למה הסינים נלחמים בחברות שלהם - והאם הפחד בשווקים מוגזם?
חברת הנסיעות השיתופיות DIDI GLOBAL רשמה ב-30 ביוני את מניותיה להנפקה בבורסת ניו יורק. מרגע זה החל להתגלגל כדור שלג. יכול להיות שהוא הגיע לסופו, אך יתכן שלא.
מה באמת קרה שם, איננו יודעים אולם היו דיווחים בכלי תקשורת בעולם על כך שנציגי המפלגה הקומוניסטית פנו לחברה ו"המליצו" לה להימנע מהנפקת מניותיה בבורסת ניו יורק. החברה התעלמה מה"המלצות", ושלושה ימים לאחר הנפקתה הודיעה לה רשות הסייבר הסינית כי עליה למחוק את האפליקציה שלה מחנויות הרכישה הדיגיטליות בשל חשש להפרה בשימוש ובסחר במידע של משתמשי קצה.
אם זה לא חשוד דיו, אז באותו יום הודיעה ראשות הסייבר הסינית על בדיקה דומה של שלוש חברות נוספות (שגם הן הונחו להוריד את האפליקציה שלהן מהחנויות הדיגיטליות): Yunmanman, Truck Gang, Zhipin.com. המשותף לכל החברות הללו הוא שבדומה ל-DIDI, גם הן הנפיקו את המניות שלהן בבורסה בניו יורק. החברות המדוברות הן Full Truck Alliance (סימול: YMM), אשר רק בחודש יוני האחרון הנפיקה את מניותיה ונסחרת בתשואה שלילית על ההנפקה של 60%. החברה השנייה היא AZEK THE AZEK COMPANY INC אשר הנפיקה את מניותיה לפני כשנה והיא נסחרת בתשואה שלילית של 30% בחודשיים האחרונים (אם כי ההנפקה רווחית בכ-30%).
לקריאה נוספת:
> הלחץ הסיני על הטק נמשך: מרגישים את זה במדדים ובקרנות
> "כל עוד יש אי ודאות, כדאי להימנע מהשקעה בסין"
> TAL צוללת: סין תהפוך חברות שיעורים פרטיים לכאלה שאינן למטרת רווח?
- מאניה דיפרסיה: DiDi ירדה 50% ואז זינקה 30%
- רכבת ההרים של DiDi עלתה אתמול 10%, עולה בטרום 17%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
> סין מסתערת על DiDi: שוקלת להטיל קנסות ולמחוק את החברה מהמסחר
> ענקיות הטק הסיניות מנסות לרצות את הרשויות, בארה"ב נלחמים בהן
> דידי מזהירה מפני פגיעה בהכנסות עקב הסרת האפליקציות שלה בסין
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
> בין הפטיש בסין לסדן בארה"ב: חברות סיניות שנסחרות בנאסד"ק - לאן?
> המלחמה של הממשל הסיני בענקיות הטק מתגברת וזה הולך לכאוב
> סין מחקה את דידי מחנויות האפליקציות במדינה - המניה נופלת ב-20%
> רכבת ההרים של DiDi עלתה אתמול 10%, עולה בטרום 17%
> סין ממשיכה לחסום אפליקציות ומפילה את השווקים
> בשווי של 73 מיליארד דולר: המתחרה הסינית של אובר תחל להיסחר היום בנאסד"ק
> כוכבת פופ: אתמול היה שיא הנפקות בוול סטריט - אבל אחת טסה ב-400%
למה הסינים נלחמות בחברות שלהם?
נשאלת השאלה מה רוצה הרגולטור הסיני מחברות המנפיקות את מניותיהן בניו יורק? ראשית, הסינים מנסים לגרום לחברות שלהן לא לקחת כספים ממשקיעים זרים כיוון שהם מפחדים שמידע של אזרחי סין יגיע לידיים שאינן סיניות. הממשלה הסינית שולטת במידע בצורה בלעדית בתוך המדינה, פרטיות בסין אין ואזרחים זרים המגיעים לסין על מנת לבצע עסקים מודעים למצב. הסינים אינם מעוניינים לחלוק מידע זה.
דבר שני, הסינים רוצים שליטה, בין אם זה כי הם רואים את המצב אליו הגיעה ארצות הברית עם חברות הטכנולוגיה הגדולות (אמזון, פייסבוק וגוגל) ובין אם זה הרצון שלהם להראות מי הבוס. עליבאבא ALIBABA GROUP קיבלה לפני מספר חודשים כ-2 מיליארד דולר קנס ונאלצה לקפל את הנפקת חברת הפינטק שלה, רק כי ג'ק מא, מייסד החברה פתח את הפה נגד מדיניות הממשלה.
למה המשקיעים מפחדים? כי הם חוששים שחברת הטכנולוגיה יפגעו כמו שחברות החינוך הטכנולוגי EdTech נפגעו. רק בשבוע שעבר הממשל הסיני הודיע שחברות החינוך אינן יכולות לפעול עבור מטרות רווח והן צריכות לשנות את כל מדיניות ההשקעה שלהן. ואכן ראינו חברות כמו TAL ו-ONE שירדו ב-90% מתחילת השנה וב-50% רק בשבוע האחרון. המשקיעים מפחדים, ואולי בצדק, והדבר משתקף באופן מידי במחירי המניות.
השאלה החשובה היא האם יש באמת ממה לפחד?
הסינים מנסים להרגיע את המשקיעים אחרי הימים האחרונים. המניות הסיניות איבדו מערכן כ-750 מיליארד דולר והסינים בעצמם פחדו ממפולת מתמשכת. רק כדי להמחיש את גודל הירידות, תעודת הסל KWEB העוקבת אחרי חברות טכנולוגיה בסין, איבדה מערכה 25% עד לנקודת התחתית במהלך המסחר של יום שלישי, מהלך שהחל ביום חמישי, רק חמישה ימים קודם. אם כן, רשות ניירות ערך בסין ביצעה שיחה עם בכירים במערכת הבנקאות העולמית אתמול (רביעי) בערב. הרגולטור הסיני הסביר להם שהפגיעה בחברות החינוך היא ספציפית ולא תגיע לסקטורים אחרים.
את הטור הזה התיישבתי לכתוב לפני פרסום השיחה של הרגולטור הסיני עם בכירי מערכת הבנקאות. לדעתי, ניתן להראות בצורה מקצועית מדוע לא אמורה להיות פגיעה דומה בחברות הטכנולוגיה בסין. כדי להמחיש זאת, נתייחס לשוק תשתיות הענן בסין:
שימו לב לגרף הבא שנלקח ממצגת משקיעים של עליבאבא
נראה ממנו בבירור כי ההשקעות בתשתיות IT בסין נמוכות באופן משמעותי מההשקעות בארצות הברית, ביחס לגודל התוצר. היו לאחרונה מספר דיווחים על השקעות צפויות של ממשלת סין בתשתיות ענן לשנים הקרובות, בשווי של עשרות מיליארדי דולר.
הסינים מבינים כי הדרך שלהם להיות המעצמה הכלכלית הגדולה ביותר עוברת דרך תשתיות אלה ולשם הם מכוונים בדיוק.
בשנת 2005 שיעור הסינים להם הייתה גישה לאינטרנט הייתה 8%. בשנת 2020 הם עמדו על 70%. לשם השוואה, בישראל המספר עומד על כ-85%.
להבנתי, הממשל הסיני זקוק לחברות הטכנולוגיה על מנת להמשיך בתנופת פיתוח היכולות הדיגיטליות במדינה. החברות הסיניות מהוות נתח גדול בשתיות הענן בסין.
אם נתבונן בפעילות הענן של עליבאבא בלבד נראה מספרים מרשימים בהחלט. הכנסות החברה עלו משמעותית בשנים האחרונות ובפרט בשנה האחרונה.
הכנסות החברה משירותי ענן מהוות כ-8% מסך הכנסות החברה. כמו כן, ברבעון האחרון (רבעון 1 שנת 2021) החברה הכניסה כ- 2.6 מיליארד דולר משירותי ענן. בשנה כולה היא הכניסה כמעט 10 מיליארד דולר. בנוסף, החברה עברה לרווחיות תפעולית בפעילות הענן רק לפני כחצי שנה.
שיעור הצמיחה בהכנסות מפעילות הענן עומדת על 50%, וכ-60% בשנה שלפני כן.
שימו לב לגרף הבא. ניתן לראות את חלוקת שוק הענן בין החברות השונות.
הנתח של חברות הטכנולוגיה הסיניות (ללא הוואוי) מהווה כמעט שני שליש מהשוק.
בהקשר של הוואוי ניתן לראות כי הנתח שלה גדל על פני השנה האחרונה. על פי מספר דיווחים החברה מקורבת באופן יחסי לממשל הסיני (היא גם חברה פרטית) ונצטרך לעקוב האם המהלך של הוואוי לנגוס בנתח השוק של המתחרות יימשך.
הנתח של חברות הטכנולוגיה הסיניות - עליבאבא ALIBABA GROUP (BABA), ביידו BAIDU.COM (BIDU) וטנסנט TENCENT HOLDINGS (TCEHY) בשוק כל כך גדול שלהבנתי לסין יהיה קשה מאוד לצמוח דיגיטלית ללא צמיחה של החברות עצמן.
כיוון שתחום פעילות זה מאופיין ברווחים גבוהים, ניתן להעריך שנראה תזרים מזומנים חיובי של החברות הללו בשנים הקרובות מפעילות הענן.
ומה על הממשל הסיני? הוא הוכיח לכולם פעם אחר פעם שהוא הכי חזק ועכשיו החברות צריכות להתיישר ושאנו כמשקיעים צריכים לקוות לימים טובים יותר עבור החברות הסיניות, וזאת מעבר לכך שכל ירידה היא הזדמנות לקנייה.
תום גפנר הוא שותף בחברת השקעות ואנליסט מניות
גילוי נאות, כותב הטור מחזיק מניות של עליבאבא.
- 10.מבין קצת בתחום 01/08/2021 10:39הגב לתגובה זוחברות מעולות אולם לפי תפיסת עולמם כנראה אין צורך לשתף זרים בהצלחה ומה יותר קל מלקלקל להם בשווקים ולהפיל את מחירן כך שבסוף יקנו אותן בנזיד עדשים, בקיצור לא נגעתי ולא אגע בהן עם מקל (:- בהצלחה,
- 9.אנונימי 30/07/2021 13:05הגב לתגובה זומעניינות ואני עוקב אחריהן, מה שהממשל הסיני עשה לחלק מהחברות, זה פשוט נזק עצום, במקום שיגייסו כסף ויריצו את העסק שלהן קדימה, הו כרגע נלחמות על חייהן, היום יש כל כך הרבה כסף זול בשוק, חברות שלא היו שוות כלום הצליחו לגייס מיליארדים ובמקום שהחברות הסיניות ישתתפו בחגיגה, הממשל הסיני גרם למשקיעים לברוח מהן כמו מאש.
- 8.מי שמושקע באלטשולר, שמושקע חזק בסין, יאכל אותה גם החודש (ל"ת)בני 30/07/2021 12:19הגב לתגובה זו
- וגם בחודשים הבאים וגם בכלל (ל"ת)איתן 30/07/2021 12:54הגב לתגובה זו
- 7.משהו שם מסריח 30/07/2021 11:32הגב לתגובה זומתפתח בסין משבר אשראי עצום וכנראה מאבדים שליטה עליו
- 6.יצחק טיומקין 30/07/2021 07:16הגב לתגובה זועוד ליצן אופטימי שמדבר מהפוזיציה אם היה לו שמץ מושג מה הולך בסין הוא היה עושה שורט על כל המניות הסיניות
- 5.סין. רציתם גיוון בתיק? קיבלתם.. (ל"ת)פוקסי 30/07/2021 00:19הגב לתגובה זו
- 4.הכותב מקצוען !! (ל"ת)29/07/2021 23:17הגב לתגובה זו
- 3.יש לי הרגשה שלא 29/07/2021 19:53הגב לתגובה זוסתמיד הופכות את היזמים חעבריינים בהינף יד ראה בום הנדלן במזרח אירופה . ממש חסר חברות ענן בארהב
- 2.היה טוב לכולם אם לא היתה סין בכלל (ל"ת)בן 29/07/2021 19:53הגב לתגובה זו
- 1.משה 29/07/2021 19:36הגב לתגובה זותמיד קיים סיכון מוגבר בהשקעה במדינות טוטליטריות, שם לשליטים אין דין ואין דיין
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
