סימנים לסוף המיתון: סקר ה-ZEW בגרמניה זינק לשיא של 5 חודשים
סימנים שכלכלת אירופה מתאוששת מהמיתון הארוך: גל של נתוני מאקרו שטף היום את אירופה ובראשם סקר ה-ZEW של גוש האירו ושל גרמניה, שמעיד על סנטימנט המשקיעים ועל הציפיות העתידיות שלהם. בתגובה, מתחזקות העליות במדדים המרכזיים והאירו מטפס לרמה של 1.33 דולר.
שני סקרים אלו שקפצו מעל לתחזיות בשוק מעידים על שיפור גדול יותר בתנאים הכלכליים ביבשת הישנה ביחס לשיפור שנרשם בגרמניה, המדינה שלמעשה מהווה את קטר הצמיחה שמושך את אירופה מהמיתון הארוך בו שקעה.
סקר ה-ZEW בגוש האירו קפץ ל-44 נקודות באוגוסט לעומת צפי לעלייה מתונה יותר לרמה של 37.4 נקודות, לאחר שביולי עמד על 32.8 נקודות בלבד. בגרמניה זינק סקר ה-ZEW ל-42 נקודות, שיא של 5 חודשים, לעומת צפי לעלייה לרמה של 40 נקודות, לאחר שבחודש הקודם עמד על 36.3 נקודות.
"יתכן שסימנים ראשונים לכך שהמיתון במדינות המובילות באירופה מסתיים, תרמו לעליית האינדיקטורים. זה גם משתקף בעלייה החדה בציפיות הכלכליות לגוש האירו. יותר מכך, האופטימיות הכלכלית נתמכת על המתצב הכלכלי הנוכחי בגרמניה שגם הוא השתפר באוגוסט", נמסר מהמרכז המחקר לכלכלה האירופית שבסיסו במנהיים ובו נאספים נתוני הסקרים.
על פי ההערכות של ממשלת גרמניה יתכן שהצמיחה בגרמניה עלתה על התחזיות של הכלכלנים בשוק ברבעון השני ל-0.75% לעומת צפי ל-0.6%, והצליחה למשוך את כלכלת הגוש של 17 המדינות מירידות שנמשכו במשך 6 רבעונים ברציפות. נתון הצמיחה יפורסם מחר.
השיפור הינו על רקע ההאצה בצמיחת הכלכלה האמריקנית, השיפור במגמת הייצור והיצוא מסין, מה שמעיד על כך שהכלכלה העולמית מתאוששת.
- 2.משה. ששון ישר 14/08/2013 07:12הגב לתגובה זומישהוא או מישהיא יכולים לסייע לי? אני סוחר מקצועי בבורסת תל אביב שרוצה לגדול לכן אני יוצא לסבב גיוסי הון אבל מה היא השיטה לגייס הון? הטל שלי 0532855155
- 1.מה שבטוח ישראל לא נמצאת בעולם הזה (ל"ת)בכר 13/08/2013 13:53הגב לתגובה זו
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה -1.92% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
