יש לנו חדשות טובות בשבילכם – היתה לכם שנה נהדרת, היו לכם חודשים מצוינים. אולי לא כולכם יודעים, אבל בזמן שהייתם עסוקים בלגמור את החודש, בזמן שנראה לכם שיוקר המחיה פוגע באיכות החיים שלכם, בזמן שהתלבטתם מול הקופה במינימרקט אם להחזיר כמה קילוגרמים של תפוחים וענבים, הרווחתם הרבה כסף.

עמישראל הרוויח ב-12 החודשים האחרונים 770 מיליארד שקל! זה אמיתי, עשינו חישוב של עליית הערך של כל הדירות בארץ. כל הנתונים ידועים: כמות הדירות כ-2.8 מיליון דירות (מספר שמרני), מחיר ממוצע לדירה 1.8 מיליון שקל (שמרני), עליית ערך בשנה – 15.2% (נתוני הלמ"ס). עליית הערך של  770 מיליארד שקל גדולה פי 7-8 מהרווחים בכל אפיקי החיסכון יחדיו – פנסיה, גמל, קרנות נאמנות והיא לא חד פעמית. בשלוש שנים עלה ערך הדירות של הציבור במעל 1.2 טריליון שקל, 1,200 מיליארד שקל. ההתעשרות הזו היא של כל מחזיקי הדירות בארץ (67% מהמשפחות), כאשר יש גם כאלו שמחזיקים יותר מדירה אחת והם כמובן נהנים יותר. 

כל חודש מחדש מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על ההשקעה הגדולה ביותר שלכם – הדירה, והנתונים מפתיעים מדי חודש לטובה. יש לכם "מניה מנצחת" ביד. הרווחתם השנה בממוצע – כ-250 אלף שקל. 250 אלף שקל זה יותר מהשכר המצרפי במשפחה ממוצעת. כלומר בשעה שעבדתם, הרווחתם על "המניה" שלכם יותר. הרווחים האלו גם פטורים ממס ברוב המקרים (לרובנו יש דירה אחת), ותיאורטית אפשר לממש את זה ולהיפגש עם הרווחים.

רובנו נאחזים בדירה, לא מוכרים, מה פתאום. לא בגלל שדירה הפכה ל"מניה מנצחת", אלא כי חונכנו שדירה לא מוכרים. אז האם באמת התעשרנו או שזה רק על הנייר? התעשרנו על אמת. תחושת העושר שלכם היא אמיתית וניתן לתרגם אותה למזומנים. אתם משתכנעים בקלות יחסית לקחת הלוואה, אחרי הכל מה הבעיה, יש לכם דירה. אז לוקחים הלוואה וקונים תפוחים וענבים ועוד הלוואה וקונים רכב, ויש גם הלוואה קטנה לטיול בפסח, כי היינו תקועים כבר שנתיים בבית, ולא לשכוח את ההלוואה ללימודים של הבן – כי לימודים זה הכי חשוב. אבל שטויות. התעשרנו השנה. מותר לנו.

• השם של אביגדור ליברמן נפגע - כמה הוא שווה?
• ליברמן קורא למוסדיים להשקיע בהייטק הישראלי: האם זה מהלך נכון?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אז אומרים לכם – זו רק תחושה, זו אשליה. צריך דירה בכל מקרה, אז מה אם הדירה שלכם זינקה מ-1.8 מיליון ל-2.1 מיליון שקל, אתם בכל מקרה צריכים דירה. זה נכון, אבל זה לא סותר את העובדה שהתעשרתם אבסולוטית. יש לכם יותר בטוחות ויש לכן יותר ביטחון כלכלי. אתם יכולים לקחת הלוואה לכל מטרה שבעבר לא הייתם יכולים לקחת, אתם יכולים (במקרים מסוימים) להגדיל את המשכנתא.

הבעיה היא שהזכייה הזו בפיס מבלבלת, מטלטלת ומוציאה אנשים מאיזון. לא את כולם, אבל משפחות רבות בארץ חיות מעל הפופיק. הן חיות את החיים של אחרים. עטיפה מדליקה שמסתירה מאזן בעייתי, ובעיקר חובות גדולים. ברגע שההכנסות של משפחה מעבודה נמוכות מההוצאות שלה – יש גירעון שוטף, יש בעיה. אפשר לסגור בהלוואה ועוד הלוואה. אבל האם זה תהליך אינסופי?

רובכם יגיד שמתישהו זה מתפוצץ, אבל בואו נשחק במשחק שבו מחירי הדירות כל שנה עולים ב-5%-7% ולמשפחה הממונפת בהלוואות, יש דירה ממוצעת. זה אומר שמדי שנה היא מרוויחה 100-140 אלף שקל מעליית ערך. היא יכולה לתרגם את הכסף הזה לצד ההכנסה השוטפת לשימושים השוטפים. היא חיה על חשבון הדירה. אז לילדים לא תהיה ירושה, אבל מי חושב על העתיד, העיקר שעכשיו הכל דבש.

• קניתם דירה ב-80/20 לפני שנתיים - האם תוכלו לבטל את העסקה?
• אזורים תקים 147 יח"ד בבאר יעקב לאחר שזכתה במכרז רמ"י
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• לזה הקבלנים לא ציפו - מבול של ביטולי עסקאות בפתח

אתם חושבים שזה לא ריאלי, אולי ציני, אולי מבדח, אולי מדאיג, אלא שזו דרך החיים של רבים. זה מסוכן, אבל כל עוד תהיה עליית מחירים (אפילו בקצב מתון משמעותית) זה כנראה לא יתפוצץ. אנשים יכולים לחיות כך עשרות שנים ואחרינו המבול. הפיצוץ יהיה כאשר המלווים ירגישו לא בטוח ומתי זה יקרה? מלווים מסתכלים על שני פרמטרים – יכולת החזר ובטחונות (לרבות שיעור ההלוואה מהנכס – דירה, רכב). העמסת הלוואות פוגעת ביכולת ההחזר, אבל האינטרס של המלווים הוא שלא להכיר בהלוואה כחוב אבוד ולכן כדי לסגור הלוואה הם ייתנו לכם הלוואה נוספת. ואם יש בעיה בהחזרים הם יגדילו לכם את מספר התשלומים (ועל הדרך הם ירוויחו ריבית גבוהה יותר כי ככל שהתקופה ארוכה גם הריבית עולה). כן, אלו משחקים מלאכותיים, זו מתיחה יצירתית של יכולת ההחזר של הלווה, רק שככה זה בעולם האמיתי. לכולם יש אינטרס שהחגיגה תימשך – גם למלווה וגם ללווה.

עליית  מחירי הדירות מרימה את הכלכלה  

הזינוק במחירי הדירות יצר רווח כלכלי גדול, תחושת עושר ויכולת להגדיל מסגרות והלוואות. אנחנו לווים ורוכשים, לווים ורוכשים, ובדרך מעלים מחירים. ככה זה כשיש קניות על גבי קניות. אנחנו עוזרים לכלכלה שלנו, מניעים אותה, עוזרים להגדיל את רווחי חברות ההלבשה, רווחי הקניונים, רווחי הרשתות הקמעונאיות, יבואני הרכב, חברות הדלקים וכמובן את רווחי הבנקים ונותני האשראי. 

דרך החיים הזו מדבקת, אי אפשר לעמוד בצד. אתם רואים את השכן עם הרכב החדש ורוצים גם. הטלוויזיה הגדולה של הבן דוד מדליקה אתכם ואתם רוצים גם. הגאות בצריכה ותרבות השפע מדבקים גם את עולם ההשקעות. אתם זוכרים שהתחלנו מהדירות והעלייה בדירות, אבל אפקט נוסף של עליית מחירי הדירות ותחושת ההתעשרות והגדלת הצריכה הוא כמובן גידול ברווחי החברות ובהתאמה עליות בבורסה שאמורה להיות במתאם לרווחי החברות. זה לא נעצר כאן, יש השפעות נוספות וכולן מחזקות ומתגברות את המגמה החיובית.

אז המסקנה ראשונה - עליית מחירי הדירות מצוינת למשק. נכון, יש אוכלוסייה - 31% שאין לה דירות. השרים שלנו עושים פרצוף כואב כשהם מדברים על "הצעירים שמתקשים להגיע דירה", אבל אלו דמעות תנין. אי אפשר שלכולם יהיה טוב וכלכלה נמדדת בממוצעים – 67% מהציבור מחזיק דירה (2% אגב מתגוררים בדירות של, מעביד, קיבוץ, משפחה) והממוצע במצב מצוין. זאת ועוד  המדינה מרוויחה עשרות מיליארדים בשנה על הקרקעות שהיא משווקת ועוד עשרות מיליארדים על מיסי נדל"ן. ככל שמחירי הדירות גבוהים יותר היא מרוויחה וגובה יותר.    

מסקנה שנייה - אין שום אינטרס ממשלתי להפסיק את החגיגה. הפסקת החגיגה עלולה להשליך על תחושת העושר, על הרכישות-קניות של הציבור, על הבורסה, על הבנקים, על החזרי ההלוואות. ממשלה נמדדת גם דרך המצב הכלכלי של הציבור. הציבור במצב כלכלי מצוין.

מסקנה שלישית – תגידו תודה לשר האוצר אביגדור ליברמן. ליברמן אמר לפני מספר חודשים שמחירי הדירות ימשיכו לעלות בלפחות 5% בשנה. לא משנה שהעלייה תהיה גבוהה יותר, מה שחשוב זה שהוא הכין את הקרקע לעליות מחירים. המחירים, לא עולים כי בנקודת זמן מסוימת אין דירות, אלא כי יש תחושה שהם יעלו. כששר אוצר אומר שמחירי הדירות יעלו הוא מריץ את הציבור לרכוש דירות. אנשים חושבים - אם הוא אומר אז בטח שזה יעלה, ואז מתחיל כדור שלג. ליברמן אמר את זה ממש לא מזמן, אבל מאז קצב עליית המחירים עלה פי 2 ל-15.2%. חכם ליברמן – הציבור התעשר בזכותו. יזכרו לו את זה בקלפי וגם יזכרו שהוא צדק – הוא הרי אמר שהמחירים יעלו. ישכחו לו שהוא "מריץ מניות".  

מסקנה רביעית – נוצרו כאן שני מעמדות, אלו שיש להם דירה ואלו שהדירה מתרחקת מהם.

וכאן מגיעים לבעיה - אם המדינה לא תעזור לפתור לזוגות הצעירים את בעיית הדיור, אז אם כל ההתעשרות של הרוב, אנחנו יורים לעצמנו ברגל. נמאס להם. הם מאוכזבים מההנהגה, הם מאוכזבים מהדורות הוותיקים. השארנו אותם מאחור. לא פייר.