דויטשה בנק בהמלצת 'החזק' על מניית כיל - מה מחיר היעד?
אחרי שמניית כיל נפלה בכ-36% בתוך 12 חודשים, דויטשה בנק הוציא הבוקר סקירה על המנייה עם המלצת "החזק" במחיר יעד של 27 שקלים למניה - לעומת מחיר בסיס של 28.3 שקל בפתיחת המסחר הבוקר. כיל היא חברה בת של חברה לישראל הנמצאת בשליטת משפחר עופר.
מחיר היעד דיסקאונט של 4.5% לעומת מחיר הבסיס הבוקר ודיסקאונט של 3% לעומת המחיר בבורסה בכתיבת הסקירה - יום רביעי שעבר. גם ההמלצה הקודמת של דויטשה בנק לכיל הייתה 'החזק'.
הדר אושרת: "האירועים שעלולים להשפיע לרעה כבר מתומחרים בנייר"
מנהל חדר המסחר של דויטשה בנק ישראל הדר אושרת: "מחירי האשלג ממשיכים להכביד על שוק הדשנים, אך תופעה זו מקוזזת בחלקה עם העלייה בכמויות הנמכרות בהודו וסין. המשקיעים הזרים עוקבים אחר מנית כיל ומתנהלים בין שני קטבים: האחד שנוגע לוועדת ששינסקי והשפעתה על רמת התגמולים שאותה תידרש כיל לשלם לקופת המדינה, אך מנגד הם מושפעים לחיוב ממהלכי הייעול האגרסיביים אותם נוקטת הנהלת כיל.
בכל מקרה, התחושה בקרב הזרים כיום היא שמרבית האירועים שעלולים להשפיע לרעה מתומחרים בנייר בצורה כזו או אחרת ושינוי בסטטוס קוו יכול בעיקר להשפיע לטובה - אם ברמת המאקרו תוך גידול בסיכויי שיתוף הפעולה ביו אורקלי ובלארוסקלי או תוצאה פחות שלילית ממה שצפו מלכתחילה בוועדת ששינסקי 2".
- המומלצות של דויטשה למחצית הבאה: 17 מניות, 4 סקטורים
- "מניות אירופה מעולם לא היו זולות יותר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צפי למכירות בהיקף של 1.385 מיליארד דולר ברבעון האחרון של 2013
כיל, בניהולו של סטפן בורגס, עדיין לא פרסמה את התוצאות לרבעון האחרון של 2013. את החודשים ינואר-ספטמבר סיימה עם הכנסות של 4.855 מיליארד דולר ורווח נקי של 699 מיליון דולר. בחודש פברואר תפרסם כיל דיווח מקדים של התוצאות לסיכום שנת 2013.
לדברי האנליסטים טים ג'ונס ומרטין דאונוודי, "אנו חוזים כי ה-Ebitda של תוצאות הרבעון הרביעי של 2013 יירדו ב-15% ל-202 מיליון דולר זאת לאור תוצאות חלשות של Potash. אנו מצפים מהנהלת כיל לנקוב במספרים, תוך הדגשת השיפור הקל בהיקפי המכירות של פוטאש, זאת כאשר רמות המחירים נשארות תחת לחץ בשל היצע רב ומתמשך בשוק האשלג".
תחזית המכירות של דויטשה בנק לרבעון הרביעי של 2013: מכירות של 1.385 מיליארד דולר ורווח נקי של 156 מיליון דולר - ירידה של 25% לעומת רווח של 209.5 מיליון דולר ברבעון האחרון של 2012.
- חוסר היציבות הניהולי בנופר נמשך: סמנכ"ל הכספים ניר פלג עוזב אחרי שלושה חודשים בלבד
- חברת DSIT רוצה להנפיק בבורסה בת"א; רפאל היא המחזיקה הגדולה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
צרות לכיל גם בישראל: שומת מס של 230 מיליון דולר ושביתות עובדים
אם לא די בצרות מחו"ל, כיל קיבלה בחודש שעבר שומת מס לשנים 2009-2011 - נדרשת לשלם סכום נוסף של 230 מיליון דולר.
ביום חמישי אושר סכסוך עבודה במפעלי ים המלח על-ידי מזכירות ההסתדרות במרחב הנגב. מפעלי ים המלח מצטרפים בזאת לשאר מפעלי כיל שבנגב, המחזיקים גם הם סכסוכי עבודה, בעקבות תוכנית ההתייעלות במפעלי כיל שנעשית ללא תיאום עם נציגות העובדים והוועדים.
- 4.כיל בדרך צפונה,,,, וחזק (ל"ת)משקיע 12/01/2014 16:58הגב לתגובה זו
- 3.ברכה והצלחה לכיל שיעלו מעלה ומעלה (ל"ת)אנונימי 12/01/2014 13:06הגב לתגובה זו
- 2.dw 12/01/2014 12:00הגב לתגובה זומה שדויטשה מספרים בעצם זה שכיל צפויה להציג רווח נקי של 500 מלש"ח לערך. ok, אמנם זה נמוך מה 620 של Q4 קודם, אבל הרבה הרבה יותר טוב מ Q3 הזוועתי, בו כיל הציגה לנו רווח של 275 מלש"ח בלבד, מה שפגע לי אנושות בדיבידנד הרבעוני. :-( אם אפשר עכשיו יהיה לקבל בבקשה 30 אגורות אני כמשקיע קטן אהיה ממש מרוצה (1% מהנכס, שזה 4% שנתי, קצת יותר טוב מדירה להשקעה) לאורך זמן 500 מלשח רבעוני זה אכן לא טוב, ונקווה כי בעתיד יחזרו להציג רווח רבעוני של למעלה ממיליארד, מה שיוכל להחזיר את הדיבידנד לרמות הפינוק של העבר (60 אגורות לרבעון זה פנטסטי בשביל נכס מניב שעולה 28 שקל ) :-) בשביל בינתיים אני יכול לחיות בסדר עם 500 מלש"ח ו 30 אגורות דיבידנד. מחזיק ולא ממליץ
- 1.חח... הם רוצים לקנות בזול. הקרטל הרוסי עוד מעט חוזר. (ל"ת)אל תמכרו. חכו להודעה 12/01/2014 10:53הגב לתגובה זו

3 הערות על הנפקת ארית
על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?
ארית ארית תעשיות -3.82% ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור; הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת.
כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל. אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף
1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים.
יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע.
2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה.
- הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקשה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.
זהב וכסףזהב וכסף שוברים שיאים כשהמתיחות בעולם והציפיות להורדות ריבית ברקע
המתכות מטפסות לשיאים חדשים עם תמחור של שתי הורדות ריבית בארה״ב ב-2026 ועם עליית פרמיית הסיכון סביב ונצואלה, רוסיה ואוקראינה
הזהב זהב 1.94% והכסף כסף 1.69% מטפסים לשיאים היסטוריים, על רקע שילוב שמקבל עכשיו יותר משקל בשוק. מצד אחד, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב מקטינות את האטרקטיביות של נכסים נושאי ריבית ביחס למתכות שלא מייצרות תשואה שוטפת. מצד שני, חיכוך גיאופוליטי סביב אנרגיה ונתיבי שיט מחזיר את השפה של נכסי מקלט, כלומר נכסים שנוטים למשוך ביקוש כשעולה מפלס הסיכון בשווקים, גם אצל סוחרים שמסתכלים בעיקר על טווח קצר.
במהלך המסחר הזהב מטפס ביותר מ-1.5% ושובר את השיא הקודם שנקבע באוקטובר, כשהוא עולה מעל 4,381 דולר לאונקיה. הכסף מזנק בשיעור חד יותר ומגיע עד כ-3.4% במהלך היום, כשהוא מתקרב ל-70 דולר לאונקיה. שתי המתכות מתקדמות לעבר השנה החזקה ביותר במונחים שנתיים מאז 1979.
הפד׳ חוזר לקדמת הבמה והורדות הריבית עוברות לתמחור
הדחיפה המרכזית מגיעה מהציפיות סביב הפדרל ריזרב. סוחרים מתמחרים שתי הורדות ריבית במהלך 2026, והקו הזה מקבל רוח גבית גם מהמסר הפוליטי בוושינגטון. הנשיא דונלד טראמפ מקדם עמדה בעד מדיניות מוניטרית מרחיבה יותר, והשווקים קולטים את זה כעוד גורם שמחזק את ההסתברות לסביבת ריבית נמוכה יותר בהמשך.
הרקע המאקרו כלכלי תומך בסיפור דרך נתונים שמרככים את התמונה בארה״ב. צמיחה חלשה יותר בשוק העבודה ואינפלציה נמוכה מהצפוי בנובמבר מחזקים את הנרטיב של עוד הקלות, וברגע שהריבית הצפויה יורדת העלות האלטרנטיבית של החזקת מתכות נראית נמוכה יותר. זה בולט במיוחד מול אג״ח קצרות שמושפעות מהריבית המיידית, בעוד זהב וכסף לא משלמים ריבית.
- הזהב בדרך לשיא היסטורי, הפלטינה מזנקת: שוק המתכות מגיב לריבית ולמתיחות הגלובלית
- מחיר הכסף חצה את רף 60 הדולר לאונקיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיחות סביב נפט וים תיכון מחזירה לשוק את פרמיית ה״מקלט״
במקביל למדיניות הריבית, נכנס לשוק עוד גורם שמוסיף עצבים. ארה״ב מחמירה צעדים שמצמצמים בפועל את יכולת יצוא הנפט של ונצואלה, כחלק מהידוק הלחץ על ממשלת הנשיא ניקולאס מדורו. בשווקים מפרשים את זה כנקודת חיכוך שעלולה לחלחל למחירי אנרגיה, למגבלות סחר ולזעזועים במסלולי תשלום ושרשראות אספקה.
