פרופסור דן עמירם
צילום: ביזפורטל
ועידת ESG

"יש גרין וושינג ב-ESG וקל לספר שעשית טוב אך בלי מדידה הטרנד יזיק"

כך אומר פרופ' דן עמירם בוועידת ESG של ביזפורטל ואיגוד הדירקטורים בישראל. עוד ציין כי "יש הוכחות שעלות החוב של חברות מזהמות גבוהה יותר" ואולם הוסיף כי "מחקרים לא מצאו תשואה עודפת בקרנות ESG - רק סיכון נמוך יותר"
גלעד מנדל |

 

השקעות ESG (ראשי תיבות של Environment, Social ו-Governance - סביבה, חברה וממשל תאגידי) לא נעשות רק למען איכות הסביבה, אלא בעיקר יש בהן ערך כלכלי עבור החברות. חלק מהמדינות מפרגנות ומתגמלות חברות מתחומי ה-ESG או כאלה המקדמות היבטים שלו וקונסות חברות מזהמות או לא ידידותיות לסביבה.

בוועידת ביזפורטל ואיגוד הדירקטורים בישראל בנושא השקעות ESG שהתקיימה אתמול בתל אביב, דיבר פרופ' דן עמירם, סגן הדיקן הקתדרה לשוקי הון ומוסדות פיננסים באוניברסיטת תל אביב, על תוצאות קרנות הנאמנות מתחומי ה-ESG. עמירם נתן את הדוגמה של מורנינג סטאר, החברה הגדולה בעולם לדירוג קרנות נאמנות.

"במורנינג סטאר חילקו את הקרנות ל'קבוצות ESG'. ראו של-10% העליונים בדירוג, קרי הקרנות המצטיינות ב-ESG, זרמו עשרות מיליארדי דולרים - אבל כך גם ל-10% הגרועות ביותר. כידוע, קרנות נאמנות מאד רגישות לתשואה מצד החוסכים, אבל רואים שבקרנות שמובילות בתחום ה-ESG הרגישות לתשואה הרבה פחות נמוכה". כוונתו לכך שהמשקיעים בהן לא ממהרים לפדות את הכספים גם אם הקרנות לא הצטיינו בביצועים מול המתחרות. "הסיכון של קרנות בדירוג ESG טוב הוא נמוך יותר, ועדיין במחקרי אקדמיים לא מצאו תשואה עודפת לקרנות ESG", המשיך.

​"ישנן הוכחות שעלות החוב של חברות מזהמות גבוה יותר  - בעיקר כי משקיעים מדירים את עצמם מהחברות האלה", אמר עמירם והוסיף "אז למה אנחנו ואם חברות כמו מגדל אצלנו בישראל או בעולם את בלאקרוק מקדמות את המגמה? מה למיליארדר כמו לארי פינק מבלאקרוק לדחוף את התחום בכל הכוח? רק עכשיו מתחילה להיות לנו תיאוריה על כך, אך היא טרם מגובה באמפיריקה".

צפו בנאום:

"בפירמה כמו בלאקרוק שמשקיעה בכל העולם, התיק מפוזר ופחות אכפת לה מחברה בודדת. מה שאכפת לה באמת הוא מכל השוק. הסיכון הסיסטמטי – הוא האם כל השוק יעלה או ירד. לחברה ספציפית אולי לא משתלם להשקיע בESG כי זה יקר. וגם למנהלת נכסים כמו בלאקרוק אין בהכרח תועלת בקידום ESG רק בחברה אחת, שכן ההשפעה על ההתחממות הגלובלית או רעידות אדמה לא תהיה גדולה אינה גדולה.

"לעומת זאת, אם גוף כמו הממשלה או בלאקרוק ילחץ על כל החברות בפורטפוליו העצום שלו להשתפר במובני ESG, לביחד הזה יש כוח. כולן מורידות לפתע את ההשפעה הסביבתית, ואז בלאקרוק מרוויחה – כי להם יש את התיק שחולש על כל השוק. זו התיאוריה המובילה להסבר למה זה משתלם למנהלי הנכסים לקדם ESG".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

עוד העלה עמירם גם חלק מהמתחים המובנים ב-ESG. כך למשל אמר כי "אם תגיד למנכ"ל שהוא לא צריך רק להשיא רווחים ואתה נותן לו כוח לשים כסף בכל מיני מוסדות ללא כוונת רווח, הוא יכול להשקיע בסביבה ואנשים יאהבו אותו יותר, או להשקיע במפלגה שהוא אוהב. יש כאן בעיית סוכן קלאסית. בצדה יש גם דברים טובים, שמתחברים למה שמכונה 'Doing well by doing good'. יש מחקרים שמראים כי כשעושים טוב אפשר להפוך את העובדים לפרודוקטיביים יותר".

עמירם נתן דוגמה נוספת לאופן בו מוניטין של עסק שמטיב עם החברה או הסביבה משפיע עליו לחיוב. "הנה עוד סיפור: נתנו לאנשים לטעום יין. אמרו לחלקם שהיצרנית תורמת לסביבה והם העידו שהוא הרבה יותר טעים מאשר אלו שטעמו אותו ולא נאמר להם על התרומה של אותה חברה לסביבה.

"עדיין, המשקיעים לא מאמינים לחברות שמספרות שבאופן וולנטרי הן עושות דברים טובים. זה בגלל גרין וושינג בתחום הזה. יש יותר מדי תמריצים להגיד שעשית טוב – גם אם לא עשית. אנחנו לא מאד טובים בלמדוד את זה ולפקח על זה שאם אמרת, אתה צריך גם באמת לעשות. עד שלא ניקח את הדברים האלה ברצינות הטרנד הזה יכול לגרום ליותר נזק מתועלת".

כמו כן הסביר עמירם כי חברות ממציאות את דירוגי ה-ESG של עצמן "בהתאם למה שיתאים להן": "יש 6 דירוגים מרכזיים בעולם ל-ESG. בעוד שבדירוג אשראי מדינות, בין מודיס ופיץ' יש התאמה, דירוגי ה-ESG השונים מתואמים רק ב-50%, כלומר המדדים סובייקטיבים. אם חברה בחרה באחד מהם – כנראה שהוא מתאים לה. חוקרים לקחו את אחד הדירוגים האלה ובחנו אותו על פני שתי נקודות זמן. התברר שהפירמה שיצרה את הדירוג שינתה את הקריטריונים בתקופה שבין שתי המדידות, כך שבנקודת הזמן המאוחרת הנתונים הראו תשואת יתר של החברות שעמדו בהן. אסור לתת לאנשים לעבוד עלינו".

פרופסור דן עמירם, צילום: ביזפורטל

לקריאה נוספת:

> ענת גואטה: "קל לומר אני לא משקיע בחברות מזהמות - מסובך יותר לומר אני אשפיע"

מנכ"לית בלאקרוק ישראל: "לסיכון האקלים יש משמעות כלכלית: 220 מיליארד דולר"

מנכ"ל קרן קיסטון: "תשתיות בהגדרה פוגעות בטבע - צריך לפעול במינימום פגיעה אפשרית"

ח"כ אלון טל מכחול לבן: "יש לעודד משפחות של 2 ילדים בלבד"

מנכ"ל מגדל: "השקעה בגז עשרות שנים קדימה זה OUT - סיכון גדול"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% - איי.סי.אל זינקה 4.8%

הבורסה ננעלה בירידות חזקות, כשהבנקים וחברות הביטוח בירידות חדות, לאור איומי שר האוצר, סמוטריץ', על הכפלת המיסוי על הבנקים במידה ויגלגלו את המיסוי לצרכנים; סאמיט ירדה לאור ירידת שווי נכסים בניו יורק, ובמקביל הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו של דה זראסאי, טורבוג'ן זינקה לאחר איזכור השם רפאל; ומי חברת האנרגיה המתחדשת שהורידה תחזיות ונפלה? 

מערכת ביזפורטל |

הבורסה ננעלה ביום אדום במיוחד, והפיננסים משכו את מדדי הדגל למטה, כשמספר גופים ירדו במהלך המסחר בשיעור דו-ספרתי, כולל הראל, מנורה, מזרחי ודיסקונט, אך לקראת הנעילה הירידות התמתנו מעט.  

 דווקא בכזה יום מעניין לראות את המניות שבכל זאת מצליחות לטפס.  ארן ארן 15.25%  מזנקת דו-ספרתית, ארן היא חברת מו"פ קטנה, היא מספקת שירותי פיתוח הנדסי לחברות בתעשיות שונות (רפואה, ביטחון, מים, פלסטיק), וגם משקיעה בסטארט-אפים, היא הודיעה על קבלת שתי הזמנות, האחת מחברה בטחונית ישראלית והשניה מחברה בטחונית בינלאומית לייצור מוצרים לשוק הבטחוני, בהיקף כולל של כ- 18.45 מיליון שקל, בנוסף להזמנה נוספת של כ-3 מיליון שקל.  בהזמנות ארן כותבת שנכללת גם הזמנה לייצור מוצר שנבחר על ידי הלקוח כפתרון ייחודי בתחום מערכות אוויריות בלתי מאוישות (רחפנים).

סאמיט סאמיט -4.78%   הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו נכסי דיור להשכרה של חברת דה זראסאי גרופ בניו־יורק, בהיקף של כ־450 מיליון דולר, והצעתה נבחרה כהצעה המובילה במסגרת הליך מכירה פומבית המתנהל כחלק מהליכי חדלות פירעון של דה זראסאי מול הבנק המממן. במקביל, עדכנה סאמיט על אינדיקציה לירידת שווי של 65-70 מיליון דולר בנכסי הדיור הקיימים שלה בניו־יורק, נתון שממחיש את הלחץ המתמשך בשוק המגורים האמריקאי.

טורבוג'ן טורבוג'ן 9.25%    זינקה היום אחרי שהודיעה על התקשרות עם רפאל כדי להשתמש במיקרו-טורבינה שעליה יש לרפאל קניין רוחני בשביל לעשות פיילוט עם חברה בטחונית, רפאל תקבל תמלוגים של 10% מההכנסות של הפרויקט. מכל ההודעה הזאת נראה שטורבוג'ן בעיקר משתמשת, לכאורה, בשם של רפאל כדי לקבל קרדיביליות מול מערכת הביטחון וגם השוק, נזכיר כי טורבוג'ן הודיעה שהיא בדרך לנאסד"ק: טורבוג’ן הגישה תשקיף ל-SEC

ג'ין טכנולוגיות 6.41%   דיווחה שנבחרה כספק יחיד לאספקת תשתית GenAI ארגונית לאחד משלושת גופי הבריאות הגדולים בישראל - לביזפורטל נודע שמדובר בקופת חולים מכבי. ההתקשרות המתוכננת היא לשלוש שנים וכוללת רישיון שימוש בפלטפורמה של החברה לצד שירותי פיתוח, התאמה, הטמעה וליווי מקצועי. נכון לעכשיו אין הזמנת עבודה מחייבת והמהלך כפוף לאישורים פנימיים אצל מכבי - ג׳ין טכנולוגיות תטמיע AI בקופ"ח גדולה - במי מדובר?



משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?

צרות של עשירים - משקיעים רבים סבורים שהשוק עלה מדי ורוצים לממש, אבל אז הם נזכרים במס על רווחים ומתחרטים - למה זו טעות ונאחל לכם לשלם כמה שיותר מסים על רווחים בבורסה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משקיע מס

אחרי שנה שבה שוק המניות המקומי רשם עליות חריגות ( שיא מאז 1992) ואחרי שנים שוול סטריט שוברת שיאים, אתם לא תשמעו אנשים שאומרים באמת שזה זמן מצוין להשקיע בבורסות. סליחה, טעות - אתם תקראו מנהלי השקעות, מנכ"לים, אנליסטים שאומרים שהשווקים ימשיכו לעלות, אבל הם לא אומרים את האמת שלהם, ואם כן - הם כנראה לא יודעים מה זה שוק מניות, מה זו מחזוריות ולא בטוח שהם יודעים לתמחר חברות ושווקים. וזה לא שאנחנו מבינים יותר, ממש לא, אלו מספרים, עובדות, זו מתמטיקה פשוטה. ככל שהשווקים עולים התמחור של הפירמות גבוה יותר וזה במבחנים שונים כמו - מכפילי רווח, מכפילי הון ועוד.

ההקדמה הזו חשובה למי שרואה את התחזיות של המומחים. אין באמת מומחים, יש פוזיציה ענקית שמחייבת את המומחה להאמין בעליות - זה הביזנס שלו. הוא חייב להיות אופטימי. מה שכן יש אלו בעלי שליטה שמממשים. שי את זה בלי סוף, ולמי הם מוכרים - לנו. פראיירים כנראה רק מתחלפים. הגופים המוסדיים מקבלים מאיתנו כסף גדול דרך הפרשות לפנסיה, גמל השתלמות ועוד וקונים מניות גם במחירים של פי 2-3 משנה שעברה, גם במכפילי רווח של 40. 

ומה אתם באופן ישיר עושים? כלומר בקרנות נאמנות, במניות וכו'? יש כאלו ומסתבר שהם רבים מאוד שאומרים לנו - "השוק יקר, טאואר הגיעה ל-90 דולר מכרתי חצי מהכמות, זינקה ל-100 מכרתי עוד חצי. קניתי באזור 32-33 דולר. אבל עכשיו היא ב-120 דולר. גם לא הרווחתי את העלייה הנוספת וגם שילמתי מס ענק".

בואו נחלק את הדילמה לשתיים: לתזמן את טאואר בשיא - אף אחד לא יכול. לתזמן את המסים - כולם יכולים. 

משקיעים חוששים מ-FOMO, אבל ככל שהשוק עולה, הם משתכנעים למכור. הבעיה שאחרי שהם משתכנעים למכור יש דילמה חדשה. למכור עכשיו ולשם מס? זו היתה שנה מופלאה, אין כמעט ניירות שירדו, התיקים מפוצצים ברווחים וגם במס תיאורטי (מס של 25% על הרווח בעת המימוש). ברגע שתבוצע מכירה, המס התיאורטי יהפוך למס בפועל. 

ואז משקיעים רבים אומרים - נחכה כבר לשנה הבאה, ודוחים את העסקה. הכל יכול להית בעתיד - אולי יתברר שהם צדקו, אבל זו חוכמה שבדיעבד.