערך גבוה, בעיקר תובלה אווירית אסטרטגית. ההקשר ברור, יותר פעילות ליד אזורים מאוימים, יותר טיסות לשדות תעופה קדמיים, ויותר צורך להעלות את רמת השרידות בלי להחליף את הפלטפורמה עצמה.
DIRCM נכנס לשגרה המבצעית של מטוסי תובלה
DIRCM הוא פתרון שמיועד להתמודד עם איום נפוץ יחסית בשטח, טילי כתף מונחי חום מסוג Manpads. המערכת מזהה את האיום, מבצעת מעקב, ומשבשת את יכולת הביות של הטיל באמצעות קרן לייזר, כך שהוא מאבד נעילה על המטוס.
באלביט מדברים על משפחת המערכות J-MUSIC, שמותקנת על מגוון מטוסים בעולם. היתרון בציים גדולים הוא שמדובר בשדרוג שניתן להטמיע בהדרגה, לפי סוגי מטוסים ופרופיל משימות, ולא כמהלך חד שמחייב השבתה ממושכת של צי שלם.
- אור איתן נכנסת לשירות: צה"ל קיבל לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים
- אלביט בחוזה ביוון: 758 מיליון דולר לאספקת מערכות PULS
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הצורך הזה מתחזק במיוחד במטוסי תובלה, כי אלה כלי טיס שנכנסים לגבהים נמוכים יותר בשלב ההמראה והנחיתה, ולעיתים עובדים במרחבים שבהם קשה לבנות מעטפת הגנה קרקעית מלאה. לכן מדינות מסתכלות על DIRCM כעוד רכיב שמאפשר להפעיל את המטוס בביטחון גבוה יותר לאורך זמן.
