בסיטיגרופ סבורים שמכירות הקופקסון יוסיפו להיות מוקד הצמיחה העיקרי עבור טבע

למרות זאת מעניקים מחיר יעד של 52 דולר, על פי מודל ה-DCF , לעומת המחיר כרגע בנאסד"ק- 43.26 דולר. בתוך כך, טוענים שתחילת ההפצה של הטיסברי סייעה לטבע לעדכן את מחירי הקופסקון מעלה
שהם לוי |

התוצאות של חברת Merck, הצביעו על חוסר יכולת מצד החברה לספק תרופה המתחרה בקופקסון של טבע חו"ל. הנתונים המאורגנים באשר למכירות הרביף יוצגו בועידה האירופאית לטיפול ומחקר בנוגע למחלת הטרשת הנפוצה.

לפיכך, טוענים בסיטיגרופ כי הנוכחות החזקה של טבע לא הופרה- למרות שהמידע הראה על התחזקות התפוצה של הרביף, מאמינים בסיטיגרופ כי עדיין לא נראה נזק למכירות הקופסקון- התרופה הוכחה כיעילה בחוסר תפקוד של האינטרפרון (חומר חלבוני המיוצר בגוף כתגובה לזיהום נגיפי).

הכניסה המחודשת של הטיסברי במחירי פרימיום סייעה לטבע להעביר את הקופקסון למחירים גבוהים יותר, אך עדיין נותרה כאופציה הפחות יקרה מבין המתחרות. כמו כן, טוענים בסיטי כי טבע תרוויח מהשיפור בתנאים הכלכליים בשנת 2008 עד לשנת 2010. בתוך כך, מצפים כי מכירות הקופסקון יתרמו לצמיחתה של טבע, גם בהנחה של גידול מועט במכירות.

באשר לשאלת המחיר

מחיר היעד שהציבו ל-12 החודשים הקרובים הוא 52 דולר למניה, על פי מודל ה-DCF להיוון תזרים המזומנים הצפוי, ומשקף מכפיל רווח של 17 לרווחים הצפויים בשנת 2009- 3.05 דולר למניה המשקף שווי של 51.8 דולר למניה. מודל ה-DCF בסיטי מבוסס על תזרים מזומנים חזוי עד לשנת 2014, עם 0% אחוזי צמיחה. מחיר ההון בו נקבו הוא 8.2% עם פרמיית סיכון של 3.3%, שיעור סיכון השוק הוא 4.9%. הבטא של המניה ( ביטוי לרמת הסיכון שהיא מהווה ביחד לתיק השוק) הוא 1, מאחר ובסיטי מאמינים כי בטא נמוכה לא מהווה שיעור תנודתיות אמיתי ברווחי החברה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים