כסף שקל
צילום: דוברות בנק ישראל

העודף התקציבי מצטמק: 0.3% בינואר, ההכנסות ממסים נחתכו ב-12%

הכנסות המדינה הסתכמו בחודש ינואר בכ-44.8 מיליארד שקל, 3.6 מיליארד שקל פחות מאשר 47.4 מיליארד בשנה שעברה - אם כי צריך לציין, בשנה שעברה ההכנסות היו גבוהות בצורה חריגה
דור עצמון | (4)

העודף התקציבי המצטבר ירד לרמה של כ-0.3% בינואר, כך עולה מנתונים שמפרסם החשב הכללי במשרד האוצר.

חודש ינואר הסתיים בעודף של כ-14.2 מיליארד שקל, לעומת עודף של כ-18.6 מיליארד שקל בחודש ינואר אשתקד. הכנסות המדינה הסתכמו בחודש ינואר בכ-44.3 מיליארד שקל, ביחס לכ-47.9 בתקופה המקבילה אשתקד - משקף קיטון של כ-7.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הוצאות הממשלה מתחילת השנה עמדו על כ-30.1 מיליארד שקל, מתוכם כ-0.1 מיליארד הוצאות לתוכנית הסיוע הכלכלי להתמודדות עם משבר הקורונה. שנת 2023 היא השנה השביעית מאז שנת 2005 שמתחילה בתקציב המשכי שמסגרתו עומדת על כ-460.6 מיליארד שקל.

שיעור הגידול המצטבר בהוצאות (בנטרול תוכנית הסיוע הכלכלי) עומד על 4.7% בהשוואה לינואר המקביל אשתקד. שיעור הגידול כולל תוכנית הסיוע הכלכלי עומד על כ-2.6%. שיעור השינוי המטבר בהכנסות עומד על מינוס 7.6% בהשוואה לינואר המקביל.

סך הוצאות הממשלה בחודש ינואר עמדו על כ-30.1 מיליארד שקל, לעומת 29.3 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, המשקף גידול של כ-2.6% למול התקופה המקבילה אשתקד. שיעור הגידול בנטרול הוצאות תוכנית הסיוע עמד על כ-4.74. הוצאות המשרדים ותשלומי הריבית המותרים במסגרת התקציב ההמשכי על פי החוק עומדים על 460.6 מיליארד שקל. מסגרת זו גוזרת שיעור גידול שנתי ביחס לשנה קודמת של כ-2.2% לסך הוצאות הממשלה וכ-1.7% להוצאות המשרדים.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    יותם 09/02/2023 16:43
    הגב לתגובה זו
    או מקרית?
  • 3.
    אחד העם 09/02/2023 16:01
    הגב לתגובה זו
    אין ספק, הממשלה התחילה לעבוד … השאלה לאיזה עומק יגיע הבור שהיא חופרת במרץ?
  • 2.
    אצלנו 09/02/2023 13:55
    הגב לתגובה זו
    כשהמצב משתפר,חייבים לקלקל,יהודים זה עם מזוכיסטי,תמיד היו
  • 1.
    הירידה הגדולה של הכלכלה מתחילה... (ל"ת)
    אופיר 09/02/2023 13:16
    הגב לתגובה זו
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.