בגלל אוקראינה: זה הטייקון שמתקשה להחזיר לכם 360 מיליון שקל
הטייקון בני שטיינמץ בדרך להסדר חוב שני בחברת סקורפיו. אתמול בשעות הערב עדכנה חברת הנדל"ן כי בשל ההפתחויות האחרונות באוקראינה וההשלכות הנגזרות על שוק הנדל"ן הרוסי והאוקראיני - צפויה החברה לקבל מרואי החשבון שלה במסגרת הדוחות השנתיים 'הערת עסק חי'. בתגובה, איגרות החוב של החברה צונחות ב-6% והן נסחרות בתשואה ברוטו לפידיון של 30%.
סקורפיו אשר נמצאת בשליטתו של בני שטיינמץ כבר עברה לפני מספר שנים הסדר חוב, אך מצבה הפיננסי של החברה קשה במיוחד. בחברה מציינים כי אינם יכולים להעריך את הסבירות של מכירת יחידות דיור ומכירת קרקעות באוקראינה וברוסיה שם פעילה החברה. לכן, החברה מזהירה כי קיימים ספקות לגבי היכולת לפרוע את ההתחייבויות שלה במועד.
סקורפיו היא חברת אג"ח שמניותיה אינן נסחרות בבורסה. נכון להיום, לחברה סדרת אג"ח אחת בהיקף של כ-300 מיליון ערך נקוב ובעלת ערך התחייבותי של 366 מיליון שקל. האג"ח נסחר בשנה האחרונה בתשואות זבל של כ-20% בממוצע - אך בעקבות האירועים האחרונים ברוסיה - עלתה התשואה הגלומה באיגרות החוב עד ל-30%.
החברה כאמור פעילה בשוק האוקראיני ובשוק הרוסי. כמו כן לחברה פעילות בצ'כיה ונכס נדל"ן מניב נוסף במדינה. פרט לאמור, לחברה ישנן מספר קרקעות באוקראינה בשווי של כ-170 מיליון שקל. נכון לסוף ספטמבר לחברה היה גירעון בהון של 186 מיליון שקל - איתות ברור למשקיעים על כך שסך החובות של החברה עולה על סך נכסיה.
- בית המשפט העליון ביוון: בני שטיינמץ לא יוסגר לרומניה
- בני שטיינמץ לקראת הסגרה? בית המשפט ביוון בהחלטה מפתיעה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה
אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות.
תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.
נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%.
כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%.
- זה לא רק עזה – זו בעיקר אמריקה: למה תשואות האג"ח מזנקות?
- שוק האג"ח יקר: "התשואות הארוכות בישראל נמוכות מדי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?
מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.
