כנראה שפישר בכל זאת היה נוכח בשוק המט"ח בחודש החולף, מעבר למה שנראה היה. התקשורת דיווחה בשבועות האחרונים על 3 ימים בהם בנק ישראל רכש דולרים אבל המספרים עליהם דובר היו נמוכים מהמספר שנחשף היום ע"י בנק ישראל כחלק מהדו"ח החודשי בעניין שוק המטבע.

530 מיליון דולר רכש בנק ישראל במהלך חודש אפריל, זאת לאחר שבמהלך מארס לא רכש ולו דולר אחד. הרכישות לא הצליחו להעלות את שער המטבע האמריקני שנחלש במהלך החודש בשיעור של כ-1.5%, אך אולי מיתנו את מהלך הירידות.

בכדי לקבל פרופורציות לגבי היקף שוק המט"ח וחלקו של בנק ישראל, נציין כי מנתוני בנק ישראל על העסקאות שבוצעו במט"ח עם הבנקים המקומיים בחודש אפריל עולה כי נפח המסחר הכולל במט"ח (כולל עסקאות המרה, עסקאות החלף, עסקאות קרוס סוואפ ועסקאות באופציות מט"ח) הסתכם ב-92.307 מיליארד דולר, גידול של כ-16.5% ביחס להיקף הכולל של העסקאות במט"ח שבוצעו בחודש מארס והסתכמו בכ-79.2 מיליארד דולר.

עם זאת, כוחו של בנק ישראל הוא בכך שרכישותיו מתבצעות ברגע נתון ובאופן פתאומי - דבר שגורר קפיצה במהלך המסחר. לעניין זה נציין כי בממוצע יומי (לפי 20 ימי מסחר בחודש) נפח המסחר במט"ח הסתכם ב-4.615 מיליארד דולר, עלייה של כ-5% לעומת נפח המסחר היומי הממוצע שנרשם במארס שעמד על 4.399 מיליארד דולר.

מתוך הסה"כ הנ"ל עולה כי השחקנים הזרים היו מעורבים במידה גדולה מאוד בשוק המט"ח הקומי, כאשר פעילותם של תושבי החוץ בשוק המט"ח המקומי הסתכמה בכ-40.3 מיליארד שקל, רובם (39.33 מיליארד דולר) בוצעו על ידי מוסדות פיננסים זרים, עלייה של 18% ביחס לנפח המסחר שריכזו הזרים בשוק המט"ח המקומי במארס.