בשקט בשקט: היקף הרכישות של פישר בשוק המט"ח באפריל - 530 מיליון דולר
כנראה שפישר בכל זאת היה נוכח בשוק המט"ח בחודש החולף, מעבר למה שנראה היה. התקשורת דיווחה בשבועות האחרונים על 3 ימים בהם בנק ישראל רכש דולרים אבל המספרים עליהם דובר היו נמוכים מהמספר שנחשף היום ע"י בנק ישראל כחלק מהדו"ח החודשי בעניין שוק המטבע.
530 מיליון דולר רכש בנק ישראל במהלך חודש אפריל, זאת לאחר שבמהלך מארס לא רכש ולו דולר אחד. הרכישות לא הצליחו להעלות את שער המטבע האמריקני שנחלש במהלך החודש בשיעור של כ-1.5%, אך אולי מיתנו את מהלך הירידות.
בכדי לקבל פרופורציות לגבי היקף שוק המט"ח וחלקו של בנק ישראל, נציין כי מנתוני בנק ישראל על העסקאות שבוצעו במט"ח עם הבנקים המקומיים בחודש אפריל עולה כי נפח המסחר הכולל במט"ח (כולל עסקאות המרה, עסקאות החלף, עסקאות קרוס סוואפ ועסקאות באופציות מט"ח) הסתכם ב-92.307 מיליארד דולר, גידול של כ-16.5% ביחס להיקף הכולל של העסקאות במט"ח שבוצעו בחודש מארס והסתכמו בכ-79.2 מיליארד דולר.
עם זאת, כוחו של בנק ישראל הוא בכך שרכישותיו מתבצעות ברגע נתון ובאופן פתאומי - דבר שגורר קפיצה במהלך המסחר. לעניין זה נציין כי בממוצע יומי (לפי 20 ימי מסחר בחודש) נפח המסחר במט"ח הסתכם ב-4.615 מיליארד דולר, עלייה של כ-5% לעומת נפח המסחר היומי הממוצע שנרשם במארס שעמד על 4.399 מיליארד דולר.
מתוך הסה"כ הנ"ל עולה כי השחקנים הזרים היו מעורבים במידה גדולה מאוד בשוק המט"ח הקומי, כאשר פעילותם של תושבי החוץ בשוק המט"ח המקומי הסתכמה בכ-40.3 מיליארד שקל, רובם (39.33 מיליארד דולר) בוצעו על ידי מוסדות פיננסים זרים, עלייה של 18% ביחס לנפח המסחר שריכזו הזרים בשוק המט"ח המקומי במארס.
- 7.יחזקאל 09/05/2013 14:21הגב לתגובה זואני קונה מליון דולר ויוצא מהמדינה וקונה סוויטה במנהטן
- 6.הורדת ריבית חדה (לתקופה מוגבלת) ומס על הון ספקולטיבי (ל"ת)רק זה יעזור! 08/05/2013 17:26הגב לתגובה זו
- 5.למה לא קובעים גבולות בחוק? (ל"ת)נועם 08/05/2013 15:25הגב לתגובה זו
- 4.יצחק 08/05/2013 12:52הגב לתגובה זולא יעזור שום כלום הדולר ירד וירד
- 3.נפיח 08/05/2013 12:20הגב לתגובה זוולהטיל מס על שכירות ככל הכנסה
- 2.אולי תדחוף לשם את היד . (ל"ת)בא 08/05/2013 12:05הגב לתגובה זו
- 1.מדינה חרה (ל"ת)אפי 08/05/2013 11:55הגב לתגובה זו

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
