חשבון ארנונה
צילום: עיריית הרצליה

הארנונה תתייקר - בכמה יעלה החשבון שלכם בשנה הבאה?

התעריף צפוי לעלות ובמשרד האוצר רוצים לשנות את שיטת המדידה שתביא לעלייה של עשרות אחוזים
עמית בר | (13)

כחלק מהמהלכים לצמצום הגירעון על רקע המלחמה בשנה האחרונה, משרד האוצר מחזיר לשולחן את סוגיית הארנונה לעסקים ולתושבים. הארנונה נקבעת היום בהתאם למספר גישות של חישוב שטל הדירה או המשרד, ובאוצר מעוניינים לאפשר לעיריות להשתמש בגישה "המחמירה" ובכך להגדיל את שטח הנכס ואת הגבייה בגינו. המהלך הזה עשוי להביא להתייקרות משמעותית מאוד בארנונה, אפילו עד כדי 30% וכל זה כשבמקביל התעריף ארנונה למ"ר עומד להתייקר בשיעור של כ-5% בשנה הבאה.  מדובר במקרים רבים על תוספת תשלום חודשית של 200 שקל בחודש. 

 

הארנונה תזנק בשנה הבאה?

למהלך זה יש משמעות כלכלית רחבה, על התושבים, על העסקים ועל התקציב. הארנונה מהווה מקור חשוב להכנסות העצמאיות של הרשויות המקומיות והאוצר מקווה להגדיל את ההכנסות  של הרשויות המקומיות, על מנת להפחית את הצורך במימון נוסף מצד המדינה. כך בעצם האוצר יקטין את התמיכה ברשויות המקומיות והעיריות. מדובר בהצעה שכל עעלתה בעבר, היא לא תעבור בקלות, אבל צריך לזכור שבמלחמה ובגירעון שנוצר בגללה, יהיה לאוצר קל יותר ליישם גזרות ובעיקר ליישר קו עם עיוותים. בפועל, באוצר רואים במהלך הזה יישור קו לשיטת חישוב זהה בכל המקומות. 

 

השיטות לחישוב הארנונה

בישראל ישנן שלוש שיטות עיקריות לחישוב שטח הנכסים לצורכי ארנונה. ההבדל העיקרי בין השיטות הוא ההתייחסות לשטחים משותפים ולשטחים שהם לא "ברוטו" כמו קירות חיצוניים ובעיקר מרפסות.

שיטת נטו-נטו - שיטה זו נחשבת לטובה ביותר עבור משלמי הארנונה, מכיוון שלפיה משלמים רק לפי השטח נטו. השטח כאן הוא רק שטח הפנים של הדירה. למרות שהשיטה הזו הכי נוחה לתושבים ולעסקים היא השיטה המיושמת בערים הגדולות, לרבות בתל אביב, ירושלים וחיפה.

שיטת ברוטו - בשיטה הזו מוסיפים שטחים כמו מרפסות ושטחים פנימיים נוספים לרבות קירות פנימיים. דירה של 70-75 מ"ר בנטו נטו תהיה על פי ההערכות כ-85 מ"ר בשיטה הזו.

שיטת ברוטו-ברוטו - כאן כבר לוקחים את כל השטחים ברוטו לרבות השטחים החיצויים כמו חדרי מדרגות שטחים משותפים בבניין וקירות חיצוניים. הדירה שהצגנו תהיה בשיטה הזו כ-95 מ"ר.  כלומר, הדיירים בשיטה הזו ישלמו ארנונה על 20 מ"ר נוספים, שנוצרים מחישוב קירות חיצוניים ושטחים משותפים נוספים שלא נכללים בשיטות המצומצמות יותר.

המשמעות הכלכלית של תוספת של 20 מ"ר לארנונה היא לא קטנה. אם תעריף הארנונה בעיר מסוימת הוא 120 שקל למ"ר, דירה שתחושב בנטו-נטו תשלם כ-9,000 שקל בשנה, בעוד אותה דירה תחויב בכ-11,400 שקל בשיטת ברוטו-ברוטו – תוספת של 2,400 שקל לשנה.

השפעת שינוי השיטה על ההכנסות מהרשויות המקומיות

ההכנסות מארנונה מהוות חלק משמעותי בהכנסות העצמאיות של הרשויות המקומיות. בערים הגדולות בישראל, הארנונה מהווה לעיתים קרובות כ-40% ואף יותר מההכנסות הכוללות. שינוי שיטת המדידה מנטו-נטו לברוטו-ברוטו יוביל לכך שהרשויות יוכלו לחייב תשלומים על שטחים שבעבר לא נכללו בחישוב, מה שיגדיל משמעותית את השטח החייב בתשלום.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    תושב מודיעין 21/10/2024 22:09
    הגב לתגובה זו
    חישוב יחסי לכל חלק משותף בבניין ומסביבו. שוד לטעמי
  • 11.
    אלמוג 21/10/2024 11:05
    הגב לתגובה זו
    אי אפשר לחיות פה כבר
  • 10.
    לרון 21/10/2024 10:35
    הגב לתגובה זו
    ומפריבילגים כמו גנץ שעוד העז להגדיל פנסיות תקציביות
  • 9.
    לגבי תל אביב לא נכון 21/10/2024 10:28
    הגב לתגובה זו
    הארנונה בתל אביב לא יקרה בכלל בהשוואה לשירותים שמקבלים
  • 8.
    ב 21/10/2024 10:24
    הגב לתגובה זו
    וגם המפלגה של האוצר שבה לא צריך פתק בכלפי הם בחורים את עצמם צריכה להיות מחוץ לחוק.
  • אורי 16/11/2024 05:55
    הגב לתגובה זו
    כן אתה צודק טיטוס ואספסינוס היו לא פחות גרועים
  • 7.
    א 21/10/2024 10:22
    הגב לתגובה זו
    איפלציה ומסים כאלה פוגעים בשכבות החלשות!
  • 6.
    טמנון 21/10/2024 10:18
    הגב לתגובה זו
    מה הם חושבים לעצמם שאפשר לסחוט את הציבור עד תום!
  • 5.
    החרדים מקבלים 90% הנחה (ל"ת)
    כרגיל 21/10/2024 10:09
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    נתניהו הארור לא משלם ארנונה על שלל דירותיו, רק אומר (ל"ת)
    קליגולה 21/10/2024 10:08
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יוסי ממן 21/10/2024 08:14
    הגב לתגובה זו
    עד מתי ?
  • 2.
    dd 21/10/2024 05:50
    הגב לתגובה זו
    להגר מהמדינה!
  • 1.
    החיים 20/10/2024 22:27
    הגב לתגובה זו
    ההצעה תעבור כי היא לא רלוונטית למשתמטים שמקבלים פטור מארנונה ממשלת הביזה הלאומנית דתית במיטבה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.