הצעת הרכש של גאראפה לחברת ברן פגה היום; הערכות: המצב גבולי

אלכסנדר נסיס מבקש למחוק את חברת ההנדסה ברן לפי מחיר של 29.5 שקלים. מקורבים: "אותרו כ-250,000 מניות שלא נענו בהצעה הקודמת. אם ההצעה לא תיענה, לא תוגש הצעה נוספת"
תומר קורנפלד | (6)

רגע האמת של חברת ההנדסה ברן מגיע היום לישורת הסופית. עד שעה 15:00 יכולים בעלי המניות להחליט האם להיענות להצעת הרכש המלאה שהוגשה על ידי חברת גאראפה שבשליטת האוליגרך הרוסי אלכסנדר נסיס לפי מחיר של 29.5 שקלים.

משיחות שערך Bizportal עם גורמים בשוק ההון עולה כי מאז הצעת הצעת הרכש הקודמת בוצעו מטעם גאראפה מספר מהלכים כדי שהצעת הרכש הנוכחית תעבור. מקורבים לגאראפה משוכנעים שאם הצעת הרכש הנוכחית לא תעבור, לא צפויה הגשה נוספת בתקופה הקרובה.

חברת גאראפה שבשליטת נסיס מחזיקה בכ-25% ממניותיה של חברת ההנדסה ברן ורוצה להפוך אותה לפרטית. לשם כך היא נדרשת להיענותם של בעלי המניות להצעה באופן שבו גאראפה תחזיק ב-95% מהמניות. במקרה זה, ליתרת המניות תבוצע מכירה כפויה והחברה תהפוך לפרטית.

בהצעת הרכש הקודמת הראשונה חסרו לגאראפה הודעות קיבול בהיקף של 380,000 מניות בלבד בשווי של כ-11 מיליון שקל. בחברה החליטו לשפר מעט את הצעת הרכש מ-29 שקלים ל-29.5 שקלים ובמקביל ביצעו מספר מהלכים לאיתור המניות האבודות.

כך למשל, נציגי גאראפה הצליחו לשכנע את אחד הגופים המוסדיים המחזיק בכ-100,000 מניות להיענות להצעה. כמו כן, היו מספר מוסדיים קטנים ובינוניים שלא יכלו להיענות להצעה הקודמת משיקולים טכניים. כמו כן, אותרו עשרות אלפי מניות שהיו רשומות בחו"ל עוד בזמן שברן הייתה חברה דואלית.

בסה"כ מעריכים בגאראפה שמתוך 380,000 המניות שהיו חסרות בהצעה הקודמת אותרו כ-250,000 מניות. כמו כן, בגאראפה מקווים כי השיפור במחיר הצעת הרכש למחיר הגבוה מההון העצמי יסייעו בהצלחתה.

במסגרת הצעת הרכש מבקשת ברן לרכוש את מלוא אחזקות הציבור בחברה הכוללים 6.34 מיליון מניות (74.5% מהמניות). ההצעה הקודמת זכתה להיענות של 5.54 מיליון מניות (64.2% מהמניות) באופן שבאופן תיאורטי היה מביא את גאראפה להחזקה של 89.5%.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אליקו 05/09/2012 13:15
    הגב לתגובה זו
    נא לא להיבהל ונא לא להלך על המשקיעים הפרטיים אימה ופחד. איומו של מר נסיס שלא תהא הצעה נוספת אינה משנה את דעתי. אל תיתפתו למחיר הנמוך של 29.5 ש"ח.מר נסיס בשיתוף פעולה מלא עם מר דור מאיר מנסים להשתלט על החברה במחיר נזיד עדשים.
  • 3.
    רמי 05/09/2012 11:43
    הגב לתגובה זו
    כדי לדחוף אנשים להסכים להצעה
  • קשה לי להאמין שזה המצב (ל"ת)
    איתן 05/09/2012 12:54
    הגב לתגובה זו
  • מתלבט 05/09/2012 12:23
    הגב לתגובה זו
    נראה שכל פעם שהמחיר עושה סימנים של עליה, מישהו מציע מניות למכירה בכמויות גדולות ביחס לנפח המסחר.
  • 2.
    העובדים מימשו אופציות מאז ההצעה הקודמת (ל"ת)
    יניב 05/09/2012 11:36
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מתלבט 05/09/2012 11:35
    הגב לתגובה זו
    ??
וול סטריט שור וילדה (דאלי)וול סטריט שור וילדה (דאלי)
ניתוח

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?

איך עשירים משקיעים, איפה היה לא כדאי להשקיע בשנים האחרונות, כמה הניבה תשואה סולידית ומה היה המוצר המנצח?
ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה עשירים בורסה

מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.

מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.

לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?

יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?

 

בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

בזק פורשת סיבים אופטיים
צילום: יחצ

בזק מוותרת על רכישת אקסלרה טלקום של קרן אלומה

בזק נסוגה מהעסקה לרכישת אקסלרה מידי קרן אלומה ואיילון ביטוח, כחודשיים לאחר ההודעה הראשונית

תמיר חכמוף |

חודשיים בלבד לאחר שהודיעה על כוונתה לרכוש את אקסלרה טלקום מידי קרן אלומה אלומה תשתיות -12.41%   ואיילון ביטוח איילון 0.05%  , הודיעה אמש בזק בזק 0.4%   כי היא נסוגה מהעסקה. מזכר ההבנות שנחתם ביולי, על פיו הייתה אמורה לשלם כ-160 מיליון דולר (כ-500 מיליון שקל) בתוספת אפשרית של 10 מיליון דולר, בוטל בהסכמה בין הצדדים.

על פי הודעת בזק לבורסה, הסיבה לביטול היא אי יכולת הצדדים להגיע להסכם מחייב. ייתכן שבמהלך בדיקות הנאותות הגיעה החברה למסקנה כי הרכישה אינה מצדיקה את המחיר שסוכם תחילה. המזכר הראשוני היה לא מחייב, ולכן הביטול אינו כולל התחייבויות או קנסות.

עבור קרן אלומה, בראשות אורי יוגב ובניהול יאיר הירש, מדובר באכזבה, כאשר מימוש העסקה היה צפוי להניב לה תשואה של כ-190% על השקעתה בתוך כארבע שנים. הקרן רכשה את אקסלרה במהלך השנים 2021-2022 תמורת כ-40 מיליון דולר, מחצית במזומן ומחצית במניות הקרן. 

בזק ציינה כי חרף ביטול העסקה, היא תמשיך לבחון ולקדם יוזמות נוספות בתחום הכבלים התת-ימיים, כחלק מהאסטרטגיה שלה לחיזוק עצמאות תשתיות התקשורת של ישראל ומעמדה כשחקנית אזורית.

השוק תמיד יודע?

בהודעה המקורית , בזק הודיעה כי חתמה על מזכר הבנות לא מחייב לרכישת אקסלרה טלקום, בתמורה של כ-500 מיליון שקל. אקסלרה, שבשליטת קרן אלומה (82%) ובבעלות חלקית של איילון ביטוח (18%), מפעילה כבל תת-ימי מבוסס סיבים אופטיים המחבר את ישראל לאירופה, מחזיקה אתר נחיתה ייעודי בישראל, ומפעילה גם חוות שרתים.