גרף

שקט בבורסה? תראו איפה לחץ המכירות רק מחריף - לכדי סוג של מפולת

מבירור שערך Bizportal: "יש פדיונות בימים האחרונים מצד הציבור, אבל לא גדולים במיוחד". צפו בגרף
מערכת Bizportal | (11)
נושאים בכתבה איגרות חוב

בשוק המניות בת"א המסחר אמנם מתנהל בדשדוש כאשר המעו"ף ללא שינוי, אבל בשוק האג"ח הלחץ הכבד נמשך היום בעוצמה. מדד האג"ח הכללי איבד עוד 0.27% ומשלים נפילה של מעל 2% תוך שבועיים וחצי. באג"ח הממשלתיות נרשמות ירידות חדות יותר היום. השחר ל-10 שנים (ממשלתי שקלי 0825) נפל עוד 0.6% וכבר נסחר בתשואה של 2%.  כל זאת בזמן שהמעו"ף משיל 0.05% בלבד. 

הסיבה להמשך הלחץ בשוק האג"ח המקומי היא עליית התשואות בשעה זו בשוקי האג"ח באירופה, בהובלת גרמניה. התשואה על האג"ח הגרמני מטפסת כעת ל-0.77% אחרי שדווקא נראה היה שמסתמנת רגיעה לפני יומיים-שלושה. התנודה החריפה בגרמניה גוררת עליית תשואות משמעותית גם באג"חים של ספרד ואיטליה בשעה זו.

מעניין היה לראות שאתמול התשואה באג"ח האמריקני ל-10 שנים סגרה ברמתה הגבוהה ביותר מזה 5 חודשים, וזה דווקא למרות שנתון המכירות הקמעונאיות פספס את התחזיות והיה חלש מאוד באופן כללי - דבר שאמור היה להביא לירידת תשואות שכן ההערכה היא שהנתון המאכזב רק יביא לדחיית העלאות הריבית. אבל זו גרמניה שמובילה כעת את המגמה - וארה"ב בעיקר מושפעת.  

הנפילות בשוק האג"ח בחו"ל החלו לאחר שתשואת האג"חים בגרמניה נגעה לפני קצת פחות מחודש בשפל של 0.06% בלבד. ביל גרוס (לשעבר מ'פימקו') אמר באותם ימים כי מדובר ב"שורט של פעם בחיים" וקצת לאחר מכן החל תיקון אלים שנמשך עד היום. עד לפני כמעט חודש המשקיעים מסביב לעולם הסתערו על האג"חים של גרמניה שהיו "חוף מבטחים" אל מול סכנות כגון פשיטת רגל של יוון או גלישה של דיפלציה בגוש האירו. עם זאת, כנראה שהאג"חים של גרמניה עלו יותר מידי (התשואות ירדו יותר מידי) - וכעת נרשם תיקון מהיר.

והציבור בארץ חוטף בעוצמה. הנפילות בשוק האג"ח בשבועיים האחרונים גרמו למחיקה של כמעט חצי מהתשואה שהושגה מתחילת השנה, ועבור אלו שנכנסו בתקופה האחרונה - מדובר בהפסדים לא קטנים. מבירור שערך Bizportal עולה כי בימים האחרונים היו פדיונות מצד הציבור בקרנות הנאמנות - אבל לא בסדרי גודל משמעותיים, כלומר לפי שעה אין פאניקה כמו זו שהייתה לקראת סוף 2014 כאשר הציבור המבוהל מכר קרנות במיליארדים וגם לטלטלה ענקית בשוק. אבל מאז הציבור חזר ובגדול, מתחילת השנה רכש הציבור קרנות אג"ח כללי בכ-7 מיליארד שקלים ועוד סכום קטן במעט של קרנות אג"ח ממשלתי. 

ברק גרשוני, מנכ"ל הקרנות של אלומות: "עליית התשואות החזקה באג"ח הגרמני מ 0.05% ל 0.7% היא תוצר של מימוש רווחים קיצוני שבא על רקע ההבנה שתכנית ההקלה הכמותית שהשיק מריו דראגי , נגיד ה ECB , כנראה עובדת. החלשות האירו שבאה בעקבות תכנית ההקלה הכמותית משפרת את התחרותיות של גוש האירו ומביאה לעליה בתחזיות הצמיחה וכן לעליה בציפיות לאינפלציה. המעבר ממצב של חשש מתהליך דפלציוני חזרה אל ציפיות להתפתחות אינפלציה הינו תהליך הכרוך בתמחור כואב מחדש של אגרות החוב, בייחוד אלו הארוכות. אולם מדובר בתהליך בריא וכמעט מתבקש. שכן תשואות אג"ח ל-10 שנים הנמוכות מ-0.1% מבטאות תמחור של Worst case scenario. ברגע שרואים אור בקצה המנהרה כפי שקורה באירופה, ישנה חזרה מהירה לתמחור שפוי יותר של האג"ח , עדיין לרמות נמוכות היסטורית". 

האם המפולת באג"חים תימשך? לכתבה בעניין לחץ כאן 

למה גם שוקי המניות נופלים? המפולת בשוקי האג"ח גוררת תנודתיות חריפה בשוקי המניות וירידות שערים (בעיקר באירופה). ההערכה היא שאם עד כה שוק המניות היו נראים זולים באופן יחסי לשוק האג"ח המנופחים - אז כעת הירידות בשוק האג"ח הופכות את שוק המניות לפחות אטרקטיבי. בעניין זה נציין כי מכפיל הרווח העתידי של חברות מדד ה-S&P500 עומד כעת על 16.8, שזה גבוה יותר מהמכפיל הממוצע ב-15 השנים האחרונות שעומד על 15.9. לגבי אירופה, עליית התשואות מתדלקת התחזקות משמעותית במטבע האירו (בשיא של 3 חודשים מול הדולר) והדבר לוחץ חזק מטה את בורסות אירופה, בדגש על מדד הדאקס הגרמני מוטה הייצוא שרשם נפילה של כ-9% תוך קצת יותר מחודש. 

קיראו עוד ב"אג"ח"

מדד האג"ח הממשלתי בת"א בשנה האחרונה:

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אלן 15/05/2015 15:59
    הגב לתגובה זו
    לכל המעוניין לעשות מאות אחוזים בחצי שנה הקרובה
  • יעל 16/05/2015 13:53
    הגב לתגובה זו
    בנתיים רק יורדת
  • 7.
    אילן 15/05/2015 11:08
    הגב לתגובה זו
    לבנק ישראל ,לא תהיה ברירה התחזקות השקל מול הדולר לא משאירה היתכנות כזו ,
  • 6.
    אסף 14/05/2015 16:08
    הגב לתגובה זו
    ואז יחזרו לעליות לכמה של כ 10%
  • 5.
    המפולת במניות בוא תבוא רק לאחר שאחרון השורטיסטים יתייאש (ל"ת)
    חים 14/05/2015 14:45
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    בונוס-הזדמנות קניה!!!! (ל"ת)
    לקנות מנית בונוס 14/05/2015 14:39
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מי שמוכר בסוף יצטער זה הזמן לאסוף ! ! ! (ל"ת)
    מלך האג"ח 14/05/2015 14:28
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    נחשו מה לא יתפוצץ? 14/05/2015 14:27
    הגב לתגובה זו
    חורבה נמכרת ב מליון שח . כשזה יתפוצץ כל הישראלים עם דירת ההורים משנות ה 50 יאכלו חרא ובגדול כמה שאני אשמח
  • 1.
    מה הקשר בין אג"ח בישראל לבין האג"ח של הגרמנים הארורים? (ל"ת)
    דוד 14/05/2015 14:24
    הגב לתגובה זו
  • שמלאן 14/05/2015 15:11
    הגב לתגובה זו
    בטוח הצבעת לביבי כמו כל תושבי דימונה לא מבינים מהחיים מגיע לכה ולהם
  • משה ראשל"צ 14/05/2015 22:04
    נכון להיום אין אלטרנטיבה נורמלית חוץ מאגח מדינה תמתין תראה איך מישהו יעשה פה קופה אני אישית ממתין להתמתנות ואז נכנס בכל הכח - כן שמלאן עלוב גם אני הצבעתי ליכוד ולהבדיל ממך הרווחתי המון באגח מדינה שקלי 0142
אגח
צילום: ביזפורטל
קרנות נאמנות

איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר

משקיע צריך לבחור בין עשרות מסלולי אג"ח; הבחירה חשובה - מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר ירד בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%
קובי ישעיהו |
תהליך עליית הריבית המהירה שהחל בארה"ב וגם בישראל במהלך 2022 על רקע העלייה החדה בקצב האינפלציה הביא לירידות חדות בשוק האג"ח ולתשואות שליליות גם בקרנות הנאמנות וקרנות הסל העוקבות אחרי מדדי האג"ח השונים. בשנה שעברה התמונה השתנתה בשוק האג"ח המקומי כשמדד All Bond כללי עלה ב-3.76%, הצמוד ב-3.91% והשקלי ב-3.42%. בהתאם היו גם לא מעט קרנות נאמנות שסיפקו תשואות סבירות למשקיעים. והשנה, אגרות החוב הממשלתיות, בארה"ב ובעולם, היו אמורות לרשום תשואות עוד יותר יפות. עם רוח גבית מהורדות ריבית על ידי הפד ובנקים מרכזיים אחרים, הן היו צפויות לעלות ב-10% ויותר. אבל, זה לא מה שקרה. בחודשים האחרונים נרשמו ירידות חדות למדי בשוקי האג"ח הממשלתיים בישראל ובארה"ב, בעיקר בסדרות הארוכות. ובהתאם - התשואות עלו. הסיבה העיקרית לעליית התשואות - נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב שלא מאפשרים בינתיים לפד להתחיל להוריד את שיעור הריבית. לקריאה נוספת: לאחר הירידות בחודשים האחרונים? האם האג"ח מעניינות להשקעה. רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי. העלייה בארה"ב התרחשה כאמור בעיקר על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים (בעיקר אינפלציה ושוק העבודה) שהביאו לדחייה וצמצום בהערכות השוק לגבי תחילת תהליך הורדת הריבית שם. בארץ, כמובן, יש גורמים נוספים, בעיקר כאלה הקשורים למלחמה ולנגזרותיה. על רקע הטלטלות בשוקי האג"ח נרשמה שונות גבוהה מאוד בין מדדי האג"ח השונים בתל אביב מתחילת השנה. מדד All Bond כללי עלה בכ-0.1%, מדד האג"ח הצמודות הכללי עלה בכ-0.7% אבל מדד התל-גוב צמודות (הממשלתיות הצמודות למדד) רשם ירידה של 1.4%. התל-גוב השקלי ירד בכ-2% ואילו התל-בונד 40 (המייצג 40 סדרות אג"ח של חברות בעלות דירוגים גבוהים) ב-1.6%.  בסך הכל יש בבורסה עשרות מדדי אג"ח שונים ובהתאם השוק היום מאוד משוכלל ומשקיע צריך בראש ובראשונה להחליט כמובן מה רמת הסיכון שהוא רוצה לפעול בסביבתה ולפי זה לחלק את תיק ההשקעות למניות, אג"ח והשקעות אחרות (סחורות, מט"ח, אלטרנטיבי.). בתוך החלק האג"חי אפשר להשקיע בקרנות סל פסיביות (בדומה למניות הן פשוט משקיעות פחות או יותר לפי מדדי האג"ח השונים), ממשלתיות או קונצרניות, או בקרנות נאמנות אקטיביות, ששם דמי הניהול גבוהים יותר. אז איך בוחרים קרן נאמנות המתמחה בהשקעה באגרות חוב? כאמור, למשקיע הסולידי יש היום המון אפשרויות בחירה והן כוללות בין השאר קרנות המתמחות באג"ח ממשלתיות שקליות (כאלה שלא צמודות למדד), קרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות צמודות למדד, ויש גם קרנות המשקיעות באג"ח חברות (קונצרניות) שקליות, דולריות או צמודות למדד. יש גם קרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל. 

הסדרות הקצרות פחות מסוכנות

יש מספר כללי אצבע חשובים - אג"ח ממשלתיות פחות מסוכנות מקונצרניות וככל שזמן הפידיון של האג"ח יותר קצר (מח"מ - משך חיים ממוצע) הסדרה פחות מסוכנת (מק"מ, האג"ח הממשלתי השקלי לתקופה של עד שנה, הוא הכי פחות מסוכן ומנגד האג"ח הארוכות לתקופות של 10-30 שנה הן הכי מסוכנות). בתוך האג"ח הקונצרניות יש את הדירוגים  - הסדרות הכי פחות מסוכנות הן אלה בעלות הדירוגים הגבוהים (סדרות המדורגות AAA או AA ) והכי מסוכנות הן אלה ללא דירוג כלל (המכונות גם אג"ח זבל).  כך למשל מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר צנח בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%. אז מי שהימר על ירידת ריבית ובהתאם השקיע בסדרות הארוכות "חטף" ומי שנשאר בסדרו הקצרות יותר רשם רווח קטן עם סיכון נמוך. אי אפשר לברוח מזה - אם רוצים לנסות להרוויח יותר אז צריכים להעלות את רמת הסיכון - ובהתאם אפשר גם לספוג הפסדים כבדים יחסית במידה והנחות הבסיס לא מתממשות. גם דמי הניהול חשובים - בקרנות הסל הם הרבה יותר נמוכים בדרך כלל (סביב 0.2%-0.3% לשנה) ואילו בקרנות האקטיביות 0.3%-1.5% כשהרוב הגדול נע בין 0.5% ל-1%. כמעט כל מחקר שנעשה בעשרות השנים האחרונות מצביע על כך שהרוב המוחלט של מנהלי הקרנות האקטיביים, גם במניות וגם באג"ח, לא מצליח לספק תשואה עודפת על מדדי השוק (באותה רמת סיכון) כך שעדיף ככל הנראה למשקיע הממוצע להתמקד בקרנות הסל הפאסיביות. ואכן, בשנה שעברה הקרנות הפסיביות עקפו לראשונה את הקרנות האקטיביות המסורתיות בהיקף הנכסים המנוהל. המשקיעים פדו במהלך 2023 כ-14.5 מיליארד שקל מקרנות נאמנות אקטיביות המנוהלות תחת הקטגוריה "אג"ח כללי", אחרי שגם בשנת 2022 הייתה הקטגוריה הפודה ביותר עם פדיון של כ-16.3 מיליארד שקל. קטגוריית קרנות אג"ח מדינה רשמה אף היא יציאת כספים מאסיבית בסכום של כ-6 מיליארד שקל אשתקד, לאחר שבשנת 2022 פדתה כ- 4.9 מיליארד שקל. מנגד, המשקיעים הזרימו כ-900 מיליון שקל לקרנות סל המתמחות באג"ח בחו"ל, וגם כ-630 מיליון שקל לאג"ח חברות והמרה. נקודה חשובה נוספת - להרבה משקיעים יש נטייה לבדוק את התשואות של קרן כזו או אחרת בשנה האחרונה או ב-3 השנים האחרונות ולהשקיע בה. בדרך כלל זו טעות מכיוון שתשואות העבר לא מלמדות כמובן על הביצועים בעתיד ולא מעט פעמים הקרנות שהיו בתחתית טבלת התשואות בשנה האחרונה או אפילו במשך מספר שנים קפצו לצמרת בשנה שלאחריה. זה נכון גם לקרנות המנייתיות, גם לגמישות וגם כמובן לקרנות האג"ח השונות.  בנוסף, בתי ההשקעות הגדולים נוהגים להבליט בפרסומים את "הקרנות המנצחות" שלהם בכל קטגוריה במטרה למשוך כספים חדשים ולהסתיר את הקרנות שלא הצליחו. אז אם בית השקעות מסוים מנהל עשרות קרנות מספיק שעד 10% מהון יצליחו בכדי לקנות שטחי פרסום בכדי לבשר למשקיעים הפוטנציאליים על "ההצלחה הגדולה" של קרן כזו או אחרת שהיכתה את מדדי הייחוס.

סימן קריאה - הקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר

נסתכל על  5 תתי קטגוריה מרכזיים בקרנות האג"ח: אג"ח מדינה כללי ללא מניות, אג"ח כללי בארץ ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה, ואג"ח חברות והמרה ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה. מה משמעותו של סימן הקריאה? שהקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר. בכל אחת מהקטגוריות יש עשרות קרנות.  אג"ח מדינה כללי ללא מניות - מדובר בקטגוריה שאמורה להיות הסולידית ביותר. הקרנות בקטגוריה זו משקיעות בכל סוגי אג"ח המדינה – צמוד, שקלי וריבית משתנה, בכל טווחי הזמן לפי שיקול דעתו של מנהל הקרן. חלק מהקרנות מרחיבות את טווח ההשקעה גם לאג"ח חברות בדירוג גבוה מאד. זה נותן להם יתרון מסוים, שכן התשואות באג"ח זה מעט גבוהות יותר, וגם מעלה את הסיכון, אך עדיין מדובר בכלי שנחשב סולידי. נזכיר שוב שגם בכלי הסולידי הזה אגרות חוב ארוכות יכולות לגרום להפסדים כבדים. כמעט כל הקרנות בקטגוריה שייכות לבתי ההשקעות הגדולים, כשנראה שהקטנים לא מגלים בה עניין בגלל פוטנציאל הרווחים הנמוך יחסית.  מדד תל-גוב כללי רשם מתחילת השנה ירידה של 1.5% לאחר שב-2023 הוא רשם עלייה של כ-1%.  אג"ח כללי ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - בקטגוריה זו הקרנות משקיעות בכל סוגי האג"ח בארץ – בין ממשלתי ובין קונצרני, בין צמוד ובין שקלי או משתנה, ובכל טווחי הזמן. כלומר החופש גדול יותר, ונקודת ההשוואה היא מדדי ה-All Bond שכוללים את כל סוגי אגרות החוב. סימן הקריאה בשם הקרן מציין כאמור סיכון גבוה יותר, שאמור להניב תשואה טובה יותר. יש עשרות קרנות נאמנות בקטגוריה הזאת. אג"ח חברות ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - האג"ח הקונצרניות מסוכנות יותר מהאג"ח הממשלתיות ולפיכך בתקופות טובות בשוק הן אמורות גם לספק תשואות גבוהות יותר. תשואת מדד תל בונד מאגר לשנת 2023 היה 6.32% וכ-1.5% מתחילת השנה, תל בונד צמודות נתן 5.94% ו-1.8% מתחילת השנה ומדד תל בונד שקלי 5.34% אשתקד מתחילת השנה 0.4%.