ענתבי וגושן דואגים לחוסכים: המוסדיים יוכלו לותר על חוב רק אם ישתתפו במחצית מהעלות

על הגוף המוסדי המנהל לפעול להחזר ההוצאות וכי הוצאות שנפרעו ויוחזרו יחולקו בין הגוף המוסדי המנהל לפוליסות, הקופות והקרנות בהתאם לחלקם היחסי בהוצאות.
קובי ישעיהו |

הממונה על שוק ההון, ידין ענתבי, ויו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' זוהר גושן, פרסמו היום הבהרות לגבי האפשרויות העומדות בפני חברות ביטוח, קופות גמל, קרנות פנסיה וקרנות נאמנות למימון הסדרי חוב.

זאת, בעקבות השלכותיו של המשבר הפיננסי העולמי, בעת האחרונה, כאשר ישנם יותר ויותר תאגידים ישראליים אשר גייסו אשראי מן הציבור ומתקשים לעמוד בתנאים להחזר החוב שלהם ומתרבים הסימנים לגבי תאגידים אחרים אשר עשויים להתקשות לעמוד בהחזר החוב.

מצב זה מחייב גופים מוסדיים, ובכלל זה חברות ביטוח ביחס לפוליסות משתתפות ברווחים, קופות גמל, קרנות פנסיה וקרנות נאמנות, בפרט מכוח חובת הנאמנות בה הם חבים כלפי החוסכים והמשקיעים באמצעותם, לנקוט במשותף ובאופן עצמאי באמצעים לגביית החוב או במקרים המתאימים, לפעול להשגת הסדרי חוב.

גיבוש הסדר חוב טומן בחובו עלויות אשר הגופים המוסדיים החברים בנציגות של המחזיקים בתעודות ההתחייבות שהנפיק התאגיד הלווה, המנהלת את ההליך אל מול התאגיד הלווה, עשויים לשאת בהן. זאת, כאשר אין ודאות לכך שעלויות אלו יושבו לנושאים בהן.

על פי ההבהרות נקבעו תנאים שבהתקיימם יהיה רשאי הגוף המוסדי המנהל לפרוע את ההוצאות מכספי פוליסות משתתפות ברווחים, קופת הגמל, קרנות פנסיה וקרנות נאמנות שבניהולו, רק אם הגוף המוסדי המנהל נושא בהוצאות בסכום שאינו נמוך לפחות מזה שייפרע מכספי הפוליסות, הקופות או הקרנות, לפי העניין.

בנוסף, ההוצאות שייפרעו מכספים הפוליסות, הקופות או הקרנות עומדות ביחס סביר לשווי החזקותיהן בתעודת ההתחייבות ואינן עולות על 1% משווי ההחזקות בתיקי ההשקעות (כלומר בקופת הגמל למשל).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ליאור שאלתיאל נורקסון
צילום: larry brandt

חברת נוראקסון הישראלית השלימה סיבוב השקעה נוסף של 1.3 מיליון דולר קנדי

החברה שסוגרת יותר משנה בבורסה הקנדית אחרי שגייסה 8 מיליון דולר בזמנו תצטרך לגייס עוד כסף כדי לשרוד עד תחילת הניסויים קליניים בבני אדם, בתחילת 2025
עדן ספיר |
נוראקסון הישראלית אשר נסחרת בבורסה הקנדית מנסה לפתח טיפול לפציעות חוט שדרה (SCI). הטיפול שנוראקסון מפתחת מציע גישה לא פולשנית (באמצעות ספריי הניתן דרך האף) לטיפול בפגיעות חוט שדרה ומוח ועשוי לתת מזור ושיפור פונקציונלי של רבים מנפגעי חוט השדרה.  נוראקסון מפתחת פלטפורמה תרופתית בשם ExoTherapy המבוססת על אקסוזומים – חלקיקים כדוריים קטנים ביותר המשתחררים על ידי תאי גזע בעת חלוקתם, בעלי יכולת תראפויטית ויכולת נדידה והגעה לרקמות פגועות בגוף, היכולים לשמש כמערכת הובלת תרופות ייעודיות באופן ספציפי לאתר מטרה מסוים כמו בפציעות חוט השדרה. לדברי החברה, האקסוזומים המגיעים באופן טבעי לאזורים דלקתיים בגוף יכולים להיטען במולקולות שונות ובמקרה של פגיעה במערכת העצבים המרכזית (מוח-חוט שידרה) נורקסון מטעינה אותם ברצף ייחודי מסוג siRNA שמטרתו להוריד ייצור של חלבון בשם PTEN בתאים באזור הפגוע. האקסוזומים הטעונים מגיעים לאזור הפגוע ומאפשרים התחדשות תאי עצב וחיווט מחדש בחוט השדרה. המוצר הראשון הנקרא - ExoPTEN, הראה פוטנציאל שיקומי גדול במחקרי מעבדה כולל שיקום תיפקודי של חולדות במודל של חיתוך מוחלט של חוט השדרה. מחקרים פרה-קליניים שנערכו על ידי NurExone לאחרונה הראו תוצאות מבטיחות. במחקרים אלו, נוראקסון השיגה שיעור הצלחה של 75% בסיוע לחולדות משותקות להחזיר תפקוד מוטורי לצד הרפלקס ברגלים האחוריות ושליטה חושית. יתר על כן, החולדות לא הראו סימנים של פגיעה עצמית, דבר המעיד על רמות מתח מופחתות והרגשת כאב ברגלים האחוריות, דבר המאמת את יעילות הטיפול.   על פי החברה, יש מיליוני אנשים ברחבי העולם המושפעים מפציעות אלו ויש צורך בטיפול יעיל ובטוח שעשוי לשפר את איכות חייהם בצורה משמעותית. בחברה מוסיפים כי כיום מרבית הטיפולים המוצעים הינם טיפולים פולשניים הכוללים ניתוחים מורכבים באזורים רגישים. נוראקסון שואפת להחליף את הטיפולים המסורתיים על ידי מינוף התכונות הייחודיות  של אקסוזומים ושימוש במתן טיפול לא פולשני דרך האף המספק אפשרות טיפול נוחה, אפקטיבית וזמינה למטופל ובתקווה להוות-”Game Changer” בתחום.  את החברה מנהל ד"ר ליאור שאלתיאל, מנכ"ל ומדען המתמחה בפיתוח מערכות מתן תרופות ויחד איתו בחברה פרופ' שולמית לבנברג מהטכניון ופרופ' דני אופן מאוניברסיטת תל־אביב שחתומים על ההמצאה.  סמנכ"ל הכספים, ערן עובדיה: "זהו גיוס ההשקעה הראשון שסגרנו, לאחר הפיכת החברה לציבורית בבורסה הקנדית TSXV ביוני 2022 תוך גיוס של כ-8 מליוני דולרים. החברה רוצה להמשיך להרחיב פעילות ולגייס השקעות נוספות שיביאו אותה עד לתחילת הניסויים קליניים בבני אדם, בתחילת 2025".