פרסום ראשון

מחיקת רג'נסי רק מסתבכת: בעל מניות הגיש בקשה לתביעה ייצוגית נגד חג'ג'

שבוע לאחר השלמת הצעת הרכש בנזיד עדשים - מחזיק מניות החליט לפנות לערכאות משפטיות - כמה לדעתו שווה החברה?
תומר קורנפלד | (7)

בשבוע שעבר כתבנו כאן ב-Bizportal על המהלך של האחים חג'ג' למחיקת מניות רג'נסי ממסחר בנזיד עדשים. היום מתברר כי בעלי המניות של חברת רג'נסי מיהרו לפעול והגישו בקשה לתביעה ייצוגית כנגד קבוצת חג'ג'. היקף התביעה הייצוגית המשוער הוא כ-5.97 מיליון שקל. הבקשה הוגשה לבית המשפט המחוזי - המחלקה הכלכלית בתל אביב על ידי עו"ד רונן עדיני. לידיעה המקורית מתאריך 9.2.2014

כזכור, האחים חג'ג פרסמו הצעת רכש לרכישת אחזקות הציבור (10%) בחברת רג'נסי במחיר של 20 אגורות. ההעה נענתה בין היתר בשל בעל מניות מיעוט - חברת מודגל תעשיות של דיוויד פדרמן שהחזיקה ב-4.9% מהמניות ונענתה להצעה.

הערכת שווי שהוגשה לבית המשפט המבוססת על חוות דעת של מומחה קובעת כי השווי ההוגן של המניה במספר דרכי חישוב הוא סביב 48.7-48.9 אגורות. בתוספת מקדם מוניטין של 15% המחיר ההוגן של ההצעה למחיקת החברה כבר מטפס ל-56.2 מיליון שקל אגורות למניה. מכאן נגזר תוספת תשלום של 5.97 מיליון שקל לכל מי שלא נענה להצעת הרכש.

מי זכאי לקבל פיצוי ?

חברת רג'נסי היא חברת בת של חג'ג' ופועלת בתחומי הנדל"ן בישראל בדרך של ניהול וארגון של קבוצות רכישה. החברה מתמחה בפרויקטי יוקרה למגורים ומשרדים ופרוייקטים מורכבים במיקומי פריים לוקיישן, בעיקר באזור תל אביב. בידי החברה נמצאים שבעה פרוייקטים בתחום קבוצות הרכש לבניית מעל 400 יחידות דירות וכ-25,000 אלפי מ"ר של משרדים.

מניות החברה נסחרו ברשימת השימור במחיר של 24 אגורות טרום הצעת הרכש ואילו זו הוגשה בדיסקאונט של 17% על מחיר המניה בשוק (20 אגורות). התובע טוען כי פנה לחברה והציע להם לבחון מהלכים ליציאת החברה מרשימת השימור באמצעות הנפקת כתבי אופציה לחצי שנה הנושאים מחיר מימוש של 35 אגורות. התובע טוען כי החברה דחתה את ההצעה.

כעת, בית המשפט ייאלץ להכריע מהו השווי האמיתי של החברה ואם יתברר כי הצעת הרכש הוגשה במחיר שאינו הוגן - ייאלצו האחים חג'ג' לשלם פיצוי לבעלי המניות שלא נענו להצעה. על פי מפרט הצעת הרכש ועל פי החוק, משקיעים אשר נענו להצעת הרכש - לא יוכלו ליהנות מהפיצוי ככל שיתקבל.

מקבוצת חג'ג' נמסר: "התביעה טרם התקבלה אצלנו, לכשתגיע אנו נלמד אותה ונגיב. מוכרים לנו אותם זריזים שאצים רצים להגיש תביעות ייצוגיות מהירות ובסכומים אסטרונומיים שמתבררות כחסרות בסיס. נזכיר כי רק לפני מספר חודשים נדחתה בנקל תביעה כזו על סך 25 מיליון שקלים שהוגשה נגד קבוצת חג'ג'".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    דן 16/02/2014 19:37
    הגב לתגובה זו
    הנייר נסחר 12 אג לפני מספר חודשים זה שפימפמו אותו לאן שפימפמו לא אומר שזה השווי שלו עובדה שלמעלה מ 95% נענו
  • 4.
    עושק המיעוט קלאסי (ל"ת)
    יעל 16/02/2014 17:27
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שני אחים מסוכנים לא הייתי קונה מסטיק אצלם (ל"ת)
    תומר 16/02/2014 14:37
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מי שגוזל לא יזכה 16/02/2014 12:35
    הגב לתגובה זו
    מבקשים פיצוי של כ 6 מליון ...למרות שבאמת צריכים לקבל פיצוי גדול יותר וכמעט פי 3 .חזק ואמץ ותצליח .
  • 1.
    pan 16/02/2014 12:11
    הגב לתגובה זו
    לחברה יש הפסדים מצטברים של עשרות מיליונים שווה המון שלא נלקח בחשבון,,, אנחנו שישבנו שנים ואכלנו הפסדים רק עכשיו התחלנו להינות מרווחים ובאים מוחקים אותה ברבע מחיר
  • הכרישים מנצלים כל היזדמנות והנהלת הבורסה רדומה זה המצב (ל"ת)
    אזרח 16/02/2014 13:35
    הגב לתגובה זו
  • על פניו ניראה שנעשה עוול וגזל צדק יעשה רק בבית המישפט (ל"ת)
    ציון מהפריפריה 16/02/2014 12:32
    הגב לתגובה זו
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את השיא?

הבנקים מחקו 3.1%, חברות הביטוח 4.3%; נתניהו חשב שהוא יכול לתקן את הנזק אבל זה הולך להיות קשה. הבידוד מול אירופה מפחיד את המשקיעים

מערכת ביזפורטל |

הבורסה סגרה בירידות. ירידות של עד 2.3% בהובלת ת"א 90. תחילת היום היתה חיובית אחרי "המלצת הקנייה" של נתניהו לבורסה, אבל ככל שהמשקיעים קראו בין השורות את ההמלצה, הם הפנימו שהסיכונים גדולים. אל על ירדה ב-5.5%  מדד הביטוח נפל 4.3%, הבנקים ירדו ב-3.1%. בנוסף, הביטחוניות עצמן שהיו בעין סערת נאום ספרטה, ירדו בחדות ובראשן אלביט שהשילה 5.3% או 4.5 מיליארד שקל, ואחריה אימקו נקסט ויז'ן וסולרום, כולן צפויות להיכלל במדד הביטחוניות שיושק בנובמבר

גם הנדל"ן ירד, כשהמדד עצמו ירד 2.2% והסקטור כולו ירד, בהובלת עזריאלי שירדה 3%. מצד שני: נייס עלו ב4.8% וארית בכ-2%.


ראש הממשלה בנימין נתניהו דיבר על בידוד גלובלי. זה הפחיד את הציבור ואת המשקיעים. השוק התחיל לרדת. נתניהו עשה סיבוב פרסה, אבל למה שמשקיעים עכשיו ייכנסו לשוק כאשר הם מבינים שיש סיכון מאוד גדול לבידוד עולמי. אנחנו חוזרים 40-50 שנה אחורה, אולי היצוא והיבוא עם אירופה ייפגעו. ראש ממשלה לא יכול להגיד משהו ולחזור בו. דמיינו שמנכ"ל של חברה יגיד - אנחנו מנמיכים ציפיות ובגלל שהמניה ירדה הוא חוזר לשוק ואומר - לא הבנתם אותי, התכוונתי שרק מול הודו המכירות יירדו, אנחנו בצמיחה, המניה מצוינת. 

הינו "שוחטים" את המנכ"ל. אז המנכ"ל הפעם הוא נתניהו והוא לא מצליח להרגיע. ההיפך - הוא משדר חוסר אמון. 


במקביל גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמות ירידות בשערי האגרות כשהתשואות מטפסות בהתאמה - אג"ח ממשלתית שקלית בריבית קבועה ל-11.1 שנים שעלתה בתחילת היום עד 0.3% עברה לירידות של כ-0.4% ונסחרת בריבית ברוטו של 4.46%


דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?