פרופסור דן עמירם
צילום: ביזפורטל
ועידת ESG

"יש גרין וושינג ב-ESG וקל לספר שעשית טוב אך בלי מדידה הטרנד יזיק"

כך אומר פרופ' דן עמירם בוועידת ESG של ביזפורטל ואיגוד הדירקטורים בישראל. עוד ציין כי "יש הוכחות שעלות החוב של חברות מזהמות גבוהה יותר" ואולם הוסיף כי "מחקרים לא מצאו תשואה עודפת בקרנות ESG - רק סיכון נמוך יותר"
גלעד מנדל |

 

השקעות ESG (ראשי תיבות של Environment, Social ו-Governance - סביבה, חברה וממשל תאגידי) לא נעשות רק למען איכות הסביבה, אלא בעיקר יש בהן ערך כלכלי עבור החברות. חלק מהמדינות מפרגנות ומתגמלות חברות מתחומי ה-ESG או כאלה המקדמות היבטים שלו וקונסות חברות מזהמות או לא ידידותיות לסביבה.

בוועידת ביזפורטל ואיגוד הדירקטורים בישראל בנושא השקעות ESG שהתקיימה אתמול בתל אביב, דיבר פרופ' דן עמירם, סגן הדיקן הקתדרה לשוקי הון ומוסדות פיננסים באוניברסיטת תל אביב, על תוצאות קרנות הנאמנות מתחומי ה-ESG. עמירם נתן את הדוגמה של מורנינג סטאר, החברה הגדולה בעולם לדירוג קרנות נאמנות.

"במורנינג סטאר חילקו את הקרנות ל'קבוצות ESG'. ראו של-10% העליונים בדירוג, קרי הקרנות המצטיינות ב-ESG, זרמו עשרות מיליארדי דולרים - אבל כך גם ל-10% הגרועות ביותר. כידוע, קרנות נאמנות מאד רגישות לתשואה מצד החוסכים, אבל רואים שבקרנות שמובילות בתחום ה-ESG הרגישות לתשואה הרבה פחות נמוכה". כוונתו לכך שהמשקיעים בהן לא ממהרים לפדות את הכספים גם אם הקרנות לא הצטיינו בביצועים מול המתחרות. "הסיכון של קרנות בדירוג ESG טוב הוא נמוך יותר, ועדיין במחקרי אקדמיים לא מצאו תשואה עודפת לקרנות ESG", המשיך.

​"ישנן הוכחות שעלות החוב של חברות מזהמות גבוה יותר  - בעיקר כי משקיעים מדירים את עצמם מהחברות האלה", אמר עמירם והוסיף "אז למה אנחנו ואם חברות כמו מגדל אצלנו בישראל או בעולם את בלאקרוק מקדמות את המגמה? מה למיליארדר כמו לארי פינק מבלאקרוק לדחוף את התחום בכל הכוח? רק עכשיו מתחילה להיות לנו תיאוריה על כך, אך היא טרם מגובה באמפיריקה".

צפו בנאום:

"בפירמה כמו בלאקרוק שמשקיעה בכל העולם, התיק מפוזר ופחות אכפת לה מחברה בודדת. מה שאכפת לה באמת הוא מכל השוק. הסיכון הסיסטמטי – הוא האם כל השוק יעלה או ירד. לחברה ספציפית אולי לא משתלם להשקיע בESG כי זה יקר. וגם למנהלת נכסים כמו בלאקרוק אין בהכרח תועלת בקידום ESG רק בחברה אחת, שכן ההשפעה על ההתחממות הגלובלית או רעידות אדמה לא תהיה גדולה אינה גדולה.

"לעומת זאת, אם גוף כמו הממשלה או בלאקרוק ילחץ על כל החברות בפורטפוליו העצום שלו להשתפר במובני ESG, לביחד הזה יש כוח. כולן מורידות לפתע את ההשפעה הסביבתית, ואז בלאקרוק מרוויחה – כי להם יש את התיק שחולש על כל השוק. זו התיאוריה המובילה להסבר למה זה משתלם למנהלי הנכסים לקדם ESG".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

עוד העלה עמירם גם חלק מהמתחים המובנים ב-ESG. כך למשל אמר כי "אם תגיד למנכ"ל שהוא לא צריך רק להשיא רווחים ואתה נותן לו כוח לשים כסף בכל מיני מוסדות ללא כוונת רווח, הוא יכול להשקיע בסביבה ואנשים יאהבו אותו יותר, או להשקיע במפלגה שהוא אוהב. יש כאן בעיית סוכן קלאסית. בצדה יש גם דברים טובים, שמתחברים למה שמכונה 'Doing well by doing good'. יש מחקרים שמראים כי כשעושים טוב אפשר להפוך את העובדים לפרודוקטיביים יותר".

עמירם נתן דוגמה נוספת לאופן בו מוניטין של עסק שמטיב עם החברה או הסביבה משפיע עליו לחיוב. "הנה עוד סיפור: נתנו לאנשים לטעום יין. אמרו לחלקם שהיצרנית תורמת לסביבה והם העידו שהוא הרבה יותר טעים מאשר אלו שטעמו אותו ולא נאמר להם על התרומה של אותה חברה לסביבה.

"עדיין, המשקיעים לא מאמינים לחברות שמספרות שבאופן וולנטרי הן עושות דברים טובים. זה בגלל גרין וושינג בתחום הזה. יש יותר מדי תמריצים להגיד שעשית טוב – גם אם לא עשית. אנחנו לא מאד טובים בלמדוד את זה ולפקח על זה שאם אמרת, אתה צריך גם באמת לעשות. עד שלא ניקח את הדברים האלה ברצינות הטרנד הזה יכול לגרום ליותר נזק מתועלת".

כמו כן הסביר עמירם כי חברות ממציאות את דירוגי ה-ESG של עצמן "בהתאם למה שיתאים להן": "יש 6 דירוגים מרכזיים בעולם ל-ESG. בעוד שבדירוג אשראי מדינות, בין מודיס ופיץ' יש התאמה, דירוגי ה-ESG השונים מתואמים רק ב-50%, כלומר המדדים סובייקטיבים. אם חברה בחרה באחד מהם – כנראה שהוא מתאים לה. חוקרים לקחו את אחד הדירוגים האלה ובחנו אותו על פני שתי נקודות זמן. התברר שהפירמה שיצרה את הדירוג שינתה את הקריטריונים בתקופה שבין שתי המדידות, כך שבנקודת הזמן המאוחרת הנתונים הראו תשואת יתר של החברות שעמדו בהן. אסור לתת לאנשים לעבוד עלינו".

פרופסור דן עמירם, צילום: ביזפורטל

לקריאה נוספת:

> ענת גואטה: "קל לומר אני לא משקיע בחברות מזהמות - מסובך יותר לומר אני אשפיע"

מנכ"לית בלאקרוק ישראל: "לסיכון האקלים יש משמעות כלכלית: 220 מיליארד דולר"

מנכ"ל קרן קיסטון: "תשתיות בהגדרה פוגעות בטבע - צריך לפעול במינימום פגיעה אפשרית"

ח"כ אלון טל מכחול לבן: "יש לעודד משפחות של 2 ילדים בלבד"

מנכ"ל מגדל: "השקעה בגז עשרות שנים קדימה זה OUT - סיכון גדול"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.91%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

אלי כליף סמנכ"ל בכיר ומנהל כספים ראשי, טבע צילום:שלומי יוסףאלי כליף סמנכ"ל בכיר ומנהל כספים ראשי, טבע צילום:שלומי יוסף
ראיון

האם טבע היא הזדמנות? סמנכ"ל הכספים של טבע: “הוכחנו שהאסטרטגיה שלנו עובדת"

בראיון מיוחד לביזפורטל סמנכ"ל הכספים אלי כליף מסביר איך ההתייעלות, ירידת החוב והצמיחה בתרופות המקוריות מחזקים את המומנטום של חברת התרופות. האם טבע בפני שנים של צמיחה? לפני שנה כשהמניה היתה מעל 20 דולר כליף אמר שכן, המניה ירדה אפילו עוד וסיפקה לכם הזדמנות כניסה - מאז היא עלתה והאנליסטים סבורים שהיא בדרך ל-30 דולר

לפני כשנה, מנהל הכספים הראשי של חברת התרופות, אלי כליף, ראה את המניה באיזורי ה-22 והיה בטוח בכיוון שאליו צועדת טבע וראה אפסייד משמעותי מרמות המחירים האלה. אבל מאז המניה נחתכה קרוב ל-40% וסיפקה למשקיעים הזדמנות כניסה אפילו טובה יותר. בחודשים האחרונים המניה מטפסת בהדרגה ובשבוע שעבר היא חזרה בגדול עם דוח מצוין והזינוק בעקבותיו לא איחר להגיע. היא כבר ב-24 דולר. הלקח מכל זה הוא שמשקיעים צריכים לא רק להשקיע בחברות ומניות טובות, אלא גם לדעת לזהות הזדמנות. טבע ב-14-15 דולר היתה הזדמנות. עכשיו השאלה יותר קשה, מכפיל רווח של כ-9, זה עדיין נמוך, אבל זה לא 6. האנליסטים אגב מכוונים למחיר יעד של 30 דולר. 

במשך כמעט 7 שנים זה היה נראה כאילו הכול הולך נגד טבע. לפעמים זה היה באשמתה, לפעמים זה היה הנסיבות, ביש מזל אם תרצו. בין ה"אשמות" של הדרדור הייתה הרכישה הכושלת של אקטביס שעשתה טבע ב-2016 שביצעה במטרה לחזק את המעמד שלה בשוק הגנריקה, אבל העסקה הזאת הפכה לאחת העסקאות הבעייתיות בתולדותיה. המכירות של החטיבה הגנרית לא גדלו, וגם הקופקסון - תרופת הדגל - המשיכה לאבד נתח שוק. במקביל, עלויות גלגול החוב העצום הלכו והתייקרו.

את 2017 ו-2018 גם אם טבע הייתה מאוד רוצה לשכוח היה קשה לה בגלל הזעם הפנים-ארגוני, פוטרו עובדים, בוטלו בונוסים, ומי שנשאר הרגיש שהענקית הישראלית פסע לפני "להרים ידיים". אבל במקום לשכוח, טבע למדה.

היא נפרדה מהמנכ"ל קאר שולץ והביאה רוח רעננה.ריצ’רד פרנסיס, בעברו מנכ"ל סנדוס וחבר הנהלה ב-נוברטיס, ובכיר לשעבר ביוג'ן. אחד שמבחינת הקורות חיים היו לו את כל הקלפים להצליח. פרנסיס הביא איתו תפיסה עסקית ממוקדת - מעבר מתלות בגנריקה למודל של ביו-פארמה. בשנתיים האחרונות החברה עשתה שינוי כיוון - הדגש עבר למנועי הצמיחה האינווטיוים AUSTEDO, AJOVY ו-UZEDY, לצד שיפור תפעולי, התייעלות וירידה הדרגתית בחוב.

והתוצאות של הרבעון האחרון הן ה"פירות" של כל הסיפור הארוך הזה. רווח מתואם של 0.78 דולר למניה - 16% מעל תחזיות וול סטריט - והכנסות של 4.5 מיליארד דולר תואמות לצפי, עם עלייה בשיעור הרווח התפעולי המתואם ל-28.9% ועדכון מעלה של התחזית השנתית. בצפון אמריקה רשמה טבע צמיחה בהובלת התרופות החדשניות, התזרים התשפר והחוב פחת. בהתאם לביצועים החזקים גם האנליסטים (כהרגלם) משדרגים יעדים - אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע , טבע מזנקת ב-21% - האנליסטים צופים אפסייד של עוד 25%.