ספרד שוקעת למיתון עמוק - הנה 7 נקודות שאתם חייבים לדעת

אורית לוין ממזרחי טפחות מנתחת את המצב הקשה בספרד, 7 נקודות שצריך לקחת בחשבון
אורית לוין | (11)

ביום שישי האחרון אושרה חבילת הסיוע של 100 מיליארד אירו לבנקים הספרדים. הסיוע הנו באמצעות קווי אשראי, כשהיקפו הסופי אינו ברור. זה תלוי במצב כל בנק, שיבחן במהלך החודשים הקרובים במסגרת מבחני לחץ שיבוצעו. להלן שבע סיבות שבגינן, להערכתי, ספרד תשקע למיתון עמוק והסיוע הזה יהיה רק ראשון מסוגו....

סיבה ראשונה: התלות הגבוהה בבנקים ובנדל"ן

הבנקים הספרדים נקלעו לקשיים, משום שבשנות הבועה הם העניקו אשראי זול לקבלנים. אף גוף פיקוח בנקאי או רגולטורי אחר לא ניסה לעצור בעדם. כך, משקלו של האשראי לבניה ולנדל"ן עלה מ 10% מהתמ"ג בשנת 1992 ל 37% מהתמ"ג בסוף 2011. כשהבועה התפוצצה ומחירי הנדל"ן ירדו בכ 93% בין 2007 ל 2011, פתאום קבוצה גדולה של בנקים מקומיים נותרה עם נכסים רבים בשווי אפסי, שעליהם למחוק. כל מחיקה מצמצמת את הונם העצמי ומאיימת על יציבותם. גם היום, לאחר מחיקות רבות, משקל נכסי הבנקים המקומיים בתמ"ג עומד בספרד על כ 320%, מהשיעורים הגבוהים באירופה, כך שכל המשק תלוי ביציבות הבנקים. המשך הידרדרות שוק הנדל"ן מאיים על יציבות המדינה.

חשיפת הבנקים הספרדים לסקטור הנדל"ן: בועה שמאיימת להביא לקריסה

*מקור: קרן המטבע הבינלאומית.

סיבה שנייה: הקיצוצים יהרגו את הצמיחה...

ספרד צריכה לפצות על קריסת הנדל"ן המקומי, באמצעות הגדלת הייצוא, אך שיעור האבטלה כעת עומד על קרוב ל 25%, ובקרב הצעירים שיעורה מגיע לכ 50%. בסביבה כלכלית זו, הודיע ראש הממשלה הספרדי על העלאת מסים וקיצוצים שונים של 65 מיליארד אירו. כך הוא מבטיח באמת שלא יהיה שום סיכוי שהמדינה תתחיל לצמוח.

סיבה שלישית: חוסר התיאום בגוש האירו

זה כבר תרחיש שחוזר על עצמו: כבר ב 2009 ניסתה ממשלת ספרד לסייע לבנקים שלה. על חלקם היא השתלטה ובמקביל הקימה קרן סיוע להזרמת הון. אבל אז בדיוק נקבעו תקנות באזל המחמירות של המערכת הבנקאית העולמית. פתאום מישהו נזכר, שאולי היה כדאי שלבנקים יהיו כריות הון, למקרה של משבר. (כן, זה קרה שנה אחרי קריסת ליהמן ברזרס...) אם היה תיאום כלשהו בין הגופים הקובעים את הרגולציה באירופה, הם היו יכולים לקבוע תקנות הון שונות לכל בנק, בהתאם למצבו. אבל הם התעלמו מכך, ולכן במקום להשתמש בכספי הסיוע הממשלתי למתן אשראי, שיצמיח שוב את המשק, הבנקים הספרדים נאלצו לשמור אותו ככריות הון. כך, שקעה ספרד למיתון עמוק נוסף. כעת, כשהבנקים המקומיים מקבלים את הסיוע, הם שוב נדרשים להשלמות הון, וליעדים בלתי אפשריים במצבם, של הלימות הון של 9% עד סוף השנה, בשעה שהעסקים המקומיים כמעט קורסים. זה מזכיר את הסיפור על הקשישה, שביום לפני מותה פדתה קופת גמל. כששאלו אותה מדוע חיכתה כל כך הרבה שנים, היא אמרה שתמיד טוב לשמור משהו בצד, שיהיה למקרה חירום...

סיבה רביעית: לא בטוח שהסיוע בכלל יגיע לבנקים

בניגוד למה שסוכם בהסכם הסיוע הראשוני, הכסף שיוזרם מקרן הסיוע האירופאית, ייחשב כחוב ממשלתי, כלומר הממשלה מקבלת סיוע ומעבירה אותו לבנקים. חלק מהבנקים נמצא ממילא בבעלות ממשלתית, נוכח המשבר, וחלקם ירכשו ע"י הממשלה בעתיד, כדי למנוע את קריסתם. ככל שמצב הבנקים יורע, הריבית שתשלם ממשלת ספרד על החוב יהיה גבוה יותר, וזה רק יקשה על הממשלה להעביר עוד ועוד סיוע נדרש לבנקים הכושלים שלה.

סיבה חמישית: מחוז ולנסיה, מחוז מורסיה ועוד כמה מחוזות דרומיים...

בתוך כל הדיבורים על בנקים, פתאום התברר שמחוז ולנסיה עצמו קורס, וכפי הנראה הוא יאלץ לקבל סיוע חירום, בכדי לפרוע אשראי וחובות שוטפים. מיד לאחר מכן, מחוז נוסף, מורסיה, הודיע כי גם הוא שוקל לבקש סיוע. מקורות המימון לשני המחוזות יהיו קרן ממשלתית שנוסדה לאחרונה, בהיקף של 18 מיליארד אירו, שממומנת בחלקה מכספי מפעל הפיס הספרדי ובחלקה ממסים. לספרד 17 מחוזות כמעט אוטונומיים, ולפי הפרסומים בעיתונות, החוב שלהם מסתכם ב 140 מיליארד אירו, מתוכם 36 מיליארד אירו לתשלום השנה. מכאן שחסרים עוד בערך 18 מיליארד אירו לממשלת ספרד עד לסוף השנה. אלא אם כן מישהו יזכה בפיס, הכסף יצטרך להגיע מסיוע חיצוני...

סיבה שישית: קנה בשמועות מכור בידיעות...

ממשלת ספרד הנפיקה ביום שלישי האחרון אג"ח בהיקף של 3.05 מיליארד אירו. אף על פי שניתן לכנות את ההנפקה עצמה כהצלחה, התשואה בהנפקה הרקיעה שחקים. התשואה על אג"ח לשלושה חודשים בלבד עמדה על 2.43%, בהשוואה ל 2.36% במכרז הקודם שבוצע ביוני. מכרז נוסף מתוכנן באוגוסט וצפוי להיות אף קשה יותר, בהתחשב בכך שהאג"ח ל 10 שנים של ספרד נסחר בתשואה של 7.51%, נכון לאתמול. זוהי תשואה שמשקפת חשש ממשי לחדלות פירעון.

והסיבה השביעית והמסוכנת מכולם...

אזרחי ספרד לא ישבו בחיבוק ידיים כשבועת הנדל"ן והבנקים מאיימת על יציבות המדינה. הם יצאו לרחובות והפגינו בסוף השבוע האחרון. כשכל צעיר שני בספרד מובטל, אין להם הרבה מה להפסיד. הלחץ על הממשלה, שהתחלפה לא מזמן, רק ילך ויגבר. זה עלול להוביל לסחרור פוליטי מקומי, שעשוי להתפשט למדינות נוספות.

לצערנו, אנו זוכרים מההיסטוריה, איך מיתון ומשבר כלכלי באירופה הסתיימו בתהפוכות פוליטיות הרות גורל.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    באמת בחורה מרשימה ורצינית בידע, כתבה יפה !! (ל"ת)
    555 27/07/2012 05:08
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    מסי היקר!!! 26/07/2012 09:13
    הגב לתגובה זו
    בואו להצגה הטובה בעיר:נואו קאמפ!!!!
  • 6.
    דויד 25/07/2012 23:46
    הגב לתגובה זו
    מחירי הדיור עד כמה שאני יודע ירדו רק ב 30-40% כך שיתכן והתכוונת ל 39% ולא 93% ....
  • 5.
    יצחק 25/07/2012 18:48
    הגב לתגובה זו
    רמיזה על מצב כלכלי דומה שהעלה את הנאציזם לשילטון הוזכר גם בהקשרה של יוון. כמו גם ספרד הניסיון הינו אמירה משתלחת המוכיחה על בורותהיסטורית.
  • מה בורות היסטורית 26/07/2012 07:12
    הגב לתגובה זו
    הנאציזם עלה בעקבות משבר כלכלי
  • 4.
    נו ומה חידשת? (ל"ת)
    אלי 25/07/2012 17:34
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    איתי 25/07/2012 13:22
    הגב לתגובה זו
    אורית- את רושמת שמחירי הנדל"ן ירדו ב- 93% מ- 2007 עד 2011. האם מדובר על ממוצע בכל ספרד ? מאיפה לקחת את הנתון הזה ? תודה
  • ברור שזה ממוצע מה חשבת להשיג ברמבלס מציאה? (ל"ת)
    אנלייזר 25/07/2012 17:14
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מנטליסט 25/07/2012 12:49
    הגב לתגובה זו
    עוד כתבה מחכימה ומעמיקה פרי עטה של אורית, שמיום ליום מתבררת ככלכלנית מובילה במשק. כל הכבוד. אותי מעניין לדעת מה הסיכוי שבעוד חצי שנה נקרא כתבה כזאת על איטליה. היכן עובר הגבול ומה יהיה עם אירופה. נקווה לטוב...
  • אכן בחורה מוכשרת ומרשימה (ל"ת)
    אנלייזר 25/07/2012 17:15
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אבל כסף לשלם למסי ולרונלדו יש להם (ל"ת)
    סדרי עדיפויות 25/07/2012 12:28
    הגב לתגובה זו
גדעון תדמור - יור נאוויטס
צילום: שלומי יוסף

ביקושים חזקים להנפקה של נאוויטס לקראת FID בפרויקט סי ליון

המוסדיים מסתערים גם על נאויטס: ביקושים של פי 5 מההיצע להשלמת המימון העצמי בפרויקט סי ליון; גם נאוויטס הגדילה את גודל ההנפקה בשל הביקושים, וכעת המשקיעים ממתינים ל-FID שצפוי להגיע עד לסוף השנה

תמיר חכמוף |

נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש -3.37%  עשתה אתמול צעד משמעותי בדרך להשלמת המימון העצמי בפרויקט הענק Sea Lion באיי פוקלנד, אחד ממאגרי הנפט הגדולים בעולם שטרם פותחו. במסגרת השלב המוסדי בהנפקה גויס ביקוש חריג של יותר מ-4.5 מיליארד שקל, פי 5 מהכמות שהוצעה, נתון שמעיד על אמון גבוה מצד השוק המוסדי במהלך. ההנפקה צפויה להכניס לחברה סכום של עד 1.2 מיליארד שקל (ברוטו), תלוי בהיקף ההקצאה בפועל.

ההנפקה כוללת 126 אלף אגדים, מתוכם 90 אלף הוקצו בשלב המוסדי (כ-887.5 מיליון שקל) ו-36 אלף אגדים (כ-351 מיליון שקל) מיועדים לשלב הציבורי. כל אגד מורכב מ-100 יחידות השתתפות ו-34 כתבי אופציה מסדרה 6. מחיר האגד נקבע מראש על 9,750 שקל, כך שהיקף הגיוס המרבי יעמוד על כ-1.228 מיליארד שקל. כתבי האופציה ניתנים למימוש עד סוף אוגוסט 2026 במחיר מימוש של 120 שקל ליחידה, צמוד לשער דולר בסיסי של 3.3430.

בהתאם להערכת שווי שהוצגה בתשקיף, לכל כתב אופציה ערך כלכלי של כ-14 שקלים, כך שהמחיר האפקטיבי ליחידה מוערך ב-92.7 שקל, דיסקאונט של כ-10.8% ביחס לשער הסגירה ערב ההנפקה (104 שקל), כאשר האופציות מעניקות למשקיעים חשיפה פוטנציאלית לעליית ערך בהמשך הדרך.

מטרת ההנפקה היא גיוס ההון העצמי הנדרש לשלב הראשון בפרויקט הדגל Sea Lion באיי פוקלנד, שעלות פיתוחו נאמדת בכ-1.4 מיליארד דולר. על פי מתווה המימון, נאוויטס מתכננת לגייס כ-1 מיליארד דולר באמצעות חוב פרויקטלי במבנה non-recourse, בעוד יתרת ההון העצמי, כ-700 מיליון דולר, תסופק ישירות מהשותפות. בתוך הסכום הזה כלולה גם הלוואה שתעמיד נאוויטס לשותפתה הבריטית בפרויקט, רוקהופר, המחזיקה ב־35% מהמאגר.

בין המשקיעים שהובילו את הביקושים ניתן למצוא את קרן נוקד, המחזיקה כבר שנים בנאוויטס וגם השתתפה לאחרונה בגיוס ההון של השותפה הבריטית רוקהופר, לצד הגופים הראל, מגדל, מיטב, פניקס, מנורה, IBI ועוד. חלקם קיבלו הקצאה מהותית, בעוד גופים אחרים נותרו מחוץ לחלוקה בשל עודף הביקוש. הדבר עשוי להוביל לביקושים נוספים בשוק עצמו, כאשר מי שלא קיבל בהנפקה ינסה לרכוש יחידות דרך המסחר.

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

אל על ונאוויטס ירדו, נובה זינקה ב-4.3%; מניות הנדל"ן עלו

אוטומקס צנחה בעקבות חיפוש במשרדים וביתם של בכירים בחברה בקשר לחשדות לביצוע עבירות ניירות ערך; הבנקים ירדו 0.6%, הביטוח ירד מעל 1.5%

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח ממשיכות להתנדנד - היום איבדו מעל 1.5%, הראל איבדה כ-2.5%.  הבנקים ירדו ב-1.5%, ומנגד מניות הנדל"ן עלו. המדדים המובילים ירדו בשיעורים קלים. המניות הבולטות היום היו בין היתר נאוויטס ו אל על. נאוויטס ירדה ב-3.5%, אל על בקרוב ל-3%. נאוויטס השלימה הנפקה גדולה עם עודפי ביקוש, אבל הנפקה גם כזו שיש לה עודפי ביקוש נעשית בדיסקאונט. המשקיעים שקונים בזול מוכרים בשוק ויש להם כמעט רווח ארביטראז', לכן העליות בפתיחה על רקע הביקוישם בהנפקה אומנם לא הפתיעו, אלב גם הירידה בסגירה לא הפתיעה.  


אמש נעצרו 5 בכירים באוטומקס, לאחר שבחודשים האחרונים התנהלה נגדם חקירה סמויה ביאל"כ להב 433 והרשות לניירות ערך, בחשד לעבירות על חוק ני"ע, קבלת דבר במרמה, גניבה בידי מורשה, רישום כוזב במסמכי תאגיד, מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות על חוק איסור הלבנת הון

3 המצטרפות החדשות ל-S&P בולטות בעליות לקראת הפתיחה בוול סטריט; ברודקום ואנבידיה בעליות קלות. שבוע המסחר בוול סטריט צפוי להיפתח היום בעליות קלות. החוזים עתידיים על מדדי דאו ג'ונס ו־S&P 500 עולים ב־0.2%, בעוד שנאסד"ק מוסיף 0.4% במסחר המוקדם. זאת, אחרי ירידות שנרשמו ביום שישי האחרון, בעקבות דו"ח תעסוקה חלש לחודש אוגוסט המשקיעים ממקדים את תשומת הלב בנתוני האינפלציה שצפויים להתפרסם השבוע ועשויים להשפיע ישירות על החלטת הריבית הקרובה של הפד' ב-17 בספטמבר. מדד מחירי היצרנים יתפרסם ביום רביעי, ואחריו מדד המחירים לצרכן ביום חמישי, והתמונה שהם יראו עשויה להכריע בין גישה מתונה של הפד' לבין תגובה אגרסיבית יותר.

הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% הגירעון התקציבי המצטבר ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.7% מהתוצר, לעומת 4.8% בחודש הקודם; הכנסות המדינה ממסים זינקו ב-16.7% מתחילת השנה; גביית המסים הישירים עלתה ב-13% באוגוסט.

הנתונים טובים, אבל ההישג הזה נובע מגביית מסים מואצת ולא משליטה על הוצאות המדינה שכאמור עולות בהתאם לצרכי המלחמה. הגירעון החודשי הצטמצם - באוגוסט נרשם גירעון של 9.5 מיליארד שקל, לעומת 12.2 מיליארד בחודש המקביל אשתקד. מתחילת השנה נרשם גירעון מצטבר של 46.7 מיליארד שקל, ירידה משמעותית לעומת 84.3 מיליארד בתקופה המקבילה ב-2024.