טים קוק ליונל מסי (X)
טים קוק ליונל מסי (X)

האם אפל פספסה את רכבת הבינה המלאכותית? בעיות קשות בסירי

המשקיעים מפחדים שאפל איבדה את זה, אבל אפל מנסה בכל הכוח לספק יכולות AI מרשימות - אם היא תצליח בטווח הקרוב, זה יחזיר את החדשנות למוצרים, אם לא  - החשש הוא שהיא תהיה אימפריה בדעיכה 

רוי שיינמן | (2)
נושאים בכתבה אפל טים קוק

המהפכה הטכנולוגית בעיצומה והיא קיבלה בוסט אדיר בשנתיים האחרונות בהמשך לחשיפת מודלי ה-AI. אנחנו במהפכת AI שמשנה את שוק העבודה, שוק הפרסום, שוק התקשורת, צריכת המידע והחיפוש של מידע ונתונים ובכלל - משנה ותשנה כמעט כל תחום בחיינו. יש עדיין הרבה שאלות נוקבות בלי תשובה - האם אנחנו לא מביאים עלינו את סוף העולם? מדענים בעלי שם טוענים שאם לא נעצור את זה כעת, הגולם יקומם על יוצרו. יש מחלוקת בין המדענים, אבל בסוף הכסף מנצח - זו תעשייה שמתפתחת ונראה שאי אפשר לעצור אותה. הכספים המושקעים בה הם מאות רבות של מיליארדים מדי שנה וזה הולך וגדל.    

האם אפל פספסה את רכבת הבינה המלאכותית?

בראש המרוץ בתחום ה-AI. ענקיות כמו מיקרוסופט, גוגל ומטא שמובילות עם הכרזות פורצות דרך – מ-ChatGPT שמשולב בכלים של מיקרוסופט, דרך Gemini של גוגל, ועד תוכניות ה-AI של מטא שמשדרגות את וואטסאפ ואינסטגרם. אבל אפל, החברה שהפכה שם נרדף לחדשנות, נראית כמו מי שנתקעה בתחנה ומתקשה לעלות על הרכבת. העיכובים המתמשכים בפיתוח סירי, העוזרת הקולית שלה, מעלים שאלה כבדה: האם אפל איבדה את היתרון שלה והפכה למי שרודפת אחרי המתחרים במקום להוביל אותם?

השוק מאבד סבלנות – והמניה מרגישה את זה

אפל תמיד הייתה ענקית ששווה להתפעל ממנה – החברה הכי יקרה בעולם, עם מוצרים שמשנים חיים ומותג שכולם רוצים חלק ממנו. אבל משהו השתנה. מאז השיא שלה בדצמבר 2024, מניית אפל צנחה ב-16%. נכון, כל השוק ספג מהלומות בתקופה האחרונה, אבל הירידה של אפל חריפה יותר מזו של גוגל או מיקרוסופט. המשקיעים לא סתם מודאגים – הם רואים חברה שמפגרת במרוץ ה-AI, תחום שנחשב היום למנוע הצמיחה הכי חשוב בטכנולוגיה. כשגוגל מוציאה כלים כמו Gemini שמשנים את חוויית החיפוש, ומיקרוסופט משלבת AI בכל פינה של Office, אפל נשארת עם סירי שמרגישה כמו הד מהעבר – עוזרת שיודעת לעשות דברים בסיסיים, אבל רחוקה מלהתחרות ביכולות השיחה וההבנה של המתחרים.

סירי במשבר: "מצב מכוער" בלב החברה

הבעיה הכי בולטת של אפל כרגע היא סירי. ביוני 2024, בוועידת המפתחים (WWDC), אפל הציגה את Apple Intelligence – חבילת תכונות AI מבטיחות, כולל סירי משודרגת שתדע להבין את ההקשר האישי של המשתמש, לפעול בתוך אפליקציות, ואפילו לנתח תוכן על המסך. זה נשמע כמו חלום – סירי שסוף סוף תוכל לעזור לתכנן יום שלם או למלא טפסים במקומך. אבל חמש שנים אחרי הקורונה, החלום הזה עדיין לא התגשם. במרץ 2025, אפל הודתה שהפיצ'רים האלה נדחים ל-2026 לפחות, ובדיווחים של בלומברג נחשף ממד המשבר: רובי ווקר, ראש צוות סירי, קרא לזה "מצב מכוער" בפגישה פנימית. הוא דיבר על עובדים שחוקים, תסכול עמוק, ואפילו ספק אם הפיצ'רים יגיעו בזמן ל-iOS 19.

קיראו עוד ב"BizTech"

העיכובים האלה הם סדרתיים וזה למרות שהנהלת אפל עושה מאמצים ניכרים לשפר את סירי שלה. הדדליין לפיתוח והשקת מערכת מתקדמת יותר עבר כמה פעמים ועדיין אין "סירי חדשה". זה עוד יכול להשתנות, במקרים רבים יש עיכובים אבל כאן העיכוב כבר מתמשך על פני תקופה והפער מול המתחרות הופך לגדול. 

השקעות חלשות מול מתחרים ענקיים

אם מסתכלים על המספרים, אפל לא ממש משחקת באותו מגרש כמו המתחרות שלה. גוגל משקיעה כ-30 מיליארד דולר בשנה במו"פ, רובם ב-AI, ומיקרוסופט שופכת עשרות מיליארדים דרך שותפויות כמו זו עם OpenAI. מטא, מצדה, בונה מחלקות AI שלמות שמשנות את המוצרים שלה. לעומת זאת, אפל מוציאה כ-10 מיליארד דולר בלבד על מו"פ – סכום לא מבוטל, אבל קטן בהשוואה למתחרות. הגישה שלה תמיד הייתה "לחכות ולראות" – לקחת טכנולוגיות קיימות, לשפר אותן, ולהפוך אותם לאפליות. זה עבד עם האייפון, האייפוד והשעון, אבל לא בטוח שב-AI זה יספיק.

חדשנות ב-AI היא לא סתם טרנד – היא מה שמניע אנשים לשדרג מכשירים. פעם שיפור במצלמה או במעבד הספיק כדי לשלוח את הלקוחות לחנויות, אבל היום כולם מחכים ל-AI שישנה את החוויה. אפל לא מצליחה לספק את זה. ה-iPhone 16 שווק כ"בנוי ל-Apple Intelligence", אבל כשהפיצ'רים המרכזיים נדחים, מה נשאר? יותר מזה, אפל ממשיכה לתמוך בתכונות חדשות גם בדגמים ישנים – תרגום סימולטני באיירפודס, למשל, עובד גם בדגמים מ-2019. זה נחמד ללקוחות, אבל הורג את התמריץ לקנות חדש. המספרים מדברים בעד עצמם: ההכנסות קפואות. התחזית ל-2025 היא 5% צמיחה – לא רע, אבל רחוק מהצמיחה הדו-ספרתית של פעם. ב-2026 צופים 8%, אבל זה תלוי ביכולת של אפל לספק AI ששווה לחכות לו. לעומתה, מיקרוסופט צומחת ב-15% בשנה, וגוגל לא רחוקה מכך.


באפל מודעים לכל הבעיות האלו. הם יגבירו את השקעה ב-AI, והם מנסים לקדם סירי שיכולה לתכנן יום שלם, לשלוט במכשירים חכמים בבית, או אפילו לעזור לעסקים קטנים לנהל מלאי. הם לא מצליחים ביישום, תוכנית עבודה יש להם. לכן הם נמצאים על צומת דרכים. מצד אחד, יש לחברה את הכסף, המותג והלקוחות הנאמנים שיכולים להפוך אותה למובילה ב-AI אם היא תרצה. מצד שני, העיכובים בסירי והפער מול המתחרות מראים שהיא לא זזה מספיק מהר. היסטורית, אפל ידעה להפוך משברים להזדמנויות, אבל הסיכון הוא שבלי חדשנות אמיתית, היא עלולה להפוך לנוקיה של שנות ה-2000 – מותג ענק שפספס את המהפכה ולא הצליח להשתנות. זה עוד רחוק כמובן, אבל זה מה שמפחיד יותר מכל את המשקיעים. 



תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לרון 25/03/2025 19:12
    הגב לתגובה זו
    איבד את זהאז טעיתם! במקום להשקיע בזהב השקיעו במוח של באפט! כן המלצה!
  • 1.
    שי 16/03/2025 21:12
    הגב לתגובה זו
    אפל מפלצת חומרה אני לא דואג בגלל אז הai ייכנס ב2026 לא קרה כלום
עילי מרום, COO Nanose, קרדיט: יח"צעילי מרום, COO Nanose, קרדיט: יח"צ
סטארטאפ להכיר

"החזון שלנו הוא להיות בכל קליניקה בעולם ולהציל חיים"

הסברה היא שכלבים יכולים להריח סרטן, ועכשיו חיישנים כחול לבן יוכלו גם. ראיון עם עילי מרום, מייסד משותף ו-COO של Nanose Medical שבנתה סנסורים היכולים להריח סרטן ריאות בשלבים מוקדמים

הדס ברטל |

ספר בקצרה על עצמך:

במקר ממושב אודים כיום הרצליה. שירתתי 8 שנים בחיל הים והשתחררתי בדרגת רב סרן. עשיתי גם תואר שני במנהל עסקים בבית הספר קלוג באוניברסיטת נורת'ווסטרן בשיקאגו. בשנים האחרונים ב-Nanose, שותף מייסד וסמנכ"ל תפעול. 

ספר על החברה, מה המוצר מניין בא הרעיון?

הרעיון פותח בטכניון לפני למעלה מעשור. בעצם נכנסנו לתמונה כאשר הממציא של הטכנולוגיה הזו, פרופ' חוסאם חאיק שהוא ראש הפקולטה להנדסה כימית בטכניון, פנה לשותף עסקי שלנו והקמנו יחד את החברה כדי להביא את הטכנולוגיה ליישומים רפואיים בקליניקות ובפרקטיקה. הטכנולוגיה היא בעצם סנסורים חדשניים שרגישים למולקולות נדיפות שיוצאות לנו מהגוף בזמן נשיפה. בעצם כל כמעט כל מחלה שיש לנו משנה את המטבוליזם וכתוצאה משתנה הרכב המולקולות. יש 1500 מולקולות שונות כאשר הריכוזים שלהם משתנים.
כבר הוכח שכלבים יודעים להריח מחלות ובהן גם סרטן. הם בעצם מריחים את אותן מולקולות שההרכב שלהן משתנה וכבר יש עדויות שישנם בני אדם היכולים להריח, למשל יש פתולוגים מאוד מנוסים שיודעים לפי הריח לזהות מחלה במחלות כבד או אם יש סטרפטוקוק. פורסם בעבר גם על אישה באנגליה שיודעת להריח פרקינסון אבל בגדול, האף האנושי פחות רגיש מאף של כלב. הסנסורים שלנו יודעים לזהות מולקולות ועל ידי כך לזהות מחלות. כיום, הטכנולוגיות שיש בהן שימוש לזיהוי מולקולות הן מאוד יקרות ומתוחכמות ולכן דרוש מפעיל מיומן ואת התוצאות צריך לשלוח למעבדה מרכזית. 

הגישה שלנו היא אחרת. יש לנו סנסורים שאנחנו פיתחנו והומצאו בטכניון אנחנו המשכנו את הפיתוח. כשהסנסורים נחשפים לכל הרכב של מולקולה, אז נוצר אות חשמלי שאנחנו קולטים והאות הזה משתנה ותלוי בהרכב מולקולה בעת הנשיפה. בעצם אנחנו אוספים את האות החשמלי, עושים לו עיבוד ומאמנים את המערכת. אם למשל יש X דוגמאות של אנשים שיש להם סרטן ריאות ו-Y אנשים שאין להם, אנחנו מייצרים אות חשמלי ומייצגים טביעת אצבע מולקולרית. מפעילים את האלגוריתם שלנו, שמזהה את הדפוס של קבוצות הבריאים וקבוצות החולים, אז כאשר הפציינט הבא מגיע, המערכת כבר יודעת להעריך מה ההסתברות שהוא שייך לאחת הקבוצות. אפשר להגיד בסבירות גבוהה אם משתייכים לקבוצת החולים או לבריאים ואז הרופא יכול לקבל החלטה האם לשלוח להמשך טיפול או לא.
המערכת דומה מאוד למערכת הרחה. זה עובד כך: ריח למשל של קינמון. למשל, מורכב ממולקולות שונות אבל כשאני מריח קינמון, אותן מולקולות באות באינטראקציה עם מערכת ההרחה שלנו כך שהמוח עושה לזה עיבוד וכל ימי חיינו המוח למד שאות הזה שייך לקינמון בלי לדעת מהן המולקולות שמרכיבות את הריח. אותו העיקרון לאבחון מחלות. אנחנו עושים שימוש בסנסנורים לאותן מולקולות, מעבדים אותן ומלמדים את המערכת.
אנחנו סטראטאפ עם משאבים מוגבלים, המחקר שעשו בטכניון הוכיח proof of concept עם למעלה מ-20 סוגים שונים של מחלות ולכן היינו צריכים לבחור באילו מחלות אנחנו מתמקדים. בחרנו סרטן ריאות ומצב פרה סרטני של סרטן כבד וכבד שומני, כאשר אנחנו מאמנים את המערכת על שתי המחלות האלה ואנחנו כבר רואים תוצאות מדהימות ברמות דיוק של מעל ל80%. 



מכשיר Nanose מחובר ללפטופ, קרדיט: יח


מתי הוקמה וכמה עובדים?

הוקמנו ב-2020 יש לנו 14 עובדים, הרוב בישראל ומעט בארה"ב.

מי המשקיעים?

המשקיע הראשון הוא אנג'ל באמירויות, משקיע שני קרן בריטית, וחוץ מזה קיבלנו שני מענקים של רשות החדשנות עוד שניים מהאיחוד האירופי כולל מענק של 2 וחצי מיליון יורו שנחשב מאוד יוקרתי. וקיבלנו מענק מגוגל שגם עשו מאצ'ינג למענק מרשות החדשנות ותומכים בנו המון מבחינת פיתוח בענן ודאטה ומסייעים מה שאנחנו צריכים. גוגל הם שותפים נהדרים. 

ארמיס מייסדים
צילום: ארמיס

אקזיט ענק בסייבר - ארמיס תימכר ב-7 מיליארד דולר

דיווח בבלומברג: ServiceNow תרכוש את ארמיס ב-7 מיליארד דולר

רן קידר |
נושאים בכתבה ארמיס

דיווח בבלומברג: ServiceNow תרכוש את ארמיס ב-7 מיליארד דולר. ארמיס, חברת סייבר ישראלית-אמריקאית שנוסדה ב-2015 על ידי יוצאי יחידת 8200 ומבוססת בסן פרנסיסקו, מתמחה בניטור וניהול התקנים מחוברים ללא התקנת סוכנים. הפלטפורמה שלה מזהה אלפי התקנים "עיוורים" ברשתות ארגוניות, כולל IoT, ציוד רפואי, מערכות תעשייתיות OT ותשתיות קריטיות, ומספקת נראות מלאה לסיכונים. הטכנולוגיה מזהה יותר נקודות תורפה מכלים מסורתיים ומשרתת מעל 40% מחברות Fortune 100, כולל 7 מתוך Fortune 10, וכן ארגונים בבנקאות, תעשייה כבדה, תעופה וביטחון.

לאחרונה גייסה ארמיס 435 מיליון דולר בהובלת גולדמן סאקס ו-CapitalG, לפי שווי של 6.1 מיליארד דולר – עלייה משמעותית משווי 4.5 מיליארד דולר שהיה לפני כחצי שנה. ההכנסות החוזרות השנתיות (ARR) חצו את רף 300 מיליון דולר, צמיחה של למעלה מ-50% משנה קודם, עם אלפי לקוחות גלובליים. בשנתיים האחרונות ביצעה שלוש רכישות בתחומי ענן, AI ואבטחת OT, שתרמו מיליוני דולרים נוספים להכנסות. החברה מתכננת להגיע למיליארד דולר ARR תוך שלוש שנים, כשההצהרה היתה שהחברה נערכת להנפקה בעוד שנה-שנה וחצי.

אלא ש-ServiceNow טרפה את הקלפים. ההצעה שלה כנראה היתה "טובה מדי", הצעה שאי אפשר להגיד לה לא. משקיעים כמו Insight Partners (שרכשה ב-2020 תמורת 1.1 מיליארד דולר) ו-CapitalG שהיו בסבבים מוקדמים ירוויחו פי 6-7 על ההשקעה, 

כך או אחרת, השילוב של מערכות ארמיס עם ServiceNow, שפלטפורמת ה-ITSM שלה משרתת 85% מחברות Fortune 500, יאפשר ניטור התקנים משולב שמפחית עלויות תפעול ב-25-30% ויחזק חשיפה לשוק IoT שיגיע ל-15 מיליארד התקנים עד 2026. העסקה מבטאת טרנד רחב: 60% מעסקאות הסייבר מאז 2023 כוללות אינטגרציה לפלטפורמות ענק כמו Microsoft, Salesforce ו-Oracle, מקצרת זמן שילוב מ-12 ל-6 חודשים ומגדילה הכנסות משותפות ב-35%. לתעשייה הישראלית, זהו אקזיט נוסף אחרי שוויז נמכרה למיקרוסופט ב-32 מיליארד דולר וסייברארק לפאלו אלטו ב-25 מיליארד דולר.