לאומי: "הצמיחה בישראל - בפער מול צ'ילה, מקסיקו וד.קוריאה"
נתוני הצמיחה החלשים נוכח הירידה המתמשכת בייצוא הישראלי ממשיכים לספק כותרות. אתמול היה זה ארגון ה-OECD שחתך את הצמיחה לישראל - לאחר בנק פועלים שהקדים לעשות כך עוד בתחילת השבוע - וכעת, גם כלכלני לאומי מספקים את משנתם לגבי שעור הצמיחה הנמוך, וכותבים כי נתוני הצמיחה החלשים ברבעון הראשון הם חלק מתהליך מתמשך של ירידת מדרגה בקצב הצמיחה בשנים האחרונות, והפער מול מדינות כמו מקסיקו ודרום קוריאה - רק מתרחב.
הכלכלן יניב בר מלאומי כתב: "משיעורי צמיחה של 5%-5.5% בשנים 2011-2010, ירד קצב הצמיחה לכ-2.5% בשנים 2015-2014. כתוצאה מכך, התרחב הפער בין ישראל למדינות ה-OECD. לעת עתה, מדינות מפותחות רבות מקדימות את ישראל, בעיקר על רקע נתוני היצוא החלשים ביותר. ישנו פער צמיחה מסוים גם מול מדינות כגון: סלובקיה, צ'ילה, מקסיקו ודרום קוריאה. לא מן הנמנע שפער זה משקף בין היתר חולשה יחסית במספר גורמים מקומיים במבנה המשק הישראלי וביניהם חולשת פריון העבודה והפריון הכולל של כלל גורמי היצור".
לא ניתן להישען על הצריכה הפרטית כמקור יחיד
"בשנים האחרונות ישנו תהליך מתמשך של חוסר איזון בהרכב הצמיחה של המשק הישראלי, המוטה בעיקר לכיוון של צריכה פרטית ובמידה מסוימת גם לפעילות של בנייה למגורים. העובדה כי המשק יכול להסתמך פחות על גידול בהיקף היצוא וההשקעות, המהווים קטר פוטנציאלי לצמיחה במשק קטן ופתוח כמו ישראל, עשויה להוות סיכון לצמיחה העתידית. להערכתנו, לא ניתן להישען על הצריכה הפרטית כמקור הצמיחה היחיד של המשק, בזמן שיתר הרכיבים נמצאים בנסיגה, שכן כמעט כל מקרה של הרעה בפעילות הכלכלית אשר תוביל לפגיעה בצריכה הפרטית, עשוי להוביל לנסיגה של ממש בתוצר. על כן, לנוכח המגמות השליליות בסחר העולמי ובחלק מגורמי הדמוגרפיה, אשר יכבידו על צמיחת המשק המקומי והעולמי בעשורים הבאים, שינוי דגשי המדיניות הכלכלית הינו הכרחי להגדלת התוצר הפוטנציאלי של ישראל ולשיפור ברמת החיים של כלל האוכלוסייה".
דרושה: מדיניות כלכלית משולבת
- 9.סקטור פרטי/עסקי 06/06/2016 10:53הגב לתגובה זו"נדרשים צעדים כגון: שיפור בקלות שבעשיית עסקים, בין היתר תוך צמצום מידת המורכבות הביורוקרטית; העלאת פריון העבודה והפריון הכולל באמצעות הכשרה מקצועית ממוקדת; הגדלת ההשקעה בתשתיות; מתן תמריצי מיסוי להגדלת ההשקעות במכונות וציוד חדשניים בסקטור העסקי ועוד"
- 8.תמיד ש ביבי ראש ממשלה - יורדת הצמיחה (ל"ת)עובדה 02/06/2016 19:11הגב לתגובה זו
- 7.אזרח 02/06/2016 14:26הגב לתגובה זוהציבור יחזור להשקיע חברות יוכלו לגייס כסף ועובדים.וגם מחירי הנדל״ן ירדו.בהצלחה.
- 6.העסק מאוד פשוט 02/06/2016 14:07הגב לתגובה זוביבי וכל מי שמבין קצת בכלכלה יודע את זה. יוקר המחיה ומחירי הדיור בפרט נועדו לממן את המנגנון הציבורי המנופח עם הפנסיות התקציביות שלו. גברת פלוג מחכה לפנסיה הנוחה שלה ולכן מציעה להעלות מיסים במקום לטפל בבנק ישראל ושאר החברים במגזר.
- 5.ייאי 02/06/2016 10:29הגב לתגובה זווביבי אמר:מצב הכלכלה מצויין אז זהו שאחרים אומרים שלא:" לאומי: "הצמיחה בישראל - בפער מול סלובקיה, צ'ילה, מקסיקו ודרום קוריאה" משיעורי צמיחה של 5%-5.5% בשנים 2010-2011, ירדה הצמיחה ל-2.5% בשנים 2014 - 2015, והתחזית לא ורודה". http://www.bizportal.co.il/capitalmarket/news/article/429833 וגם " "השכר הריאלי לא עלה כבר 15 שנה - מחירי הדיור והמזון מתייקרים מ-2008" פרופ' אבי וייס מנכ"ל מרכז טאוב, עם המספרים הכואבים של יוקר המחיה ומחירי הדיור - וגם פתרונות אפשריים". http://www.bizportal.co.il/general/news/article/429458 אני מאמין יותר לביבי,כי זה עוד פעם ספין של התקשורת השמאלנית והבנקים הקומוניסטים.
- 4.א. ב. 02/06/2016 10:07הגב לתגובה זורק הגדלת הייצוא יכול להגדיל את הצמיחה. מכיוון ורוב ההכנסה של משקי הבית הולכת על תשלומי משכנתא ועל שכירות, אי אפשר להישען על צמיחה שמבוססת על הצריכה הפרטית של משקי הבית. אם לא יינקטו מיד צעדים חריפים להחלשת השקל, תוך שנה מהיום הצמיחה תהיה שלילית והכלכלה הישראלית תיכנס למשבר פיננסי שכמוהו עוד לא היה.
- 3.עמרם גיבור 02/06/2016 09:52הגב לתגובה זומשכורות נמוכות לעובדי קבלן.אי תוספת למשכורת יותר מ10 שנים.גרמו לפרטיים לקחת הלואות .עברו יותר מ10 שנים שאשראי לציבור גדל.לכן הצריכה הפרטית יורדת .שוק של מעסיקים הכסף שלהם בבנק ולא הולך להשקעות .אם כבר יש השקעות אז לא בארץ.
- 2.צדק 02/06/2016 09:26הגב לתגובה זואם רוב התחומים שנחשבים ליוקרטיים אין בהם עבודה או שאין טעם לעבוד בהם.1. מחשוב. שקר שקל למצוא עבודה. אפילו טובים בקושי מוצאים. מסיימי קורסים ימצאו עבודה בהתברות0.01%.2. רוח ועוד כבר שמענו.3. רופאים. יש עבודה יש שכר, אבל בשעות שרק פיל ישרוד שם.4. אפילו רופאי שיניים שמעתי שלא קל להם.המשק בנסיגה, וחזקה מאוד. אני פוחד.
- 1.לילי 02/06/2016 09:23הגב לתגובה זוצמיחת המשק נסמכת על עלית מחירי הדיור . אם מנטרלים את ענף הדיור הצמיחה שלילית של 1 אחוז וזה אומר צמיחה שלילית לנפש .
- אנשים כמוך נותנים לי תקווה בישראלים (ל"ת)עמוס 02/06/2016 14:48הגב לתגובה זו

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?