בניגוד לקונסנזוס: הפד הפחית את הריבית ב-0.5%
הפדרל ריזרב הוריד את שיעור הריבית המוניטרית ב-0.5% בפעם הראשונה מזה 4 שנים. גורם הרקע העיקרי להחלטה היה החשש מצמיחה מתונה גם בהמשך השנה, זה התחזק במיוחד לאור נתון המשרות לחודש אוגוסט.
יושב ראש הפד בן ברננקי אמר בסוף חודש שעבר שהבנק המרכזי מוכן לפעול כדרוש כדי להגביל את הנזק לכלכלה הרחבה מנפילת שוק המגורים ומהתהפוכות בשוק האשראי העצבני מגל הזנחת המשכנתאות.
הערות ברננקי נראו תחילה כצעד אשר פתח את הדלת להורדת ריבית אפשרית, אך לאחר מכן ב-7 לאוגוסט פורסם דו"ח שהצביע על כך הכלכלה איבדה משרות רבות בחודש אוגוסט, בפעם הראשונה מזה ארבע השנים, מה שחיזק במעט את עניין הורדת הריבית מהרמה הנוכחית של 5.25%.
השאלה הגדולה שנשאלת כרגע היא האם הפחתה של 0.5% תהיה מספקת כדי לחזור למסלול הצמיחה, וליצור מחדש אמון בקרב הצרכנים. הורדה של 0.5% תביא אכן לצמיחה חזקה יותר, אך מעוררת מחדש את השד האינפלציוני.
הפעולה שבה נקט ה'פד' לא תאמה את קונסנזוס הציפיות בקרב 134 הכלכלנים הבכירים בוול סטריט, שטענו כי הריבית לחודש אוקטובר תעמוד על 5%, קרי הורדה של 0.25% בשער הריבית בה הבנקים מענקים הלוואות אחד לשני. כעשרים ושלושה מבין הכלכלנים חזו הורדה של 0.5%, בעוד הסוחרים סבורים כי היא תגיע בהמשך השנה: החוזים על ריבית ה'פד' מגלמים ציפייה לירידה של הריבית ל-4.5% עד לסוף השנה.
מאחר והשוק גילם בציפיותיו את ההחלטה, ההצהרה שיוצאת היום מכיוון ה'פד' היא בעלת משקל עצום וכלכלנים רבים ינסו להעניק לה משמעויות שונות. ברננקי מודע היטב לסימנים המדאיגים שהתגלו בכלכלת ארה"ב, וסמוך ובטוח שנתון גריעת המשרות הוא לא עוד אינדקטור שמאפשר לעבור לסדר היום. המשקיעים מצידם ימתינו לספר ה'פד' ולפרוטוקולים המאוחרים של הישיבה שמתפרסמים כשלוש שבועות, לאחריה.
"השווקים יהיו מאוכזבים מהפחתה של 25 נקודות הבסיס, אמר Joseph LaVorgna, כלכלן ראשי בדויטשה בנק, ניו יורק, בטרם להחלטה. עוד הוסיף: "באם תהיה ההפחתה בגובה 50 נקודות הבסיס, הכלכלנים ב'פד' יהיו זהירים יותר באשר להמשך וזה יבוא לידי ביטוי בהצהרה".
תרגום ההצהרה המקורית של ה'פד'
הצמיחה הכלכלית היתה מתונה במהלך המחצית הראשונה של השנה, אולם להתהדקות תנאי האשראי יש פוטנציאל גדול להגביר את התדרדרות שוק המגורים, ולהכביד על הצמיחה הכלכלית.
המהלך שביצענו היום נועד כדי לשכך מעט מהאפקטים שחוותה הכלכלה, שבחלקם נבעו הזעזועים בשווקים הפיננסים ועלולים לגרום לצמיחה מתונה לאורך זמן.
הקריאות של מדד הליבה היו מתונות במהלך השנה. אולם, הועידה סבורה כי עדיין הסיכונים לאינפלציה נשארו, ועלולים לשרור בצורה מסוימת.
הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
