בשקט בשקט: היקף הרכישות של פישר בשוק המט"ח באפריל - 530 מיליון דולר
כנראה שפישר בכל זאת היה נוכח בשוק המט"ח בחודש החולף, מעבר למה שנראה היה. התקשורת דיווחה בשבועות האחרונים על 3 ימים בהם בנק ישראל רכש דולרים אבל המספרים עליהם דובר היו נמוכים מהמספר שנחשף היום ע"י בנק ישראל כחלק מהדו"ח החודשי בעניין שוק המטבע.
530 מיליון דולר רכש בנק ישראל במהלך חודש אפריל, זאת לאחר שבמהלך מארס לא רכש ולו דולר אחד. הרכישות לא הצליחו להעלות את שער המטבע האמריקני שנחלש במהלך החודש בשיעור של כ-1.5%, אך אולי מיתנו את מהלך הירידות.
בכדי לקבל פרופורציות לגבי היקף שוק המט"ח וחלקו של בנק ישראל, נציין כי מנתוני בנק ישראל על העסקאות שבוצעו במט"ח עם הבנקים המקומיים בחודש אפריל עולה כי נפח המסחר הכולל במט"ח (כולל עסקאות המרה, עסקאות החלף, עסקאות קרוס סוואפ ועסקאות באופציות מט"ח) הסתכם ב-92.307 מיליארד דולר, גידול של כ-16.5% ביחס להיקף הכולל של העסקאות במט"ח שבוצעו בחודש מארס והסתכמו בכ-79.2 מיליארד דולר.
עם זאת, כוחו של בנק ישראל הוא בכך שרכישותיו מתבצעות ברגע נתון ובאופן פתאומי - דבר שגורר קפיצה במהלך המסחר. לעניין זה נציין כי בממוצע יומי (לפי 20 ימי מסחר בחודש) נפח המסחר במט"ח הסתכם ב-4.615 מיליארד דולר, עלייה של כ-5% לעומת נפח המסחר היומי הממוצע שנרשם במארס שעמד על 4.399 מיליארד דולר.
מתוך הסה"כ הנ"ל עולה כי השחקנים הזרים היו מעורבים במידה גדולה מאוד בשוק המט"ח הקומי, כאשר פעילותם של תושבי החוץ בשוק המט"ח המקומי הסתכמה בכ-40.3 מיליארד שקל, רובם (39.33 מיליארד דולר) בוצעו על ידי מוסדות פיננסים זרים, עלייה של 18% ביחס לנפח המסחר שריכזו הזרים בשוק המט"ח המקומי במארס.
- 7.יחזקאל 09/05/2013 14:21הגב לתגובה זואני קונה מליון דולר ויוצא מהמדינה וקונה סוויטה במנהטן
- 6.הורדת ריבית חדה (לתקופה מוגבלת) ומס על הון ספקולטיבי (ל"ת)רק זה יעזור! 08/05/2013 17:26הגב לתגובה זו
- 5.למה לא קובעים גבולות בחוק? (ל"ת)נועם 08/05/2013 15:25הגב לתגובה זו
- 4.יצחק 08/05/2013 12:52הגב לתגובה זולא יעזור שום כלום הדולר ירד וירד
- 3.נפיח 08/05/2013 12:20הגב לתגובה זוולהטיל מס על שכירות ככל הכנסה
- 2.אולי תדחוף לשם את היד . (ל"ת)בא 08/05/2013 12:05הגב לתגובה זו
- 1.מדינה חרה (ל"ת)אפי 08/05/2013 11:55הגב לתגובה זו
עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל
ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו?
אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.
יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.
מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.
ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית.
- ינאי רצה כדורסל אבל קיבל ניהול - לאן הולכת נופר אנרגיה?
- המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0.1% מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).
משרד התקשורת בדרך לביטול ההפרדה המבנית - בשורה גדולה לבזק
מאז תחילת ההפרדה המבנית בבזק, השוק עבר מהפכה: נכנסו שחקנים חדשים, פריסת הסיבים יותר מ-90% וקווים, טלוויזיה וסלולר התמזגו לשירות אחיד - לאן זה יקח את חברת התקשורת הגדולה בישראל? עדכון: צו מניעה זמני הוצא נגד בזק אונליין בעניין התשלום מהמדינה על הפעלת
מוקד האזרחים הוותיקים
מניית בזק בזק 1.86% מטפסת בבורסה, בעקבות פרסום קול קורא חדש של משרד התקשורת לבחינה מחודשת של חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. זה יכול להיות דרמטי מאוד בשביל בזק, אם ההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
ההפרדה המבנית הוטלה על בזק בראשית שנות ה-2000, כדי למנוע ריכוז כוח ולשמור על התחרות. באותה תקופה, בזק שלטה כמעט לבד בתשתיות התקשורת הקוויות בישראל - צינורות, תעלות, וארונות תקשורת - ולכן היא נדרשה להפריד את החברות כך שלא תנצל את כוחה בשוק לרעת המתחרות.
עם השנים השתנה השוק. תשתיות הנחושת מוחלפות בפריסת סיבים אופטיים, נכנסו שחקנים חדשים כמו פרטנר ואחרים, והגבולות בין אינטרנט, טלוויזיה וסלולר היטשטשו. במשרד התקשורת טוענים שכיום ההפרדה המבנית הפכה בעיקר לנטל על בזק, שמוגבלת בשיווק חבילות משולבות ("באנדלים") תחת מותג אחד - בניגוד למתחרות סלקום, פרטנר והוט.
שלוש חלופות
לפי הקול הקורא שפורסם היום, משרד התקשורת שוקל שלוש חלופות עיקריות: ביטול מלא של ההפרדה המבנית; מעבר להפרדה פונקציונלית, שתשמור על יחידה סיטונאית נפרדת בתוך בזק; או הפרדת בעלות מלאה על התשתיות הפיזיות. בעוד שהחלופות מוצגות לציבור זה נראה שבמשרד נוטים לבחון ברצינות בעיקר את האפשרות הראשונה - ביטול ההפרדה הקיימת. במשרד מציינים כי רמת פריסת הסיבים בישראל עומדת כיום על יותר מ-90% ממשקי הבית, והרגולציה החדשה כבר מבטיחה גישה שוויונית לתשתיות. במילים אחרות, הנימוק ההיסטורי להפרדה - החשש ממונופול של בזק - כבר לא קיים.
- מנכ"ל משרד התקשורת: "95% ממשקי הבית בישראל כבר נגישים לסיבים אופטיים"
- מאות אלפי שקלים הושבו לצרכנים בעקבות תלונות, כך בדוח פניות הציבור בטלקום 2024
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשרד התקשורת מדגישים שהמהלך נבחן מנקודת מבט רחבה - לא רק דרך שיקולי תחרות, אלא גם תוך בחינת התרומה של ההפרדה ליעילות, להשקעות ולחדשנות. ביטול ההפרדה, טוענים, עשוי לאפשר למפעילים להשקיע יותר בתשתיות, לשפר את השירות ולתת מענה מהיר יותר לתקלות.
