הצעת הרכש של גאראפה לחברת ברן פגה היום; הערכות: המצב גבולי
רגע האמת של חברת ההנדסה ברן מגיע היום לישורת הסופית. עד שעה 15:00 יכולים בעלי המניות להחליט האם להיענות להצעת הרכש המלאה שהוגשה על ידי חברת גאראפה שבשליטת האוליגרך הרוסי אלכסנדר נסיס לפי מחיר של 29.5 שקלים.
משיחות שערך Bizportal עם גורמים בשוק ההון עולה כי מאז הצעת הצעת הרכש הקודמת בוצעו מטעם גאראפה מספר מהלכים כדי שהצעת הרכש הנוכחית תעבור. מקורבים לגאראפה משוכנעים שאם הצעת הרכש הנוכחית לא תעבור, לא צפויה הגשה נוספת בתקופה הקרובה.
חברת גאראפה שבשליטת נסיס מחזיקה בכ-25% ממניותיה של חברת ההנדסה ברן ורוצה להפוך אותה לפרטית. לשם כך היא נדרשת להיענותם של בעלי המניות להצעה באופן שבו גאראפה תחזיק ב-95% מהמניות. במקרה זה, ליתרת המניות תבוצע מכירה כפויה והחברה תהפוך לפרטית.
בהצעת הרכש הקודמת הראשונה חסרו לגאראפה הודעות קיבול בהיקף של 380,000 מניות בלבד בשווי של כ-11 מיליון שקל. בחברה החליטו לשפר מעט את הצעת הרכש מ-29 שקלים ל-29.5 שקלים ובמקביל ביצעו מספר מהלכים לאיתור המניות האבודות.
כך למשל, נציגי גאראפה הצליחו לשכנע את אחד הגופים המוסדיים המחזיק בכ-100,000 מניות להיענות להצעה. כמו כן, היו מספר מוסדיים קטנים ובינוניים שלא יכלו להיענות להצעה הקודמת משיקולים טכניים. כמו כן, אותרו עשרות אלפי מניות שהיו רשומות בחו"ל עוד בזמן שברן הייתה חברה דואלית.
בסה"כ מעריכים בגאראפה שמתוך 380,000 המניות שהיו חסרות בהצעה הקודמת אותרו כ-250,000 מניות. כמו כן, בגאראפה מקווים כי השיפור במחיר הצעת הרכש למחיר הגבוה מההון העצמי יסייעו בהצלחתה.
במסגרת הצעת הרכש מבקשת ברן לרכוש את מלוא אחזקות הציבור בחברה הכוללים 6.34 מיליון מניות (74.5% מהמניות). ההצעה הקודמת זכתה להיענות של 5.54 מיליון מניות (64.2% מהמניות) באופן שבאופן תיאורטי היה מביא את גאראפה להחזקה של 89.5%.
- 4.אליקו 05/09/2012 13:15הגב לתגובה זונא לא להיבהל ונא לא להלך על המשקיעים הפרטיים אימה ופחד. איומו של מר נסיס שלא תהא הצעה נוספת אינה משנה את דעתי. אל תיתפתו למחיר הנמוך של 29.5 ש"ח.מר נסיס בשיתוף פעולה מלא עם מר דור מאיר מנסים להשתלט על החברה במחיר נזיד עדשים.
- 3.רמי 05/09/2012 11:43הגב לתגובה זוכדי לדחוף אנשים להסכים להצעה
- קשה לי להאמין שזה המצב (ל"ת)איתן 05/09/2012 12:54הגב לתגובה זו
- מתלבט 05/09/2012 12:23הגב לתגובה זונראה שכל פעם שהמחיר עושה סימנים של עליה, מישהו מציע מניות למכירה בכמויות גדולות ביחס לנפח המסחר.
- 2.העובדים מימשו אופציות מאז ההצעה הקודמת (ל"ת)יניב 05/09/2012 11:36הגב לתגובה זו
- 1.מתלבט 05/09/2012 11:35הגב לתגובה זו??
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם
אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות? אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%
מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח
הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה:
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
