אחרי 50 שנה: רשות השידור תיסגר - ותוחלף בתאגיד חדש שיפעל ללא אגרה

היסטוריה בשידור הציבורי בישראל: רשות השידור תיסגר ב-31 במארס 2015 ואגרת הטלוויזיה תבוטל - כך הכריעה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית ברוב של 45 תומכים, 11 מתנגדים ונענע אחד. על פי החוק, יפתח תאגיד שידור חדש שיחליף את רשות השידור הישנה, וימומן מתקציב המדינה ומהכנסות שונות כגון פרסום.

רק השבוע הסכים משרד האוצר ושר התקשורת גלעד ארדן, להתקפל בפני ההסתדרות, שדרשה לבטל את מגבלת רף 35% שכר מתקציב הרשות, ובכך אפשרה את החתימה על ההסכם.

על פי הצעת החוק, שהחלה עם המלצות ועדת רם לנדס, ושהוכנה בשבועות האחרונים לקריאה שנייה ושלישית בוועדה המיוחדת בראשה עמדה ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), כל עובדי הרשות (כ-1,700 עד 2,000 עובדים) יפוטרו ויזכו לתנאים נאים (עד מיליון שקלים לעובד), ובסך הכל כ-1.3 מיליארד שקלים שימומנו על ידי המדינה, בין היתר ממכירת נכסי הרשות.

תאגיד השידור החדש יכלול כ-700 עובדים, רבע מהם מעובדי הרשות הישנים - כ-170 במספר. אגודות העיתונאים בירושלים ותל אביב בראשות אחיה גינוסר ורותם אברוצקי, בשיתוף ובתמיכת ההסתדרות והעומד בראשה אבי ניסן קורן, חתמו על הסכם עקרונות המעגן את הסכמי הפרישה של העיתונאים שיפרשו מרשות השידור ויגדיר את תנאי העסקתם עד לפתיחתה מחדש של הרשות.

• גלעד ארדן: מהפוליטיקה לתעשייה האווירית
• דובר צה"ל: 309 חללים נפלו מתחילת הלחימה, 224 חטופים

לדברי גינוסר, אגודת העיתונאים בירושלים לא אמרה את מילתה האחרונה בדבר מספר העובדים שיאיישו את התאגיד השידור הציבורי החדש ותרכז מעתה את כל מאמציה בהסדרת העסקתם של העיתונאים בגוף החדש בדגש על מספר העיתונאים במגוון תחומי העיתונות שימשיכו לעבוד ברדיו ובטלוויזיה בגוף החדש. שר התקשורת גלעד ארדן אמר במהלך נאומו במליאה כי "ליוויתי באופן אישי את ישיבות המו"מ והגענו להסכמות עקרוניות חשובות על תנאי הפרישה ולגבי סעיפים נוספים שהיו במחלוקת. היום בצהריים חתמתי על הסכמי הפרישה שהושגו עם ההסתדרות והם בהחלט מבססים הסדרי פרישה הוגנים ונדיבים".

3 ערוצים, הרדיו ימשיך כמעט רגיל

בתאגיד השידור החדש יפעלו 3 תחנות טלוויזיה: ערוץ כללי (על בסיס ערוץ 1), ערוץ בערבית (על בסיס ערוץ 33) וערוץ לילדים ונוער (על בסיס החינוכית שמסופחת לתאגיד החדש). כמו כן, כל תחנות הרדיו הפועלות כיום תחת רשות השידור ימשיכו לפעול תחת התאגיד החדש.

מועצת התאגיד החדש תכלול 12 אנשים, מחציתם לפחות נשים, ואחד הנציגים בעל ידע במורשת ישראל. תקציב התאגיד החדש יעמוד על 665 מיליון שקלים בשנה, לא כולל הכנסה מפרסום ברדיו ובטלוויזיה שאמורים להכניס עוד כ-100 מיליון שקלים.

• חדשות 12 מובילה במהדורות - כאן 11 מפתיעה בפריים טיים
• הקרב על הרייטינג: כשהצפייה הופכת לשדה קרב פוליטי וכלכלי
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

כדי לנתק כמה שיותר את הגוף המשדר מהמגזר הפוליטי, ועדת איתור בראשות שופט בדימוס תמנה את מועצת הערוץ. השופט הוא זה שיבחר את חברי הוועדה. הוועדה היא שתמנה את מנכ"ל התאגיד החדש, ולא שר או ממשלה. חטיבת החדשות תעוגן בחוק וראש החטיבה יהיה חייב להיות בעל רקע עיתונאי ויוגדר כעורך ראשי של החטיבה. מינויו ופיטוריו יעשו על ידי המנכ"ל, ייעשו אך רק באישור רוב במועצה.

הגוף החדש ישקיע כל שנה בהפקות חיצוניות ובתוכן לפחות 200 מיליון שקלים. בכל נושא התוכן, לפחות 50 מיליון שקלים בשנה מהתקציב יושקעו בדרמה, 40 מיליון יושקעו ביצירה דוקומנטרית. יהיו 3 ערוצי טלוויזיה, ערוץ מרכזי שישדר אקטואליה ותוכן, ערוץ בערבית עם השקעה של כ-20 עד 30 מיליון שקלים בתוכן, לא כולל הוצאות שכר וערוץ לילדים ונוער שבו לא יהיו שום פרסומות מכל סוג. החוק זוכה לתמיכה רחבה של כל ארגוני היוצרים בארץ. לראשונה נקבעה חובה לספק תכנים ציבוריים על גבי רשת האינטרנט.

החוק החדש אוסר על פרסום סמוי בכל פלטפורמות השידור. לראשונה, יעוגן השידור הציבורי בחוק גם באינטרנט, ללא פרסומות כלל. ועדה קבועה תפקח על כל נושא הפרסום בגוף החדש, כדי למנוע שידור של תכנים פוגעניים.

מבחינת ארכיון רשות השידור, הכולל תכנים בעלי ערך היסטורי רב, הם יהיו זמינים לשימוש הציבור הרחב בעלות סמלית, בניגוד למחירים הגבוהים שנגבים כעת, מאות שקלים לכל דקת ארכיון, מה שעורר לא אחת זעם רב על כך.

ח"כ אלהרר: "בתאגיד החדש יש שר מעורב, אבל ברמה הנמוכה ביותר"

מוקדם יותר להצבעה, התייחסה למהלך ח"כ אלהרר לנושא ואמרה כי "הייתה כאן מטרה אחת ויחידה לייצר שידור ציבורי חדשני, במקום בו השידור הציבורי איבד מהרלוונטיות שלו לציבור הרחב. החוק הנוכחי נועד לשפר- לא להרוס ולא לחסל, אלא לבנות משהו חדש".

כמו כן, התייחסה ח"כ אלהרר לסוגיית המינויים והמעורבות הפוליטית בשידור הציבורי, שהייתה אחת הבעיות העיקריות ברשות השידור ואמרה כי "בתאגיד החדש אין ואקום כי לא יכול להיות באמת ואקום. יש שר שיהיה מעורב, אבל ברמה הנמוכה ביותר שהשידור הציבורי בישראל ידע אי פעם. הכנסנו את כל מקדמי הבטיחות כדי לדאוג שהפוליטיקאים לא יהיו חלק מהשידור הציבורי, כי זה לא מקומם".

ארדן אמר עוד בנאומו כי "אנחנו מתקנים את המעוות. מחזירים לעם ישראל את מה ששייך לו. וגם, ולא פחות חשוב, מביאים בשורה טובה בימים לא פשוטים. לעם שלנו מגיע שידור ציבורי איכותי ומושקע, מגיע לו גוף שידור אחראי שמנוהל כמו שצריך, שלא גובה ממנו אגרה בלי תמורה מספקת, וזה מה שעשינו כאן היום... החוק הזה נותן דגש מיוחד לשוק היצירה והתוכן ומקים סוף סוף ערוצים ציבוריים ראויים לאוכלוסייה דוברת הערבית וגם לילדי ישראל כולם. חוק השידור הציבורי מפסיק לקחת ומתחיל לתת. וכן, החוק הזה מבטל סוף סוף את אגרת הטלוויזיה שהיא מס רגרסיבי ובלתי יעיל. זוהי בשורה חשובה שתהפוך את הגוף החדש לכזה שייהנה מאמון ומתמיכת הציבור". לדבריו, "להגיד לכם שהדרך למעמד הזה, שאנו נמצאים בו היום, הייתה קלה? ממש לא. אבל אני גאה בחוק הזה. יש לי את דרכי, ואת האמת שלי, והכי חשוב - 8 מיליון אזרחים שמגיע להם שידור ציבורי ראוי. הימים הקשים שאנו חווים ממחישים יותר מכל מדוע בישראל שידור ציבורי הוא נכס שחיוני לנו והצלחתו עשויה לחזק אותנו כחברה".