טבע מגיבה: "הניתוח בלתי מבוסס, ונסמך על השערות שגויות" - המניה משתוללת

מיילן הפעילה היום את 'גלולת הרעל' במטרה למנוע את ההשתלטות העויינת. טבע לא מוותרת 
יוסי פינק | (10)
נושאים בכתבה טבע

חברת טבע הוציאה לפני דקות אחדות תגובה מסודרת להודעת מיילן כי הפעילה את 'גלולת הרעל' במטרה למנוע את ההשתלטות העויינת מצד טבע (לכתבה המלאה בעניין לחץ כאן). 

וכך נכתב בתגובה: "אנו חולקים לחלוטין על הניתוח מפי Stichting Preferred Shares Mylan ועל החלטתו לממש את אופציית הקנייה שלו, אשר הינם בלתי מבוססים, נסמכים על השערות שגויות ואשר לוקחים  סיכון של מניעה מבעלי המניות של מיילן ובעלי עניין אחרים את הערך הגלום בחיבור של טבע ומיילן. אנו ממשיכים להאמין כי האיחוד המוצע מהווה הזדמנות משכנעת ליצירת ערך וכן יתרונות נוספים לבעלי המניות, לקוחות, מטופלים ועובדים של שתי החברות. אנו מודעים לחוק ההולנדי, כולל היכולת של בעלי המניות של מיילן להתנגד לפעולה זו בבית המשפט, ואנו מוכנים לנקוט בצעדים הנחוצים בזמן המתאים."

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    בן ציון 25/07/2015 11:30
    הגב לתגובה זו
    קראתי באתר ספונסר שטבע רכשה קצת מניות פריגו בזמנו ב170-179 אבל אין לה מצב למנוע את פריגו כשיחליטו להמכר למילן כרגע פריגו מתעקשים לא להמכר לשום גורם ושמילן מציעה 230-240 כיום הם גם לא מסכימים אם טבע ימשיכו לרכוש מניות פריגו אז העוקץ של מילן יגמר מהר כי הם לא ירצו את טבע כספחת על הגב שלהם דרך פריגו אבל האסטרטגיה של טבע היא שלא צריך את פריגו בגלל העבר ושיש משטעי עבר וטבע לא מעוניינת לשפר את פריגו באמצעות רכישת המניות שלה בשוק מספיק היה בעבר וטבע רוצה את מיילן לא בגלל פריגו אלא בזכות עצמה ושיפור מעמדה בשוק אז נחיה ונראה מה ילד יום כל טוב לכולם
  • 8.
    נדב 24/07/2015 13:38
    הגב לתגובה זו
    היא לא נכנסה סתם לסיפור של מיילן. גלולת הרעל מנוגדת לדעת חלק מהמחזיקים המוסדיים במיילן והיא רק מעכבת ואינה מהלך סופי.
  • 7.
    יאיר 23/07/2015 20:32
    הגב לתגובה זו
    גם קצת מטופש לכתוב כותרת מפוצצת כזו פחות מדקה וחצי אחרי פתיחת מסחר בארה"ב...
  • אבי 24/07/2015 11:46
    הגב לתגובה זו
    ביזפורטל מזמן הפך להיות אתר של כותרות. כל ה"מפציץ" הרי זה משובח. מניה "משתוללת", פשוט בדיחה. על אפל כתבו שהמניה "קרסה" ו"מרעידה" את וול סטריט.
  • 6.
    ישראל 23/07/2015 18:26
    הגב לתגובה זו
    בעצם מה שמילן עושה זה ירידת ערך לבעלי המניות שלה כי העברת מניות שליטה לקרן חיצונית או קרן מיוחדת בעצם מדללת את בעלי המניות הקיימים של מילן זה כמו הצעת מדף להנפקת זכויות מניות נוספות ללא אסיפת בעלי המניות הקיימים ההנהלה לא יכולה ללכת נגד בעלי המניות הקיימים כמו בתי השקעות ועוד משקיעים במניות הקיימות ללא הסכמתם וללא תירוץ הגיוני מילא אם ההנהלה הנוכחית רוצה עוד מימון לפעולות שוטפות או לרכישות והתרחבות נוספת זה תקין אבל לשטוף את השוק בעוד מניות רק בשביל למנוע מאחרים לרכוש בשוק עוד ועוד מניות אז זה לא מסחר אלא רק מטרה אישית של בעלי אינטרס במילן על חשבון כל בעלי המניות הנוכחיים ללא התחשבות כלל וכלל בהם כאילו הם לא צד וחייבים לדלל אותם בגלל טבע זה לא הגיוני ולא מקובל בעולם העסקי לכן כל עתירה משפטית נגד המהלך הזה של דילול המחזיקים הקיימים נדון לכשלון של ההנהלה הנוכחית שמנסה הכל מכל כל למנוע מאחרים לרכוש מניות מילן בשוק כרצונם
  • 5.
    חיים 23/07/2015 17:42
    הגב לתגובה זו
    כשהים סוער מתגלים הדייגים הטובים
  • 4.
    אמרתי לכם טבע לא פראיירים (ל"ת)
    שירי 23/07/2015 17:24
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מאיר ט. 23/07/2015 17:19
    הגב לתגובה זו
    כאשר שתי חברות תרופות מתחילות להתעסק עם גלולות רעל, לך תדע מתי הן תגענה לבית המרקחת
  • 2.
    עפרה שמש 23/07/2015 16:56
    הגב לתגובה זו
    לך תדע מי צודק
  • 1.
    לטבע - תיקנו את פריגו ותקעתם את מיילן (ל"ת)
    מושיקו 23/07/2015 16:47
    הגב לתגובה זו
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

פרופ' צבי אקשטיין, צילום: שלומי יוסףפרופ' צבי אקשטיין, צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אם לא נשלב חרדים וערבים - ישראל לא תצמח"

"הבעיה הכי גדולה של המשק היא שיעור התעסוקה בחברה הערבית והחרדית", אומר פרופ' צבי אקשטיין בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. "אם לא נטפל בזה המשק ייתקע בצמיחה של 2%", והוא מזהיר: "כוח האדם האיכותי עלול לעזוב את הארץ"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צבי אקשטיין

הוועידה הכלכלית השביעית של ביזפורטל מגיעה אחרי שנתיים של מלחמה ארוכה שטלטלה את החברה וגם את הכלכלה הישראלית. זה נגע כמעט בכל שכבה מגיוסי מילואים ששבשו את שוק העבודה ועד ההוצאות הביטחוניות שהצליחו לנפח את התוצר אבל עשו את זה בצורה מלאכותית. אולם הכנסים שבבורסה לניירות ערך היה עמוס מקיר לקיר. מנכ"לים, רגולטורים וכלכלנים, לצד אנשים שהשוק בוער להם ורצו לקבל מכלי ראשון את התשובה לשאלה הגדולה. האם השיאים שראינו בשנה וחצי הזאת מגובים במה שקורה בשטח?

את הועידה פתח פרופ’ צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן הוא אחד מהקולות הרמים שניתחו את הכלכלה הישראלית לאורך המלחמה. אקשטיין לא מדבר איתנו לא על צמיחה, לא על דירוגי האשראי ואפילו לא בשוק העבודה. הוא מתחיל בביטחון. "כשאנחנו מדברים על הכלכלה הישראלית", הוא אומר לקהל, "אנחנו תמיד מתחילים בתרחיש ביטחוני, קודם אנחנו מנתחים את המצב הביטחוני ואז מוסיפים לו את השכבות הכלכליות". בשביל אקשטיין שמכהן כראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן זו נקודת המוצא להבנת כל המספרים שמתחת. "המציאות שלנו פה היא מערכת רב-חזית”, הוא מסביר, “והאסטרטגיה של ישראל השתנתה”.

הוא מספר שהמכון מתייעץ באופן שוטף עם בכירי מערכת הביטחון, בהם גבי אשכנזי וגם יעלון, "אני לא יודע אם ניצחנו או לא ניצחנו אבל ברור שאנחנו לא במדיניות של הכלה. אנחנו פועלים באופן מלא, עם אפשרות לסיבוב נוסף באיראן".

אקשטיין מתאר מציאות ארוכת טווח: בצפון, הוא אומר, “אנחנו בתוך תהליך הסדרה שדורש צבא הרבה יותר גדול ממה שהיינו”. בעזה, הוא מעריך כי מדיניות ישראל תנוע לפי התכנית שהגדיר טראמפ: “אני מניח שה-20 נקודות ייושמו בעשר השנים הקרובות. זה ייקח זמן. נהיה סביב הקו הצהוב לפחות חמש שנים, אם לא יותר”. גם בתרחיש האופטימי, הוא מציין, ישראל “תמשיך לשלוט כדי שהחמאס לא יאיים על העוטף”. “צריך לקחת את זה בחשבון”.


מכאן הוא עובר למאקרו, ומסביר שהמודל שהם בונים במכון נשען כמעט כולו על צד ההיצע של המשק, לא על הביקוש. “תעסוקה כפול פריון, זה כל הסיפור”, הוא אומר, ומדגיש שהפריון הוא הראשון לספוג פגיעה בזמן מלחמה. גיוסי המילואים, שיבושי העבודה, עומס בבית, והמשאבים שמוסטים לניהול החזית, כל אלה פוגעים ביכולת של המשק לייצר. אבל הפגיעה אינה אחידה: היא מושפעת מאוד מהמבנה הענפי של הכלכלה הישראלית.