ענת גואטה
צילום: שלומי מזרחי
דעה

המהלך החשוב של ענת גואטה

גואטה מונתה על ידי משה כחלון לתפקידה ובכל זאת רשות לנירות ערך שבניהולה זימנה את כחלון לחקירה באזהרה; עכשיו צריך הבהרה שהיא אינה מעורבת בהחלטות המתקבלות בעניינו
גיא טל | (3)

שוק האשראי החוץ בנקאי עובר זעזועים גדולים. לאט לאט הולכת ועולה התמונה - מדובר בשוק לא מפוקח רגולטורית שכל עוד הוא צמח ושגשג, ניתן היה לטאטא את הבעיות-מחדלים מתחת לשטיח, כשיש התחלה של האטה, השקרים נחשפים. זה התחיל עם יונט קרדיט וגיבוי וזה לא ייגמר שם. 

הסיפור ביונט התחיל עם ידיעה על שוד מפוקפק של כספי החברה, המשיך עם אי סדרים כספיים וצ'קים במיליונים שנעלמו, הלוואות בעשרות מיליונים שלא משולמות מבלי שאף אחד שם לב, ועם מעילה לכאורה של המנכ"ל, שמפוטר על ידי החברה. לאחר מכן נודע על תרמית נוספת לכאורה של הנפקת מניות בדיסקאונט עבור בעלי השליטה תוך כדי שהחברה מעניקה הלוואה שרשומה על שם צדדים שלישיים אך מגיעה באמת לאותם בעלי השליטה, ומי יודע מה עוד מצפה לנו בחברה המפוקפקת שהצליחה לגייס לשורותיה את שר האוצר משה כחלון. 

רשות לניירות ערך החליטה כצפוי לפתוח בחקירות נגד החברה ומנהליה, לרבות נשיא לשכת סוכני הביטוח בישראל שלמה אייזיק, ובשבוע שעבר זומן גם יו"ר החברה לשעבר, משה כחלון. כחלון התפתה להיות הפרונט של חברת האשראי הקטנטונת בזכות שכר בשמיים. הוא לא הבין לאן הוא נכנס, הוא חשב רק על הכסף בכיס, וככה הוא הרס את השם שלו ובדרך (זה בחקירה) הסתבך.

כחלון הוא גם זה שמינה את ענת גואטה, להיות יו"ר הרשות לניירות ערך. גואטה מילאה את חובתה וקראה לו לחקירה, ובכל זאת, צריך להגיד לה - שאפו, כי במערכות הציבוריות שלנו היו גם כאלו שהיו בוחרים למסמס, לבטל, לדחות ולא לגעת בתפוח האדמה הלוהט הזה, במיוחד לאור מערכת היחסים. 

שר האוצר לשעבר נחקר השבוע ברשות, כפי שהערכנו שיקרה. כחלון ניסה להתחמק מאחריות במסגרת מנוסת העכברים מהספינה הטובעת, כשגם רואי החשבון של החברה מנסים להתחמק (וגם אותם יש לחקור), ואף מושכים את חתימתם מהדוחות (חבל שלא בדקו קצת יותר טוב לפני ששמו את החתימות, אולי אז לא היו צריכים למשוך אותן) ולבסוף, התפטרתו של בעל השליטה שלמה אייזיק מהדירקטוריון, אולם בסופו של דבר הניסיון הזה להתחמק לא צלח, וכחלון בילה בימים האחרונים בחדרי החקירות. על כך מגיעה מילה טובה ליו"ר הרשות שלא מנעה את חקירתו למרות היחסים הקודמים ביניהם. 

אבל זה לא הכל. יש צורך, במיוחד במקרה הזה שערער את אמון המשקיעים, בשקיפות ציבורית ובזהירות יתירה בכל הנוגע לניקיון כפיים וניגודי עניינים. גואטה צריכה להימנע  מעיסוק ישיר שלה בכל הנושא של החקירה. צריך שכל החלטה בענייניו של כחלון ושל המעורבים האחרים תתקבל על ידי אנשים אחרים ולא על ידה באופן אישי. סביר מאוד שזה המצב, אבל צריך גם לדברר אותו לציבור. כך נדע שהחקירה נעשית על הצד הטוב ביותר מתוך שקיפות ואחריות וניקיון כפיים, לטובת החזרת אמון הציבור. 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ברבור שחור 21/07/2022 10:54
    הגב לתגובה זו
    עכשיו גם רוצים הצהרה של יור הרשות שאינה מתערבת בעניינו, דרישה שלא עלתה בעבר מול אף יור רשות למרות שהיו מקרים דומים בעבר בהם נחקרו בכירים. אולי תגלו לנו מה הסיפור ? למה דוקא כחלון ? (יש שם ערימה של חדלי אישים ומתמקדים באופן בלעדי בכחלון) ככה נראית רדיפה נמוכה אולי בעבור כמה קליקים.. לא שזה משנה לתדמית הממלא נמוכה של האתר. תודה ביזפורטל
  • 2.
    גואטה 21/07/2022 08:57
    הגב לתגובה זו
    הסוסים כבר ברחו. פה שטד מפוקפק, שם הלוואה שלא דיווחו עליה, פה צ'קים שנעלמו. הפנסיות שלנו יתכווצו, הרשות צריכה לעשות כאילו שהיא חוקרת, וזה ממש אכפת לה. בינתיים עוד כמה חברות דיווחו על צ'קים שנעלמו. רו"ח שחגגו שנים, התפטרו, שומרי הסף נזכרו אחרי כמה חודשים לנהל חקירה ( שחלילה לא יבואו בטענות). נו באמת..... שנה שעברה הנפיקו שורה של חברות במאות מיליונים,.ישר לפנסיות שלנו, שירדו בשנה האחרונה ב 80-90%, שיחקרו גם את סה, הם נהנים לחקור שהכל נגמר
  • 1.
    את החקירה צריך להעביר לחוקר אחר כי נראה שתהיה "מריחה" (ל"ת)
    קש 21/07/2022 08:55
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.