זה השבוע השלישי של סיכום שנת 2023 בתחום קרנות הנאמנות, ולאחר שראינו את הביצועים של קרנות האג"ח, הקרנות המעורבות 90/10 נמשיך להעלות את רמת הסיכון ונעבור לקרנות ה-80/20.

לקריאה נוספת:

>>> שנה טובה לרוב קרנות האג"ח - מיהן הבולטות?

>>> קרנות 90/10 סיכום רבעון ושנה: מי המנצחות והמפסידות?

הקטגוריות האהובות על המשקיע הישראלי הן אלו שמחזיקות עד 10% או עד 20% במניות. נשאלת השאלה מדוע לקנות קרן אחת שמחלקת את משאביה בין ניתוח מניות לניתוח אג"ח, למה לא לבחור פשוט שתי קרנות, אחת שתשקיע את כל מאמציה בשוק המניות ואחת שתשקיע את כל מאמציה בשוק האג"ח, ולחלק את כספי ההשקעה בין שתי הקרנות ביחס הרצוי, יהא אשר יהא.

ייתכן עם זאת, שיש יתרון מסוים בשיטה הזו בגלל שהיא חוסכת את הצורך באיזון התיק. בדרך כלל כשרוצים לחלק בין שני מסלולים יש צורך באיזון אחת לזמן מה שכן היחס בין המסלולים משתנה לאורך חיי ההשקעה. נניח, לדוגמה, שאני מעוניין להשקיע 80% באג"ח ו-20% במניות וקונה שתי קרנות שעונות על הדרישה הזו. נניח שוב, שלאחר שנה שוק המניות עלה יותר מאשר שוק האג"ח. אם ארצה לשמור על אותה רמת סיכון בהשקעה אני צריך לאזן מחדש את התיק. במקרה כזה יהיה עלי למכור מעט מהקרן המנייתית ולהשקיע את הכסף באג"ח. במקרה זה נוצר לי אירוע מס שמפחית מסכום הכסף שיש באפשרותי להשקיע ופוגע  בתשואות בטווח הארוך. בקרן מעורבת של 80\20 (או כל יחס אחר) האיזון מתבצע על ידי מנהלי הקרן ונחסך תשלום המס שבדרך. 

ובכל זאת, היחסים המקובלים בשוק הישראלי בין מניות לאג"ח, רחוקים מאד מהמקובל בעולם. בחסכון לטווח ארוך אין כל כך היגיון באחזקת אחוז מניות כל כך נמוך. מניות הן "יוצרות העושר" הטובות ביותר בנמצא, ובטווח הארוך כמעט תמיד יתנו תשואה עודפת על פני כל אפיק השקעה אחר. אז אם משקיעים לטווח ארוך למה לתת משקל כל כך נמוך למה שיוצר את עיקר התשואה?

• העוצמה של הבורסה ב-2025 הורגשה גם באג"ח - מה הצפי קדימה?
• הבורסה משיקה מדדי אג"ח חדשים: יותר פיזור ושליטה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בחסכון לטווח קצר יש בזה אולי מעט היגיון, אם כי יש שיאמרו שבטווח קצר אין מקום בכלל להחזיק במניות, וכן שבמצב הנוכחי יש יתרונות גדולים לקרנות כספיות, שכן הן מאפשרות נזילות, יציבות ותשואה סולידית באפס סיכון, וכן יתרונות מיסויים. עם זאת, לא נראה סביר שמליארדי השקלים המושקעים באפיקים של עד 10% או 20% מניות מיועדים להשקעה לטווח קצר דווקא. 

על כל פנים, זה מה שהמשקיע הישראלי אוהב, אז בואו נראה מה נתנו לו הקרנות האלו ברבעון הרביעי של שנת 2023 ובשנה כולה. שתי תתי-קטגוריות נבדקו. "אג"ח כללי עד 20% מניות" היא תת הקטגוריה העיקרית בתחום עם מירב הקרנות. ישנה תת קטגוריה נוספת עם הרבה פחות קרנות, זו של "אג"ח מדינה כללי עד 20% מניות" שגם נבדקה. אין תת קטגוריה רשמית של קרנות אג"ח חברות והמרה עם 20% מניות, כך שנסתפק בשתי הקבוצות הללו במקרה זה.

 

קרנות אגח מדינה עד 20% מניות

רק בתי ההשקעות הגדולים (וסיגמא, שיכולה להיחשב כבית השקעה בינוני לצורך העניין) נמצאים בקטגוריה הזו. הראל, אלטשולר, סיגמא, מור (2), מיטב, איילון, קסם, פסגות (2), מגדל וילין לפידות מנהלות קרנות אג"ח מדינה עם עד 20% מניות.

• אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
• המסלול ל-350%: הקרנות שהופכות השקעה צנועה להון מרשים בעשור אחד
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר

דמי הניהול נעים בין 0.49% ל-0.79%. הקרנות הגדולות הן של מיטב (405 מיליון) ומור (400). כאמור, תת הקטגוריה הספציפית הזו מעוררת מעט מאד עניין, ויש לכך  סיבה טובה. השקעה באג"ח מדינה אמורה להיות בקצה היותר סולידי של תחום ההשקעות, השקעה במניות היא בקצה הפחות סולידי, אז פחות אנשים מעוניינים בשילוב הספציפי הזה. 

 

בסקירות של השבועיים האחרונים הראל הייתה בין הגרועות. פה המצב הפוך. הקרן של הראל היא המובילה בסיכום השנתי, וגם בסיכום הרבעוני היא בין המובילות (שלישית). עוד בולטת לטובה הקרן של אלטשולר שחם, שהיא אמנם השניה הכי יקרה בקטגוריה ובכל זאת מצליחה להיות הראשונה ברבעון והשנייה בסיכום השנתי.

ילין לפידות עם הביצועים הגרועים ביותר בסיכום השנה ובמקום הלפני אחרון ברבעון הרביעי. גם פסגות בולטת לרעה. למגדל היה רבעון אחרון טוב, שלא הצליח לחפות על שנה גרועה.

 

אג"ח כללי עד 20% מניות

זהו כבר אחד המסלולים היותר מרכזיים בשוק הקרנות הישראלי. סך הכל ישנן 55 קרנות שנכנסו להשוואה הרבעונית, ו-54 לשנתית. ישנן שתי קרנות נוספות שהחלו לפעול רק בדצמבר 2023 (של ברק ומיטב), ואחת שפעילה החל מאוגוסט (אלטשולר). דמי הניהול בקטגוריה מתחילים ב-0.59% וממריאים עד 1.69% (הראל – אחת הגרועות בקטגוריה כמובן). שתי קרנות נוספות גובות מעל 1% (דיאמונד ופי.איי., שגם היא בין הגרועות). אם זה לא היה ברור עד כה - אל תקנו קרנות עם דמי ניהול מוגזמים.

הקרן הגדולה ביותר היא של מיטב עם 1,234.7 מיליארד שקל, השניה של ילין לפידות (1,140) והשלישית של פורסט (1,032). ילין לפידות איבדה כספים בכל חודש בשנתיים האחרונות. מיטב איבדה ב-22 מתוך 24 החודשים האחרונים. FOREST ב-11 מתוך 12 החודשים האחרונים, אך שנה קודם לכן דווקא גייסה בעקביות. ישנן עוד 8 קרנות עם מעל חצי מיליארד שקל. כאמור, מדובר בקטגוריה פופולרית למדי.

נראה שיש מעבר של כספים לקרנות של בתי ההשקעות הקטנים, אם כי לא במספרים מאד גדולים. כך לדוגמה, קבין גייסה בכל אחד מ-12 החודשים האחרונים, אקורד ב-7 מתוך 12 החודשים האחרונים. בשני המקרים הגיוסים המשמעותיים ביותר התרחשו בחודשיים האחרונים. מדובר, כפי שנראה, בקרנות המצטיינות בקטגוריה והן ראויות לכספים הזורמים אליהן, אך מדובר גם באתגר עבורן - האם יצליחו לשמור על ההובלה גם בניהול נפח גדול יותר של השקעות?

 

 

 

כפי שניתן לראות בתי ההשקעות הקטנים מגלים הרבה יותר עניין בתת הקטגוריה הזו, וגם שולטים בה מבחינת התוצאות. שלוש המובילות בסיכום רבעוני ושתיים מהשלוש בסיכום שנתי מגיעות מבתי השקעות קטנים (הקרן הנוספת היא של סיגמא). יותר מכך, אם ממשיכים במורד הטבלה, בבתי ההשקעות שלא נכנסו לטבלה (כי הכנסנו רק את שלושת הראשונות), נגלה שבתי ההשקעות הקטנים שולטים לחלוטין בקטגוריה מבחינת התשואות. הנה הדירוג מהמקום הרביעי והלאה: טרגט, דולפין, פורצ'ן, הורייזן ואושן יצירה. רק במקום התשיעי נמצא את אילים (גדולה), ולאחריה אנליסט (בינונית) ושוב בית השקעות קטן - ב. אלטרנטיב. לא פלא שהקרנות הגדולות חוות יציאת כספים מסיבית.

 

למרות ההבלחה בקרנות "אג"ח מדינה עד 20% מניות" הראל חוזרת לסורה באג"ח הכללי עם הקרן הגרועה בקטגוריה (מקום אחרון בסיכום שנתי ורביעי מהסוף ברבעון), ועם דמי הניהול הגבוהים בקטגוריה בפער. כדאי שכל אחד מ-102 מיליון השקלים שעדיין נמצאים בקרן היקרה והנחשלת הזו ישאלו את עצמם מה הם עושים שם.

להבדיל מהשבועות הקודמים הפעם גם מגדל בגרועות. הקרן שלה היא האחרונה ברבעון הרביעי וב-20% הגרועות בשנה כולה. גם איילון מציגה ביצועים דומים למגדל, והקרן החדשה של אלטשולר שחם כבר נמצאת בין האחרונות ברבעון היחיד בו פעלה. עוד בולטת לרעה הקרן הכשרה של פי.איי שהיא גם מאד יקרה וגם ממשיכה את המסורת של קרנות כשרות עם ביצועים בתחתית הרשימה. גם ISP היא בין הגרועות, ולא בפעם הראשונה.

הקרנות הטובות הן, כאמור, של בתי ההשקעות הקטנים. קבין היא המובילה גם בקטגוריה הזו, גם ברבעון וגם בשנה. היא מנהלת כבר 42 מיליון שקל בקרן הזו, והכספים ממשיכים לזרום. היא תצטרך בהמשך להוכיח שהיא יודעת לנהל גם סכומים גבוהים יותר. עוד בולטת לטובה אקורד, גם היא לא בפעם הראשונה, והיא תופסת את המקום השני במקרה זה. רק 23 מיליון שקל נמצאים תחת ניהולה בקרן הזו אבל 8 מתוכם הגיעו בחודש האחרון. אם הקצב הזה ימשך גם היא תצטרך לעמוד באתגר של ניהול כספים בקנה מידה גדול יותר. סיגמא היה היחידה שלא מוגדרת כבית השקעות קטן ובכל זאת מצליחה לבלוט לטובה עם הקרן השלישית בסיכום שנתי. גם ברבעון האחרון היא בין ה-20% הטובות. מדובר, עם זאת, בקרן קטנה מאד שמנהלת רק 7.7 מיליון שקל.