מקס הודאק נראה רחוק מהדימוי של מנכ"ל בתחום מדעי המוח. הוא החל את דרכו המקצועית כשהחל לתכנת בגיל 6, ובמהלך הדרך עבר במעבדתו של מדען המח מיגל ניקולליס, עד שהגיע להיות שותפו של אילון מאסק להקמת ניוראלינק וניהולה בפועל עד 2021. שם, לדבריו, למד איך לחשוב אחרת: "הייתי מציג למאסק שתי אפשרויות מנוגדות. הוא היה מצביע מיד על אחת, והבעיה היתה פשוט נעלמת".

עם הניסיון הזה, ובעזרת שלושה בוגרי ניוראלינק נוספים, הוא הקים לפני ארבע שנים את Science Corp., חברה שמצהירה בגלוי על מטרה שאפתנית: להבין את המוח האנושי עד כדי שינוי מושגי היסוד של תודעה, זיכרון וזהות.

700 חברות, מרוץ עולמי ופריצה הנדסית אמיתית

בעוד העולם מרוכז במהפכת ה-AI ובמלחמות הגיוס, תחום ה-BCI (ממשק מוח-מחשב) מתפתח במהירות יוצאת דופן. לפי נתוני הפורום הכלכלי העולמי, כמעט 700 חברות כבר פועלות בתחום. מיקרוסופט מובילה מחקר עצמאי, אפל חברה השנה ל-Synchron, ובסין כבר פורסמה תוכנית רשמית להגיע להובלה עולמית עד 2030.

המדע עצמו לא חדש, אומר הודאק, אך מהפכת המכשור, שכוללת מיזעור, הורדת צריכת חשמל ושיפור בטיחות ההשתלה, היא זו שמאפשרת לראשונה הפעלה אמיתית של חזון ממשק מוח-מחשב מלא.

• נויראלינק חוזה 20,000 השתלות והכנסות של מיליארד דולר עד 2031
• אילון מאסק שוב מסתבך - ניוראלינק נקנסת ב-2.5 מיליון דולר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כאמור, מיקרוסופט משקיעה מזה שבע שנים בפרויקט BCI ייעודי שמטרתו לבחון דרכים לשלב יכולות עצביות בפלטפורמות מחשוב עתידיות. החברה מפתחת כלים לא פולשניים לקריאת פעילות מוחית, בוחנת שילוב של מודלים עצביים עם AI, ומתמקדת ביישומים אפשריים לטיפול נוירולוגי ולשיפור ביצועים קוגניטיביים. מדובר בחזון שנע בין שיקום רפואי לבין דרכים חדשות לשלוט במחשבים ללא מגע.

רקע קצר:

מהנדסת חלל ואווירונאוטיקה, מנכ"לית משרד החדשנות לשעבר וחברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל. מנכ"לית ו-Co founder של Moonshot.

ספרי על החברה, מה המוצר ואיך נולד הרעיון?

הרעיון נולד אחרי שיצאתי מהממשלה בינואר 2023 והשותף שלי, שחר בהירי, הבין שזו הזדמנות לעבוד יחד, אנחנו מכירים עשור ותמיד היה ברקע הרעיון שנרצה מתישהו לעבוד ביחד. הוא היה כבר ב-ideation ובתהליך של להבין את תעשיית החלל, להבין מה הגאפ ומה הצורך שלה. שנינו הכרנו בעולם התחבורה והיה לנו קל לדבר במונחים של תחבורה ומה צריך לפתור בשרשרת האספקה של התעשייה, והבנו שצריך עוד דרכים לשנע דברים. לקחנו את הקונספט שהיה לנו, שהספיק לעבור וריאציות שונות, ובמשך שנה פגשנו את כל מי שאפשר כדי לעשות בדיקת היתכנות ולוודא שאנחנו לא מפספסים משהו, לוודא שהפיזיקה מאפשרת ושהרעיון שלנו אפשרי. 

לאורך הדרך פגשנו את פרד סימון, שמאוד התלהב מהרעיון והחל לחקור את הנושא שנים אחורה. פנינו אליו עוד בתחילת הדרך בשביל השקעה אבל לאחר כמה שבועות אינטנסיביים, אמרנו לו להצטרף והוא עזב את Jfrog, שזה בכלל לא מובן מאליו, והוא הצטרף כ-CTO. באמצע הדרך גם היה את ה-7 באוקטובר ואני נכנסתי למילואים והקמתי קרן חירום (קרן Safedom להשקעה בסטארטאפים במהלך המלחמה), ואז שחר עבד בצורה אינטנסיבית. לאחר שהחלטנו שהולכים על זה ומקימים את החברה גייסנו את צוות העובדים שלנו מאוד מהר. הרבה אנשים שבזמן שרק הצגנו בפניהם את הרעיון, הם השיבו לנו שאם אנחנו הולכים על זה, אז הם ירצו להצטרף. ככה הצטרף אלינו גיל עילם שהיה העובד הראשון בחברה אחרי המייסדים, אותו הדבר גם עם רן ליבנה שההיכרות שלו עם תעשיית החלל היא פנומנלית. מהר מאוד הקמנו צוות מצוין של מומחים בתחומם ואנשים עם הרבה ניסיון ומיילים בתעשייה. כשמביאים אנשים ממש טובים ועם ניסיון ומטרה מטורפת מול העיניים נוצרים קסמים. בשנה אחת יצרנו המון ערך ויכולות חדשות, בין אם בסימולטור מאוד מתקדם שפיתחנו ובין אם בתובנות המדעיות שלנו על יכולות של מימוש הפתרון.

המוצר שלנו בא לענות על צורך לשגר אובייקטים בדרכים חדשות. תעשיית החלל מתפתחת, אבל עד היום, יש דרך אחת פיזיקלית לשגר אובייקטים לחלל, וזה עם טילים ששורפים דלק. הטילים האלה יכולים לקחת 4% מטען של מה שרוצים להביא לחלל, ושאר המשקל, 90% זה דלק ששורף דלק ששורף שדלק ובעצם כדי לנוע הטיל שורף את כל הדלק שהוא צריך. יש לדרך הזו את היתרונות שלה אבל ככל שהתעשייה מתפתחת ברור שצריך עוד דרך. צריך גם להבדיל בין סוג המטען ששולחים לחלל. אם למשל מטיסים אנשים עם מזוודות או אם מדובר במטוסי קארגו או אובייקטים אחרים ככה שמתחיל להיווצר הצורך באבחנה. אנחנו יוצרים מערכת שבאמצעות הנעה קינטית במקום דלק אנחנו פורקים חשמל לתוך סלילים ואז נוצר שדה אלקטרומגנטי שדוחף קדימה את הקפסולה. הדרך הזו יכולה להתאים לשילוח של דברים כמו דלק או מים, אלקטרוניקה, בשביל להניע אנשים זה תאוצות גבוהות מדי, כמו שלא היינו חושבים לצאת לקרוז בקונטיינר. אבל אפשר יהיה להבחין ולפנות שטח ומשקל למערכת הזו, והיא מערכת משלימה לצורך הזה. היום משוגרים לחלל המון המון לוויינים כי השיגור שלהם נהיה יותר זול. הצורך בשרשרת אספקה, בדלק גדל וזה המענה שמהערכת מנסה לתת. 

• הסטארטאפ Moonshot Space נחשף לראשונה עם גיוס של 12 מיליון דולר
• דירקטור בפלאנט לאבס מכר מניות ב-6 מיליון דולר - בוול-סטריט ממשיכים להאמין בחברה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מתי Moonshot הוקמה, כמה עובדים ואיפה יושבים:

התחלנו לעבוד ב-2023 אבל החברה הוקמה רשמית ביוני 2024. יש לנו 31 עובדים ואנחנו יושבים בקיסריה.