דגים
צילום: Pixabay

פורסם הצו לביטול מכס על דגים. האוצר: המחירים בארץ גבוהים ב-24%. האינטרסנטים רוצים לשמור על הגבינה (סליחה - הדגים) קרוב אליהם

 על פי האוצר, המכס על יבוא דגים גבוה במיוחד, כאשר למשל המכס על יבוא פילה דג טרי מגיע ל-11 שקלים לקילו. האם פתיחת השוק ליבוא תצליח, כמו במקרים קודמים? האינטרסנטים (מגדלי הדגים) כמובן מתנגדים אבל גם נאלצים להודות שהייתה "ירידה מסוימת וזמנית במחיר, שנבלמה עם הזינוק במחירי התובלה והייבוא" 

נתנאל אריאל | (11)

האם פתיחת השוק ליבוא והורדת מכסים יוזילו את מחירי הדגים בישראל, כפי שקרה במקרים קודמים? שר האוצר אביגדור ליברמן ושר החקלאות עודד פורר, מקווים שכן. ליברמן מפרסם היום להערות הציבור צו שמבטל את המכס על יבוא דגים טריים, קפואים, מעובדים ומאכלי ים "במטרה להוזיל את המחירים ולהפחית את יוקר המחייה". מדובר על ביטול המכס על דגים כמו דניס, לברק, לוקוס, טונה ועוד.

על פי האוצר, מחירי הדגים בישראל גבוהים ב-24% בהשוואה למדינות ה-OECD, כך שהצרכן הישראלי נאלץ לרכוש מוצרים אלו במחיר גבוה. כיום, המכס על יבוא דגים הינו גבוה במיוחד. כך למשל, המכס על יבוא פילה דג טרי עשוי להגיע ל-11 שקל לקילו. באוצר אומרים כי "בדומה להפחתות מכסים שבוצעו בעבר, ביטול המכס על יבוא דגים צפוי להוזיל את המחיר לצרכן ולהגדיל את הצריכה. כמו כן, ביטול המכס יגדיל את מגוון הדגים המיובאים לישראל, כך שהצרכן הישראלי יוכל ליהנות ממבחר רחב יותר של דגים ומוצרי דגים".

שר האוצר, אביגדור ליברמן: "אנו ממשיכים לפעול להוזלת מחירי המזון בישראל כחלק מהמאבק ביוקר המחייה. צעד זה יוזיל את מחירי הדגים בישראל ויטיב עם הצרכן הישראלי, בתקופה הקרובה נפרסם צעדים נוספים בתחום המזון".

שר החקלאות, עודד פורר: "זהו עוד צעד במחוייבות שלנו במאבק להורדת יוקר המחיה. במקביל לביטול המכס על יבוא דגים טריים, קפואים, מעובדים ומאכלי ים, תקודם תוכנית לקידום ופיתוח החקלאות המקומית".

ומי מתנגדים? האינטרסנטים

רפורמות חשובות למשק הישראלי לא יכולות כמובן לעבור ללא התנגדויות. בתגובה להודעת האוצר הוציאו בארגון מגדלי הדגים בישראל תגובה חריפה שטוענת כי מדיניות האוצר תביא לעליית מחירים כללית בשוק הדגים הטריים בישראל בהווה ויותר מכך בעתיד"

 

אלא שגם הם יודעים שהם טועים. בתוך התגובה עצמה גם הם נאלצו להודות כי "במהלך השנים מאז החלה הורדת המכס ב-2016, היא הביאה לירידה מסוימת וזמנית במחיר, שנבלמה וכעת נמחקה כמעט לחלוטין, עם הזינוק במחירי ההובלה והיבוא. מחירו של ק"ג פילה אמנון קפוא עומד כיום על 33 שקל, מחיר שקרוב לתג המחיר שלו בשנת 2017".

רגע, קראתם נכון. גם האינטרסנטים יודעים ומודים שפתיחת השוק ליבוא הובילה לירידת מחירים. אוקי, אז הם אומרים שבעקבות עליית המחירים בתקופה האחרונה בגלל המשבר בשרשרת האספקה העולמית המחירים עלו וחזרו למחירים שהיו לפני הרפורמה, אבל הנה הנקודה: גם עליית המחירים הקיצונית העכשווית רק החזירה את המצב - גם לטענת האינטרסנטים - לאותה סביבת מחירים שהייתה לפני הרפורמה. ויותר מכך, ייתכן שבלי פתיחת השוק - המחירים עכשיו אולי היו עוד יותר גבוהים. למעשה, בלי להתכוון - מגדלי הדגים בעצם מודים שהרפורמה נכונה ונחוצה.

קיראו עוד ב"בארץ"

מה עוד טוענים האינטרסנטים? "שהורדת המכס על יבוא הדגים שהחלה ב-2016 לא התגלגלה במלואה לצרכן ויצרה תלות גוברת של שוק הדגים הישראלי ביבוא, שכעת מתבטאת בעליית מחירים, כך גם הורדת המכס כעת לא תביא לירידה במחיר לצרכן, אלא דווקא לעלייה שלו" - הם כמובן גם טועים וגם מטעים. הורדת המכסים אכן הביאה, גם לדבריהם, להורדת מחירים, ופתיחת השוק לייבוא למעשה היא טובה לציבור הישראלי. למי היא לא טובה? להם כמובן, שלא יוכלו לשלוט בשוק ולקבוע את המחירים לפי מה שמתאים להם - וזו בדיוק מטרתו של סחר חוץ, של יבוא ויצוא חופשי - לאפשר תחרות הרבה יותר גדולה על המחירים ולהוזיל את המחירים לצרכן. כך מראה המחקר הכלכלי לאורך השנים, וכך מראה גם המציאות, שבה גם מגדלי הדגים נאצלים להודות, אפילו כשהם תוקפים את הרפורמה.

אבל איך בכל זאת מנסים המגדלים לסמא את עיני הציבור? הם טוענים כי פתיחת השוק לייבוא בכלל תביא ל"צמצום התחרות, ולהשארת שרשרת האספקה בידי מספר קטן של חברות פרטיות, תלות עוד יותר ביבוא - וכתוצאה המחירים מזנקים עכשיו וימשיכו לעלות בעתיד". כאמור, העובדות מראות שזה פשוט לא נכון.

הם יפחידו אתכם ש"הענף עומד בפני חיסול ומדיניות הפחתת המכס תביא לייבוא אווירי וימי של עשרות אלפי טון" - נו, איפה הבעיה? זו בדיוק המטרה, להגדיל את הייבוא בצורה משמעותית כך שאפשר יהיה להוריד מחירים לציבור הישראלי.

הם גם טוענים כי הרפורמה "הביאה לפגיעה קשה בייצור המקומי: ירידה של 21% בהכנסות המגדלים וכתוצאה מכך ירידה של 20% במספר המשקים הפעילים בענף, נטישה וייבוש שטחי בריכות, רובם פזורים בסמוך לגבולות המדינה, על ההשלכות האקולוגיות והביטחוניות הנובעות מכך ופועל יוצא מאלה - ירידה של כ-26% בהיקף ייצור דגי הבריכות המקומי".

נכון, בטענה הזו הם כנראה צודקים. פתיחה של שוק לייבוא גורמת לכך שיצרנים קטנים שמייצרים בחוסר יעילות כלכלית, נסגרים, כי ברגע שהתחרות גדלה והמחירים יורדים - כבר לא משתלם להם לעסוק בתחום. אבל אם כך, האם זו בעיה? האם הציבור הישראלי כולו אמור לסבסד כמה מאות או כמה אלפי מגדלים? פתרון אפשרי כדי 'לא לזרוק את המגדלים למים' הוא לתת להם תמיכה ישירה באמצעות תשלום כספי, ולא תמיכה עקיפה באמצעות חסימת ייבוא. אבל נכון, פתיחה של השוק והגברת התחרות - מוציאה חלק מהמגדלים הקטנים מהשוק. אבל אם ישראל הייתה רוצה לחסום את כל השוק לייבוא - כנראה שענף הטקסטיל בישראל עוד היה פורח, אבל מדינת ישראל הייתה מדינת טקסטיל, או מדינת עולם שלישי, ולא מדינה מודרנית.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    א-ב 05/06/2022 18:44
    הגב לתגובה זו
    מה הבעיה עם עליית המחירים . במצב זב המקומיים ייצרו בזול וירד הצורך ביבוא. מה שלא מצויין כאן שהגידול המקומי הוא פחות מעשירית הצריכה המקומית כבר שנים רבות כך שמספר המגדלים המועט (לא בטוח שיש 30 מגדלים בכל הארץ) אינו בעיה לאומית. זכרו גם את מה שמקבלים לצלחת דג מפוטם באשפב אנטביוטית וזבל אין סוף. תנו למים לזרום לירדן ולסגור את כל הענף.
  • 9.
    שלי 29/04/2022 09:57
    הגב לתגובה זו
    המחיר עלה מלפני חודשיים 109 ל13930%.
  • 8.
    גבי 16/03/2022 06:31
    הגב לתגובה זו
    כאחד שעושה קניות כל שבוע הרשתות יודעות שהולכים לבטל את המכס הרשתות כבר דאגו לעלות את המחיר ב-25 אחוז כך לאחר ביטול המכס במקום שהצרכנים יהנו מביטול המכס הרשתות ירויחו יותר
  • 7.
    כל הכבוד (ל"ת)
    יהודי 13/03/2022 06:39
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    דרור 11/03/2022 15:18
    הגב לתגובה זו
    חייבים לעזור לציבור במוצרים אלמנטרים ולפצות את מי שנפגע באמת . החכמה להגיע לגשר ולעבור בשלום .
  • 5.
    יעקב 11/03/2022 14:49
    הגב לתגובה זו
    לכל הלא מבינים.ליברמן ופורר.ההובלה מייקרת רק בקושי בשח לקג.כל הסיפורים של הרשתות,זה לסמא את השוק.הם יכולים בשקט להוזיל ב9 שח לקג.היבואנים והרשתות רוצים להרוויח את הורדת המכס לכיסם
  • 4.
    בן 11/03/2022 11:34
    הגב לתגובה זו
    להוריד מכסים ולהוזיל את המחירים. להוריד רגולציה כמה שניתן. המגדלים שלא רוצים לגדל פה דגים או חקלאות כי לא שווה להן, שיסגרו את העסק. אנחנו נקנה איפה שיותר זול.
  • 3.
    רם 10/03/2022 21:38
    הגב לתגובה זו
    שלאניעבדו עליכם. האינטרסטים הם רשתות השיווק, שמחוברות לשלטון!!! הם יקנו בזול יותר וישאירו את המחיר לצרכן ללא שינוי, באין סוף טענות, שלא ניתן להוריד מחיר.
  • 2.
    גיל יוטינה 10/03/2022 15:11
    הגב לתגובה זו
    רק נראה אם זה באמת יבוא לידי ביטוי במחיר לצרכן
  • רם 10/03/2022 21:36
    הגב לתגובה זו
    המחיר לצרכן נשאר זהה, למרות היבוא. ראו מה קרה עם פילה מושט שכבר פתוח יותר משנה!!!
  • 1.
    דייגי 10/03/2022 13:40
    הגב לתגובה זו
    למה אין מנגנון שאוכף את זה
בניין אנבידיה
צילום: אנבידיה

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?

המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות? 

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה מס

העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.

המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.

מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.

עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.

הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה

כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.  

הסכמי אברהם, החתימה בבית הלבן עם ישראל, איחוד האמירויות ובחריין, 2020, צילום: רשתות חברתיותהסכמי אברהם, החתימה בבית הלבן עם ישראל, איחוד האמירויות ובחריין, 2020, צילום: רשתות חברתיות

החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים

כמה תרמו הסכמי אברהם לכלכלת ישראל, מה החשיבות הגדולה שלהם ומה יקרה אם וכאשר סעודיה, סוריה ולבנון יצטרפו להסכמים

משה כסיף |
נושאים בכתבה הסכמי אברהם

סעודיה, סוריה, לבנון - אלו המדינות שעשויות לעשות שלום עם ישראל, או לפחות לחתום על הסכם נורמליזציה. סעודיה מאוד חשובה, בשל גודלה, חשיבותה, עושרה. סוריה ולבנון קריטיות לנו כי הן שכונות צמודות. העסקה החשובה להחזרת החטופים והפסקת האש עם החמאס היא בעצם הכרזה על סיום המלחמה האזורית. החות'ים שאמרו שהם במשחק כדי לתמוך באחים מהחמאס, לא צפויים להמשיך בלחימה. המייצרים יפתו מחדש, ויש לזה הקלה כלכלית משמעותית - עלויות ההובלה לישראל יפחתו. 

איראן היא סימן שאלה גדול, אבל אחרי המכה שספגה ביוני, נראה שלמרות הקושי, הסדר בפיקוח על הגרעין יתקדם בעצלתיים ונגיע לסוג של הסדרה. 

המזרח התיכון החדש הוא מזרח תיכון של ישראל חזקה, מרתיעה, עוצמתית. אף אחד לא רוצה להתעסק עם ה"משוגעים" ונראה  שכך צריך להתנהג כאן, למרות שזה עלה לנו בתדמית שלילית במדינות אירופה. נראה שבהדרגה התדמית תשתפר, אבל זה נזק שעלול להיות גדול ושייקח זמן לתקן אותו. ישראל נתפסת במקומות רבים כבריונית, אפילו כרצחנית. בסוף עסקים נעשים בין אנשים - אנשים עם אנשים והדימוי הזה פוגע בעסקים. 

עם זאת, צריך להסתכל על התמונה הרחבה. מול המפגינים והממשלות שתקפו את ישראל יש גם בתוך אירופה תמיכה של ציבור גדול שמפנים שישראל בעצם נלחמת את המלחמה של אירופה. האיסלם הקיצוני מתפשט באירופה עם עשרות מיליוני מהגרים וזה משנה את צביונה של היבשת. הימין באירופה מתעורר וגדל והוא עולה בסקרים ומתחזק בבחירות. זה קרה לאחרונה גם בצ'כיה - המיליארדר שחוזר לשלטון - ומה צפוי בבחירות באירופה בשנים הבאות?. זה יקרה במדינות נוספות. 

מול הנזקים הכלכליים שנובעים מהתדמית השלילית, יש גם תועלת כלכלית גדולה מסיום המלחמה. ראשית ובאופן ישיר - הוצאות הביטחון ירדו דרמטית. שנית ובאופן עקיף, שיפור במצב הרוח ובסנטימנט מגביר צריכה, משפר צמיחה. שלישית - לנגיד כבר לא יהיה מנוס מלהוריד את הריבית. זהו, נגמרו התירוצים. זה כמובן טוב לצרכנים וללווים. 

ורביעית וזה המוקד הפעם - הסכמי אברהם עשויים להתרחב. יש מדינות לא מעטות שעשויות להצטרף למעגל, נראה שהראשונות הן סוריה, לבנון וסעודיה. אם אכן זה יקרה, אז ההשפעה על הכלכלה צפויה להיות מאוד משמעותית. שלום עם השכנות, יתורגם בהדרגה לעסקים וגם בסופו של דבר (אם כי לא בשנים הראשונות) לירידה בהוצאות הביטחון.  הסכם נורמליזציה עם סעודיה עשוי לפתוח פעילות של סחר משמעותי והשקעות.