בעקבות התערבות רשות ני"ע - מ.ו השקעות מפחיתה את שווי חלקה של החברה בקרקע ב-61 מיליון שקל
החברה מדווחת על מחיקה של 61 מיליון שקל בעקבות כניסתה לתמונה של הרשות. הנכס המדובר נמצא בראשון לציון - קרקע שעליה אמורה החברה לבנות מעל ל-300 דירות
מ.ו השקעות היא חברה מדווחת לבורסה, ויש לה אג"ח בלבד, כלומר ללא מניות סחירות - היום אנחנו רואים כי בהמשך להתערבות רשות ני"ע, החברה ביצעה הפחתה בשווי ההוגן של קרקע שבבעלותה בראשון לציון בסך של 61 מיליון שקל. מדובר בנכס אשר נמצא דרומית לרמז/שכונת הלל בראשון
לציון והצפי הוא שיוקמו על הקרקע 10 מגדלים בני 30 קומות כל אחד ועוד 11 מבנים בני 10 קומות, בסך הכול מתוכננות להיבנות על הקרקע כ-2,050 דירות. חלקה של החברה הוא ב-15% מתוכם קרי, מעל ל-305 דירות.
בעקבות התערבות רשות ני"ע: חברת הנדל״ן
פרסמה תיקון להערכת שווי של הקרקע, ובו היא מפחיתה את שוויו של הנכס ב-61 מיליון שקל, מ-251 מיליון שקל ל-190 מיליון שקל. ככל הנראה, הערכת שווי הנכס פורסמה על ידי החברה לצורך ביצוע הנפקת אג״ח אשר מטרתה הוא לפרוע את הלוואה שקיבל בעל השליטה על הנכס.
ביצוע הערכת השווי, אשר נעשה על ידי אבנר גרון שהינו 'מעריך שווי בלתי תלוי', נעשתה בדרך של 'גישת החילוץ' - אשר מבוצעת כך שלוקחים את שווי הנכס הבנוי וממנו מחלצים את שווי הקרקע על ידי הפחתת רווח יזמי ועלויות בנייה. עוד דבר שמעניין לראות הוא שווי הקרקע לדירה, שבתחילה נאמד על 2 מיליון שקל אך מאוחר יותר תוקן על ידי מעריך השיווי ל-1.5 מיליון שקל. דבר נוסף הוא הריבית ששימשה לצורך חילוץ השווי ההוגן - אשר לפי החברה עמדה על 6% ולפי המעריך הבלתי תלוי עומדת כעת על 8%.
- 2.אנונימי 23/03/2025 21:18הגב לתגובה זואולי זה אחלה אגח. אני מוותר
- 1.חיידאר 03/03/2025 19:13הגב לתגובה זושיטת מצליח
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
