שוק הסחורות: החיטה בדרך למעלה המתכות מאבדות גובה

באיטליה, הכריזו הצרכנים על יום אחד ללא פסטה בגלל האמרת מחירי הפסטה שהיא כידוע עשויה מחיטה
אריה גורן |

השבוע האחרון התאפיין בהמשך עלייה במחירי החיטה, הזהב והנפט, ובירידה תלולה במחירי המתכות התעשייתיות.

חיטה

מחיר החיטה מוסיף לעלות זה שבוע חמישי ברציפות ומדי שבוע נקבע שיא חדש: חוזה עתידי לחודש דצמבר בבורסת הסחורות של שיקגו CBOT נסגר ביום שישי האחרון במחיר 8.45 דולר לבושל; זהו שיא של כל הזמנים ועלייה של 8.8% לעומת השבוע הקודם.

באיטליה, ארץ הפסטה, הכריזו הצרכנים על יום אחד ללא פסטה בגלל האמרת מחירי הפסטה, שהיא כידוע עשויה מחיטה. מחסור בגלל פגיעה ביבולים וגידול בביקוש העולמי הם הסיבה לעלייה התלולה במחירי החיטה. מצרים, יבואנית החיטה מספר אחת בעולם, רכשה באוגוסט שעבר כמות חיטה הגדולה פי עשרה מהכמות שרכשה באוגוסט 2006 מתוך ציפייה לעלייה נוספת במחיר.

נפט

מחיר הנפט מוסיף גם הוא לעלות זה שבוע שני ברציפות: חוזה עתידי לחודש אוקטובר בבורסת הסחורות של ניו יורק NYMEX נסגר ביום שישי במחיר של 76.70 דולר לחבית, עלייה של 3.6% לעומת השבוע הקודם, ורק 3.5% פחות משיא כל הזמנים, 79.45 דולר לחבית, ב-14 ביולי 2006. המתח בין ישראל לסוריה והחששות לפגיעה בהספקת הנפט מהמזרח התיכון היו הסיבות העיקריות לעלייה במחיר הנפט בשבוע שעבר.

מתכות

מחירי המתכות התעשייתיות ירדו באופן תלול בשבוע שעבר: מחיר הניקל ירד ב-11.7%, העופרת ב-10.4%, האבץ ב-9.3%, הבדיל ב-6.3%, האלומיניום ב-4.8% והנחושת ב-4.3%. חשש מפני האטה בפעילות הכלכלית העולמית בגלל משבר המשכנתאות סאב-פריים בארצות הברית הוא הגורם העיקרי לירידה במחירי המתכות התעשייתיות.

לעומת זאת, דבקו מחירי המתכות היקרות במגמת העלייה שאפיינה אותם בעת האחרונה: מחיר הזהב עלה ב-4.1% בשבוע שעבר, מחיר הכסף עלה ב-4.3%, הפלטינה ב-1.8% והפלדיום ב-0.9%. ירידת ערך הדולר וההורדה הצפויה בריבית בארצות הברית הם הסיבות העיקריות לעלייה במחירי המתכות היקרות.

זהב

מחיר הזהב הגיע ביום שישי האחרון לערכו הגבוה ביותר מחודש מאי 2006. חוזה עתידי לחודש דצמבר בחטיבת המסחר במתכות COMEX של בורסת הסחורות של ניו יורק NYMEX נסגר ביום שישי במחיר של 710 דולר לאונקיה לאחר שבמשך היום כבר הגיע מחירו ל-716.5 דולר לאונקיה, זוהי עלייה שבועית של 4.1%. מתחילת שנת 2007 עלה מחיר הזהב ב-11.3% ומתחילת שנת 2006 ב-36.8%. לשם השוואה, מדד שוק המניות האמריקאי S&P 500 עלה מתחילת שנת 2007 ב-2.5% בלבד ומתחילת שנת 2006 ב-16.4%.

חולשת הדולר תרמה לעלייה במחיר הזהב: ככל שערך הדולר ביחס למטבעות החשובים האחרים נמוך יותר, כך אטרקטיבית יותר השקעה בזהב. שער הדולר ביחס לאירו הידרדר לערכו הנמוך ביותר מזה חודש, לאחר שדו"ח של משרד העבודה האמריקאי, שהתפרסם ביום שישי, הראה באופן מפתיע שבפעם הראשונה מזה ארבע שנים איבד המשק האמריקאי בחודש אוגוסט משרות. המשק האמריקני איבד 4,000 משרות בחודש אוגוסט במגזר הלא-חקלאי, ואילו הצפי היה תוספת של 100,000 משרות חדשות. גם הערכת השוק כי הפדרל ריזרב צפוי להוריד את שער הריבית בפגישתו הקרובה ב-18 בספטמבר ב-0.25% לפחות תורמת לעליית מחיר הזהב, כיוון ככל שהריבית נמוכה יותר כדאי יותר להחזיק זהב.

החזקות הזהב של תעודת הסל לזהב StreetTracks Gold Trust, הנסחרת בבורסת ניו יורק בסימול GLD הגיעו לשיא של 542 טון בערך כספי של 12.4 מיליארד דולר. התעודה הזו מגובה בזהב אמיתי, וככל שהביקוש אליה גדל היא נאלצת לרכוש עוד זהב, דבר המביא לעלייה במחיר הזהב, התעודה נסחרת כמניה לכל דבר והיא סחירה מאוד: יותר משישה מיליון מניות GLD נסחרות בממוצע בכל יום מסחר. בשני ימי המסחר האחרונים נסחרו בבורסת ניו יורק (NYSE) כ-15 מיליון מניות GLD בכל יום. ב-10 באוגוסט החלה להיסחר תעודת הסל היפנית הראשונה המשקיעה בזהב, והתעודה הזאת, המתווספת לתעודות סל רבות אחרות המשקיעות בזהב והנסחרות בארצות רבות, מגדילה את הביקוש לזהב.

הביקוש לזהב לתכשיטים, המהווה כ-70% מכלל הביקוש לזהב, גדל גם הוא בעת האחרונה. לפי מועצת הזהב העולמית, גדל הביקוש לזהב לתכשיטים ב- 29% ברבעון השני של השנה והגיע ל-675 טון.

מבחינת ההספקה, הגיע ארגון הכורים של דרום אפריקה להסכמה ב-30 באוגוסט עם חברות הכרייה על העלאה של שכר הכורים ב-8.5% ושל מפעילי ציוד הקידוח ב-10%. דרום אפריקה היא מפיקת הזהב הגדולה בעולם ולה כ-12% מהפקת הזהב העולמית. ההסכם עם ארגון הכורים מוריד את החשש מפגיעה בהפקת הזהב ממכרות שם.

תפוקת הזהב העולמית ממכרות בשנת 2006 ירדה ב-3% בהשוואה לשנת 2005 לערך הנמוך ביותר שלה בעשר השנים האחרונות. הביקוש לזהב ברבעון הראשון לשנת 2007 גדל ב-4% בהשוואה לשנת 2006 והסתכם ב-832 טון. ממשלת דרום אפריקה דיווחה כי תפוקת הזהב שלה בשנת 2005 הייתה הנמוכה ביותר מאז שנת 1923, 296.3 טון.

השינויים העיקריים במחירי הסחורות בשבוע שעבר:

סחורות שמחירם עלה, שיעור העלייה באחוזים: חיטה – 8.8%, כסף – 4.3%, נפט להסקה – 4.2%, זהב – 4.1%, נפט גולמי – 3.6%, שיבולת שועל – 3.5%, קמח סויה – 3.1%, סויה – 2.6%, תירס – 2.2%, פלטינה – 1.8%, שמן סויה – 1.8%, בנזין – 1.1% וקפה – 1.0%.

סחורות שמחירם ירד, שיעור הירידה באחוזים: ניקל – 11.7%, עופרת – 10.4%, אבץ – 9.3%, בדיל – 6.3%, עץ – 5.4%, אלומיניום – 4.8%, נחושת – 4.3%, חזיר קפוא – 3.8%, רכז תפוזים – 2.9%, אתנול – 1.8% וכותנה – 1.2%.

*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בפרגון, מערך ניהול השקעות חו"ל של כלל פיננסים בטוחה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


תגובה

"אני בן 55, מובטל הייטק מזה 3 שנים שמנסה למצוא כל עבודה גם ברבע השכר שהיה לי - אף אחד לא קולט אדם בגילי"

המאמר של אוריאל לין לפיו צריך להעלות את גיל הפרישה בישראל לנשים וגברים ל-70 גרר תגובות אמוציונאליות. מה אתם חושבים?
מערכת Bizportal |
שאלת גיל הפרישה. אוריאל לין, נשיא אגוד לשכות המסחר, כתב ל-Bizportal טור מיוחד שעלה הבוקר תחת הכותרת - "אני מציע - יש להעלות את גיל הפרישה לנשים וגברים בישראל ל-70". הטור גרר תגובות רבות, כאשר מרביתן התנגדו נמרצות לאפשרות של העלאת גיל הפרישה. אחד המגיבים כתב כך: "אני בן 55 מובטל הייטק מזה 3 שנים. מנסה למצוא כל עבודה - גם ברבע השכר שהיה לי קודם - ואף אחד/חברה/עסק לא מוכן לקלוט עובד בגילי. סביבי עשרות אלפי אנשים עם בעיה זו - ואף אחד לא טורח לטפל בנושא... אז לפני שאתה מטפל בהעלאת גיל הפרישה - נא טפל בכך שלאנשים בגילנו תהיה בכלל תעסוקה!" מגיב אחר כך: "לפני שמעלים את גילה פרישה ל-70, אולי מכון יותר לחוקק חוק שמפסיקים עם פנסיה תקציבית לעובדי מדינה והעובדים הללו (עיריות וכולי) יצטרכו להשתתף בפנסיה שלהם כמו בסקטור הפרטי הרבה כסף התווסף לקופת המדינה ואנחנו נוכל להזדקן גם בלי עבודה לגיל 70". ועוד תגובה: "אתה כמו כל הפוליטיקאים מטעם, מציג תמונה חלקית ומאוד מנומקת. אבל אתה מתעלם מן העובדה שגיל הפרישה ה"אמיתי" של עובדים רבים הוא סביב ה-50. מה הם אמורים לעשות מגיל זה ועד גיל 70? להתנחם בכך שמדובר במהלך טוב לקרנות הפנסיה???" ועוד מבין התגובות: "אתה כנציג המעסיקים יודע (כמובן שאי אפשר להודות בכך בפומבי) שכאשר אני מציג מועמדות לתפקיד להתקבל לעבודה, המעסיק בודק, בין השאר, את גילי הכרונולוגי. אם גילי הוא מעל 40 אני כבר נחשב לפגום והסיכוי שלי להתקבל לתפקיד יורד בלי קשר לשאר הנתונים הטובים שלי. כך שקשה לדבר על הגדלת גיל הפרישה כשבפועל, עבור המעסיק, בגיל מעל 40 אני כבר נחשב לעובד לא רצוי. אני באופן אישי בן 67 היום. כשהייתי בתחילת שנות ה40 שלי חויתי את אשר תיארתי אצל יותר ממעסיק פוטנציאלי אחד. היום, המצב מבחינה זו הוא כבר יותר גרוע לעובדים. כך שדיבור על הגדלת גיל הפרישה הוא לעג לרש." בתגובה לטוקבקים, ביקש אוריאל לין להוסיף: "נכון, ההצעה להעלאת גיל הפרישה מכוונת בעיקר לאלה שהם כן מועסקים והם כן רוצים להמשיך לעבוד עד גיל 70. היא לא מכוונת לבעיית האבטלה העומדת בפני עצמה כבעיה כבדת משקל. יש בהחלט לעסוק ישירות ובאופן ממוקד בבעיית כל אותם גברים ונשים, בגיל מתקדם, הכשירים לעבודה אך מתקשים במציאת מקום עבודה. זוהי סוגיה כבדת משקל העומדת בפני עצמה, וכל המשרדים הכלכליים וארגוני המעסיקים חייבים להירתם לה במאמץ משותף." לין מבקש להדגיש כי מאמרו, גם אם לא באופן ישיר אלא באופן עקיף, תומך באלה שהגיעו לגיל 50 ומחפשים עבודה, שכן הוא סבור שהסירוב לקבלם לעבודה מחמת גילם שגוי מיסודו. ומפורש במאמרו כי "מדובר בשכבה רחבה באוכלוסיה שצברה הרבה ידע וניסיון", וויתור על קבוצת עובדים איכותית זו היא פגיעה הן בבית העסק והן בכלכלה הלאומית. גיורא סרצ'נסקי, מנהל חטיבת ההשקעות ב'עמיתים' שהינה קרן הפנסיה הגדולה בישראל אמר השבוע בוועידת Bizportal כי "צריך להבין שברמת הריבית הנוכחית אי אפשר לתמוך ביציאה לפנסיה בגיל 67." יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, התייחס בוועידת Bizportal גם למשמעויות של דחיית גיל הפרישה ואמר כי "יש לכך שלוש השלכות חיוביות והשלכה שלילית אחת. הגורם השלילי הוא שאנחנו צריכים לעבוד יותר. בצד החיובי - החיסכון שלנו לפנסיה יגדל. יתרון משמעותי יותר הוא שלחיסכון שצברנו ב-30-40 שנות העבודה יש עוד כמה שנים לעבוד. והיתרון הגדול ביותר הוא שהזמן שבו נצטרך להשתמש בכסף במהלך הפנסיה מתקצר משמעותית." ההרצאה המלאה של פרופ' קנדל על נושא הפנסיה: