"ככל שהממשלה תצליח להתמיד ולהגדיל את שיווקי הקרקעות ולתמוך במגמת הגידול בהתחלות הבנייה שנרשמה בשנתיים האחרונות, צפוי הדבר לתמוך בהגדלת היצע הדירות ולהשפיע על מחיריהן כלפי מטה ועצירת הליך ההתבדרות. בנוסף, העלאת שיעור הריבית במשק צפויה להמשיך ולתרום להתמתנות הביקוש לדירות" כך מודה בנק ישראל בדוח היציבות הפיננסית. אתם קראתם על כך כאן בביפזורטל כבר לפני שנה וחצי.

בבנק ישראל ניסו להמעיט בשנה האחרונה בחשיבות של הריבית לעניין תדלוק היקף ההלוואות העצום בישראל, אבל כעת הם מודים באחריות לכך (לא שהבנק היה יכול להעלות את הריבית בשנים הקודמות. הריבית בישראל חייבת להיות דומה לעולם המערבי). כך למשל, בראיון לביזפורטל אמר נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון ש"הריבית היא לא גורם השפעה עיקרי" (לראיון המלא) - אבל העובדות מראות אחרת. הסיבה האמיתית היחידה לשינוי בשוק הדיור בישראל (וגם בעולם), לבלימת העסקאות, לצניחה בהיקפי המשכנתאות ולהתחלת הירידה במחירים היא לא עוד שיווקים של קרקעות לדירות, אלא עליית הריבית. רק הריבית גרמה לשינוי כה קיצוני ומהיר גם בארץ וגם בעולם. עליה בשיווקים לא מסבירה את המהירות של השינוי בשוק, וגם לא את העובדה שזה קורה במקביל גם בארץ וגם בעולם. אגב, גם במשרד האוצר הודו בכך כבר לפני מספר חודשים. אז כשיבואו הפוליטיקאים להגיד לכם 'היי, זה בזכותנו', בין אם אלה יהיו חברי הקואליציה או חברי האופוזיציה - תדעו שהם לא אומרים לכם את האמת. אין להם קשר לזה. הסיבה היא הריבית.

חשוב להבהיר - הממשלה צריכה לשווק עוד ועוד קרקעות לדיור, וכן להגדיל את ההתחדשות עירונית (פינוי בינוי). הממשלה צריכה לקדם בנייה נוספת כדי לעצור את השתוללות הנדל"ן בטווח הארוך. הגידול הטבעי הגבוה בישראל מחייב את הממשלות לדאוג לכך שיהיו כאן עוד דירות. אבל פעולות הממשלה הן לא הסיבה לשינוי הכיוון בשוק הדיור. תדלוק ההלוואות הגיע לא בגלל גידול האוכלוסיה אלא בגלל הריבית האפסית.

• בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
• בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"האשראי למשקי בית עלה בעשרת החודשים הראשונים של שנת 2022 בקצב מהיר של 10.6% בהובלתה, בדומה לשנת 2021, של הצמיחה המהירה באשראי לדיור. בהתאם, המשכנתאות הגיעו לרמה גבוהה בהשוואה היסטורית. שיעור המשכנתאות בסיכון גבוה יחסית עלה במהירות מסוף שנת 2021 והתייצב בחודשים האחרונים של 2022 ברמה גבוהה בהשוואה היסטורית" אומרים בבנק.

עוד על פי בנק ישראל, "האשראי לעסקים ולמשקי בית התרחב בשנת 2022 במהירות, לאחר גידול מהיר גם בשנה שלפניה. עם זאת, יש סימנים החל מחודש אפריל 2022 - על רקע העלייה בריבית ובתשואות במשק - להתמתנות קצב הגידול באשראי" - או במילים פשוטות, הגידול באשראי (הלוואות) נבלם גם בתחום המשכנתאות וגם הלוואות נוספות ולריבית במשק יש השפעה מכרעת על כך. בבנק גם מדברים על "אינדיקציה להתנהגות בועתית" של שוק הדיור, כאשר יש "ספק לגבי היכולת של דמי השכירות בפועל להסביר את השינויים בשווי ההוגן של הנכסים, מה שעשוי להעלות את החשש שהציפיות לעליית ערך אינן משתקפות בגורמי היסוד, בקצב שהולך וגדל - התנהגות מעין בועתית. אחד האינדיקטורים להתנהגות מעין זו הוא הבחינה לאורך זמן של היחס בין מחיר הנכס לבין התקבולים ממנו, שמהווים את גורמי היסוד".

ריבית אפסית במשק, כפי שהיה בעשור האחרון, היא מצב לא נורמלי בשוק, זה מעולם לא היה בהיסטוריה לפני כן וזו הייתה רק שאלה של זמן מתי העולם ייצא מהריבית האפסית. האינפלציה בשנה האחרונה בעולם אילצה את הבנקים המרכזיים לצאת למהלך מהיר מאוד של העלאת ריבית מאפס ל-4-5% תוך שנה בלבד. אם בדרך כלל הבנקים מעלים או מורידים ריבית בקצב של 0.25% בכל פעם, השנה הם העלו פעם אחר פעם ב-0.75%. כלומר שלוש החלטות ריבית - בפעם אחת.

• מיי טאון ממשיכה לבנות בתל אביב - אבל אולי הישועה תגיע דווקא מהפריפריה
• בלב פ"ת: ההתחדשות העירונית של שיכון ובינוי מתקדמת
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המדינה הכריזה על 25 מתחמים חדשים: כ-15 אלף דירות בדרך

אז עכשיו הריבית בעולם כבר לא אפסית, המשמעות היא שההחזרים החודשיים של משקי הבית זינקו ואנשים צריכים לתכנן את הצעדים שלהם בתחום הנדל"ן הרבה יותר בזהירות - האם הם יכולים לעמוד בהחזרים החודשיים הללו והאם הם יכולים לקנות דירות במחירים גבוהים, או שהמחירים עלו מבחינתם יותר מדי.

עוד מציינים בבנק ישראל בדוח שהסיכון למיתון בסביבה העולמית התגבר בחצי השנה האחרונה על רקע עלייה בסיכונים הגאו-פוליטיים והתפרצות האינפלציה וההידוק המוניטרי בעולם בעקבותיה. על פי הבנק, הגורמים הללו היו הסיבה לירידות בשווקים הפיננסיים כאשר "מחירי המניות בישראל ירדו במחצית השנייה של 2022, בדומה למדינות רבות אחרות, והמרווחים של אג"ח החברות בישראל עלו בצורה מתונה".

עם זאת, מציינים בבנק ישראל "מבחינת נתוני המקרו בולטת ישראל ביחס למדינות ה-OECD לטובה: למרות שהאינפלציה גבוהה מהיעד, היא נמוכה מאשר במדינות מפותחות אחרות; שוק העבודה הדוק וצמיחה חזקה יחסית בפעילות הכלכלית".