בניגוד לקונסנזוס: הפד הפחית את הריבית ב-0.5%
הפדרל ריזרב הוריד את שיעור הריבית המוניטרית ב-0.5% בפעם הראשונה מזה 4 שנים. גורם הרקע העיקרי להחלטה היה החשש מצמיחה מתונה גם בהמשך השנה, זה התחזק במיוחד לאור נתון המשרות לחודש אוגוסט.
יושב ראש הפד בן ברננקי אמר בסוף חודש שעבר שהבנק המרכזי מוכן לפעול כדרוש כדי להגביל את הנזק לכלכלה הרחבה מנפילת שוק המגורים ומהתהפוכות בשוק האשראי העצבני מגל הזנחת המשכנתאות.
הערות ברננקי נראו תחילה כצעד אשר פתח את הדלת להורדת ריבית אפשרית, אך לאחר מכן ב-7 לאוגוסט פורסם דו"ח שהצביע על כך הכלכלה איבדה משרות רבות בחודש אוגוסט, בפעם הראשונה מזה ארבע השנים, מה שחיזק במעט את עניין הורדת הריבית מהרמה הנוכחית של 5.25%.
השאלה הגדולה שנשאלת כרגע היא האם הפחתה של 0.5% תהיה מספקת כדי לחזור למסלול הצמיחה, וליצור מחדש אמון בקרב הצרכנים. הורדה של 0.5% תביא אכן לצמיחה חזקה יותר, אך מעוררת מחדש את השד האינפלציוני.
הפעולה שבה נקט ה'פד' לא תאמה את קונסנזוס הציפיות בקרב 134 הכלכלנים הבכירים בוול סטריט, שטענו כי הריבית לחודש אוקטובר תעמוד על 5%, קרי הורדה של 0.25% בשער הריבית בה הבנקים מענקים הלוואות אחד לשני. כעשרים ושלושה מבין הכלכלנים חזו הורדה של 0.5%, בעוד הסוחרים סבורים כי היא תגיע בהמשך השנה: החוזים על ריבית ה'פד' מגלמים ציפייה לירידה של הריבית ל-4.5% עד לסוף השנה.
מאחר והשוק גילם בציפיותיו את ההחלטה, ההצהרה שיוצאת היום מכיוון ה'פד' היא בעלת משקל עצום וכלכלנים רבים ינסו להעניק לה משמעויות שונות. ברננקי מודע היטב לסימנים המדאיגים שהתגלו בכלכלת ארה"ב, וסמוך ובטוח שנתון גריעת המשרות הוא לא עוד אינדקטור שמאפשר לעבור לסדר היום. המשקיעים מצידם ימתינו לספר ה'פד' ולפרוטוקולים המאוחרים של הישיבה שמתפרסמים כשלוש שבועות, לאחריה.
"השווקים יהיו מאוכזבים מהפחתה של 25 נקודות הבסיס, אמר Joseph LaVorgna, כלכלן ראשי בדויטשה בנק, ניו יורק, בטרם להחלטה. עוד הוסיף: "באם תהיה ההפחתה בגובה 50 נקודות הבסיס, הכלכלנים ב'פד' יהיו זהירים יותר באשר להמשך וזה יבוא לידי ביטוי בהצהרה".
תרגום ההצהרה המקורית של ה'פד'
הצמיחה הכלכלית היתה מתונה במהלך המחצית הראשונה של השנה, אולם להתהדקות תנאי האשראי יש פוטנציאל גדול להגביר את התדרדרות שוק המגורים, ולהכביד על הצמיחה הכלכלית.
המהלך שביצענו היום נועד כדי לשכך מעט מהאפקטים שחוותה הכלכלה, שבחלקם נבעו הזעזועים בשווקים הפיננסים ועלולים לגרום לצמיחה מתונה לאורך זמן.
הקריאות של מדד הליבה היו מתונות במהלך השנה. אולם, הועידה סבורה כי עדיין הסיכונים לאינפלציה נשארו, ועלולים לשרור בצורה מסוימת.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
