נייס השיקה מע' וידאו במטרו בבנגלור בו נוסעים 1.2 מ' איש ביום
מערכת הרכבות של הודו היא אחת העסוקות והעמוסות בעולם, וכל פרויקט בה נחשב לפרויקט גדול, גם כשמדובר בפרויקט טכנולוגי שבמסגרתו עוקבים מפקחים ומנתחים באמצעות מצלמות וידאו אחר תנועת הנוסעים ברכבת בתחנותיה ובפסיה - וזו בהחלט פעילות המונית.
חברת נייס הודיעה היום (ב') כי תאגיד רכבת המטרו של בנגלור השיק בהצלחה את פתרונות האבטחה של נייס ברכבת המטרו 'נאמה' כולל הטמעתם המלאה במרכז הבקרה ובשש תחנות מטרו.
רכבת המטרו נאמה צפויה לשרת 1.2 מיליון נוסעים מדי יום כבר בשנת 2013 עם תפוסה של 40,000 נוסעים בשעות ובקווי השיא. החברה לא מסרה את היקפו הכספי של הפרויקט אך ניתן להניח כי מדובר בפרויקט גדול.
על פי הודעת החברה, הפתרון המוצע שכולל מעקב וניתוח וידאו מבוסס IP של נייס, יסייע לרכבת המטרו של בנגלור שנקראת 'נאמה' להגביר את בטיחות הנוסעים, לאבטח את פסי הרכבת ולהבטיח את היעילות התפעולית תוך עמידה בדרישות הרגולטוריות.
בנוסף למערכת ניהול הוידיאו המתקדמת המנטרת את תחנות המטרו והרציפים, הפתרון כולל ניתוח וידיאו המספק איתור אוטומטי של כניסה לא מורשית למיקומים ספציפיים לאורך פסי הרכבת ובאזורים מוגבלים. כמו כן, הפתרון יאפשר בקרת צפיפות באמצעות ניטור צפיפות יתר וזמני שהייה בתורים בתחנות השונות. פתרון ניתוח הוידיאו של נייס מאפשר הגדרה מראש של פעולות בכל מצלמת מעקב כולל הפעלתה בטווחי זמן ספציפיים לשימוש אופטימלי במשאבים וחיסכון בעלויות התפעול. הפתרון המשולב של נייס מקנה גם גישה למערכת למספר רב של סוכנויות ובכך מאפשר שיתוף פעולה בין מפעילי רכבת המטרו נאמה וכוחות המשטרה.
"השלמת אבן דרך ראשונה וחשובה זו ברכבת המטרו של בנגלור היא עדות חזקה לשותפות ולשיתוף הפעולה שנוצרו בין נייס לתאגיד הרכבת", אמר ירון צואלה נשיא החטיבה הבטחונית וסמנכ"ל בכיר לתפעול עסקי בנייס. "ההבנה העמוקה שלנו של צרכי שוק התחבורה הציבורית ההולך וגדל מאפשרת לנו לספק את הפתרון הטוב ביותר המבוסס על הטכנולוגיה הייחודית שלנו. נייס תמשיך להתמקד במתן פתרונות כוללים לשווקי יעד התפורים על פי צרכי השוק הספציפי."

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?
תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה.
התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.
לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').