לאומי: "הצמיחה בישראל - בפער מול צ'ילה, מקסיקו וד.קוריאה"

משיעורי צמיחה של 5%-5.5% ב-2011-2010, ירדה הצמיחה ל-2.5% ב-2015-2014 - והתחזית לא ורודה
גיא בן סימון | (10)
נושאים בכתבה לאומי לאומי

נתוני הצמיחה החלשים נוכח הירידה המתמשכת בייצוא הישראלי ממשיכים לספק כותרות. אתמול היה זה ארגון ה-OECD שחתך את הצמיחה לישראל - לאחר בנק פועלים שהקדים לעשות כך עוד בתחילת השבוע - וכעת, גם כלכלני לאומי מספקים את משנתם לגבי שעור הצמיחה הנמוך, וכותבים כי נתוני הצמיחה החלשים ברבעון הראשון הם חלק מתהליך מתמשך של ירידת מדרגה בקצב הצמיחה בשנים האחרונות, והפער מול מדינות כמו מקסיקו ודרום קוריאה - רק מתרחב.

הכלכלן יניב בר מלאומי כתב: "משיעורי צמיחה של 5%-5.5% בשנים 2011-2010, ירד קצב הצמיחה לכ-2.5% בשנים 2015-2014. כתוצאה מכך, התרחב הפער בין ישראל למדינות ה-OECD. לעת עתה, מדינות מפותחות רבות מקדימות את ישראל, בעיקר על רקע נתוני היצוא החלשים ביותר. ישנו פער צמיחה מסוים גם מול מדינות כגון: סלובקיה, צ'ילה, מקסיקו ודרום קוריאה. לא מן הנמנע שפער זה משקף בין היתר חולשה יחסית במספר גורמים מקומיים במבנה המשק הישראלי וביניהם חולשת פריון העבודה והפריון הכולל של כלל גורמי היצור". 

לא ניתן להישען על הצריכה הפרטית כמקור יחיד

"בשנים האחרונות ישנו תהליך מתמשך של חוסר איזון בהרכב הצמיחה של המשק הישראלי, המוטה בעיקר לכיוון של צריכה פרטית ובמידה מסוימת גם לפעילות של בנייה למגורים. העובדה כי המשק יכול להסתמך פחות על גידול בהיקף היצוא וההשקעות, המהווים קטר פוטנציאלי לצמיחה במשק קטן ופתוח כמו ישראל, עשויה להוות סיכון לצמיחה העתידית. להערכתנו, לא ניתן להישען על הצריכה הפרטית כמקור הצמיחה היחיד של המשק, בזמן שיתר הרכיבים נמצאים בנסיגה, שכן כמעט כל מקרה של הרעה בפעילות הכלכלית אשר תוביל לפגיעה בצריכה הפרטית, עשוי להוביל לנסיגה של ממש בתוצר. על כן, לנוכח המגמות השליליות בסחר העולמי ובחלק מגורמי הדמוגרפיה, אשר יכבידו על צמיחת המשק המקומי והעולמי בעשורים הבאים, שינוי דגשי המדיניות הכלכלית הינו הכרחי להגדלת התוצר הפוטנציאלי של ישראל ולשיפור ברמת החיים של כלל האוכלוסייה".

דרושה: מדיניות כלכלית משולבת

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    סקטור פרטי/עסקי 06/06/2016 10:53
    הגב לתגובה זו
    "נדרשים צעדים כגון: שיפור בקלות שבעשיית עסקים, בין היתר תוך צמצום מידת המורכבות הביורוקרטית; העלאת פריון העבודה והפריון הכולל באמצעות הכשרה מקצועית ממוקדת; הגדלת ההשקעה בתשתיות; מתן תמריצי מיסוי להגדלת ההשקעות במכונות וציוד חדשניים בסקטור העסקי ועוד"
  • 8.
    תמיד ש ביבי ראש ממשלה - יורדת הצמיחה (ל"ת)
    עובדה 02/06/2016 19:11
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אזרח 02/06/2016 14:26
    הגב לתגובה זו
    הציבור יחזור להשקיע חברות יוכלו לגייס כסף ועובדים.וגם מחירי הנדל״ן ירדו.בהצלחה.
  • 6.
    העסק מאוד פשוט 02/06/2016 14:07
    הגב לתגובה זו
    ביבי וכל מי שמבין קצת בכלכלה יודע את זה. יוקר המחיה ומחירי הדיור בפרט נועדו לממן את המנגנון הציבורי המנופח עם הפנסיות התקציביות שלו. גברת פלוג מחכה לפנסיה הנוחה שלה ולכן מציעה להעלות מיסים במקום לטפל בבנק ישראל ושאר החברים במגזר.
  • 5.
    ייאי 02/06/2016 10:29
    הגב לתגובה זו
    וביבי אמר:מצב הכלכלה מצויין אז זהו שאחרים אומרים שלא:" לאומי: "הצמיחה בישראל - בפער מול סלובקיה, צ'ילה, מקסיקו ודרום קוריאה" משיעורי צמיחה של 5%-5.5% בשנים 2010-2011, ירדה הצמיחה ל-2.5% בשנים 2014 - 2015, והתחזית לא ורודה". http://www.bizportal.co.il/capitalmarket/news/article/429833 וגם " "השכר הריאלי לא עלה כבר 15 שנה - מחירי הדיור והמזון מתייקרים מ-2008" פרופ' אבי וייס מנכ"ל מרכז טאוב, עם המספרים הכואבים של יוקר המחיה ומחירי הדיור - וגם פתרונות אפשריים". http://www.bizportal.co.il/general/news/article/429458 אני מאמין יותר לביבי,כי זה עוד פעם ספין של התקשורת השמאלנית והבנקים הקומוניסטים.
  • 4.
    א. ב. 02/06/2016 10:07
    הגב לתגובה זו
    רק הגדלת הייצוא יכול להגדיל את הצמיחה. מכיוון ורוב ההכנסה של משקי הבית הולכת על תשלומי משכנתא ועל שכירות, אי אפשר להישען על צמיחה שמבוססת על הצריכה הפרטית של משקי הבית. אם לא יינקטו מיד צעדים חריפים להחלשת השקל, תוך שנה מהיום הצמיחה תהיה שלילית והכלכלה הישראלית תיכנס למשבר פיננסי שכמוהו עוד לא היה.
  • 3.
    עמרם גיבור 02/06/2016 09:52
    הגב לתגובה זו
    משכורות נמוכות לעובדי קבלן.אי תוספת למשכורת יותר מ10 שנים.גרמו לפרטיים לקחת הלואות .עברו יותר מ10 שנים שאשראי לציבור גדל.לכן הצריכה הפרטית יורדת .שוק של מעסיקים הכסף שלהם בבנק ולא הולך להשקעות .אם כבר יש השקעות אז לא בארץ.
  • 2.
    צדק 02/06/2016 09:26
    הגב לתגובה זו
    אם רוב התחומים שנחשבים ליוקרטיים אין בהם עבודה או שאין טעם לעבוד בהם.1. מחשוב. שקר שקל למצוא עבודה. אפילו טובים בקושי מוצאים. מסיימי קורסים ימצאו עבודה בהתברות0.01%.2. רוח ועוד כבר שמענו.3. רופאים. יש עבודה יש שכר, אבל בשעות שרק פיל ישרוד שם.4. אפילו רופאי שיניים שמעתי שלא קל להם.המשק בנסיגה, וחזקה מאוד. אני פוחד.
  • 1.
    לילי 02/06/2016 09:23
    הגב לתגובה זו
    צמיחת המשק נסמכת על עלית מחירי הדיור . אם מנטרלים את ענף הדיור הצמיחה שלילית של 1 אחוז וזה אומר צמיחה שלילית לנפש .
  • אנשים כמוך נותנים לי תקווה בישראלים (ל"ת)
    עמוס 02/06/2016 14:48
    הגב לתגובה זו
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי 6.65%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסף

הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים

הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן

במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע. 

זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.

הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע. 

השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק. 

היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.