האוצר: "בריטניה וטורקיה 'תרמו' מחצית מסך הירידה ביצוא"
נתוני הייצוא המאכזבים של המשק ברבעון הראשון קיבלו אתמול מכה נוספת עם פרסום נתוני חודש מאי שסללו את המשך המגמה השלילית. מתחילת 2016 חלה הרעה משמעותית בנתוני היצוא, כאשר בין דצמבר 2015 לאפריל השנה נרשמה ירידה של כ-10% במונחים דולריים. הרעה זו מהווה המשך למגמת ירידה שנרשמה מתחילת 2014, אך זו בהחלט התעצמה בחודשים האחרונים. מלבד קטר המשק (ענף ההיי טק) שסובל מירידה מתמשכת בייצוא שצריכה להדליק נורות אזהרה אצל מקבלי ההחלטות, במשרד האוצר מודאגים מהריכוזיות בענף הייצוא ומסמנים את הגורמים המשמעותיים שפגיעה באחד מהם מהווה מדרון חלקלק.
וכך נכתב בסקירה: "רמת הריכוזיות בענף ייצוא הינה גבוהה יחסית כאשר ענפי הרכיבים האלקטרונים, התרופות והכימיכלים מהוויום קרוב למחצית מסף הייצוא. שלושת ענפים אלו הינם ענפים ריכוזיים, בהם הייצוא של חברה אחת מרכזית מהווה את עיקר היצוא בענף. ירידה ביצוא באחד ענפים אלו עשויה להשפיע לרעה על כלל הייצוא", הזהיר האוצר.
במקרה שכזה, הירידה תנבע, ככל הנראה, מגורמים מיקרו כלכליים, כמו ירידת מחירי הסחורות מסוימות, ולא מגורמי מאקרו המשפיעים על כלל המשק, כמו תיסוף ריאלי של השקל", כתבו באוצר. בנוגע לפיתרון הבעיה, באוצר קובעים נחרצות כי סבסוד הייצוא במקרה שכזה לא יביא לפתרון הבעיה אלא צפוי לייצר בעיות חדשות.
הרכב יצוא הסחורות התעשייתיות:
הגורמים לירידה בייצוא
"היעדים המרכזיים אשר תרמו לירידה ביצוא היו בריטניה וטורקיה, אשר "תרמו" מחצית מסך הירידה ביצוא", כתבו באוצר. מלבד זאת, באוצר "מאשימים" את הריכוזיות בענף כאשר ענפי הכימיקלים, התרופות והרכיבים האלקטרוניים תרמו כ-80% מסך הירידה בייצוא הסחורות, וענפים אלו יחד עם ענף המחשבים והמכשור האלקטרוני מסבירים את מלוא הירידה ביצוא הסחורות התעשייתיות (ללא יהלומים). ארבעת ענפים אלו מהווים 65% מסך היצוא הישראלי.
תרומת ענפי הייצוא לירידה בייצוא בין הרבעון הראשון של 2015 לזה של 2016:
"בין הגורמים לירידה בייצוא ניתן למנות את הירידה במחירי הסחורות, המשפיעה לרעה על יצוא ענפי הכימיקלים; שדרוג מפעל אינטל, המשפיע לרעה על יצוא ענף הרכיבים האלקטרוניים (לאחר העלייה המהירה שנרשמה בשנת 2015) והתנודתיות המתמשכת ביצוא ענפי התרופות. סביר להניח כי בניכוי גורמים אלה היה נותר יצוא הסחורות ללא שינוי משמעותי במהלך החודשים הראשונים של 2016", כתבו במשרד האוצר.
- 9.אלא מדינות שרואות את ישראל כימנית פאשיסטית עקב פלסתינים (ל"ת)לחתור לשמאל הומני 15/06/2016 08:07הגב לתגובה זו
- 8.רפי 14/06/2016 12:35הגב לתגובה זורקדן גרוע מאשים שהרצפה עקומה. החלטות בסיסיות שאין לשים את כל הביצים בסל אחד אלא לפזר אותן וזה שר האוצר לא עושה. אם יש פרמטר אשר מהווה משקל רב בתעשייה כל עוד שהכול טוב ויפה העסק זורם וגורם להירדמות במשמרת. תמיד צריך לבחון את ההשפעות וההשלכות ולהיערך בזמן לכל תרחיש בלהות אולם אנחמו עם של כבאי שריפות אסטרטגיה בכל תחום היא מאתנו והלאה. היו חכמים שאמרו משפט חכם סוף מעשה במחשבה תחילה הבעיה שבממשלה והמדיניות שלה אין סוף ואין מחשבה
- כחלון נהדר מבין עניין (ל"ת)אתה סתם טיפש 15/06/2016 08:08הגב לתגובה זו
- 7.רעיון ליצוא :ועדי עובדים,פורשי צבא בני 45 ועובדי מגזר (ל"ת)ציבורי- יש לנו מלא 14/06/2016 12:28הגב לתגובה זו
- 6.כוחותינו מתקדמים בכל החזיתות!! (ל"ת)קול הרעם מקהיר 14/06/2016 12:20הגב לתגובה זו
- 5.המומחה 14/06/2016 11:35הגב לתגובה זועודד השקעות והקטן מיסים = הגדלת צמיחה . בדיוק הפוך מלפיד ויחימוביץ מבריחי המשקעים הגדולים.
- 4.צדקיהו 14/06/2016 10:55הגב לתגובה זוהאוצר שכח שסגרו את מיקרון כי אינטל רצו את השטח שלהם קרן פימי רצתה להקים חברה דומה לטאור בקרית גת ואז המדינה היתה מרוויחה עוד מפעל הלכו לפתרון הפשוט וסגרו מפעל יאאלה אינטל יאללה בנט
- 3.בא 14/06/2016 10:44הגב לתגובה זולא ירדו ליצן .
- הרטוריקה שלך כמו של טרמפ כחלון הומניסט (ל"ת)אתה הלוזר 15/06/2016 08:07הגב לתגובה זו
- 2.אורי 14/06/2016 10:31הגב לתגובה זוהאוצר מזהיר את עצמו ? מה האוצר מתכוון לעשות בעניין זה ? הכתובת על הקיר נמצאת זמן רב . הבעיה של מדינת ישראל היא הרוגולציה והמיסוי על חברות
- 1.חכמי חלם 14/06/2016 10:16הגב לתגובה זושהרי לא סתם הבאתם את שישנסקי הפרופסור הדגול . הוא יודע ישב על המדוכה 40 יום ו 40 לילה . אז תהנו מהתמלוגים. ואם חסר לכם כסף כדאי לדעתי להעלות את המס על הבורסה ל 30% מינימום ולהעלות בהדרגה כל שנה בעוד 10% . זה יחד עם חובת הגשת דו"ח שנתי על מחזור של 811 אלף שח יבטיח לכם גידול בהכנסות. מי צריך יצוא אם יש מיסים?

הבנקים זינקו בכ-6%, הפניקס זינקה 7%; סאפיינס ב-24%
נעילה חיובית בתל אביב: הבנקים זינקו על רקע הגדלת הדיבינד הצפוי, סאפיינס זינקה בעקבות הרכישה המסתמנת
המסחר ננעל בירוק בוהק: מדד ת"א 35 הוסיף 1.42% ומדד ת"א 90 עלה 1.59%.
במבט על הסקטורים, מדד הבנקים זינק 5.88%, מדד הביטוח עלה 3.4%, מדד הנפט והגז סגר שלילי ב-0.78% ומדד הנדל"ן עלה 0.82%. הבנקים כמובן גנבו את ההצגה. עליות מטורפות של 6%, בעיקר כי הם יחלקו 50% מהרווחים ברבעון הקרוב כדיבידנדים ומדובר על דיבידנדים מאוד משמעותיים.
מדד MSCI עושה עדכון ומניית הפניקס הפניקס 6.73% צפויה להיכנס למדד. עדכון MSCI - הפניקס מצטרפת למדד MSCI ישראל, מי עוד ברשימה?
בנק ישראל יאפשר לבנקים לחלק עד 50% מהרווח הנקי לבעלי המניות כדיבידנד, לעומת 40% עד כה, צעד שתקף בשלב זה רק לרבעון השני וייבחן מחדש ברבעון הבא. ההחלטה מגיעה על
רקע ירידה ברמת הסיכון במשק, עודפי הון משמעותיים והיערכות הבנקים לפרסום דוחות חזקים במיוחד. המניות במגמה חיובית ומדד הבנקים עולה מעל 3%
חמשת הבנקים
הגדולים צפויים לדווח יחד על רווח נקי של 8.5-9 מיליארד שקלים ברבעון השני, עם תשואה ממוצעת להון של 16%-17%. סביבת הריבית הגבוהה, פעילות כלכלית ערה במשק, יתרות עו"ש גבוהות ורוח גבית משוק ההון צפויים לתמוך בשורת הרווח, ולתרום לתוצאות חזקות גם בהכנסות מעמלות וניירות
ערך. עם זאת, לא הכל רק ורוד. הסיכונים המרכזיים מגיעים מהגברת התחרות בשוק האשראי, לחץ רגולטורי, כולל מס זמני על רווחי יתר, והיחלשות בשוק הנדל"ן, שמתבטאת בירידה בביקושים להלוואות משכנתא. אחרי עלייה של כמעט 40% במדד הבנקים מתחילת השנה ומעל 80% ב-12 חודשים, השאלה
המרכזית כעת היא לא אם הדוחות יהיו טובים, אלא כמה מזה כבר מגולם במחיר. הניתוח המלא לרבות ניתוח מניות הביטוח - לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות?
ומה עם מניות הביטוח
- סיכום שבועי בת"א - הירידות מעמיקות והמשקיעים מחפשים ביטחון
- אר פי אופטיקל זינקה 12%, יוניטרוניקס נפלה 8%; מדד הבנקים ירד 1%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שלב חדש במסחר בבורסה
היום מתחיל שלב מסחר חדש במסחר בבורסה שנקרא שלב ה-TAL (ראשי תיבות של Trading at last). שלב זה מתחיל מיד לאחר שלב הנעילה והוא נמשך כ-5-6 דקות. בשלב זה ניתן להעביר הוראות קנייה ומכירה ללא מחיר. ככל שיהיה מפגש בין קונים למוכרים הוא יבוצע לפי שער הנעילה. השלב הזה נועד בעיקר לקרנות פאסיביות - מחקות וסל שעוקבות אחרי המדדים, הן צריכות במקרים רבים להתכסות והשלב הזה מאפשר להן יותר "מרווח" כדי להתכסות ולעקוב במדויק אחרי המדדים.

למה הבנקים זינקו היום והאם זה מוצדק?
האם דיבידנד משפיע על השווי של חברה, איך זה שחלוקת דיבידנד בשיעור של 1%-1.5% ביחס לשווי, מזניקה את המניות ב-6%; ומה המחיר של הבנקים בארץ ביחס למחיר של בנקים בעולם?
בנק ישראל מאפשר לבנקים לחלק 50% מהרווח - החלטה שמזניקה את מניות הענף, אבל האם דיבידנדים באמת משפיעים על השווי? התשובה הכלכלית היא לא. אבל בפועל, יש גופים רבים שעוקבם וקונים מניות שמחלקות דיבידנדים גבוהים והם מזרימים כספים כאשר מדיניות הדיבידנד משתפרת. הביקושים מגיעים גם מגופים כאלו, אלא שלא בטוח שיש לזה הצדקה כלכלית.
הבנקים הם עסק נהדר. הם מייצרים תשואה להון של 16%-17% בזכות תחרות נמוכה במיוחד. הפיקוח על הבנקים בשם היציבות של המערכת הבנקאית, מייצר להם רווחי עתק, כי לגישתו בנקים רווחיים הם בנקים יציבים. הבעיה שהרווח שלהם הוא הפסד שלנו, אבל למשקיעים במניות הבנקים זה מצוין.
והנה עוד מתנה של המפקח על הבנקים: המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, אישר היום לבנקים לחלק דיבידנד מוגדל בשיעור של עד 50% מהרווח הנקי בגין תוצאות הרבעון השני של 2025. מדובר במהלך נקודתי שלא ברור אם יחול באופן גורף על רבעונים עתידיים. בינתיים, בכל חלוקה נוספת, הבנקים יידרשו לפנות שוב לפיקוח. אלא שמשקבע המפקח שזה אפשרי, הוא לא יכול כבר ללכת אחורה, אלא אם תנאי השוק ישתנו לרעה.
ההודעה הובילה לראלי מהיר במניות הבנקים, כאשר מדד הבנקים מזנק בכ-6% ומושך מעלה את מדד ת"א 35 שעולה בלמעלה מ-1.4%.
הערכנו כאן שרווחי הבנקים יסתכמו ברבעון ב-8.5 עד 9 מיליארד שקל - לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח. מאחר שחלק גדול ממניות הבנקים מוחזקות בידי גופים מוסדיים, המשמעות היא שקרנות הפנסיה, קופות הגמל ועמיתי קרנות ההשתלמות ייהנו מהגידול בחלוקה. במקביל, בעלי השליטה בשני הבנקים שבהם יש גרעין שליטה - מזרחי טפחות (אייל עופר והאחים וורטהיים) והבינלאומי (צדיק בינו) יקבלו דיבידנדים שמנים שמוערכים ב-300 מיליון שקל.
- לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח
- הבנקים יקרים? IBI סבורים שיש עוד 22% אפסייד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עונת
הדוחות הכספיים בבנקים תיפתח ביום שני עם פרסום דוחות הבינלאומי, ותימשך עם לאומי והפועלים ביום רביעי, ודיסקונט ומזרחי טפחות ביום חמישי. הבנקים ימשיכו להציג צמיחה בפעילות, הכנסות מימון גבוהות והפרשות נמוכות יחסית להפסדי אשראי. ברקע, האינפלציה ברבעון השני (1.3%)
תרמה לשורת הרווח, בעיקר בשל עודף נכסים צמודי מדד במאזני הבנקים. עם זאת, תרומה זו היא נומינלית בלבד.