ניתוח

הגופים הגדולים מסתערים: 5 אג"חים שנפלו השבוע יותר מדי - צפו ברשימה

מדדי הקונצרני מזנקים כעת עד 1.4%. הציבור עדיין מוכר באופן מאסיבי אבל יש מי שמנצל את הפאניקה ואוסף סחורה
תומר קורנפלד | (2)
נושאים בכתבה איגרות חוב

הציבור מול המשקיעים המתוחכמים. פדיונות כבדים בקרנות הנאמנות אתמול הביאו את השוק הקונצרני לרשום את הירידה היומית החדה ביותר מאז 2011. הפדיונות הכבדים אמנם נמשכים גם היום, אבל מדדי האג"ח דווקא מזנקים, בגלל שיש מי שקונה מכל הבא ליד - הסוחרים המתוחכמים ובעיקר גופי הפנסיה והגמל (שניגוד לקרנות הנאמנות, לא סובלים מפאניקה מצד הציבור). במילים אחרות, הציבור נכנס לפאניקה ומוכר (כנראה באופן מוגזם), ומנגד, המשקיעים הגדולים סבורים שהירידה מוגזמת ולכן הם קונים. מדד תל בונד 60 צלל אתמול 1.5% והיום מתקן מעלה בעליות שלמעל 1%. אתר Bizportal בעזרת מומחים בשוק ההון הרכיב רשימה של אג"חים שייתכן שחטפו יותר מידי, וכעת הם מעניינים לקניה. באופן כללי נציין כי נראה שעיקר הקניות היום הן דרך מדדי התל בונדים, אולי בשל סחירותם הרבה, ולא אג"חים ספציפים. אבל למי שמעדיף בפינצטה, הנה רשימה: 1. דה לסר אג"ח ד' בשבועות האחרונים הייתה הסתערות ענקית של החברות האמריקניות על הבורסה. הנפקות של ספנסר, לייטסטון ואול-יר הניבו למשקיעים הפסדים משמעותיים. חברת דה-לסר גם היא חברת נדל"ן זרה אך לה יש היסטוריה חיובית מול המשקיעים ועד כה שילמה את כל חובותיה וללא תקלות או הסדרי חוב. איגרת החוב של החברה מסדרה ד' דה לסר אגח ד חטפו חזק יחד עם כל האפיק הקונצרני וכיום נסחרות בתשואה לפידיון של 6.5% בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן. גורמים בשוק ציינו שהמרווח שבו נסחרות איגרות החוב מעל האפיק הממשלתי (כ-6.3%) הוא קיצוני עבור חברה אשר כמעט ואינה ממונפת. 2. אפריל נדל"ן אג"ח א' איגרות החוב אפריל נדלן אגח א הונפקו במסגרת הסדר החוב של יצחק תשובה בדלק נדל"ן. כחלק מן ההסדר העניק יצחק תשובה למשקיעים ביטחונות חזקים וגם ערבות אישית - שזה דבר חזק לכשעצמו. לכן - המשקיעים בשוק ההון מעריכים כי האג"ח אמנם צלל 2% תוך כשבוע - אבל הסיכון שבהחזקה אינו גבוה. האג"ח נושא מח"מ של 2.8 שנים ומספק למשקיעים תשואה שקלית ברוטו של 5.1%. 3. כלכלית ירושלים - איגרות חוב קצרות המשבר בשווקים ברוסיה פגע קשות באיגרות החוב הארוכות של כלכלית ירושלים. עם זאת, בינתיים, בחברה ממשיכים לרכוש בשוק את איגרות החוב הקצרות - כלכלית ים אגח ה וכלכלית ים אגח ז. מדובר באיגרות חוב במח"מ של 0.45 ו-0.7 בהתאמה. גם אם המשבר ברוסיה יחריף, גורמים בשוק ההון מעריכים כי כלכלית לא תתקשה לשלם את החוב של איגרות חוב אלו. תשואות האג"ח המגולמות במחיר הנוכחי בשוק עומדות על 7.9% ו-7.2% בהתאמה בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן. איגרות חוב אלו חטפו הרבה פחות מהשאר ולכן כנראה שמדובר בהזדמנות - בייחוד עם אליעזר פישמן קונה. אגב, מאותו הנימוק ניתן לשקול לרכוש את מבני תעש אגח יג שנסחרת במח"מ של 0.5 ומספקת תשואה שקלית של 5.95%. 4. אלמוגים - אגח ב' שוק הנדל"ן למגורים הצליח להפיל לא מעט איגרות חוב של חברות יציבות וטובות לטריטוריה של אג"ח זבל - בשל המינוף הגבוה. חברה קטנה אך פחות מוכרת למשקיעים היא אלמוגים, שלה איגרות חוב אלמוגים אגח ב שנסחרות בתשואה של 8.5% בתוספת הצמדה למדד על מ"מ קצר של 2.2 שנים. כנגד האג"ח ישנם שעבודים על עודפי פרוייקטי נדל"ן של החברה בעפולה ובאילת . כמו כן, ישנם שעבודים נוספים של מספר נכסים קטנים. אחד הפרוייקטים שאמור לשרת את החוב למחזיקי האג"ח הוא פרוייקט מגורים בנשר שעתיד לכלול 250 יחידות דיור. במסגרת שלב טרום מכירה מכרה החברה 100 הרשמות בהיקף של 96 מיליון שקל - דבר המעיד על ביקוש רב. השלמת המכירות והפרוייקט - ייאפשרו לחברה להחזיר את הכסף לנושים בהסתברות גבוהה. 5. אלבר אג"ח י' המכה שחטף שוק האג"ח פגעה גם באיגרות חוב של חברות יציבות, רווחיות ותזרימיות. אחת מהן היא אלבר, שלה סדרות אג"ח רבות. אחת מהסדרות היא אלבר אגח י שנושאת מח"מ של 0.65 שנים ונסחרת בתשואה ברוטו של 3.88% (בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן). למחזיקי האג"ח יש גם שעבודים על ציי רכב של החברה כך שהסיכון שהאג"ח לא ישולם הוא נמוך. קרן האג"ח נפרעת בשישה תשלומים רבעוניים עד מרץ 2016 - כך שהמשקיעים נפגשים עם החוב לחברה בצורה רציפה. *אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את השוק או אג"חים ספציפיות. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    כשהעדר שועט שום דבר לא יכול לעמוד בדרכו (ל"ת)
    זקן 18/12/2014 12:16
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לא ניתן היה להשיג את דה לסר בזול ,כסף על הריצפה (ל"ת)
    משקיעון 17/12/2014 20:22
    הגב לתגובה זו
אגח
צילום: ביזפורטל
קרנות נאמנות

איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר

משקיע צריך לבחור בין עשרות מסלולי אג"ח; הבחירה חשובה - מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר ירד בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%
קובי ישעיהו |

תהליך עליית הריבית המהירה שהחל בארה"ב וגם בישראל במהלך 2022 על רקע העלייה החדה בקצב האינפלציה הביא לירידות חדות בשוק האג"ח ולתשואות שליליות גם בקרנות הנאמנות וקרנות הסל העוקבות אחרי מדדי האג"ח השונים. בשנה שעברה התמונה השתנתה בשוק האג"ח המקומי כשמדד All Bond כללי עלה ב-3.76%, הצמוד ב-3.91% והשקלי ב-3.42%. בהתאם היו גם לא מעט קרנות נאמנות שסיפקו תשואות סבירות למשקיעים. והשנה, אגרות החוב הממשלתיות, בארה"ב ובעולם, היו אמורות לרשום תשואות עוד יותר יפות. עם רוח גבית מהורדות ריבית על ידי הפד ובנקים מרכזיים אחרים, הן היו צפויות לעלות ב-10% ויותר. אבל, זה לא מה שקרה. בחודשים האחרונים נרשמו ירידות חדות למדי בשוקי האג"ח הממשלתיים בישראל ובארה"ב, בעיקר בסדרות הארוכות. ובהתאם - התשואות עלו. הסיבה העיקרית לעליית התשואות - נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב שלא מאפשרים בינתיים לפד להתחיל להוריד את שיעור הריבית. לקריאה נוספת: לאחר הירידות בחודשים האחרונים? האם האג"ח מעניינות להשקעה. רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי. העלייה בארה"ב התרחשה כאמור בעיקר על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים (בעיקר אינפלציה ושוק העבודה) שהביאו לדחייה וצמצום בהערכות השוק לגבי תחילת תהליך הורדת הריבית שם. בארץ, כמובן, יש גורמים נוספים, בעיקר כאלה הקשורים למלחמה ולנגזרותיה. על רקע הטלטלות בשוקי האג"ח נרשמה שונות גבוהה מאוד בין מדדי האג"ח השונים בתל אביב מתחילת השנה. מדד All Bond כללי עלה בכ-0.1%, מדד האג"ח הצמודות הכללי עלה בכ-0.7% אבל מדד התל-גוב צמודות (הממשלתיות הצמודות למדד) רשם ירידה של 1.4%. התל-גוב השקלי ירד בכ-2% ואילו התל-בונד 40 (המייצג 40 סדרות אג"ח של חברות בעלות דירוגים גבוהים) ב-1.6%.  בסך הכל יש בבורסה עשרות מדדי אג"ח שונים ובהתאם השוק היום מאוד משוכלל ומשקיע צריך בראש ובראשונה להחליט כמובן מה רמת הסיכון שהוא רוצה לפעול בסביבתה ולפי זה לחלק את תיק ההשקעות למניות, אג"ח והשקעות אחרות (סחורות, מט"ח, אלטרנטיבי.). בתוך החלק האג"חי אפשר להשקיע בקרנות סל פסיביות (בדומה למניות הן פשוט משקיעות פחות או יותר לפי מדדי האג"ח השונים), ממשלתיות או קונצרניות, או בקרנות נאמנות אקטיביות, ששם דמי הניהול גבוהים יותר. אז איך בוחרים קרן נאמנות המתמחה בהשקעה באגרות חוב? כאמור, למשקיע הסולידי יש היום המון אפשרויות בחירה והן כוללות בין השאר קרנות המתמחות באג"ח ממשלתיות שקליות (כאלה שלא צמודות למדד), קרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות צמודות למדד, ויש גם קרנות המשקיעות באג"ח חברות (קונצרניות) שקליות, דולריות או צמודות למדד. יש גם קרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל. 

הסדרות הקצרות פחות מסוכנות

יש מספר כללי אצבע חשובים - אג"ח ממשלתיות פחות מסוכנות מקונצרניות וככל שזמן הפידיון של האג"ח יותר קצר (מח"מ - משך חיים ממוצע) הסדרה פחות מסוכנת (מק"מ, האג"ח הממשלתי השקלי לתקופה של עד שנה, הוא הכי פחות מסוכן ומנגד האג"ח הארוכות לתקופות של 10-30 שנה הן הכי מסוכנות). בתוך האג"ח הקונצרניות יש את הדירוגים  - הסדרות הכי פחות מסוכנות הן אלה בעלות הדירוגים הגבוהים (סדרות המדורגות AAA או AA ) והכי מסוכנות הן אלה ללא דירוג כלל (המכונות גם אג"ח זבל).  כך למשל מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר צנח בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%. אז מי שהימר על ירידת ריבית ובהתאם השקיע בסדרות הארוכות "חטף" ומי שנשאר בסדרו הקצרות יותר רשם רווח קטן עם סיכון נמוך. אי אפשר לברוח מזה - אם רוצים לנסות להרוויח יותר אז צריכים להעלות את רמת הסיכון - ובהתאם אפשר גם לספוג הפסדים כבדים יחסית במידה והנחות הבסיס לא מתממשות. גם דמי הניהול חשובים - בקרנות הסל הם הרבה יותר נמוכים בדרך כלל (סביב 0.2%-0.3% לשנה) ואילו בקרנות האקטיביות 0.3%-1.5% כשהרוב הגדול נע בין 0.5% ל-1%. כמעט כל מחקר שנעשה בעשרות השנים האחרונות מצביע על כך שהרוב המוחלט של מנהלי הקרנות האקטיביים, גם במניות וגם באג"ח, לא מצליח לספק תשואה עודפת על מדדי השוק (באותה רמת סיכון) כך שעדיף ככל הנראה למשקיע הממוצע להתמקד בקרנות הסל הפאסיביות. ואכן, בשנה שעברה הקרנות הפסיביות עקפו לראשונה את הקרנות האקטיביות המסורתיות בהיקף הנכסים המנוהל. המשקיעים פדו במהלך 2023 כ-14.5 מיליארד שקל מקרנות נאמנות אקטיביות המנוהלות תחת הקטגוריה "אג"ח כללי", אחרי שגם בשנת 2022 הייתה הקטגוריה הפודה ביותר עם פדיון של כ-16.3 מיליארד שקל. קטגוריית קרנות אג"ח מדינה רשמה אף היא יציאת כספים מאסיבית בסכום של כ-6 מיליארד שקל אשתקד, לאחר שבשנת 2022 פדתה כ- 4.9 מיליארד שקל. מנגד, המשקיעים הזרימו כ-900 מיליון שקל לקרנות סל המתמחות באג"ח בחו"ל, וגם כ-630 מיליון שקל לאג"ח חברות והמרה. נקודה חשובה נוספת - להרבה משקיעים יש נטייה לבדוק את התשואות של קרן כזו או אחרת בשנה האחרונה או ב-3 השנים האחרונות ולהשקיע בה. בדרך כלל זו טעות מכיוון שתשואות העבר לא מלמדות כמובן על הביצועים בעתיד ולא מעט פעמים הקרנות שהיו בתחתית טבלת התשואות בשנה האחרונה או אפילו במשך מספר שנים קפצו לצמרת בשנה שלאחריה. זה נכון גם לקרנות המנייתיות, גם לגמישות וגם כמובן לקרנות האג"ח השונות.  בנוסף, בתי ההשקעות הגדולים נוהגים להבליט בפרסומים את "הקרנות המנצחות" שלהם בכל קטגוריה במטרה למשוך כספים חדשים ולהסתיר את הקרנות שלא הצליחו. אז אם בית השקעות מסוים מנהל עשרות קרנות מספיק שעד 10% מהון יצליחו בכדי לקנות שטחי פרסום בכדי לבשר למשקיעים הפוטנציאליים על "ההצלחה הגדולה" של קרן כזו או אחרת שהיכתה את מדדי הייחוס.

סימן קריאה - הקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר

נסתכל על  5 תתי קטגוריה מרכזיים בקרנות האג"ח: אג"ח מדינה כללי ללא מניות, אג"ח כללי בארץ ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה, ואג"ח חברות והמרה ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה. מה משמעותו של סימן הקריאה? שהקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר. בכל אחת מהקטגוריות יש עשרות קרנות.  אג"ח מדינה כללי ללא מניות - מדובר בקטגוריה שאמורה להיות הסולידית ביותר. הקרנות בקטגוריה זו משקיעות בכל סוגי אג"ח המדינה – צמוד, שקלי וריבית משתנה, בכל טווחי הזמן לפי שיקול דעתו של מנהל הקרן. חלק מהקרנות מרחיבות את טווח ההשקעה גם לאג"ח חברות בדירוג גבוה מאד. זה נותן להם יתרון מסוים, שכן התשואות באג"ח זה מעט גבוהות יותר, וגם מעלה את הסיכון, אך עדיין מדובר בכלי שנחשב סולידי. נזכיר שוב שגם בכלי הסולידי הזה אגרות חוב ארוכות יכולות לגרום להפסדים כבדים. כמעט כל הקרנות בקטגוריה שייכות לבתי ההשקעות הגדולים, כשנראה שהקטנים לא מגלים בה עניין בגלל פוטנציאל הרווחים הנמוך יחסית.  מדד תל-גוב כללי רשם מתחילת השנה ירידה של 1.5% לאחר שב-2023 הוא רשם עלייה של כ-1%.  אג"ח כללי ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - בקטגוריה זו הקרנות משקיעות בכל סוגי האג"ח בארץ – בין ממשלתי ובין קונצרני, בין צמוד ובין שקלי או משתנה, ובכל טווחי הזמן. כלומר החופש גדול יותר, ונקודת ההשוואה היא מדדי ה-All Bond שכוללים את כל סוגי אגרות החוב. סימן הקריאה בשם הקרן מציין כאמור סיכון גבוה יותר, שאמור להניב תשואה טובה יותר. יש עשרות קרנות נאמנות בקטגוריה הזאת. אג"ח חברות ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - האג"ח הקונצרניות מסוכנות יותר מהאג"ח הממשלתיות ולפיכך בתקופות טובות בשוק הן אמורות גם לספק תשואות גבוהות יותר. תשואת מדד תל בונד מאגר לשנת 2023 היה 6.32% וכ-1.5% מתחילת השנה, תל בונד צמודות נתן 5.94% ו-1.8% מתחילת השנה ומדד תל בונד שקלי 5.34% אשתקד מתחילת השנה 0.4%.