טים קוק ליונל מסי (X)טים קוק ליונל מסי (X)

האם אפל פספסה את רכבת הבינה המלאכותית? בעיות קשות בסירי

המשקיעים מפחדים שאפל איבדה את זה, אבל אפל מנסה בכל הכוח לספק יכולות AI מרשימות - אם היא תצליח בטווח הקרוב, זה יחזיר את החדשנות למוצרים, אם לא  - החשש הוא שהיא תהיה אימפריה בדעיכה 

רוי שיינמן | (2)
נושאים בכתבה אפל טים קוק

המהפכה הטכנולוגית בעיצומה והיא קיבלה בוסט אדיר בשנתיים האחרונות בהמשך לחשיפת מודלי ה-AI. אנחנו במהפכת AI שמשנה את שוק העבודה, שוק הפרסום, שוק התקשורת, צריכת המידע והחיפוש של מידע ונתונים ובכלל - משנה ותשנה כמעט כל תחום בחיינו. יש עדיין הרבה שאלות נוקבות בלי תשובה - האם אנחנו לא מביאים עלינו את סוף העולם? מדענים בעלי שם טוענים שאם לא נעצור את זה כעת, הגולם יקומם על יוצרו. יש מחלוקת בין המדענים, אבל בסוף הכסף מנצח - זו תעשייה שמתפתחת ונראה שאי אפשר לעצור אותה. הכספים המושקעים בה הם מאות רבות של מיליארדים מדי שנה וזה הולך וגדל.    

האם אפל פספסה את רכבת הבינה המלאכותית?

בראש המרוץ בתחום ה-AI. ענקיות כמו מיקרוסופט, גוגל ומטא שמובילות עם הכרזות פורצות דרך – מ-ChatGPT שמשולב בכלים של מיקרוסופט, דרך Gemini של גוגל, ועד תוכניות ה-AI של מטא שמשדרגות את וואטסאפ ואינסטגרם. אבל אפל, החברה שהפכה שם נרדף לחדשנות, נראית כמו מי שנתקעה בתחנה ומתקשה לעלות על הרכבת. העיכובים המתמשכים בפיתוח סירי, העוזרת הקולית שלה, מעלים שאלה כבדה: האם אפל איבדה את היתרון שלה והפכה למי שרודפת אחרי המתחרים במקום להוביל אותם?

השוק מאבד סבלנות – והמניה מרגישה את זה

אפל תמיד הייתה ענקית ששווה להתפעל ממנה – החברה הכי יקרה בעולם, עם מוצרים שמשנים חיים ומותג שכולם רוצים חלק ממנו. אבל משהו השתנה. מאז השיא שלה בדצמבר 2024, מניית אפל צנחה ב-16%. נכון, כל השוק ספג מהלומות בתקופה האחרונה, אבל הירידה של אפל חריפה יותר מזו של גוגל או מיקרוסופט. המשקיעים לא סתם מודאגים – הם רואים חברה שמפגרת במרוץ ה-AI, תחום שנחשב היום למנוע הצמיחה הכי חשוב בטכנולוגיה. כשגוגל מוציאה כלים כמו Gemini שמשנים את חוויית החיפוש, ומיקרוסופט משלבת AI בכל פינה של Office, אפל נשארת עם סירי שמרגישה כמו הד מהעבר – עוזרת שיודעת לעשות דברים בסיסיים, אבל רחוקה מלהתחרות ביכולות השיחה וההבנה של המתחרים.

סירי במשבר: "מצב מכוער" בלב החברה

הבעיה הכי בולטת של אפל כרגע היא סירי. ביוני 2024, בוועידת המפתחים (WWDC), אפל הציגה את Apple Intelligence – חבילת תכונות AI מבטיחות, כולל סירי משודרגת שתדע להבין את ההקשר האישי של המשתמש, לפעול בתוך אפליקציות, ואפילו לנתח תוכן על המסך. זה נשמע כמו חלום – סירי שסוף סוף תוכל לעזור לתכנן יום שלם או למלא טפסים במקומך. אבל חמש שנים אחרי הקורונה, החלום הזה עדיין לא התגשם. במרץ 2025, אפל הודתה שהפיצ'רים האלה נדחים ל-2026 לפחות, ובדיווחים של בלומברג נחשף ממד המשבר: רובי ווקר, ראש צוות סירי, קרא לזה "מצב מכוער" בפגישה פנימית. הוא דיבר על עובדים שחוקים, תסכול עמוק, ואפילו ספק אם הפיצ'רים יגיעו בזמן ל-iOS 19.

קיראו עוד ב"BizTech"

העיכובים האלה הם סדרתיים וזה למרות שהנהלת אפל עושה מאמצים ניכרים לשפר את סירי שלה. הדדליין לפיתוח והשקת מערכת מתקדמת יותר עבר כמה פעמים ועדיין אין "סירי חדשה". זה עוד יכול להשתנות, במקרים רבים יש עיכובים אבל כאן העיכוב כבר מתמשך על פני תקופה והפער מול המתחרות הופך לגדול. 

השקעות חלשות מול מתחרים ענקיים

אם מסתכלים על המספרים, אפל לא ממש משחקת באותו מגרש כמו המתחרות שלה. גוגל משקיעה כ-30 מיליארד דולר בשנה במו"פ, רובם ב-AI, ומיקרוסופט שופכת עשרות מיליארדים דרך שותפויות כמו זו עם OpenAI. מטא, מצדה, בונה מחלקות AI שלמות שמשנות את המוצרים שלה. לעומת זאת, אפל מוציאה כ-10 מיליארד דולר בלבד על מו"פ – סכום לא מבוטל, אבל קטן בהשוואה למתחרות. הגישה שלה תמיד הייתה "לחכות ולראות" – לקחת טכנולוגיות קיימות, לשפר אותן, ולהפוך אותם לאפליות. זה עבד עם האייפון, האייפוד והשעון, אבל לא בטוח שב-AI זה יספיק.

חדשנות ב-AI היא לא סתם טרנד – היא מה שמניע אנשים לשדרג מכשירים. פעם שיפור במצלמה או במעבד הספיק כדי לשלוח את הלקוחות לחנויות, אבל היום כולם מחכים ל-AI שישנה את החוויה. אפל לא מצליחה לספק את זה. ה-iPhone 16 שווק כ"בנוי ל-Apple Intelligence", אבל כשהפיצ'רים המרכזיים נדחים, מה נשאר? יותר מזה, אפל ממשיכה לתמוך בתכונות חדשות גם בדגמים ישנים – תרגום סימולטני באיירפודס, למשל, עובד גם בדגמים מ-2019. זה נחמד ללקוחות, אבל הורג את התמריץ לקנות חדש. המספרים מדברים בעד עצמם: ההכנסות קפואות. התחזית ל-2025 היא 5% צמיחה – לא רע, אבל רחוק מהצמיחה הדו-ספרתית של פעם. ב-2026 צופים 8%, אבל זה תלוי ביכולת של אפל לספק AI ששווה לחכות לו. לעומתה, מיקרוסופט צומחת ב-15% בשנה, וגוגל לא רחוקה מכך.


באפל מודעים לכל הבעיות האלו. הם יגבירו את השקעה ב-AI, והם מנסים לקדם סירי שיכולה לתכנן יום שלם, לשלוט במכשירים חכמים בבית, או אפילו לעזור לעסקים קטנים לנהל מלאי. הם לא מצליחים ביישום, תוכנית עבודה יש להם. לכן הם נמצאים על צומת דרכים. מצד אחד, יש לחברה את הכסף, המותג והלקוחות הנאמנים שיכולים להפוך אותה למובילה ב-AI אם היא תרצה. מצד שני, העיכובים בסירי והפער מול המתחרות מראים שהיא לא זזה מספיק מהר. היסטורית, אפל ידעה להפוך משברים להזדמנויות, אבל הסיכון הוא שבלי חדשנות אמיתית, היא עלולה להפוך לנוקיה של שנות ה-2000 – מותג ענק שפספס את המהפכה ולא הצליח להשתנות. זה עוד רחוק כמובן, אבל זה מה שמפחיד יותר מכל את המשקיעים. 



תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לרון 25/03/2025 19:12
    הגב לתגובה זו
    איבד את זהאז טעיתם! במקום להשקיע בזהב השקיעו במוח של באפט! כן המלצה!
  • 1.
    שי 16/03/2025 21:12
    הגב לתגובה זו
    אפל מפלצת חומרה אני לא דואג בגלל אז הai ייכנס ב2026 לא קרה כלום
בינה מלאכותית
צילום: Midjourney

וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI

על פי דוח שימוש שפרסמה אנתרופיק (שעומדת מאחורי קלוד) ישראל מובילה את העולם בשימוש בקלוד, ביחס לגודל האוכלוסייה; על פי, OpenAI (שעומדת מאחורי ChatGPT), כ-40% מהעובדים משתמשים בכלי AI מדי יום 

רן קידר |
נושאים בכתבה בינה מלאכותית

דוחות חדשים של Anthropic ו-OpenAI מאשרים לנו את מה שכל אחת ואחד מאיתנו רואה בעצמנו, וזה שהשימוש ב-AI חודר בקצב מסחרר אל שוק העבודה והחיים האישיים. בארצות הברית כבר כ-40% מהעובדים מדווחים שהם עושים שימוש יומיומי בכלי AI כלשהו, שיעור כפול מזה שנמדד רק לפני שנתיים. עוד עולה מהדוחות כי המגמה אינה אחידה: חלק מהתחומים, המדינות והקבוצות החברתיות מאמצים את הטכנולוגיה בקצב מהיר בהרבה מאחרים, מה שמעלה חששות להעמקת פערים קיימים.

מבחינת תחומי השימוש, בתחום התכנות, הזירה הטבעית ביותר לאימוץ AI, ו-36% מכלל השימושים הוא בתיכנות. באנתרופיק מדווחים על ירידה של כ-3% בפרומפטים שעוסקים בתיקון באגים והכפלה בשימוש ליצירת קוד חדש ולבניית תוכנות שלמות. ניתן לפרש את הנתון כשמשקף גם שיפור בביצועי המודלים וגם עלייה באמון המשתמשים. 

תחום החינוך עלה מ-9% ל-12% בכלל הפרומפטים והפך לסקטור השני בגודלו: יותר ויותר מורים וסטודנטים עושים שימוש בקלוד בהכנת חומרי לימוד, בהסברים ובסיוע בכתיבת עבודות. תחום המדע גם הוא עולה, בעיקר במשימות של סינתוז ידע ומחקר ראשוני. לצד זאת, תחומי עסקים וניהול דווקא רשמו ירידה מ-6% ל-3% ו-5% ל-3% בהתאמה, מה שמרמז שהשימוש האינטנסיבי יותר מתרחש דווקא בעולמות ידע ויצירה.

ישראל אלופת העולם בשימוש בקלוד  

נתוני אנתרופיק מצביעים על ישראל כאלופה עולמית עם מדד שימוש גבוה פי 7 מהממוצע הגלובלי, אחריה סינגפור (פי 4.6) ואוסטרליה (פי 4.1). מדינות מתפתחות מציגות שימוש נמוך במיוחד, ולמשל הודו, אינדונזיה וניגריה עם פחות מחמישית מממוצע השימוש העולמי, והפעילות בהן מתרכזת כמעט אך ורק בכתיבת קוד. בארה"ב, קליפורניה מובילה בכמות מוחלטת, אך וושינגטון די.סי. ויוטה מובילות ביחס לגודל האוכלוסייה. דבר נוסף שבולט הוא סוג השימוש בהתאם לאזור הגיאוגרפי ולאופי הכלכלה המקומית, כשבפלורידה מתמקדים בפיננסים בפלורידה, בקליפורניה ב-IT ובבירה, וושינגטון די.סי, מתמקדים בעריכת מסמכים. בנוסף לגיאוגרפיה, גם החתכים הדמוגרפיים מראים מגמה "נורמלית" באימוץ טכנולוגיות חדשות, כשהצעירים הם המובילים באימוץ ושיעורי השימוש שלהם עולים בקצב מהיר, בעוד שהפער המגדרי שניכר בתחילת הדרך הולך ומצטמצם.

המשמעות הכוללת ברורה: הבינה המלאכותית מתפשטת במהירות חסרת תקדים, אך האימוץ מתרחש באופן לא שוויוני, הן בין מדינות והן בין קבוצות אוכלוסייה. ישראל ממוקמת כיום בחזית האימוץ, מה שמעניק לה יתרון כלכלי וידע משמעותי, אך במקביל מחדד את החשש מפני פערים גלובליים שצפויים להתרחב אם קצב האימוץ במדינות מתפתחות לא יתגבר.

איב סקיוריטי, המנכ"ל נדב קורנברג, ה-CRO שרון אילון וה-CTO עמית אליאב. קרדיט: יח"צאיב סקיוריטי, המנכ"ל נדב קורנברג, ה-CRO שרון אילון וה-CTO עמית אליאב. קרדיט: יח"צ

איב סקיוריטי הישראלית מגייסת 3 מיליון דולר

הסטארט אפ הישראלי, שעוסק במענה לאתגרי אבטחת הארגונים בעידן ה-Agentic AI הודיע היום על גיוס סיד בהיקף של 3 מיליון דולר והשקה של EveGuard

רן קידר |
נושאים בכתבה גיוס סיד

חברת איב סקיוריטי הישראלית הודיעה היום על גיוס סיד בהיקף של 3 מיליון דולר והשקה של EveGuard, פלטפורמת נראות ואכיפת מדיניות ל-Agentic AI שמאבטחת פעילות AI Agents בממשק עם המערכות הרגישות ביותר של ארגונים. את הסבב הובילה קרן LiveOak Ventures בהשתתפות Tau Ventures.

איב סקיוריטי נוסדה ברבעון השני של 2025 על ידי המנכ"ל נדב קורנברג, ה-CRO שרון אילון וה-CTO עמית אליאב. החברה מעסיקה כ-10 עובדים והיא מתמקדת במענה לאתגרי אבטחת הארגונים בעידן ה-Agentic AI. לחברה מרכז מו"פ פעיל בישראל והיא מרחיבה כעת את צוותי הפיתוח והאבטחה. לחברה מספר לקוחות בטא הבודקים את המוצר בענפי הביטוח, פינטק, תוכנה ואד-טק. 

ה-EveGuard מציב סוכן אבטחה חכם בין סוכני ה-AI למערכות הרגישות, אשר מגן מפני חשיפת נתונים רגישים וביצוע פעולות לא מורשות בנתונים ובמערכות ארגוניות על ידי סוכני AI. הפלטפורמה מאפשרת נראות (Visibility) של מצב סוכני ה-AI בארגון ובקרה עליהם מקצה לקצה, זיהוי חריגות והתנהגות מסוכנת לפני שנגרם נזק, הערכת סיכונים בזמן אמת ואישור או בלימה של פעולות קריטיות, תוך אכיפת מדיניות מבוססת כוונה (Intent Aware) המבינה לא רק טקסט, אלא את הכוונה מאחוריו. 

הפלטפורמה של Eve יכולה לצפות בסוכני ה-AI, באינטראקציות ביניהם, עם בני אדם ועם מערכות עסקיות קריטיות, ולנקוט בפעולה נדרשת במידה וסוכן ה-AI מבצע פעולה או החלטה שגויה כמו לדוגמא, העברת כספים שאינה מורשית או חשיפה של פרטים אישיים.  זהו למעשה ה-AITL) Agent-in-the-Loop) הראשון בתעשייה, סוכן AI הבודק ואוכף מדיניות אבטחה של סוכנים אחרים. ה-AITL מזהה אנומליות, מקבץ בקשות, מעריך סיכונים ומנהל אינטראקציות עם סוכנים אחרים ובכך, חוסך עומס ממנהלי אבטחת המידע וראשי מחלקות. 

להבדיל, במקרי Human-in-the-Loop מתן המענה לפניות בבקרה אנושית יוצר עומס, ואילו ב-AITL לסוכן ה-AI יש יותר אוטונומיה לקבלת החלטות וביצוע משימות תוך שהוא מכמת סיכון, והדבר צפוי לשנות את כללי המשחק באבטחת Agentic AI, וכך יפנה לאת המנהלים כך שיוכלו לטפל רק בסוגיות הדורשות התערבות אנושית.