ניתוח קמפיין

בוטה, מניפולטיבית ולגיטימית: הפרסומת לסינון אתרים עושה את עבודתה נכון

אסטרטגית המיתוג עטרה בילר על סרטון סינון האתרים של לפ"מ: "כדי להציף בעיה ולבצע שינוי חייבים להיות בוטים, בדיוק כפי שהקליפ הזה עובד"
עטרה בילר |
נושאים בכתבה לפ"מ עטרה בילר

בשורה התחתונה: ניצול מאניפולטיבי של הצופה הופך ללגיטימי כאשר מדובר במטרה חשובה כגון מודעות לבעיה ומניעתה. הפרסומת לסינון אתרים עובדת בדיוק באופן הזה.

הילדים של היום יושבים בשקט בחדרים שלהם מגיל צעיר מאד וכל מה שהם עושים הוא מול מסך. במקרה הדרמאטי ביותר הם עוברים מהמסך הזה למסך ההוא. אין שום קשר בין הילדות שאנחנו הכרנו למה שהולך היום. מבחינת ההורה, ילד שמכין שיעורי בית במדע וילד שצופה בתוכן פורנוגרפי נראה ונשמע אותו דבר מהמסדרון.

פורנוגראפיה, במסורת הקלאסית כפי שרוב הדורות מכירים אותה, מופיעה בדמות ירחון פלייבוי מקומט המוסתר מתחת למיטה של מתבגר עם התחלה של שפם. ירחון שברור שלא הוא קנה בעצמו אלא 'פילח' מאחיו החייל שקנה אותו בקיוסק הרחק מהשכונה, או לקח אותו בעצמו מחבר.

אולם כיום פורנוגרפיה נגישה יותר מ'ראש 1', והיא מופיעה בחייהם של ילדים הרבה הרבה לפני השיעור על יחסי מין או ההרצאה בבית הספר על גלישה בטוחה.

אנחנו יודעים שהמושגים שאנחנו מגבשים על מין ואלימות, ועל אלימות במין, מושפעים ממה שאנחנו רואים. ההכרה כי 'הבית הוא זה שמכתיב מי יהיה הילד הזה כשהוא יגדל' כבר בטלה בששים אל מול החשיפה חסרת הגבולות שלו לחלקים העגמומיים והאפלים של החיים.

כיום אנחנו יודעים שמחשבה יכולה לשכנע את המוח כי היא בעצם פעולה. למשל, אדם שמפנטז שהוא רוכב על אופניים מצליח לשחרר אותם חמרים מהמוח שהיו משתחררים לו רכב על אופניים באמת.

חשיפה לפורנו אינה עניין של מה בכך, וככל שהיא מתחוללת בגיל רך יותר, החותם שהיא תותיר יהיה עמוק יותר. פורנו מייצר לגיטימציה לחצות גבולות ובעיקר להתיחס לעצמי או לצד השני כאוביקט חסר רגשות. הנזק הרגשי הוא כמעט בלתי הפיך.

קיראו עוד ב"תקשורת ומדיה"

מה שהקליפ לסינון אתרי פורנו עושה הוא חכם. הוא לא מטיף לנו מוסר. הוא מתחיל מסצנה אפלולית במועדון מפוקפק וממשיך איתנו הלאה אל נבכיה של אותה סצנה כדי שנעבור חוויה לפני שנבין את המסר.

גבר נכנס לחדר עם וילון שחור. רמיזה מינית ברורה. נשים רוקדות על מוט, לבושות בסגנון פתייני, מציעות משקה וקצת את עצמן לגברים בגיל העמידה. סליזי בטירוף. אחד הגברים מאבד שליטה ועט על אחת הבחורות. מישהו עוצר בעדו. הסטריפטיז מתחיל. חזיה כסופה מושלכת על הרצפה.

אוקיי. במשך מספר השניות המועט הזה המחשבות שעברו בראשי היו: פרסומת בוטה לבושם? אפטר שייב גברי? אולי פול גוטייה? מתאים לו. בוודאי פרסומת מצרפת. שם זה מותר. אבל איך העבירו את זה בערוץ 2, והאם הבן שלי ראה אותה כבר? עשר, עשרים שניות של פורענות.

המעבר החד מסצנת המועדון לחדר של הילד שנראה לא יותר מבן 10-11 מעביר את הצופה מסקרנותו החולנית למציאות חייו. מהחלק ה'רע' שבו שמבקש לראות מה יקרה בהמשך לסטרפטיז, לחלק האחראי שמבין שאולי הילד שלו גולש באתרי פורנו בזה הרגע, בחדרו או אצל חבר. הניצול הרגעי של רגשות הצופה עושה עבודה טובה והסטירה בפנים קריטית וחיונית להעברת המסר.

קמפיינים שמיועדים להציף בעיה ולבצע שינוי חייבים להיות בוטים ומאניפולטיביים בדיוק כפי באופן שקליפ זה עובד. המוטיבציה לסנן אתרים כדי להגן על הילדים מקבל משנה תוקף כי הפרסומת לוקחת אותנו ל'סיבוב קטן', אשר בזכותו היא עושה את עבודתה נכונה.

עטרה בילר היא מנכ"לית משותפת ב'זיגוטה' - חברה לבניה והטמעה של מיתוג

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמריאלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמרי

האם סלקום תפצה את הלקוחות על נפילת השרתים?

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה סלקום תקלה

הנהלת סלקום לא הסבירה לציבור למה השרתים נפלו, למה הגולשים לא יכלו לגלוש, למה עסקים לא יכלו לפעול. היא כן אמרה שיש תקלה, ועכשיו, אחרי שהיא נפתרה, חוקרים את העניין.

יש כאן נזק גדול - תדמיתי וכספי. סלקום צריכה לפצות את הלקוחות. בעולם, חברות שעוברות תקלה, מדווחות מיד בשקיפות מה קרה ומדווחות מיד על פיצוי ללקוחות הצרכניים ולעסקים. בסלקום ובארץ בכלל - זה לא ממש מקובל. תלוי במהות התקלה ומי אחראי עליה. הצרכן הישראלי מסתבר...פראייר, לעומת עמיתו בחו"ל. אבל נראה שלסלקום לא יהיה מנוס אלא לפצות את הציבור. 

התקלה נפתרה: שירותי האינטרנט והסלולר של סלקום חזרו לפעילות

לאחר שעות של שיבושים נרחבים, סלקום הודיעה כי התקלה הארצית שפגעה בשירותי האינטרנט הביתי והסלולרי נפתרה, והשירות חזר לפעילות מלאה. מחברת סלקום נמסר כי היא עדיין חוקרת את האירוע: “השירות חזר לפעילות. אנו מתנצלים על אי הנוחות שנגרמה ללקוחותינו”. מוקדם יותר היום דיווחו המוני לקוחות על חוסר יכולת לגלוש באינטרנט, הן ברשת הסלולרית והן בחיבורי האינטרנט הביתי. 

ברשתות החברתיות ובכלל הצטברו תלונות רבות מצד לקוחות שניסו להבין אם מדובר בתקלה נקודתית או ארצית. התקלה התאפיינה בכך שהאתרים נפלו, האפליקציות לא עבדו, אבל הודעות הווטסאפ עברו. מעבר לכך, שירות הלקוחות של סלקום לא היה זמין, לא בטלפון ולא בווטסאפ, וזה גרם לביקורת רבה של הציבור.

בשלב מוקדם יותר הודיעה סלקום כי מדובר ב“תקלה המשפיעה על חלק מהלקוחות”, והדגישה כי צוותים טכניים פועלים לפתרון הבעיה. כעת, עם חזרת השירות, החברה לא פירטה מה היה מקור התקלה, אך ציינה כי מתקיים תחקור פנימי.