מלון דן אילת בית מלון
צילום: סיון פרג'

חבל הצלה למלונות - מקבלים כסף מהמדינה על אירוח המפונים

מניות תחום המלונאות ירדו מתחילת המלחמה, אבל פחות מהממוצע; למרות שמלחמה מאפסת את ההכנסות שלהן, הפעם היא מבטיחה להן הכנסות ותפוסה כמעט מלאה

רוי שיינמן | (7)

כל מלחמה או סבב אליו יוצא צה"ל משפיע על ענף התיירות לרעה. תיירים מפחדים להגיע ואלה שכבר פה ממהרים לברוח. גם הישראלים לא יוצאים לחופשה בזמן מלחמה. במצבים כאלו, ההכנסות של בתי המלון מתאפסות. למרות זאת, הפעם זה אמור להיות שונה. תושבי העוטף שפונו מבתיהם וגם תושבי שדרות, אשקלון בדרום וחלק מתושבי הצפון  שפונו מאוכלסים בבתי מלון והארחה ברחבי הארץ.

מי שמממנת את השהות שלהם היא כמובן המדינה, שמשלמת למלונות 500 שקל ליום על כל מבוגר ו-250 שקל ליום על ילד. מצד אחד זה רחוק ממה שחלק גדול מהמלונות היו גובים בשגרה - אנחנו נמצאים אומנם בסוף תקופת החגים ופתיחתו של החורף אבל מחיר ללילה במלון בישראל בתקופות הללו נע בין 1,000-3,000 שקל, על זה תוסיפו את העובדה שמשפחה עם ילדים כנראה הייתה לוקחת עוד חדר ותראו שהמלונות מקבלים פחות, ועדיין זה חבל הצלה.

התפוסה הגבוהה במלונות מייצרת הכנסות סבירות בהחלט לתקופה, בהינתן שזו גם כך עונה יחסית חלשה, ומעבר לכך - האלטרנטיבה היא כאמור אפס הכנסות. המדינה בדלת האחורית בעצם הצילה את בתי המלון. הן אולי לא ירוויחו כמו במצב רגיל, אבל הן "יצופו" בתקופה הקשה הזו.  

לכן המניות של בתי המלון יחסית בירידות מתונות, בעוד שבסבבים קודמים גם במבצעים הן היו הראשונות ליפול: מלונות דן  דן מלונות 1.9% ירדה ב-11% מתחילת המלחמה, פתאל  פתאל החזקות -1.63% ב-13% וישרוטל ישרוטל -1.04% ב-8%. זה תלוי כמובן באופי הפעילות והחלק של הפעילות המקומית ביחס לפעילות בעולם בכלל. פתאל פרסמה אזהרת רווח ואמרה שהיא צופה פגיעה בפעילות שלה כתוצאה מהמלחמה, זה היה לפני שבועיים, וייתכן שזה נובע מהתעריפים הגבוהים בשגרה ביחס לתעריפים הנוכחיים, ועדיין נראה שבאופן יחסי, הפגיעה בינתיים לא קטסטרופלית, אם כי, הנעלם הגדול ביותר הוא כמה זמן תימשך המלחמה. ככל שזה יתארך הפגיעה כבר תהיה משמעותית יותר. 

בואו נסתכל על חברות המלונות מקרוב, מה היה המצב שלהן לפני המלחמה? הגדולה ביותר, פתאל - ברבעון השני פתאל הצליחה להגיע להיקפי פעילות גדולים יותר מאשר לפני תקופת הקורונה, אבל היא נסחרה בשווי נמוך יותר מאשר לפני המגפה - 6.1 מיליארד שקל (היום אגב היא נסחרת לפי שווי של 5.29 מיליארד שקל). היא דיווחה על תוצאות שיא עם הכנסות של 1.9 מיליארד שקל, לעומת 1.5 מיליארד ברבעון המקביל. ה-EBITDAR הגיע ל-712.5 מיליון שקל, לעומת 563 אשתקד.

גם מלונות דן הייתה במגמת שיפור - ברבעון השני היא הכניסה 465.6 מיליון שקל בהשוואה להכנסות של 396.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - עלייה של 17.3%. מתוך כלל ההכנסות הסתכמו ההכנסות מהפעילות המלונאית בכ-378.2 מיליון שקל, עליה של 19% ביחס לתקופה המקבילה שעמדה על הכנסות של 317.5 מיליון שקל.

ישרוטל גם הייתה חלק מההתאששות בענף המלונאות והיא דיווחה ברבעון השני על הכנסות של 553.6 מיליון שקל ברבעון לעומת 527 מיליון שקל ברבעון המקביל, עליה של 5%. הרווח הגולמי הסתכם ב-193.1 מיליון שקל (כ-35% מההכנסות) לעומת 189.2 מיליון שקל (כ-36% מההכנסות) ברבעון המקביל, עליה של 2%. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    70% מהפעילות של פתאל בכלל באירופה (ל"ת)
    אלי 30/10/2023 09:32
    הגב לתגובה זו
  • מוטי 04/11/2023 07:48
    הגב לתגובה זו
    אולי כדאי לראות בה חברה בתחום הנדלן
  • זה נכון, לכאורה אמורה להיות פחות מושפעת מהמצב בישראל (ל"ת)
    טל 30/10/2023 10:38
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שלומי 29/10/2023 16:45
    הגב לתגובה זו
    אנו מפונים מהישוב שלומי ונמצאים במלון גולן טבריה. מקבלים שרות מדהים.תודה
  • 2.
    משקיע 29/10/2023 14:35
    הגב לתגובה זו
    ברבעון הזה לא יגיעו תיירים זה ברור. הבעיה היא שהתיירים בעולם יתפסו את ישראל כמדינה יותר מסוכנת ולא יסכימו לשלם 3000 שקל ללילה על חדר במדינה כ"כ מסוכנת. המשמעות תהיה פגיעה בתחזית ההכנסות והרווחים לשנים רבות קדימה.
  • לאנשים זיכרון קצר. חצי שנה של שקט והכל יחזור (ל"ת)
    טל 30/10/2023 09:50
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    פלז'ה נוף הרים 29/10/2023 11:12
    הגב לתגובה זו
    מרגישים בטוחים עם צביטה על הבית
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.91%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי -6.77%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.