אייל פודהורצר מנכל אקונרגי
צילום: ליאורה רויטמן

הפניקס מרחיבה את השת"פ עם אקונרג'י: תשקיע 75 מיליון אירו נוספים

חברת האנרגיה המתחדשת פועלת להרחבת ההסכם שלה עם חברת הביטוח, כך שתכלול השקעה נוספת כ-75 מיליון אירו בפרויקטים שלה ברומניה ובפולין בתחום הפוטו-וולטאי והרוח

איתן גרסטנפלד |

חברת האנרגיה המתחדשת אקונרג'י אקונרג'י -0.8%   דיווחה על הרחבת ההסכם שלה עם חברת הביטוח הפניקס, כך שתכלול השקעה נוספת כ-75 מיליון אירו בפרויקטים שלה ברומניה ובפולין בתחום הפוטו-וולטאי והרוח.


על פי הדיווח, הפניקס ואקונרג'י ירחיבו את שיתוף הפעולה ביניהן הכולל מימון חלק מעלויות ההקמה של פרויקטים פוטו-וולטאיים של החברה ברומניה ובפולין (באמצעות הלוואה המירה והלוואה קבועה). בכפוף לקבלת האישורים הנדרשים, בכוונת הצדדים לפעול לתקן את ההסכם, כך שהפניקס תגדיל את סכום השקעתה בפרויקטים בסך של 75 מיליון אירו נוספים, לסך כולל של 225 מיליון אירו.

השבוע דיווחה החברה כי הפניקס הודיעה לה כי תמיר הלוואות המירות שניתנו בקשר עם פרויקט Scurtu Mare (אשר חובר לרשת החשמל לפני כשבועיים) ופרויקט Oradea, לזכויות הוניות בפרוייקטים, וזאת בכפוף לקבלת אישורים נדרשים. כמו כן, בוצע תיקון בתנאי ההלוואות ההמירות מול הפניקס, אשר לאורן צפויה החברה להקטין את התחייבויותיה ולהגדיל את הונה העצמי המאוחד בסכום של כ-83 מיליון אירו (צפוי לבוא לידי ביטוי במסגרת הדוחות הכספיים של הרבעון הראשון לשנת 2025). עד כה, השקיעההפניקס ב-5 פרויקטים של החברה בפולין ורומניה, והמירה הלוואה המירה  בפרויקט Resko בפולין בהתאם לתנאי ההסכם.

 

אייל פודהורצר, מייסד שותף ומנכ"ל אקונרג'י: "אני שמח על הרחבת שיתוף הפעולה המוצלח עם הפניקס, מהגופים המוסדיים המובילים בישראל. הרחבת ההסכם הינה נדבך נוסף ביישום אסטרטגיית החברה לניהול מיטבי של צורכי ההון של החברה, גיוון המקורות ושמירה על גמישות פיננסית. אציין כי גם הקרן הצרפתית RGREEN הגדילה את השקעתה במהלך 2024, אנו רואים בהרחבת שיתופי הפעולה עם שותפים אסטרטגיים הבעת אמון ושביעות רצון, וגאים בכך."


לקבוצת אקונרג'י צבר של 22 פרויקטים בהיקף של כ-2.1 ג'יגה-וואט. מתוכם, כ-300 מגה-וואט מחוברים או מוכנים לחיבור, 370 מגה-וואט נמצאים כעת בשלב ההקמה ולמעלה מחצי ג'יגה וואט מוכנים להקמה ובתהליך רישוי הצפויים להתחיל הקמה במהלך השנה.החברה ציינה כי בידיה מזומנים להשלים את הקמת כל הפרוייקטים שבנייתם מתוכננת להתחיל בשנת 2025, הן הרומניה והן במדינות נוספות.


לפני כחודש וחצי דיווחה החברה כי זכתה במכרז למחיר הגנה ברומניה לתקופה של 15 שנים, בו תמכור החברה חשמל מפרויקט Parau 2. אחרי הזכייה סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט בתקופה זו עלה ל-447 מיליון אירו. הזכייה היא למכסה של 125 מגה-וואט במחיר של 49.4 אירו למגה-וואט שעה לתקופה של 15 שנים כאמור, שצפויה להתחיל עם הפעלת הפרויקט בתחילת 2027. אקונרג'י תצטרך להעמיד ערבויות בסך 9 מיליון אירו. פרויקט 2 Parau הינו פרויקט הממוקם במחוז Brașov ברומניה, ומצוי בסטטוס "רישוי", אשר צפוי להתחיל הקמה בשנת 2025 ולהתחבר לרשת החשמל בשנת 2027. 


מניית אקונרג'י נסחרת לפי שווי של 1.34 מיליארד שקל אחרי עלייה של כ-70% בשנה האחרונה.


מניית אקונרג'י בשנה האחרונה

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?