הצעת הרכש של גאראפה לחברת ברן פגה היום; הערכות: המצב גבולי
רגע האמת של חברת ההנדסה ברן מגיע היום לישורת הסופית. עד שעה 15:00 יכולים בעלי המניות להחליט האם להיענות להצעת הרכש המלאה שהוגשה על ידי חברת גאראפה שבשליטת האוליגרך הרוסי אלכסנדר נסיס לפי מחיר של 29.5 שקלים.
משיחות שערך Bizportal עם גורמים בשוק ההון עולה כי מאז הצעת הצעת הרכש הקודמת בוצעו מטעם גאראפה מספר מהלכים כדי שהצעת הרכש הנוכחית תעבור. מקורבים לגאראפה משוכנעים שאם הצעת הרכש הנוכחית לא תעבור, לא צפויה הגשה נוספת בתקופה הקרובה.
חברת גאראפה שבשליטת נסיס מחזיקה בכ-25% ממניותיה של חברת ההנדסה ברן ורוצה להפוך אותה לפרטית. לשם כך היא נדרשת להיענותם של בעלי המניות להצעה באופן שבו גאראפה תחזיק ב-95% מהמניות. במקרה זה, ליתרת המניות תבוצע מכירה כפויה והחברה תהפוך לפרטית.
בהצעת הרכש הקודמת הראשונה חסרו לגאראפה הודעות קיבול בהיקף של 380,000 מניות בלבד בשווי של כ-11 מיליון שקל. בחברה החליטו לשפר מעט את הצעת הרכש מ-29 שקלים ל-29.5 שקלים ובמקביל ביצעו מספר מהלכים לאיתור המניות האבודות.
כך למשל, נציגי גאראפה הצליחו לשכנע את אחד הגופים המוסדיים המחזיק בכ-100,000 מניות להיענות להצעה. כמו כן, היו מספר מוסדיים קטנים ובינוניים שלא יכלו להיענות להצעה הקודמת משיקולים טכניים. כמו כן, אותרו עשרות אלפי מניות שהיו רשומות בחו"ל עוד בזמן שברן הייתה חברה דואלית.
בסה"כ מעריכים בגאראפה שמתוך 380,000 המניות שהיו חסרות בהצעה הקודמת אותרו כ-250,000 מניות. כמו כן, בגאראפה מקווים כי השיפור במחיר הצעת הרכש למחיר הגבוה מההון העצמי יסייעו בהצלחתה.
במסגרת הצעת הרכש מבקשת ברן לרכוש את מלוא אחזקות הציבור בחברה הכוללים 6.34 מיליון מניות (74.5% מהמניות). ההצעה הקודמת זכתה להיענות של 5.54 מיליון מניות (64.2% מהמניות) באופן שבאופן תיאורטי היה מביא את גאראפה להחזקה של 89.5%.
- 4.אליקו 05/09/2012 13:15הגב לתגובה זונא לא להיבהל ונא לא להלך על המשקיעים הפרטיים אימה ופחד. איומו של מר נסיס שלא תהא הצעה נוספת אינה משנה את דעתי. אל תיתפתו למחיר הנמוך של 29.5 ש"ח.מר נסיס בשיתוף פעולה מלא עם מר דור מאיר מנסים להשתלט על החברה במחיר נזיד עדשים.
- 3.רמי 05/09/2012 11:43הגב לתגובה זוכדי לדחוף אנשים להסכים להצעה
- קשה לי להאמין שזה המצב (ל"ת)איתן 05/09/2012 12:54הגב לתגובה זו
- מתלבט 05/09/2012 12:23הגב לתגובה זונראה שכל פעם שהמחיר עושה סימנים של עליה, מישהו מציע מניות למכירה בכמויות גדולות ביחס לנפח המסחר.
- 2.העובדים מימשו אופציות מאז ההצעה הקודמת (ל"ת)יניב 05/09/2012 11:36הגב לתגובה זו
- 1.מתלבט 05/09/2012 11:35הגב לתגובה זו??
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
