שנה וחצי עברה מאז החליטה ישראל לנטוש את המיתוג הישן הנשען על ההיסטוריה ולאמץ את מיתוג ה"סטארט-אפ ניישן", ומיתוג זה הולך ומתבסס בעקבות האקזיטים המרובים במאות מיליוני דולרים של סטארטאפים מובילים אשר שינו את זירת העסקים הגלובלית ובראשם WAZE, האפליקציה שהשפיעה על אורח החיים היומיומי של תושבי הכפר הגלובלי.

הסטארטאפ ניישן מושכת אליה משלחות אנשי עסקים וסטודנטים מכל קצוות העולם, הנוהרים לכאן, על מנת ללמוד איך עובד הראש היהודי ואיך היצירתיות הישראלית מצמיחה סטארטאפים מנצחים בתעשיית ההייטק. אולם לא לעולם חוסן: אם ימשיך המחסור העומד כיום על כ-7000 מהנדסים בשוק הישראלי, כך לפי נתונים מתוך דו"ח שהגישה לאחרונה האקדמיה למדעים למשרד המדע, בעוד כעשור צפויה סכנה של ממש לסטארטאפ ניישן.

ולכן יש לחשוב על חלופות אלטרנטיביות, ואחת כזו צומחת ממש מתחת לאף -תעשיית הפורמטים הטלוויזיוניים ליצוא. היצירתיות הישראלית מעמידה בכל שנה פורמטים טלוויזיוניים מנצחים, שנמכרים לכל העולם בתשואה של מאות אחוזים על השקעה מינימלית. כך היו "בטיפול", "חטופים" ועוד עשרות הפורמטים שישראל מייצאת בהצלחה רבה לחו"ל.

התעשייה העולמית מכירה בערכה של ישראל כ"פורמט ניישן", ובימים אלה בחרה האמי, האקדמיה הבינלאומית לטלוויזיה לקיים את הכנס האקדמי השנתי היוקרתי שלה בישראל בו לקחנו חלק.

• עם הפנים לחו"ל: TV FORMAT FUND מכרה 3 אופציות לשעשועונים TUG ו-300
• הישראלים נערכים למיפ: TV Format Fund תציג 4 פורמטים ביריד הטלוויזיה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אך בעוד בכנסת נלחמים על תקציב הביטחון, החינוך והתשתיות, כל ציפייה מהמדינה השרויה במצב ביטחוני כמו שלנו לספק תמריצים לתעשיית הבידור סופה באכזבה. בשנת 2013, כך לפי נתוני משרד התקשורת לסוף השנה, הופנו פחות מ- 5 מיליון שקלים שהם 7% מהתקציב השנתי שעמד על 70 מיליון שקלים לעידוד הפקות מקור. סכום דומה כמעט, שילמו ליועץ החיצוני של המשרד - 6% מהתקציב השנתי.

נותר לתהות האם מדינת ישראל אכן מבינה את ההזדמנות הכלכלית הגדולה שיכולה לצמוח כאן, מעידוד הסצנה המתרחשת מתחת לפני השטח. האם ניתן לשכנע את המדינה לשנס מותניים ולהעביר תקציבים גם לתחום הפורמטים הטלוויזיוניים? האם מדינת ישראל תשכיל להבין כי במקביל לסטארטאפ ניישן, אפשר לפתח כאן פורמט ניישן, ולעודד יצירה ישראלית, ותעשייה שתהווה מנוף כלכלי למדינה המשוועת לתקציבים?

התועלת למדינה, מלבד הפן הכלכלי, היא גם עידוד היצירה הישראלית. הקצאת משאבים נוספים להפקת פורמטים טלוויזיוניים חדשים, תסייע ליוצרים להתמקד ביצירה, ולא בעבודה הקשה, השוחקת ופעמים רבות הנמצאת גם מעבר ליכולותיהם של היוצרים, של כיתות רגליים לצורך שיווק הפרויקט לטובת גיוס כספים.

• HBO Max מגיע לישראל: מה צריך לדעת על השירות החדש
• שיא עונתי למשחקי השף אך הבכורה הייתה של סדרת המתח החדשה של קשת
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• נטפליקס רכשה את הדוקו ריאליטי "ווארט", של רשת 13

לצערי, אני סבור כי מדובר בחלומות באספמיה. מדינת ישראל בוחרת לקדם את הטכנולוגיה וההייטק ולא מבחינה כלל בתעשייה החדשה. והעדות האחרונה לכך, היא בחירתו של ראש הממשלה נתניהו, להכריז על באר שבע כעיר הסייבר, ולהקים מטה מיוחד לנושא במשרד ראש הממשלה, שנועד, בין השאר, לעודד את תעשיית ההייטק בדגש על הסייבר.

אם היה ראש הממשלה משכיל להפוך עיר נוספת בארץ, לעיר הפורמטים הטלוויזיוניים, ומעודד אליה הגירה חיובית של אוכלוסייה איכותית של יוצרים צעירים והפניית משאבים ממשרד ממשלתי, כל הצדדים היו יוצאים נשכרים: העיר, שמיתוגה היה משתפר ברמה הארצית, היוצרים, שהיו מתפנים לעבודת היצירה אותה הם מבצעים על הצד הטוב ביותר, ובעיקר מדינת ישראל, שהייתה נהנית מהרווח הכלכלי מן המס על המכירה לרשתות הזרות ברחבי העולם, וכן ממקומות העבודה החדשים שיתווספו למשק הישראלי, במרכזים המשותפים עם הגופים הבינלאומיים, שיפתחו כתוצאה משיתופי הפעולה עמם.