הלמ"ס: הגיוסים בחברות הסטארטפ בישראל ב-2022 הסתכמו ב-19 מיליארד שקל. חצי משנת 2021; יותר מ-50% מהחברות נסגרו
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת היום נתונים על פעילות חברות הסטארטאפ בישראל בין השנים 2022-2011. לפי הנתונים, בשנת 2022 פעלו בישראל 4,796 חברות סטארטאפ, עלייה שנתית ממוצעת של 3% לעומת שנת 2011.
בשנת 2022, גייסו חברות הסטארטאפ כ-19 מיליארד דולר, ירידה של 45% לעומת שנת 2021 שבה גויס 34.2 מיליארד דולר. בסוג הגיוס Pre-Seed & Seed, המתייחס לשלבי הפיתוח המוקדמים של החברות המגייסות, חלה עלייה של 28% בגיוסי הון בהשוואה לשנת 2021.
כמו כן לפי הנתונים נמצא כי בין השנים 2022-2011 נפתחו בישראל 8,859 חברות סטארטאפ. 4,519 כאשר מעל 50% מהן (51%) נסגרו או השהו את פעילותן עד שנת 2022.
לפי נתוני הלמ"ס, בשנת 2022 הועסקו 38.6 אלף משרות שכיר בחברות אלו, עלייה של 4% לעומת שנת 2021.
השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר בחברות סטארטאפ בישראל בשנת 2022 עמד על 25.1 אלף שקל, עלייה של 9% לעומת 2021 (22.9 אלף שקל), ופי 2 מהשכר החודשי הממוצע למשרת שכיר בכלל המשק (11.8 אלף שקל).
80% בתל אביב
- סטארט-אפ האבטחה הישראלי אורכיד סקיוריטי גייס 36 מיליון דולר
- הסטארטאפ PrettyDamnQuick גייס 25 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עיקר הפעילות של חברות הסטארטאפ בישראל מתרכזת במחוזות תל אביב והמרכז. 73% מחברות הזנק ו-79% ממשרות השכיר מרוכזים במחוזות תל אביב והמרכז. כאשר שכר החודשי הממוצע למשרת שכיר במרכז עומד על 27.2 אלף שקל, פי 1.4 ממחוז הדרום בו השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר הוא 19.3 אלף שקל. בשנת 2022, כ-19% מחברות הסטארטאפ הוגדרו 'מהירות צמיחה' (HighGrowth), כ-9% מתוכן הוגדרו כ'איילות' (Gazelles).
נתוני הלמס
בין השנים 2022-2020 כ-20% מחברות הסטארטאפ קיבלו מענק בסך 2.1 מיליארד שקל מרשות החדשנות. כמו כן, בשנת 2022 גייסו חברות הסטארטאפ והחברות הבשלות כ-19 מיליארד דולר, ירידה של 45% לעומת שנת 2021.
- Popai Health נחשפת עם גיוס של 11 מיליון דולר
- הרפורמה במס להייטק היא צ'ופר לקרנות הון סיכון - וממש לא להייטק עצמו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
בשנת 2022, 2,560 חברות העסיקו 121 אלף משרות שכיר שהם 76% מסך משרות השכיר בחברות הסטארטאפ.
נתוני הלמ"ס
יותר עובדים - שכר יותר גבוה
לפי הנתונים, בשנים 2015-2011 חלה עלייה שנתית ממוצעת של 4% במאזן חברות הסטארטאפ. אולם החל משנת 2016 חלו ירידות במאזן החברות.
עוד נמצא כי השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר בחברות סטארטפ בשנת 2022 עמד על 25.1 אלף שקל, עלייה של 9% לעומת 2021 (22.9 אלף שקל), ופי 2 מהשכר החודשי הממוצע למשרת שכיר בכלל המשק (11.8 אלף שקל). בחברות סטארטאפ שמעסיקות מעל 50 עובדים, השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר הוא 28.2 אלף שקל.
נתוני הלמ"ס
בשנים 2022-2020, כ-20% מחברות הסטארטאפ קיבלו מענק לביצוע מו"פ מרשות החדשנות של 2.1 מיליארד שקל. בשנת 2022 הסתכם המענק בכ-656 מיליון שקל, עלייה של 1% לעומת שנת 2021 בה הסתכם המענק בכ-649 מיליון שקל.
בשנת 2022, 236 מיליון שקל מתוך סך המענק, ניתן לחברות שעוסקות בתחום הפעילות מדעי החיים. אחוז החברות הגבוה ביותר שקיבלו מענק מרשות החדשנות, מתוך סך החברות הפעילות באותו תחום פעילות, היה בתחומי הפעילות טכנולוגיה חקלאית וטכנולוגית מזון (29%) ומוליכים למחצה (29%).
נתוני הלמס
- 2.מה זה? לישכה מרכזית להיסטוריה או סטטיסטיקה ? (ל"ת)לילי- למס 07/01/2024 13:20הגב לתגובה זו
- 1.לא נכון.... לפני שהרפרמה המשפטית החלה... לא מאמין הזוי (ל"ת)אלירן 07/01/2024 13:16הגב לתגובה זו
מוסטפה סולימאן מיקרוסופטראש הבינה המלאכותית במיקרוסופט: "תפסיקו לחפש מודעות ברובוטים"
מוסטפא סולימן, ראש חטיבת הבינה המלאכותית של מיקרוסופט, טוען שרק יצורים ביולוגיים מסוגלים לתודעה אמיתית וכל ניסיון לחקות אותה הוא טעות. לדבריו, מטרת הבינה המלאכותית היא לסייע לבני אדם, לא להחליף אותם. החברה מאמצת קו זהיר ומתרחקת מהמרוץ ליצירת מערכות
"חושבות" שמובילות חברות כמו מטא ו־OpenAI
מוסטפא סולימן, ראש חטיבת הבינה המלאכותית במיקרוסופט, ביקר השבוע את מה שהוא רואה כמגמה בעייתית בתעשייה. לדבריו, מפתחים וחוקרים צריכים להפסיק לנסות לבנות מערכות שנראות כבעלות מודעות. סולימן טוען שרק יצורים ביולוגיים מסוגלים למודעות אמיתית, וכל ניסיון ליצור "מודעות מלאכותית" הוא בזבוז של זמן ומשאבים.
סולימן, שהצטרף למיקרוסופט השנה לאחר שהחברה רכשה את הסטארטאפ שהקים תמורת 650 מיליון דולר, אמר בראיון ל־CNBC במהלך כנס AfroTech ביוסטון כי העולם שואל את השאלה הלא נכונה. "כשאתה שואל שאלה לא נכונה, אתה מקבל תשובה לא נכונה", הסביר. מבחינתו, הדיון הזה אינו רק פילוסופי, הוא נוגע ישירות לאופן שבו מושקעים מיליארדים בפיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית.
מודעות יכולה להתקיים רק במוח ביולוגי
בזמן שמטא ואילון מאסק מפתחים בוטים שמדמים קשרים אישיים, ו־OpenAI של סם אלטמן שואפת לפתח בינה כללית הדומה ליכולות אנושיות, סולימן משרטט גבול. מיקרוסופט לא תיכנס לשוק הבוטים הרגשיים, ולא תנסה ליצור מערכות שמדמות תודעה אנושית. הטיעון שלו נשען על תיאוריה פילוסופית המכונה "נטורליזם ביולוגי", שגיבש הפילוסוף ג'ון סירל. לפי התיאוריה, מודעות יכולה להתקיים רק במוח ביולוגי. סולימן מסביר שהסיבה שאנו מעניקים זכויות לבני אדם היא היכולת שלהם לחוות כאב ולהימנע ממנו. לדבריו, למודלים של בינה מלאכותית אין תודעה, רגשות או חוויה סובייקטיבית, הם רק מדמים תגובה.
ההבחנה הזו, לדבריו, קריטית לעתיד התחום. כשמערכת בינה מלאכותית "חווה" כאב, אין כאן רגש אמיתי או סבל. מדובר בסימולציה שמדמה חוויה, אך לא בחוויה עצמה. סולימן מדגיש שהמטרה של הטכנולוגיה היא לסייע לבני אדם, לא להחליף אותם. לדבריו, זה אולי נשמע עקרוני בלבד, אך יש לכך השלכות אתיות ועסקיות משמעותיות. הגישה הזו באה לידי ביטוי במוצרים החדשים של מיקרוסופט. החברה הכריזה השבוע על יכולות חדשות לשירות Copilot, בהן בוט לשיחות קבוצתיות ודמות אינטראקטיבית בשם מיקו. כל הפיצ'רים מתוכננים כך שידגישו את זהותם כיישומי בינה מלאכותית, לא כיישויות עצמאיות. המיקוד הוא ביצירת כלים שעובדים עבור המשתמש, לא במקומו.
- אמזון מוכיחה: ההימור על הבינה המלאכותית משתלם
- אמזון עקפה את הציפיות - המניה מזנקת ב-9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אם אתה לא מפחד ממנה, אתה כנראה לא מבין אותה״
סולימן הציג גם תכונה חדשה בשם "Real Talk" - מצב שיחה שבו הקופיילוט מאתגר את המשתמש במקום להסכים איתו. הוא סיפר שבמהלך הניסויים הכלי "תקף" אותו בבדיחות כשכינה אותו "אוסף של סתירות", על כך שהוא מזהיר מפני הסכנות של בינה מלאכותית בזמן שהוא עצמו מוביל את הפיתוח שלה. לדבריו, זהו לב הסתירה של התחום כולו - טכנולוגיה שמרתקת ומאיימת בעת ובעונה אחת. "אם אתה לא מפחד ממנה, אתה כנראה לא מבין אותה", אמר. "הפחד הוא בריא. הוא מחייב אותנו להיזהר". סולימן סבור שהגישה של מיקרוסופט צריכה להיות מדודה וזהירה, בניגוד לאופטימיות האגרסיבית של חלק מהמתחרות.
